בַּרְכֵנִי אָבִי כִּי חָטָאתִי;
עָבַר זְמַן רָב מֵאָז הַוִוידּוּי הָאַחֲרוֹן
מֵאָז הוֹצֵאתִי אֶת כָּל הַשְּׁלָדִים מֵהָאָרוֹן
מֵאָז יָצָאתִי בְּעַצְמִי
בַּרְכֵנִי אָבִי, כִּי אִם לֹא אַתָּה אָז מִי?
בַּרְכֵנִי אָבִי כִּי חָטָאתִי;
כָּבֵד הַמַּשָּׂא עַל כְּתֵפַיּי
בַּרְכֵנִי עַד בְּלִי דַּי
מְחַל לִי עַל כָּל חֲטָאַי
לְעַצְמִי, וְלַמָּקוֹם, וְלַזּוּלַת.
לְאַט לְאַט,
מַרְקֵנִי מִכָּל חַטָּאת,
שַׁלְּחֵנִי, טְהוֹרָה וְזַכָּה,
לַעֲמוֹד מוּל הַסֵּפֶר הַנִּכְתָּב וְנֶחְתָּם
וְהוּא יִתְבּוֹנֵן בִּי, רַחוּם שֶׁכְּמוֹתוֹ, וְיִמְחַל לִי
עַל הַכּל, עַל כּוּלָּם;
עַל הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ מֵעוֹלָם,
עַל פְּנֵי הַשַּׁבָּתוֹת שֶׁהֵשַׁבְתִּי רֵיקָם,
עַל אֵלּוּ שֶׁאָהֲבוּ אוֹתִי וְלֹא אָהַבְתִּי אוֹתָם
וְעַל הַטִּינָה,
שֶׁהֵחֵלָּה כְּחַיַּית מַחְמָד קְטַנָּה,
וּכְבָר לִפְנֵי שָׁנִים עָבְרָה אוֹתְךָ בַּגּוֹבַהּ;
מוֹלִיכָה שׁוֹלָל,
מְרִימָה אוֹתִי עַל כְּתֵפָהּ כְּעוֹלָל,
וְאֵינָהּ יוֹדַעַת שׂוֹבַע.
בַּרְכֵנִי אָבִי, כִּי מָחַלְתִּי לְךָ
בּוֹא וְעֲמוֹד אִתִּי בַּתּוֹר
הַשָּׁנָה נִיכַּתֵב וְנֵיחָתֵם יַחַד
אֱלוֹהִים,
אַבָּא
וְמוֹר.