למדינת ישראל אין תכנית אב למשק האנרגיה, אך החלטות ממשיכות להתקבל. במועצה האיזורית גלבוע, חשו מותקפים מיוזמות רבות להקמת תחנות כח שיורידו מאוד עד איכות החיים, ובתגובה קיימו הליך שיתוף ציבור ובצידו המלצות לחזק את משק האנרגיה באמצעות אנרגיות מתחדשות. הצלחה של התכנית עלולה להתנגש במדיניות משרד האנרגיה להגביר ככל שניתן את הביקוש לגז טבעי.

חברי מליאת המועצה האזורית הגלבוע, הצביעו פה אחד, בעד קבלת מסמך המדיניות שבחן את מיזמי האנרגיה בגלבוע. במוצעה מתגאים במה שכינו "תהליך ייחודי, שטרם נראה בארץ" כאשר רשות מקומית בוחרת בעצמה לקיים תהליך עמוק של למידה ובחינת החוזקות וההשלכות של כל מיזם ומיזם, וזאת תוך שיתוף כל הגורמים, ובראשם נציגי הציבור והיזמים עצמם. יזמי החשמל הפרטי בגז שהוזמנו בחרו שלא להשתתף בהליך, אולי מתוך הסתמכות על החלטת הממשלה, שתסלול את הדרך לאשר את הקמת תחנות הכח באמצעות ועדת התשתיות הלאומיות – הות"ל, אותה החלטה שהרגיזה את חברי המועצה, אשר לדעתם תגרום למצב בו היישובים כולם יסבלו מזיהום אוויר, אך יריבו זה עם זה לגבי מיקום התחנות, והתשלומים בגינם ליישובים, במעין מירוץ לתחתית.

ההצבעה במליאת המוצעה האזורית גלבוע על מסמך המדיניות לבחינת מיזמי האנרגיה (צילום: דוברות המועצה)

בהודעת המועצה נכתב: "בהעדר ידע מדעי מספיק, והנחיות ברורות המבטיחות את בריאות הציבור, ואיכות החיים, הוביל עובד נור, ראש המועצה, החלטת מליאה להקמת צוות מיוחד, לצורך גיבוש מדיניות המועצה בנושא". הצוות כלל את נציגי הוועדות לאיכות הסביבה והועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

ראש המועצה נור מסר: "המדינה נערכת לתכנון כוללני בתחומים רבים, ביניהם במשק האנרגיה. לאחרונה, אנו עדים לקידום יוזמות רבות בנושא אנרגיות, שמקודמות במקביל ולא תמיד תוך הגיון תכנוני והתחשבות בדעת הציבור. מרחב הגלבוע הוא אחת הריאות הירוקות האחרונות במדינת ישראל, והנהגת המועצה הנוכחית ותושביה יעשו ככל שעל ידם למנוע מפגעי בריאות וזיהום מיותר."

תכנון אחראי או דחיקת הזיהום לחצר של משהו אחר ?

בקצוות הויכוח על עתיד משק האנרגיה יש גם הסכמה – החברה המודרנית מחייבת חשמל, ולייצור שלו יש עלות סביבתית וכלכלית. אלא שההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות מאיצה ותמשיך להאיץ את היתרונות של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. מחירי החשמל הסולרי ירדו וצפויים להמשיך לרדת. שיטות חדשות מאפשרות להפיק חשמל ללא הקצאת קרקע חדשה באמצעות פריסת קולטנים מעל מטעים, או אפילו במאגרי מים. במשרד האנרגיה מודעים להתפתחויות בתחום, אך בדרך כלל מדגישים דווקא את המחויבות להגביר את השימוש בגז טבעי, אותו כינה שר האנרגיה יובל שטייניץ בעבר "הדלק הנקי ביותר", על אף זיהום האוויר לו הוא גורם.

במועצה הסבירו כי אמנם גז טבעי אכן פחות מזהם את האוויר מתחנת כח פחמית, אך כלפי הסביבה הקרובה, פליטה מארובה נמוכה (כ-60 מטר), פוגעת בבריאות כמו הזיהום שנפלט מפחם, לצד קביעת התקדים שמעודד תעשיות נלוות או הקמת טורבינות נוספות בעתיד. במועצה מקווים שיצליחו לשכנע את קובעי המדיניות ברמה הלאומית, שההליך התכנוני שביצעו הוא בעל ערך, גם אם אין לו את התוקף המשפטי שיש לועדות סטטוטוריות כמו הות"ל.

בין השורות ישנה ביקורת שהחלטות הממשלה הן הפוכות לחלוטין – בעלות תוקף חוקי, אך חסרות ערך, מפני שהן מושפעות משיקולים זרים, דוגמת הצורך להגביר ביקוש לגז טבעי, כדי לייצר שוק נח לבעלי מאגר "לוויתן". לצד תכנון מתקני אנרגיה מתחדשת, במועצה רוצים להפעיל תכנית התיעלות אנרגטית, ובכך להקל את העומס על רשת החשמל באופן שישתלם בטווח הארוך הן למועצה והן למשק האנרגיה. במועצה דנו גם בתכניות של יזמי הרוצים להקים תחנות כח באמצעות טורבינות רוח. ככלל, מדובר בהתפתחות לא שגרתית, כאשר חלוקת תכנון משק האנרגיה לפי איזורים עלולה בקלות לפגוע באינטרס הלאומי, באופן שכל איזור ירצה להרחיק מוקדי זיהום מבתי תושביו.

מנגד, כאשר הממשלה בוחרת מיוזמתה ליצור מעין "שוק פרוץ" שבו ניתנת רוח גבית ליזמים פרטיים אשר ירוויחו כסף מתחנות כח, אך לא יספגו את הזיהום שיווצר, נראה שההליך התכנוני שעשו בגלבוע עשוי לשמש כתקדים לעוד מועצות איזוריות, רשויות מקומיות ואחרות. אם הנושא יגיע אי פעם לפסים משפטיים, לא ברור האם להליך מעין זה יש מעמד מחייב, אך בהשוואה להליכים הממשלתיים, נראה כי הוא נעשה באופן יסודי יותר, ושילב בתוכו את השיקול של טובת התושבים באופן שספק אם יתקיים בשימוע מהיר בות"ל.