כ-5% מעובדי המדינה הם סטודנטים, המועסקים בהסכם קיבוצי מיוחד ונפרד מזה של עובדי המדינה הקבועים. מדובר בכ-4,000 עובדים המועסקים במסגרת משרות ייעודיות ובמשרה חלקית. בשנתיים האחרונות פועל ועד פעולה ארצי של הסטודנטים, המלווה על ידי הסתדרות עובדי המדינה, לשיפור תנאי העסקתם. "המטרה העיקרית היא שיהיה פה שירות ציבורי חזק וחי, לשמר את הכוח של אנשים שכבר נמצאים במערכת ומכירים אותה, שאנשים איכותיים ישארו. ולהשוות את התנאים של עובדי כתף-אל-כתף, כי סטודנט שעובד בשבת לא צריך לקבל פחות מעובד אחר שעושה את אותו הדבר", אמר יו"ר הוועד, עידן מגידיש, ל'דבר ראשון'.

מלבד הסטודנטים בשירות המדינה, מועסקים עוד כ-6,000 סטודנטים נוספים במגזר הציבורי – ברשויות המקומיות, תאגידים עירוניים, חברות ממשלתיות ועוד – אף הם תחת הסכם קיבוצי ארצי, המבוסס ברובו על ההסכם הקיבוצי של הסטודנטים עובדי המדינה – לפיכך שיפור תנאיהם צפוי יהיה להשפיע גם על קבוצות סטודנטים נוספות אלו.

"עד לפני שנה, סטודנט שהיה מסיים את התקופה שלו – היו אומרים לו שלום ולהתראות. למרות הניסיון שצבר, ההיכרות עם המערכת וההיכרות שלה המערכת איתו, והעובדה שהוא בעל תואר אקדמי" סיפר מנכ"ל הוועד, אלעד דמסקי, על אחד ההישגים המשמעותיים הראשונים שההתאגדות הצעירה קצרה. "בשנה האחרונה קידמנו ויצרנו פלטפורמה שמאפשרת לסטודנט שצבר ותק של 18 חודשים בשירות המדינה ועומד בדרישות הסף, יכול להתמודד כמו כל עובד במכרזים כאלו, מה שמאפשר למערכת לשמר כוח אדם. את המהלך הזה עשינו יחד עם נציבות שירות המדינה, ח"כ פולקמן (כולנו) וההסתדרות".

הוועד הארצי פועל במודל השואב השראה מאגודות הסטודנטים, כשבראשו שני יושבי ראש משותפים. רעיה קלימי, סטודנטית שנה שניה למימשל ומדיניות ציבורית בבר אילן העובדת במשרד לביטחון פנים כעוזרת המנכ"ל, ועידן מגידיש אשר עבד כסטודנט בלשכת שר הפנים, וכיום עובד עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. מלבדם ישנם פעילים רבים במשרדים וביחידות השונות, כשכל פעילות הועד נעשית בהתנדבות.

"המטרה שלנו היא שההסכם קיבוצי הבא יהיה שונה מהיסוד, תפיסתית"

'הוועדה המיוחדת לרפורמה בשירות הציבורי' בראשותו של ח"כ רועי פולקמן, היתה באמת המקפצה שהעניקה ליוזמה, שראשיתה לפני כשנתיים וחצי בקבוצת פייסבוק, תנופה משמעותית. "הכנו נייר עמדה מסודר, ביקשנו שיקיימו על זה דיון", הסביר דמסקי העוסק בוועד במקביל ללמודי תואר שני בתעשייה וניהול ועובד בשירות התעסוקה. לדבריו, ועדת הרפורמה התייחסה אומנם לסוגיות פיתוח עתודות ההון האנושי בשירות הציבורי – אך לא התייחסה בתחילה לסטודנטים הקיימים כבר כיום בשירות – נושא זה צף והועלה על ידי הסטודנטים עצמם בדיוני הועדה. "משם התחלנו להריץ את הגלגלים – נהייתה תנועה חברתית של אנשים שרואים בעיה ורוצים לתקן, אנשים שרואים את עצמם ממשיכים במערכת. שם גם פגשנו את ההסתדרות, שהבינה שיש כאן בעיה, ונוצר הקשר שהיום הוא מאוד קרוב". את ועד הפעולה הצעיר ליווה בתחילה דורון קרני, מזכיר ארצי בהסתדרות עובדי המדינה – ולאחרונה מונה מחזיק תיק הסטודנטים בשירות המדינה עדי בן עמי.

