הרשתות החברתיות שינו את העולם ללא היכר. אחת מהתופעות שטכנולוגיה זו הביאה לעולם היא ״בריונות הרשת״ המתרחשת דרך במות שיתוף מידע המוניות כמו פייסבוק ו-וואטסאפ. נערות ונערים מוצאים עצמם מושפלים על ידי בני גילם כשהתיעוד נשמר בזכרון האינסופי של הרשת. התארגנות לחרם והשפלה המונית של אחד התלמידים מהכיתה הפכו לזמינים בלחיצת כפתור.

ומה לגבי המורים? האם גם הם מושפעים מתופעה זו של ״בריונות רשת״? מסתבר שהתשובה חיובית. עם תחילת שנת הלימודים, החלה לפעול יוזמה חדשה של ״מכללת אורנים״ ו״המרכז לאינטרנט בטוח״ שנועדה לתת מענה לנשות ואנשי חינוך שנפגעו ברשת החברתית, תופעה רחבה שלא פוסחת לצערנו, גם על מעצבות ומעצבי הדור.

"כל דבר שיש במרחב המקוון זו תופעות שקיימות אצלנו במרחב הפיזי, ולהפך. אין משהו שאין לו ביטוי במרחב המקוון" מספרת ד"ר מיכל דולב-כהן, חוקרת ומרצה במכללה האקדמית לחינוך אורנים. דולב-כהן מתמחה בפסיכולוגיה של האינטרנט והיא שיזמה את פרויקט הקו החם.

כמלמדת בתכנית לייעוץ מורים היא פגשה במורים בעלי ניסיון שהציפו בפניה את הבעיה של בריונות רשת המופנית כלפיהם מצד תלמידים, "תוך כדי הקורס, כשאני מסבירה להם מה קורה במערכת הזו ומדברת על התנהלות נכונה בוואטסאפ עם הורים ותלמידים, פתאום נופלים להם אסימונים והמון דברים שהם בכלל לא הגדירו כבריונות, פתאום מזוהים כבריונות שהופנתה כלפיהם".

כמה מורים נפגעו מבריונות רשת?

ממחקר שערכה ד"ר דולב-כהן בקרב מורים בישראל, עולה כי 25% ממשתתפי המחקר העידו שקרה שהם נפגעו באמצעות האינטרנט. בנוסף לכך, 59% דיווחו שחבריהם המורות והמורים נפגעו או הוטרדו או אויימו במרחב המקוון. דולב-כהן טוענת שלמרות שנראה שהתופעה שכיחה היא אינה מדוברת, ונשות ואנשי החינוך נשארים עם המצוקה לבד ואינם יודעים כיצד לפעול.

ד״ר מיכל דולב-כהן, ״מורים לא מודעים לזה שהם קורבנות ונשארים עם הפגיעה לבד״

"מעל 25% אמרו על עצמם שחוו הטרדה, פגיעה רגשית או איום באמצעי מקוון. 18.6% חוו לעג והשפלה. 20% דיווחו על הוצאת שם רע. ומעל 24% דיווחו על פגיעה בוואטסאפ כיתתי. מדובר ברבע מהמורים. זה המון. גם מסקרים בעולם האחוז עומד על כרבע מסך המורים הנשאלים, כך שאנחנו לא שונים מהעולם מהבחינה הזו", אומרת דולב-כהן.

גם ההורים לא יוצאים ״זכאים״ מהפעלת בריונות הרשת ועל פי דולב-כהן, 15% מהמורים דיווחו על פגיעה בקבוצות הוואטסאפ המשותפות בין מורים להורים. "יש המון עדויות על קבוצות של הורים שמשמיצים מורים מסוימים, בין אם זה בקבוצה איתם ובין אם בקבוצה שפותחים מאחורי הגב. הרבה יותר קל לייצר גל עכור כנגד המורים באמצעים האלה".

