נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, פרשה הבוקר (חמישי) מתפקידה, לאחר כמעט 3 שנים בתפקיד. עם פרישתה תמלא את מקומה כנשיאה שופטת העליון אסתר חיות, והשופט חנן מלצר יכנס לתפקידו כמשנה לנשיאה. נאור פרשה בהגיעה לגיל 70, כפי שעושים באופן מסורתי נשיאי העליון. מאחוריי נאור קריירה ארוכה הכוללת 37 שנים כשופטת, מתוכם 16 שנים בבית המשפט העליון.

בטקס הפרישה שהתקיים היום בשעות הבוקר בבית המשפט העליון, נשאה נאור את נאומה האחרון כנשיאה. נאור הקדישה חלק ניכר מנאומה לעבודת השופט היום-יומית, והזכירה בדבריה את חובת השופט להתייחס לכל תיק מולו הוא ניצב כאל "עולם ומלואו", כפי שתופס אותו האדם הנידון בתיק. נאור אמרה כי "הייתה לי הזכות לעבוד בשירות הציבורי 45 שנים, מתוכן 7 שנים בפרקליטות המדינה וכמעט 38 שנים על כס השיפוט. גם היום, בחלוף העשורים ולאחר שעברתי בכל הערכאות, אני מברכת בליבי על שדרכי הובילה אותי אל השפיטה".

שרת המשפטים שקד בטקס הפרישה של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

נאור התייחסה בדבריה לביקורת שהושמעה נגד מערכת המשפט בתקופת כהונתה כנשיאה: "לא הייתה זו תקופה קלה. הושמעו בתקופה הזו דברים נגד בית המשפט, ובהם ביטויים בוטים (בסגנון ובתוכן) שלא אחזור עליהם. ביקורת עניינית היא לגיטימית וחשובה, אך דברים שנשמעו בשנים האחרונות, לא אחת מבלי שנקרא פסק הדין כולו או אפילו חלקו, חרגו לעתים מגדריה של ביקורת לגיטימית."

נאור עסקה בדבריה בהרחבה בעצמאות הפעולה של מערכת המשפט הישראלית, "מדינת ישראל יכולה להתגאות בעצמאות שופטיה, שאין עליהם מורא זולת מוראו של הדין. אולם אין להתייחס לעצמאות השיפוטית כאל דבר מובטח וברור מאליו; עלינו לשמור עליה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו". היא העלתה בדבריה גם את הנושא הטעון של הקשר בין הרשות השופטת לרשויות האחרות. "התחייבתי לשמור על מערכת בתי המשפט; על עצמאותה; על אי התלות של השופטים, שהן תנאי בלעדיו אִין להכרעות ענייניות ולעשיית צדק. שמתי לי למטרה להגן על המערכת ועל השופטים מכל פוליטיזציה. בשבתנו לדין אין אנו באים לשרת השקפת עולם זו או אחרת; אין אנו עוסקים בכיפוף ידיים מול רשויות השלטון האחרות. אנו מכבדים את הכנסת ואת הממשלה; אין לנו שום רצון לנשלן מסמכויותיהן, אך על רשויות השלטון האחרות לכבד את עצמאותו של בית המשפט".

היא הודתה לשרת המשפטים שקד, מולה קיימה בשנים האחרונות מספר מאבקים מתוקשרים, בין היתר על שיטת ה"סניוריטי" למינוי נשיאי עליון. נאור אמרה על שקד "היו לנו חילוקי דעות לא קלים, אך רובם נפתרו פתרונות פרגמטיים –  במפגשים אצלי בחדר, בשיחות או במסרונים. בצד חילוקי הדעות נרקמו ביננו יחסי ידידות ואהבה, למרות פער הגילים שביננו ולמרות הבדלי ההשקפות בסוגיות מקצועיות שונות".

בסוף דבריה, בירכה נאור את מחליפתה חיות "בעוד שעות אחדות אעביר את לפיד בית המשפט העליון לאחותי הטובה ממני, השופטת – עוד מעט הנשיאה – אסתר חיות. אין ראויה ממנה לתפקיד החשוב והמורכב הזה. אין לי ספק ביכולתה של הנשיאה חיות להנהיג את מערכת בתי המשפט בזכות מעלותיה המקצועיות, כישוריה והיושרה שלה".

בטקס נאם גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שהודה על פועלה של נאור: "הקדשת את חייך המקצועיים לעשייה משפטית-ציבורית, וניכר כי עשית זאת במסירות רבה, מתוך תחושת שליחות עמוקה, ואני מרשה לעצמי אף להוסיף – באהבה". מנדלבליט התייחס לפועלה של נאור כשופטת, "ראית בכל תיק עולם ומלואו ועשית כל שביכולתך כדי להביא לצדק, כדי לשמור על זכויות האדם ולקדם אותן וכדי להגן על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק. את מותירה אחריך פסיקה ענפה, בכל תחומי המשפט. נדבך נוסף במסורת המשפטית הישראלית. פסקי דין שהם אות ומופת לניתוח משפטי אנליטי וסדור, שנסמך על עובדות, על מחויבות לכללים המשפטיים, על הבנה של מציאות מורכבת, על שכל ישר ועל רגישות רבה". היועמ"ש הוסיף כי "לנגד עיניך תמיד ניצב האינטרס הציבורי ומעמד הרשות השופטת. עמדת על עצמאותה ועל אי תלותה של מערכת בתי המשפט והגנת על כך בעקביות ובנחישות."

היועמ"ש מנדלבליט בטקס הפרישה של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

נשיאת העליון הנכנסת, אסתר חיות, ציינה בדבריה את השנים הארוכות בהן עבדה יחד עם נאור בבית המשפט העליון. "למדתי ממך פרק מכונן על יושרה שיפוטית ללא פשרות ודבקות בעיקרון החשוב המנחה אותנו כל העת והוא – עקרון השוויון בפני החוק". חיות התייחסה לנושאים אותם נאור קידמה בתפקידה כנשיאה: "אציין את פעילותך בוועדה לבחירת שופטים, את הרפורמות הניהוליות שקידמת ואת המהלכים שנקטת לשמירה על עצמאות השופטים ואי-תלותם. אוסיף ואומר בהקשר זה כי לעתים ההישגים הגדולים מתבטאים דווקא בדברים שלא קרו, ואלה לא תמיד גלויים לעין". חיות הוסיפה כי "התנהלותך לאורך כארבעים שנה כשופטת ובשלוש השנים האחרונות כנשיאה, היא בעיניי דוגמה ומופת להתנהלות ראויה של משרת ציבור. אכן אנו השופטים כמשרתי ציבור אין לנו כלום משל עצמנו. לא כוח או שררה אנו מבקשים חלילה במילוי תפקידנו זה. לנגד עינינו השמירה על שלטון החוק, השמירה על ערכי יסוד חוקתיים ועל זכויות אדם, ולא פחות חשוב – השמירה על עקרונות יסוד של דמוקרטיה פרלמנטרית. זו סמכותנו, זה תפקידנו, זו חובתנו ואותה נמלא ללא מורא וללא משוא פנים".