הישג נוסף שרשם לעצמו הוועד, תוצר העבודה המשותפת עם נציבות שירות המדינה, הוא תזכיר של הנציבות המבהיר כי יש להזמין ולאפשר את השתתפותם של הסטודנטים עובדי המדינה באירועי ופעילויות הרווחה השונות של המשרדים והיחידות. נושאים נוספים הנמצאים על סדר יומו של הוועד הם, בחינה מחודשת של הגבלת היקף המשרות לסטודנטים ל-120 שעות בלבד, הגדלת רכיבי שכר הבסיס של הסטודנטים והשוואת תנאי הסטודנטים לתנאיהם של כלל העובדים השעתיים בשירות המדינה – כגון מתן ימי הצהרה, אפשרות להזנת ימי חופשה גם בימי החופשות המרוכזות של המשרדים, תוספת שכר לעבודה בשבת או בחג ושיפור היחס מצד הנהלות המשרדים לעובדיהם הסטודנטים. כמו כן מבקשים בוועד הסטודנטים להוביל להגדרת יעדים מספריים על ידי נציבות שירות המדינה להשתלבות סטודנטים בתפקידי המשך במשרדים השונים. דרישה נוספת, היא פרסום מסודר וזמין באינטרנט המפרט את כלל זכויות הסטודנטים, וטבלאות השכר שלהם. "בדצמבר 2018 נגמר התוקף של ההסכם הקיבוצי, והמטרה שלנו היא שההסכם קיבוצי הבא יהיה שונה מהיסוד, תפיסתית, ואיפה שאנחנו יכולים – לעשות שינוי כבר לפני ההסכם הקיבוצי הבא" מבהיר דמסקי, "אנחנו רוצים להתאים אותו למציאות הארגונית החדשה ששירות המדינה נמצא בא".

לחזק את הסטודנטים תוך שמירה על העובדים הקיימים

"למה סטודנט הולך לשירות המדינה? כי הם רוצים לתרום תוך כדי העבודה – לעשות תפקידים יותר משמעותיים ממלצרות" מסביר דמסקי, "היום סטודנטים מחפשים תפקידים שהם יותר מ'חלקת אלוהים הקטנה שלהם'. הרובד הנוסף הוא הניסיון התעסוקתי – אם אני לומד למשל יחסים בינלאומיים ועובד במשרד החוץ במשרת סטודנט זה נותן לי אפשרות להכיר את עולמות התוכן שאותם אני לומד בצורה יותר טובה". לדבריו הסטודנטים מועסקים היום במשרות חלקיות של 96-120 שעות בחודש, ובשכר שעתי. סוגיית אופן חישוב היקף המשרה שלהם לצורכי תנאים סוציאליים, גם היא על סדר יומו של הועד הארצי.

"אנחנו רוצים לשלב אותם מהשלב הראשון, ללוות אותם, שתהיה להם כתובת. לאט לאט זה קורם עור וגידים" אמר בן עמי ל'דבר ראשון', והדגיש כי היוזמה להקמת ועד הפעולה צמחה מהשטח ומהסטודנטים עצמם, "בסופו של דבר כמו כל ארגון עובדים אחר – הם זקוקים להסתדרות, כי הממונה על השכר לא ישב איתם לבד לפתוח את הסכמי השכר. ואנחנו עושים את זה באהבה כי אנחנו רוצים מאוד לסייע להם". לדבריו מדובר בליווי דינמי ביותר של הוועד, שכן לצערו משך ההעסקה הממוצע של סטודנטים בשירות המדינה כיום הוא פחות משנה, וחברי הועד ונציגי העובדים מתחלפים תדיר. לדבריו בעתיד הקרוב תרצה ההסתדרות לפתוח לועד גם חשבון משותף שתאפשר לו לגבות מיסי ועד ולנהל תקציב לרווחת הסטודנטים בשירות המדינה ולחיזוקם.