חינוך לחוסר אונים

"מורים לא מודעים לא לזה שהם קורבנות וגם כשהם מודעים הם נוטים להבליג ולהגיד: ׳אוקיי, הוא שובב׳, ׳נכון, לא היה לי נעים, אבל מה אני אעשה עם זה?׳, איזשהו חוסר אונים שהם נשארים לבד עם הפגיעה. הבעיה שלנו היא בעצם עם זה שהמורים שלנו נשארים לבד עם הפגיעה ומוותרים. אנחנו מפספסים כאן פעמיים. הבעיה עם זה היא שאם ברגע שאני כמבוגר משמעותי נפגעתי ואני חסר אונים ואומר: 'טוב אני אוותר', אני גם מודל לחיקוי. ואם אני לא יודע מה עושים עם זה, ואומר: 'טוב לא משנה', איך הילדים לאחר מכן ילמדו להתנהל אחרת? אנחנו מחנכים אותם לחוסר אונים והם לא לומדים את זה שזה לא בסדר".

צילום מסך מתוך דף פייסבוק אלים כלפי מורים

הדוגמאות שמציינת דולב-כהן בפגיעה במורים הן רבות ונעות בין צילומי השפלות פומביות של מורים, קללות וגידופים על דפי פייסבוק של מורים, קבוצות וואטסאפ ופייסבוק 'כנגד' מורים ואפילו התחזות. "יש תלמידים שמתחזים דרך אפליקציות התחזות שפונים למורים מקצועיים ומספרים שמבחן שתוכנן בוטל ואז המורה מגלה למחרת שהכל שקר, עבדו עליו – מה המורה עושה עם זה? עד שמורים מבינים את זה הם כל כך נבוכים שהם פשוט לא עושים עם זה כלום", מספרת דולב-כהן וממשיכה, ״הטכנולוגיה לא יוצרת מפגש אחר. היא מתאימה את מה שהיה קיים מלכתחילה: תלמידים זורקים שקיות מים על מורים – זה קיים עשרות שנים. מורים שנופלים בטיול שנתי וכד'. הפעם מצלמים הכל ומעלים לאינטרנט וזה מתגלגל במהירות מסחררת".

מי מגן על המורים?

דולב-כהן מדגישה את חומרת הבעיה בעיקר עקב זה שהיא אינה גלויה ואינה ידועה לציבור, "ממחקר שערכנו ראינו הרבה פעמים שבריונים לא יודעים שהם בריונים. כי הגבולות מטשטשים וזה לא ברור. לילדים קטנים כשהם פוגעים במישהו אחר אנחנו מסבירים מה לא בסדר. באינטרנט אנחנו לא עושים את זה – וכאן יש לנו בעיה".

"התופעה קיימת בקרב תלמידים וזוכה היום ליותר מודעות, אבל הבעיה בקרב המורים היא שאין למורים מי שיגן עליהם, אין אף הורה שיבוא ויצעק בשמם. אנחנו נורא מגוננים על הילדים שלנו, נורא חשוב לנו להעלות את זה למודעות. מורים רבים חווים המון המון הצקות, הטרדות והשפלות במרחב המקוון. כשזה קורה בין ילדים ברור לנו שזה לא בסדר ואנחנו נכנסים לכיתה ועושים סדר. אם יש סרטון שמופץ שצוחק על ילד, הבית ספר מתגייס, היועצת נכנסת לתמונה. כשזה קורה עם המורה – הרבה פחות".

דולב-כהן מסבירה שהיחס הזה כלפי המורים הוא חלק מהקשר רחב יותר על פיו אנשי חינוך, גם מבחינה כלכלית ותרבותית, נמצאים בתחתית סדר העדיפויות של השיח בישראל, "כשהתחלתי לדבר על ה״קו החם״, אמא של ילדה מהכיתה של הבן שלי, שהיא גננת, הרימה לי טלפון ואמרה לי שזה מרגש שסוף סוף חושבים על אנשי החינוך. וזה מצחיק אבל זה כל כך עצוב, איך הגענו למצב שהמבוגרים המשמעותיים בחיים שלנו, המורות והמורים של הילדים שלנו שנמצאים עם הילדים שלנו חלק לא קטן מהיום, מרגישים שלא רואים אותם בכלל. וזה חבל ועצוב – כי אל מול זה, לנו יש ציפיות מהמורות מפה ועד להודעה חדשה"

הקו החם לאנשי חינוך

"בקו החם אנחנו תומכים תמיכה טכנית ולא נפשית במורים. מסבירים להם איך להסיר תכנים, לפנות למשטרה ולטפל בבעיה. להראות שיש גם פתרונות טכניים לחלק מהדברים," מספרת דולב-כהן, "אנחנו צריכים להגיע למצב של מודעות. שהשטח יבין שחסרה מודעות ושהוא אינו יודע איך להתנהל במצבים כאלו. דרך ח"כ יפעת שאשא-ביטון ואיגוד האינטרנט אני נמצאת היום בוועדת היגוי שתכניס קורס חובה להכשרת המורים שיתעסק בנושא הבריונות ברשת כלפי מורים".

