עראבה

בסוכת האבלים של משפחת כנאענה בעראבה ישבו בבוקר יום ראשון כ-30 גברים. שקט בסוכה ובסביבותיה, רבים מהגברים ממוללים בידיהם שרשרות תפילה, מחליפים מילים חרישיות זה עם שכנו. זהו היום האחרון של שלושת ימי האבל על מותו של מחמוד חסין כנאענה בן ה-17.

מחמוד, תלמיד כיתה י"ב בתיכון בעראבה, נפל אל מותו ביום חמישי האחרון בטבריה. על פי הודעת מד"א מחמוד נפל מפיגום בגובה 12 מטרים ומת. אביו יצא לעבודה באותו בוקר ב-5 בבוקר, אמר לנו בן משפחה. "הוא (האב) עובד בטיח", וחשב שמחמוד הולך לבית הספר ללמוד. הוא לא ידע שמחמוד יצטרף לקרוב משפחה המבוגר ממנו במספר שנים, יסע עמו כ-30 ק"מ לשיכון ד' בטבריה לעבודה יומית באתר הבנייה של חברת "נ.ר.ש.א. חברה לבניין והשקעות בע"מ" מירכא.

"מחמוד היה ילד טוב", אמר לנו אחמד כנאענה, בן משפחתו המורחבת של מחמוד וסגן ראש המועצה בעראבה, "אבל הוא גם אהב את הבלאגן. ככה הוא היה, אבא שלו רשם אותו לבית ספר בסכנין אבל הוא לא אהב את זה וברח. חזר לבית ספר בעראבה. ככה גם היה בורח לפעמים, לעבוד".

ילדים עושים בלאגן לפעמים, אמרנו לו, אבל זה לא צריך להסתיים כך, במוות מיותר. אחמד ספק את כפיו בשקט, אולי בהשלמה. "ככה זה הילדים היום. אם הוא בורח ועובד יום אחד בשביל 200 שקל, 300 שקל, אחרי זה הוא קונה לעצמו מה שהוא רוצה, הוא כבר לא צריך להתווכח עם ההורים שלו על שום דבר".

לפני שנתיים, בסוף דצמבר 2015, התחשמל למוות מוחמד עליאן, אף הוא נער בן 17, תלמיד י"ב. עליאן התחשמל ממכונת טיח בעפולה, בעת שעבד באתר בנייה במהלך חופשת החורף (חג המולד) של בית הספר. שנה וחצי קודם לכן, ביוני 2014 נהרג מוחמד קראקרה, בן ה-13 בלבד, כשהתלווה לעבודתו של אביו – עובד קבלן בשירות משרד הביטחון – בעת ביצוע עבודות בגדר הגבול בגולן. הילד קראקרה מת ואביו נפצע, ככל הנראה מפגז "שזלג" מהלחימה בסוריה.

זירת אתר הבנייה בטבריה בו נהרג מחמוד חסין כנאענה בן ה-17 מנפילה מגובה, 23 בנובמבר 2017 (צילום: תיעוד מבצעי מד"א)

אתם כועסים? שאלנו, על הקבלן? על מנהל העבודה?
"לא", אמר אחמד. "זה שלקח אותו לעבודה באותו יום היה פה בהלוויה. הקבלן מירכא התקשר ושאל אם יכול לבוא לסוכה, אמרנו לו שיבוא, הגיע לכאן ביום שבת. אנחנו לא כועסים".

למרות ההשלמה שמשדר אחמד כנאענה, משהו באווירה בסוכה משדר דריכות. יתכן שזה אנחנו, הזרים, יהודים יחידים בשעת בוקר ביום ראשון בעראבה. ואולי זה חוסר הפשר במותו המיותר של נער. הידיעה שזה לא אמור היה לקרות – בחור בן 17 אמור ללכת בבוקר לבית ספר, לא לעבודה. לנער בן 17 אסור לעבוד בגובה, עבודה מסוכנת שדורשת הכשרה מיוחדת, על פי חוק.

ביציאה מעראבה אני עוצר בצד. מחפש בטלפון את התרגום למילה ששמעתי את הגברים אומרים לנו וזה לזה פעם אחר פעם עם לחיצת היד ועם הגשת כוס הקפה החמוץ והחזק. תעיש, תעיש, הם אמרו זה לזה – תחיה.

