בית המשפט העליון דחה היום (רביעי) את עתירת שוקי משעול, מנהל בכיר ברשות המסים לשעבר וחושף שחיתות ברשות, שביקש להורות על ביטול החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את רות דוד בשל עבירות שביצעה בעת ששימשה כפרקליטת מחוז ת"א.
עתירתו של משעול הוגשה לפני למעלה משנה, נגד היועץ המשפטי לממשלה, רות דוד, עו"ד רונאל פישר, עד המדינה ערן מלכה, ויאיר ביטון – יו"ר חברת ב. יאיר. משעול ביקש מבית המשפט להורות על היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את דוד, פישר וביטון, ולבטל את החלטתו לסגור את התיק נגד רות דוד בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים בזמן עבודתה כפרקליטת מחוז.
כזכור, משעול הוא מ"נפגעי" רות דוד. ממש בעת שמשעול החל להתריע על שחיתות חמורה ברשות המסים, בשנת 2003, נפתחה חקירה כנגדו, בליווי ובאישור פרקליטות מחוז תל-אביב בראשותה של עו"ד דוד. בסיומה של חקירה ממושכת כנגדו של משעול התברר כי לחשבונו הועברו 542 שקלים יותר מהמגיע לו, סכום שהחזיר לקופת המדינה. משעול הואשם במרמה והורשע, ואף נידון לעונש מאסר של חודשיים, שבוצע בחלקו. השחיתות לכאורה של ראשי רשות המסים, עליה ביקש להתריע (יחד עם קבוצה של כ-15 חוקרים בכירים ברשות המסים, המפורסם שבהם הוא רפי רותם), לא נחקרה וטענותיו של משעול לא נבדקו. תיק חקירה שנפתח בנוגע לשחיתות ברשות המסים בשנת 2004 נסגר תוך שלושה ימים על ידי פרקליטת המחוז, דוד.
היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין החליט שאין מקום לחקור פעולות שרות דוד ביצעה כפרקליטת מחוז ת"א, חרף תפקידה הרם וההשפעה העמוקה של מעשים אלו על מערכת החוק והצדק בישראל. באופן חריג, החלטתו ניתנה בע"פ, ללא נימוקים בכתב. בעקבות הביקורת הרבה סביב אופן קבלת ההחלטה על ידי ויינשטיין, בחן גם היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, אביחי מנדלבליט, את הנושא. חרף קביעתו כי דוד ביצעה מעשים "לא ראויים", החליט מנדלבליט שלא לשנות את החלטת קודמו ולא להעמיד את דוד לדין. נזכיר, כי מנדלבליט אישר בהחלטתו כי דוד קיבלה מתנות מעו"ד פישר ואחרים, וזאת בניגוד לחוק, אך מכיוון שלא הוכח שהדבר השפיע על שיקול דעתה אין מקום להעמידה לדין.
לפי משעול יש לפתוח מחדש את תיק החקירה נגד דוד, ולהורות לפרקליטות ולמשטרה להעמיק את חקירתן נגדה. משעול טוען כי עד כה החקירה נגד רות דוד לא מוצתה, וכי כתב האישום שהוגש נגדה רחוק מלהתייחס לכל ההאשמות שהופנו נגדה. עו"ד ארז המייצג את משעול ביסס את עיקר טענותיו על מספר גורמים: ראשית, הטענה כי כתב האישום שהוגש נגד דוד הוגש במהירות בזק, ימים ספורים לאחר שנעצרה. לטענת ארז מדובר בכתב אישום מינורי, שלא כלולה בו התייחסות להאשמות החמורות יותר שהוצגו נגד דוד, אלא רק האשמה פחותה יחסית על שיבוש הליכי משפט. בנוסף, טען ארז כי עד כה לא נבחנו באופן מספק הקשרים בין דוד, ביטון, ופישר. "ב-2011, רות דוד פרשה מתפקידה, ומיד כיהנה כדירקטורית בחברת ב. יאיר, שנחשדת בקשר עם ארגון פשע, וב-2013 כבר הייתה שותפה של רונאל פישר. כל הדברים מסמרי השיער האלה, לא מצאו ביטוי לא בהחלטות של שני היועצים המשפטיים, ובוודאי שלא בכתב האישום המינורי. בגלל זה המקרה הזה הוא כל כך קיצוני שהוא מחייב התערבות".
