ההכנסה נטו הממוצעת למשק בית עומדת על 15,751 שקלים בחודש וההוצאה הכספית הממוצעת עמדה על 12,792 שקלים בחודש, כך עולה מנתוני סקר ההוצאות וההכנסות של משקי הבית בישראל לשנת 2016, אותו פרסמה אתמול (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עולה מנתוני הסקר כי מדד ג'יני לאי שוויון רשם ירידה ועמד על 0.359 שפירושה צמצום ממדי האי שוויון בהכנסות משקי הבית. עם זאת יש לציין מדד זה שונה ב-2013, כך שהשוואתו לשנים שלפני כן מוטלת בספק.

סקר ההכנסות וההוצאות השנתי אותו עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא כלי חשוב בהבנת מצבם של המשק והחברה בישראל. הסקר שכלל 8,903 משקי בית מכלל מגזרי האוכלוסיה בישראל למעט יישובי הבדואים בנגב, משקף שינויים ומגמות שונות בתחומי השכר, ההכנסות שאינן שכר, ההוצאות השונות של משקי הבית והבעלות על נכסים ומוצרים שונים.

מדד ג׳יני לשיוויון בשפל (גרפיקה: אידאה, נתונים: למ״ס).

הכנסות משקי הבית

ההכנסה הכספית ברוטו הממוצעת למשק בית עמדה בשנת 2016 על 19,188 שקלים בחודש. נתון המהווה עליה ריאלית של כ-3% ביחס לשנת 2015. ההכנסה נטו הממוצעת למשק בית, כלומר לאחר החסרת תשלומי החובה כגון מסים, עמדה על 15,751 שקלים בחודש. 78.4% מהכנסות משקי הבית מקורן בעבודה, 11.3% מההכנסות מגיעות מקצבאות ותמיכות וכ-10.3% מהכנסות משקי הבית הגיעו מרווחי הון ומחסכונות פנסיוניים וקופות גמל.

בעוד שמשקי הבית בשני העשירונים העליונים לקחו כ-37.8% מסך ההכנסות, משקי הבית בשני העשירונים התחתונים לקחו 6.7% בלבד מכלל ההכנסות. ששת העשירונים האחרים (3-8) זכו ל-55.5% מעוגת ההכנסות של משקי הבית.

בעוד שההכנסה הכספית נטו של העשירון התחתון עמדה על 4,712 שקלים בלבד, ההכנסה הכספית נטו הממוצעת של משקי הבית בעשירון העליון עמדה על 34,515 שקלים בחודש. בעשירון החמישי ההכנסה נטו הממוצעת עמדה על 13,025 שקלים בחודש.

הוצאות משקי הבית

בתחום ההוצאות הפערים בין משקי הבית בעשירונים העליונים לבין אלו שבעשירונים התחתונים קטנות באופן משמעותי מאשר בתחום ההכנסות. בעוד שמשקי הבית בעשירון העליון הוציאו בממוצע 19,868 שקלים בחודש המהווים כ-58% מהכנסותיהם נטו, משקי הבית בעשירון התחתון הוציאו כל חודש כ-8,248 שקלים המהווים כ-175% מהכנסתם החודשית נטו. כיצד מוציאים במשקי הבית של העשירונים התחתונים יותר מהכנסתם? מלבד ההסבר הפשוט של צבירת חובות, יש להניח כי עבור חלק ממשקי הבית בעשירונים התחתונים מדובר במצב זמני בשל תקופת אבטלה במהלכה הם אוכלים את חסכונותיהם. הסבר נוסף נובע מכך שחלק ממשקי הבית בעשירונים התחתונים נעזרים בהכנסות נוספות כמו סיוע של ההורים לזוג צעיר.

הכנסות והוצאות של משקי בית לפי עשירונים (גרפיקה: אידאה. נתונים: למ״ס).

על מה מוציאים את הכסף?

חלוקת ההוצאות לתחומים שונים ופילוח הנתונים לפי עשירונים מגלה כי בעוד ש-26.7% מההוצאות של החמישון התחתון מופנות לצריכת מזון והלבשה, בקרב החמישון העליון רק 16.7% מהוצאות משקי הבית מופנות לסעיף זה.

בעוד שבסעיפי הצריכה הבסיסים נרשמו פערים קטנים יחסית, כך למשל בתחום המזון החמישון העליון צורך פי 1.4 מהחמישון התחתון ובתחום ההלבשה החמישון העליון צורך פי 1.6 מהחמישון, בסעיפים אחרים נרשמים פערים משמעותיים בהרבה. בתחום התחבורה החמישון העליון צורך פי 4.1 מהחמישון התחתון ובתחום הבריאות מוציא החמישון העליון פי 3.3 מהחמישון התחתון.

בעלות על מוצרים

במסגרת הסקר נשאלו הנסקרים האם בבעלותם מוצרים שונים. בין הנתונים המעניינים שעולים מפרק זה של הסקר ניתן לציין כי ב-97.1% ממשקי הבית בישראל מחזיקים לפחות טלפון סלולרי אחד. זאת לעומת 81% שהחזיקו בטלפון סלולרי אחד לפחות בשנת 2003.

מנגד נתוני הסקר מראים ירידה משמעותית במשקי הבית המחזיקים בטלפון קווי כשבין השנים 2003 ל-2016 ירד שיעור משקי הבית המחזיקים לפחות בקו טלפון קווי אחד מ-88.6% ל-65%. שיעור משקי הבית המחזיקים בשני קווי טלפון עמד ב-2016 על 2.9% בלבד. מוצר נוסף הנמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות הוא מינוי על שירותי כבלים או לווין. מאז 2003 ירד שיעור משקי הבית המחזיקים במינוי כזה מ-70.6% ל-55.9% בלבד.

עוד אפשר לציין כי 70.3% ממשקי הבית מחזיקים ברכב אחד לפחות, 78.1% ממשקי הבית מחזיקים מחשב ביתי ובכ-75.4% ממשקי הבית יש חיבור לאינטרנט, זאת לעומת 30.8% בשנת 2003.

מדד ג'יני יורד

במסגרת פרסום נתוני הסקר מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גם את מדד ג'יני לאי שוויון. בשנת 2016 נמשכה המגמה של שלושת השנים האחרונות במסגרתה ירד מדד ג'יני. ירידה שמשמעותה הקטנת ממדי אי השוויון בהכנסות של משקי הבית. בשנת 2016 עמד מדד ג'יני על 0.359 – הציון הנמוך ביותר משנת 2001. יש לציין כי מאז שנת 2012 שינתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מאגר הנתונים עליו מתבססת המדידה של מדד ג'יני, מה שהביא לירידה משמעותית בציון בשנה העוקבת ומאז.

ממבט כולל על נתוני מדד ג'יני של עשרים השנים האחרונות עולה כי בין השנים 1997-2006 נרשמה עליה עקבית באי השוויון ומאז 2006 שהייתה שנת שיא במדד אי השוויון (0.390) ועד 2016 נרשמה ירידה עקבית במדד זה. על אף הירידה המתמשכת בשנים האחרונות ישראל עדיין ממוקמת גבוה בטבלת המדינות האי שוויוניות מבין מדינות ה-OECD.