המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי ל-2017 (יולי-ספטמבר) ב-4.1% בחישוב שנתי – כך לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בצמיחה גבוהה יחסית לרבעונים הקודמים של 2017, שרשמו צמיחה בשיעור של 0.9% ו-2.5%. את הצמיחה הובילה ההוצאה לצריכה פרטית, שגדלה ב-7.8% ביחס לרבעונים הקודמים.

סיבות לאופטימיות: השקעה בתשתיות, עלייה ברמת החיים

עוד עולה מהנתונים כי הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-5.3%, תוך גידול משמעותי בכל סוגי הצריכה, ובראשם בצריכת מוצרים בני קיימה (מוצרים שנשארים לטווח ארוך – כמו מוצרי חשמל, ריהוט וכו'), שעלתה ב-12.7%. גם ההוצאה השוטפת לנפש (מזון, נסיעות וכו') עלתה ב-4.6%, וההוצאה על מוצרים בני קיימה למחצה כמו ביגוד והנעלה עלתה ב-6.7%. מנתונים אלה, לצד העלייה בשכר בשנה האחרונה, יכולה להשתקף עלייה מסוימת ברמת החיים בישראל.

סיבה נוספת לאופטימיות היא עלייה של 13.2% בהשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק, המשקפת עלייה בהשקעה בתשתיות, מכונות ומבנים בעלי מטרות כלכליות. עלייה זו ממשיכה את הרבעון הקודם, בו עלתה ההשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק ב-16.1%. מכך ניתן אולי להסיק על כוונות התרחבות בקרב גופים ציבוריים ופרטיים. בתוך עלייה זו בולטות השקעה גדולה במכונות וציוד חישוב, בהשקעה בעבודות בנייה ובכלי תחבורה יבשתיים.

סיבות לפסימיות: ייצוא תעשייתי נמוך

בשונה מהתחזיות לפיהן הייצוא הישראלי יתאושש לאחר תקופה קשה ויחזור להוביל את הצמיחה במשק, הנתונים ממשיכים לשקף ייצוא תעשייתי נמוך. בייבוא נרשמה עלייה משמעותית של 10.5%. לעומת זאת בייצוא, המספרים קצת מתעתעים: היקף הייצוא אמנם עלה ב-18.5%, אך ללא חברות הזנק ויהלומים מדובר בעלייה של 0.4% בלבד. הייצוא התעשייתי ללא יהלומים דווקא ירד ב-0.6%.

נתון זה מתיישב עם אינדיקטורים נוספים למשבר בענף התעשייה, ובראשם המספר הרב של המפעלים הנמצאים בסכנת סגירה, מפעלים שחלקם מתבססים על ייצוא. לצד ההצלחה של חברות ההזנק, שלרוב מעסיקות מספר נמוך של עובדים וחלקן אף עוזבות את הארץ בהמשך, מעמדה של התעשייה נראה מעורער מתמיד.

נתון נוסף שיכול לעורר דאגה הוא ירידה של 1.6% בצריכה הציבורית (הוצאת ישירות של הממשלה על הציבור), שללא יבוא ביטחוני ירדה אף ב-2.6%. נתון זה עלול לשקף מגמות של תת ביצוע בתקציב, פגיעה במתן שירותים ונסיגה ממעורבות בכלכלה. על רקע עודפי הגבייה הגדולים, המעניקים לממשלה מרחב תמרון גדול בהוצאותיה, נראית הירידה בצריכה הציבורית תמוהה אף יותר. עם זאת, קשה להעריך על בסיס רבעון בודד אם מדובר בירידה תנודתית או במגמה של ממש, ויש לראות מה תהיה המגמה כללית של ההוצאה הציבורית בשנת 2017.