עוד טען ארז כי "עבירה של הפרת אמונים היא עבירה מתמשכת. הקשר הזה, הקשר הלא בריא בין רות דוד לעו"ד רונאל פישר נמשך שנים, הוא נמשך מ-2003, הוא המשיך כשהיא הייתה עד 2011 פרקליטת מחוז, גם כשהיא פרשה הוא המשיך והם עברו להיות שותפים במשרד, הם עושים עסקים יחד. בזה היה צריך להעמיק גם בחקירה וגם בכתב האישום". ארז הוסיף כי "קשר כזה מושחת, שנמשך כל כך הרבה שנים, כשרונאל פישר השתלט כמעט על כל שרשרת המזון, במשטרה יש לו אנשים, בפרקליטות יש לו פרקליטת מחוז, אין אינדיקציה? זאת אחת הפרשות הכי חמורות שהיו בישראל".
עו"ד סגל שייצג את המדינה הגיב לדברים ואמר כי באופן מסורתי, התערבות בית משפט בהחלטות יועמ"ש נעשית רק במקרים יוצאי דופן, בהם קיים חשד לדברים דוגמת שיקולים זרים. "השאלה שעולה כאן היא האם יש עילה או תשתית ולו המינורית ביותר לבוא ולטעון שיש כאן חוסר סבירות מקצועי. ההחלטה שלא להעמיד לדין התקבלה למעשה על ידי שני יועצים משפטיים, ע"י פרקליט המדינה, כל הבכירים בפרקליטות, כל ראשי המערכת עסקו בדבר הזה. המסקנה שהגיעו אליה היא אותה מסקנה – שני יועצים משפטיים לממשלה קיבלו זאת. ההחלטה עצמה היא ברורה, היא מנומקת, היא מסודרת בצורה כזאת של ראשית, מפרטת את התשתית הראייתית, ולאחר מכן עוברת עבירה עבירה ומסבירה מדוע אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין בגין אותן עבירות. מכל הטעמים האלה אנחנו סבורים שאין פה ולו קצה קצהו של הרף להציע שבית המשפט הנכבד יתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה".
פסק הדין, שניתן על ידי שופטי העליון מזוז, עמית, וברק-ארז, התבסס על שני טעמים מרכזיים. ראשית, טענו השופטים כי אין בעתירה תשתית עובדתית-ראייתית, ואף הוסיפו כי "בחלקה היא נסמכת על השערות וספקולציות והטחת האשמות חסרות ביסוס". בנוסף, נכתב כי אין זו דרכו של בג"ץ להתערב בהחלטות היועץ המשפטי, אלא במקרים חריגים ביותר של "עיוות מהותי" או "חוסר סבירות קיצוני", והמקרה הנוכחי רחוק עד מאוד מלהחשב בגדר חריג זה.
השופטים הוסיפו גם כי נושא העתירה נבחן על ידי גורמים רבים – כל ראשי המערכת, ובהם היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי הקודם, פרקליט המדינה, ואחרים. מהחלטות היועץ המשפטי עולה כי נערכה סריקה של התיקים של עו"ד פישר מול פרקליטות תל אביב-פלילי, נבחן האם קיימת אינדיקציה להתערבות פסולה של דוד בתיקים אלה, ולא נמצאה אינדיקציה כזאת. נבדק גם תיקו של משעול, ולא נמצאה ראיה שיכולה ללמד על קבלת החלטות מוטות או השפעה זרה בעקבות התערבות דוד.
משעול אמר ל'דבר ראשון', בהתייחסו לדוד, כי "יושבת פה פושעת שהפעילה מערכת פשע בתוך הפרקליטות. יש פה שוטרים, כולל ערן מלכה וכולל אחרים, כולל פרקליטת מחוז, והציבור צריך להבין שהייתה פה כנופייה של פושעים שניסו להשתלט על מערכת אכיפת החוק. והם ממשיכים".
לאחר קבלת פסק הדין, אמר משעול: "אני מבין את המערכת. היו כמה סיבות שלא רצו לפתוח את התיק הזה. אני ציפיתי ליותר. ציפיתי מהם שיורו להחזיר את התיק הזה למשטרה, בסך הכל לפתוח את התיק לבחון מחדש את הראיות. הרי התגלו ראיות אחר כך. וגם זה הם לא מסוגלים לעשות. אבל אני אמרתי את שלי. אני באתי לעם ישראל, שילמתי כסף, שילמתי בבריאותי כדי להגיע לצדק".
עו"ד ארז המייצג את משעול: "מכבד את בית המשפט. מאוכזב מההחלטה. מי שהיה צריך לעשות את העבודה שלו זה היועץ המשפטי לממשלה, ויינשטיין, שלא עשה את עבודתו בזמן אמת. מצטער שלא הגישו נגד דוד כתב אישום על עבירות יותר חמורות לפי העדויות של ערן מלכה".
