קרן המטבע הבינלאומית מסרבת לאפשר למדינת אנטיגואה וברבודה, אשר נפגעה באופן אנוש מסופת ההוריקן 'אירמה', דחייה של תשלום החזר החוב הצפוי בימים אלו. זאת למרות פניות מנציגי המדינה וארגונים אזרחיים, אשר ביקשו מהקרן לדחות את התשלום על סך 3 מיליון דולר בלבד, כדי לשמש לטובת שיקום האי.

אנטיגואה וברבודה, מדינה ריבונית בקריביים ובה כ-100,000 תושבים, נפגעה באופן אנוש מהסופה. האי ברבודה, בו מתגוררים כ-1,600 בני אדם, נפגע במיוחד מהסערה. "ההרס הוא טוטאלי. ברבודה היא באופן רשמי ערימת הריסות" אמר גסטון בראון, נשיא המדינה. "ברבודה היא כמעט בלתי ניתנת לחיים".

עפ"י הדיווחים מהאי כ-95% מהמבנים נהרסו בסופה האחרונה, וכ-60% מתושבי האי מחוסרי בית בעקבותיו. לטענת הנשיא ידרשו כ-150 מיליון דולר לשיקום הנזקים שנגרמו ע"י הסופה.

עם זאת, ולמרות הסיטואציה יוצאת הדופן באי, קרן המטבע הבינלאומית מסרבת לאפשר למדינה לדחות את תשלום חובה אליה, חוב העומד על 3 מיליון דולרים ומועד פרעונו הוא בימים אלו. כריסטופר ליין, נציג הקרן באו"ם, אמר בתגובה לבקשות לסיוע כי הקרן אינה תומכת בדחיית תשלום חובות, על פי לוח הזמנים המתוכנן מראש. ליין הסביר כי בהתאם למדיניות הקרן, היא תעדיף להעניק אשראי נוסף לטובת שיקום האי. "באופן כללי, אנחנו מעדיפים להלוות כסף נוסף על פני מתן אפשרות לדחיית תשלום חוב מיועד", אמר ליין.

אלא שהלוואה רק תעמיק את חובותיה של אנטיגואה וברבודה, העומדים כיום על כ-15.8 מיליון דולרים. מדובר בסכום זעיר מבחינה בינלאומית, אך החובות מכבידים על כלכלתה של המדינה הזעירה. הארגון Jubilee USA (ג'ובילי היא המילה האנגלית ל"יובל", במובן של שנת היובל בה נשמטים כל החובות ועבדים יוצאים לחופשי על פי חוקי המקרא), אשר עוסק בניסיון להשיג הסדר שמיטת חובות למדינות הנמצאות בחובות כבדים לקרן המטבע, טוען כי מתן הלוואה נוספת, במקום דחיית תשלום החובות הקיימים, תפגע עוד יותר ביכולתה של המדינה להחזיר את החוב.

הארגון שלח ביום חמישי שעבר מכתב לכריסטין לגרד, יושבת ראש הקרן, והפציר בה לאפשר את דחיית התשלומים. "אנו מבקשים מהקרן לאפשר מורוטוריום מיידי של החזרי החוב למדינות שנפגעו באופן קשה מהסופה, עד תום תהליך השיקום" נכתב. "למשל, למדינת אנטיגואה וברבודה יש כמעט 3 מיליון דולר אשר צפויים להחזר כעת, והמורוטוריום עשוי לאפשר השקעה של אותו הכסף בשיקום האי, שכמעט כל תושביו מחוסרי בית". הארגון הציע להמיר את ההלוואה במענק חד פעמי, אשר יאפשר למדינה לשקם את הנזקים ללא תשלום ריבית נוספת.

קחו הלוואה – אבל תשנו את השיטה הכלכלית ככה שלא תוכלו להחזיר אותה

מרבית מדינות איי הקריביים הינן בעלות חוב לקרן המטבע הבינלאומית. עפ"י מחקרו של הכלכלן סיירוס ראסטומג'י, בקרב מדינות הקריביים קיים משבר חוב, ההולך ומחריף מאז תחילת שנות ה-2000. לטענתו של ראסטומג'י, מרבית המדינות הללו נמצאות בהסכמים עם הקרן אשר אינם ברי קיימא ואינם מאפשרים החזר עתידי של החוב במסגרת התנאים הנוכחיים.