המפגש בין עובדי המשרדים הותיקים, לבין האקדמאים הצעירים שרבים מהם מצפים לפתח קריירה עתידית במגזר הציבורי, הוא מפגש בין-דורי מורכב, ובן עמי מדגיש כי על מנת לבצר את העבודה המאורגנת במגזר הציבורי יש לפעול לשפר את תנאיהם, תוך הגנה על עובדי המשרדים הקיימים. "האוצר והמדינה, זה נוח להם במקום לקלוט כוח אדם קבוע, להביא סטודנטים, שלפעמים מתייחסים אליהם כאל כוח אדם איכותי וזול שלא הופך קבוע". יש לשים לב, לדבריו, שהתמודדותם של הסטודנטים במכרזים הפנימיים לא בולמת את מסלולי ההתקדמות של העובדים הותיקים, שרבים מהם עובדים שנים בדרגות השכר הנמוכות. " ההשתלבות שלהם במערך העובדים הקבועים במשרדים צריכה להיות מוסכמת מאוד". הוא מדגיש, ומביע גם חשש מפני ניסיונות של המדינה 'לפתות' את העובדים להיקלט במערכת בחוזים אישיים ברמות שכר גבוהות, על מנת שלא יכנסו למסלול המוגן על ידי העבודה המאורגנת, וזו תיחלש בשירות הציבורי.

מנגד הוא מדגיש שרבים מהעובדים שנקלטו כעובדים קבועים לאחר משרת סטודנט רואים חשיבות בעבודה המאורגנת, ורוצים גם להיות פעילים כחברי ועד. "ללוות אותם מעכשיו זה ליצור עתודה שתוכל יחד להשפיע על מקומות העבודה שלהם בעזרתנו, לרקום שיתופי פעולה, ולקדם את השירות הציבורי". אחד האתגרים הוא יצירת הקשרים בין ועד הסטודנטים לראשי הועדים הארציים של המשרדים השונים במטרה לרקום ביניהם שיתופי פעולה, כשלדבריו המצב כיום שונה מאוד ממשרד למשרד.

"יש כל מיני התנגשויות לא נוחות. לדוגמא אם מכריזים על עיצומים – לעובד הרגיל יכול להיות שכן ישלמו על זה בסוף שכר, אבל לסטודנט לא סופרים, והסכם העבודה לא מתייחס אליו. זו סיטואציה מאוד לא נוחה – כי בא יו"ר ועד ארצי שהוא חזק מאוד ואומר 'מה נראה לך, שאני אסגור דלתות והסטודנטים יפעילו לי את המוקד? והסטודנט אומר – אני עובד בסך הכל שלושה ימים בשבוע, 96 שעות חודשיות – אם אני לא עובד ביומיים האלה זה מאוד משמעותי לי ולא אקבל על זה החזר". שיתוף הפעולה בין הועדים המשרדיים לועד הסטודנטים ימנע, כך הוא מקווה, סיטואציות כאלו בעתיד. "המטרה שלנו היא גם לפוגג קצת את המתח, במשרדים מסויימים – לראות בסטודנטים חלק מהעתודה של אותו המשרד – שיש אינטרס לחבק אותם ולסייע להם. ויש בהחלט משרדים שעושים מעל ומעבר כדי לקדם את הסטודנטים ולסייע להם. צריכה להיות איזו שהיא הסכמה, ובזה גם אריאל יעקובי (יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, נ.כ.) מטפל – שלא תפגע בעובדים הקבועים – ששתשמר סטודנטים במשרדי הממשלה. אנחנו רואים בהם עובדים שישפרו את איכות העבודה במשרדים, את התדמית ויעלו את הרמה".