ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום (שני), כללים לשמירה על פרטיות ומידע רגיש הנוגע לעובדים עם מוגבלות, שיועבר למוסד לביטוח לאומי מגופי הממשלה השונים הנותנים שירותי שיקום. מטרת הכללים החדשים לאפשר לביטוח הלאומי לוודא את עמידתם של מעסיקים ציבוריים בדרישות החוק לייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות.
על פי החוק, החל מינואר 2017, כל הגופים הציבוריים המעסיקים למעלה ממאה עובדים, מחויבים להעסיק עובדים עם מוגבלות בשיעור של 5% לפחות מכוח האדם שלהם. יחד עם זאת, בבואן למלא את הוראות החוק, הנהלות הגופים הציבוריים נתקלות בבעיה – חל עליהם איסור לשאול את העובד אם הוא בעל מוגבלות כפי שהיא מוגדרת בהוראות החוק. דבר המקשה לאמוד אם הגופים עומדים בדרישות.
לשם כך הוסכם כי הביטוח הלאומי, המרכז את המידע על כלל העובדים במשק, ירכז גם את המידע מכלל הגורמים הממשלתיים המעניקים שירותי שיקום לעובדים עם מוגבלויות ויצליב אותו, כך שיוכל לפרסם מידי שנה את מידת העמידה בהוראות החוק של כל אחד מהגופים המחויבים בו.
על פי התקנות שאושרו היום , הקבצים והנתונים יועברו באמצעות מחשבים בשיטות הצפנה ובסביבה מיחשובית ממודרת, ומנהלי מאגרי המידע של הגופים ושל המוסד לביטוח לאומי יהיו אחראים לאבטחת המידע ולשימוש שלא כדין בו. המוסד לביטוח לאומי ישמור את המידע שהועבר לו, לא יעביר אותו ולא יצליב אותו עם מידע אחר. המידע יגובה למשך שנתיים מקסימום, הגישה אליו תהיה מוגבלת וכל ניסיון גישה יתועד וידווח.
ראש תחום הרגולציה העסקית בדואר ישראל, אילן שפירא, ונציגת לשכת עורכי הדין, עו"ד טליה דוד, ביקשו גם לחייב את המוסד לביטוח לאומי לדווח למעסיקים, אחרי הבדיקה שיערוך, מה המספר המדויק של עובדים בעלי מוגבלות שיש להוסיף ולהעסיק על מנת לעמוד ביעד. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), אמר כי יבחן את שינוי החוק לצורך כך.
בהסתדרות מקווים כי בעתיד ניתן יהיה להתאים מודל זה גם עבור מעסיקים פרטיים, על מנת שניתן יהיה לברר את מידת עמידתם בדרישות צו ההרחבה הכללי במשק מאוקטובר 2014, הקובע כי גם במגזר הפרטי מחויב כל מעסיק של למעלה ממאה עובדים, להעסיק לפחות 3% עובדים עם מוגבלויות.