קרן המטבע העניקה בשנים האחרונות הלוואות למדינות בקריביים, אשר התקשו לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי נושותיהן. עם זאת, כתנאי להלוואה, דורשת הקרן "שינויים מבניים" בכלכלות המקומיות. שינויים אלו כוללים, בדר"כ, צמצום ההוצאה הציבורית ע"י הפרטת חברות ממשלתיות וקיצוץ בשירותים הציבוריים. את העודפים התקציביים הנוצרים מתוך תהליך זה, דורשת הקרן להפנות לטובת החזר החוב, אשר צובר ריבית לאורך תקופה זו.

לטענת ראסטומג'י, הצמצום בהשקעה הציבורית מוריד את יכולתה של המדינה להחזיר את חובה, זאת מכיוון שהירידה בהשקעה גוררת ירידה בהכנסות המדינה ממסים. דבר זה נכון במיוחד כלפי מדינות הקריביים, אשר כלכליותיהן תלויות באופן אדוק בתנאים חיצוניים ומשתנים. כך, כלכלתה של ברבודה מבוססת על תיירות וייצוא חומרי גלם מצומצמים. שינויים קלים לביקוש בתוצרת המדינות עשוי להכניס את המשק למיתון.

ראסטומג'י טוען כי הירידה בביקוש האירופי לתוצרת הקריביים והירידה במספר התיירים האמריקאיים אשר פוקדים את האיים מאז תחילת שנות ה-2000, גרמה למיתון במרבית מדינות האזור. חוסר יכולתן של הממשלות להשקיע את עודפי התקציב בפיתוח הכלכלות המקומיות והרחבתן לתעשיות נוספות, משאירה אותן תלויות בסיוע חיצוני. בנוסף, מספר גובר של אסונות טבע פוקדים את הקריביים, הורסים את התשתית של הכלכלות המקומיות, והממשלות מתקשות לשקם את הנזק בעקבות ההגבלות התקציביות המוטלות עליהן.

סיבה נוספת להישארותן של מדינות הקריביים בחובות לתקופת זמן ארוכה כל כך היא הריבית הגבוהה אותה נדרשות המדינות לשלם לצורך "מחזור החוב". במקרים רבים, לצורך החזר החוב הקיים, נאלצות מדינות אלו ללוות כסף נוסף מבנקי השקעות פרטיים. בנקים אלו נוטים לגבות ריבית גבוהה על ההלוואות, ולעיתים פועלים כדי לדחוף ריבית זו מעלה באופן מלאכותי. ב-2013 פרסמה חברת דירוג האשראי "מודיס" דו"ח שלפיו מדינות הקריביים אינן יכולות להחזיר את התחייבויותיהן. כצפוי, פרסום זה דחף מעלה את הריבית על ההלוואות, היות ואלו נחשבו מסוכנות יותר.

אנטיגואה וברבודה נמצאת בחובות לקרן המטבע מאז שנת 2010. יחס חוב התוצר במדינה הקריבית גבוה, ועמד על 102.1% ב-2015, ומרביתו חוב חיצוני לקרן המטבע ולמוסדות פיננסיים שונים. במחקרו טוען ראסטומג'י כי האופן היעיל ביותר לטיפול בבעיית החוב בקריביים היא שמיטת חובות מול הקרן, אך זו מסרבת בתוקף להסדר חוב ומתעקשת לגבות את כלל התשלום.

סיפורה של המדינה הזעירה בקריביים מזכיר את התיאוריה של הוגת הדעות נעמי קליין הקרויה "דוקטרינת ההלם". על פי התיאוריה הזו מוסדות פיננסיים בינלאומיים ותאגידים רב-לאומיים מנצלים הזדמנויות של הרס מוחלט – בעקבות מלחמות או אסונות טבע – על מנת להכפיף מדינות ועמים לסדר הניאו-ליברלי, באמצעות הזרמת כספי "סיוע", ושיעבוד המדינה לחוב. התוצאה הסופית של התהליך היא הפקת רווח מקסימלי של גורמים פרטיים זרים מהיצור המקומי על חשבון התושבים המקומיים.