מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט רשם עלייה של 0.3%, זאת אחרי חודשיים בהם נרשם מדד שלילי. מתחילת השנה עלה המדד ב 0.2%. 2017 היא השנה השלישית שבה שינויי המדד נעים סביב האפס. יעד האינפלציה של בנק ישראל 3%-1% עדיין נראה רחוק, ויחד איתו גם העלאת הריבית.
ביום שישי פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לחודש אוגוסט. המדד רשם אמנם עלייה, כאמור, אך מדובר בעליה מתונה של 0.3% שלא מכסה על הירידות המצטברות של 0.8% בחודשים האחרונים. מתחילת השנה רשם המדד עליה של 0.2% וב-12 החודשים האחרונים השינוי במדד המחירים הסתכם בירידה של 0.1%.
את עליית המדד של החודש האחרון הובילו מחירי הירקות הטריים, שעלו ב-5.6% כשמחירי העגבניות עולים בכ 22%. מנגד מחירי הפירות הטריים רשמו ירידה של 1.6%. עוד התייקרו הוצאות הקשורות לתרבות (1.8%) ותחבורה (0.7%). סעיף ההלבשה וההנעלה (-3.6%) וסעיף התקשורת (-2.4%) משכו את המדד כלפי מטה.
מחירי הדירות אומנם אינם חלק ממדד המחירים לצרכן, אך הלשכה המרכזית מציינת כי בחודשים מאי-יוני נרשמה עליה של 0.4% במחירי הדירות לעומת חודשים מרץ-אפריל. סה"כ מחירי הדיור בשנה האחרונה עלו בכ 4.5%.
למדד האפסי, שהצרכנים בישראל כביכול נהנים ממנו בשנים האחרונות, יש גם משמעויות שליליות. מדד אפסי מונע מבנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה של שהציב, וכתוצאה מכך מונע החלטה על העלאת ריבית. הריבית הנמוכה מצידה, היא אחד הגורמים לעליית מחירי הדיור שכן זהו אפיק ההשקעה הסולידי היחיד שמראה תשואה חיובית. היציבות במדד המחירים, ויותר מכך הציפייה ליציבות בעתיד הנראה לעין, מעודדת הימנעות מצריכה ומהשקעות שכן, ערכו של הכסף לא נשחק ואפשר "לשבת עליו". אינפלציה מתונה, לעומת זאת, מעודדת צריכה השקעות וכתוצאה מכך גם צמיחה בתוצר.
מדד המחירים לצרכן הוא מדד המשקף את העלייה או הירידה ביוקר החיים בחודש הקודם. את המדד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מפורסם בתאריך ה-15 בכל חודש, ומתייחס לנתונים מהחודש הקודם. שינויים חדים במדד יכולים להביא את בנק ישראל, שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא לשמור על יציבות המחירים, לנקוט בצעדים במטרה לאזן את המחירים.
בתחילת השנה הנוכחית עדכן הלמ"ס את המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה לפיהן מחושב מדד המחירים לצרכן. בכדי לחשב את המדד נדרש הלמ"ס להעריך את סך ההוצאה החודשי הממוצע למשק בית בישראל, ולבחון את העלייה או הירידה בכל אחד מרכיבי הסל כחלק מההוצאה הכוללת. בכדי שהמדד יהיה מדויק ככל הניתן, מעדכן הלמ"ס אחת לשנתיים את מבנה המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה בהתאם לממוצע ההוצאה של משקי הבית בישראל בשנתיים האחרונות.