"אני מניחה שמשרד החינוך וארגוני המורים מודעים לזה אבל עד היום לא היה קו חם, אני ביחד עם איגוד האינטרנט הרמנו את הכפפה. רוב הסקרים על בריונות הם על תלמידים ולא על המורים. שמעתי על מקרים שבהם מנהלים טיטאו בריונות כלפי מורים מתחת לשטיח כי למנהל התאים לא לעשות רעש שייפגע בשם של בית הספר. אין מדיניות ברורה, אני יודעת שעובדים בתקופה האחרונה על חוזר מנכ"ל חדש אבל בינתיים זה אנחנו".

הקו החם פועל 24/7 מאז תחילת שנת הלימודים תשע״ח. מורה ,גננת, יועצת, מנהל הזקוקים לייעוץ הכוונה או סיוע מוזמנים לפנות ולקבל מענה אנושי בטלפון או בווטסאפ, בדוא"ל או באתר. פרטי ההתקשרות: 054-8858911 | edu@isoc.org.il | safe.org.il

הקו החם פועל תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה.

משרד החינוך: "אירועים חמורים שיש להוקיע אותם ולטפל בהם בצורה מעמיקה"

בתגובה לפניית "דבר ראשון" נמסר ממשרד החינוך כי כי המשרד מקדם בחודשים האחרונים תכנית לטיפול באלימות כלפי עובדי הוראה, המתייחסת גם לאלימות במרחב הוירטואלי:  "פגיעות תלמידים והורים בעובדי הוראה וצוותי חינוך הם אירועים חמורים שיש להוקיע אותם ולטפל בהם בצורה מעמיקה. אלימות כלפי איש צוות חינוכי הן בעולם הפיזי והן בעולם הווירטואלי פוגעת בו באופן אישי ויש לה השפעה מכרעת גם על תחושת המוגנות של הצוות כולו. בשל כך פועל המשרד בחודשים האחרונים לקידום תכנית לטיפול באלימות כלפי עובדי הוראה. וזאת במטרה לצמצם את התופעה ולהגביר את תחושת המוגנות של ציבור עובדי ההוראה והצוותים החינוכיים. במסגרת התכנית הוגדרו דרכי הפעולה הבאות המתייחסות למצבי פגיעה במרחבי החיים השונים לרבות ברשתות החברתיות:

  1. משרד החינוך יפעל בצורה מחמירה בטיפול באירועי אלימות של תלמידים כלפי עובדי הוראה במצבים של אלימות ברשת כלפי המורה הנעשית בתפוצה רחבה וכן במצבים של פגיעה חמורה ברשת כמו התחזות, איום ועוד.
  2. במצבים של פגיעת הורים בצוותי חינוך במרחבי החיים השונים לרבות ברשת: יחודדו ההנחיות המאפשרות לבתי הספר להתמודד עם הנושא תוך שיתוף פעולה עם הרשות המקומית והפיקוח. במקרים חמורים תישקל התערבות הייעוץ המשפטי של המשרד או הבעלות, להפעלת צו הרחקה של ההורה הפוגע מהמוסד החינוכי.
  3. משרד החינוך ממשיך לקדם ומרחיב את עשייתו בפיתוח תכניות מניעת אלימות ופגיעה ברשת. התכניות עוסקות בהגברת המודעות לפגיעה ברשת: הבהרת מדיניות ביה”ס ודרכי התנהגות מצופות מתלמידים והורים.
  4. משרד החינוך דואג לליווי המורה הנפגע: מתן ליווי ותמיכה רגשית מידיים על ידי אנשי המקצוע של השירות הפסיכולוגי הייעוצי. באירועי פגיעה קשים יממן המשרד מענה טיפולי לעובד ההוראה."