"ככה זה הילדים היום. אם הוא בורח ועובד יום אחד בשביל 200 שקל, 300 שקל, אחרי זה הוא קונה לעצמו מה שהוא רוצה, הוא כבר לא צריך להתווכח עם ההורים שלו על שום דבר"

טבריה

במרחק של חצי שעת נסיעה מסוכת האבלים עומדים מספר בניינים לא גמורים. הכניסה לאחד מהם מוגבלת, צו הסגירה מודבק על השלט. זהו הבניין שלדופן קומתו הרביעית עמד מוחמד בעת שהתחשמל ומת. הבניין נראה כמעט גמור, אך לא רחוק ממנו מבנים נוספים, בשלבים שונים של בנייה. בבניינים אלו, שניכר בהם שהם מתוכננים על פי אותו דגם, ומבוצעים על ידי אותו קבלן ואותם פועלים, העבודה נמשכת במרץ.

בניינים הנבנים בסמוך לשיכון ד' בטבריה, נובמבר 2017. מחמוד חסין כנאענה בן ה-17 עמד על פיגום שהוצמד לדופן קומתו הרביעית של אחד המבנים מצידו השמאלי של שביל העפר, ממנו נפל ומת. (צילום: צור רוזנצוויג)

אחד מהאחראים על הבנייה מטעם הקבלן, "נ.ר.ש.א", מבקש מאיתנו לצאת ולהפסיק לצלם. צו הסגירה של האתר צפוי להסתיים בעוד מספר שעות, בשעה 12:30. התאונה התרחשה ביום חמישי, סמוך לשעה 12:30. על פי החוק, במקרה של תאונה קשה באתר בנייה מינהל הבטיחות צריך לסגור את האתר למשך 48 שעות, על מנת לבצע פעולות חקירה. איזה פעולות בוצעו בין התאונה, מספר שעות לפני סיום שבוע העבודה, ועד 12:30 ביום ראשון?

בבניינים שליד ניתן לראות פועלים עובדים, מנופים ומשאיות משנעים חומרי בנייה. אנחנו חושבים על הנורמה של חיל האוויר ושל צה"ל בכל הנוגע לבטיחות. כמה זה נשמע נורמלי בדיווח ברדיו לשמוע על השבתת טיסות ואימונים בכלל החיל לצורך תחקיר אחרי תאונה או כמעט-תאונה. והנה כאן בטבריה, רק 50 מטרים ממקום מותו של מוחמד, ללא תחקיר, ללא הפקת לקחים, ודאי שללא אשמים, נמשכות העבודות כסדרן. כל זאת במקרה שבו אין כל ספק שהעסקתו של נער מתחת לגיל 18 בעבודה מסוכנת היא אסורה על פי חוק.

בסרטון: העבודות באתר הבניה הסמוך למקום נפילתו של מחמוד חסין כנאענה ממשיכות כרגיל. צילום: צור רוזנצוויג

"החברה עכשיו בודקת איך נכנס הנער לאתר. זה לא עובד ישיר של החברה אלא של קבלן משנה, וקבלן המשנה ככל הנראה הכניס אותו", אמר לדבר ראשון מנהל העבודה,  באתר שבו נהרג כנאענה, מופלח קייס. מנהל העבודה אמר לנו כי הנהלים אכן מורים כי הוא האחראי הבלעדי על הבטיחות באתר הבניה – אלא שמדובר באתר גדול מאוד – והוא ממונה עליו לבדו.

"יש לנו כמעט מאה עובדים. אני אחראי על שני בניינים של 22 יחידות דיור כל אחד, שאינם צמודים האחד לשני. אי אפשר להיות בכל דקה ליד כל פועל ולפעמים יש גם כאלה שמסתננים וזו אחריות גם של קבלן המשנה שהעסיק אותו" אמר מנהל העבודה. "הוא יודע שעבודות טיח מתבצעות בגובה – והוא לא הציג לנו אותו. הוא מחוייב כלפינו לדווח לנו על כל פועל, כי אנחנו צריכים גם לתת לו תדרוך ראשוני בכניסה לאתר".

פנינו למינהל הבטיחות עם השאלה אילו פעולות חקירה בוצעו בפרק הזמן הקצר שחלף מאז התאונה, והאם אין טעם לפגם בכך שהעבודות נמשכות על ידי אותו קבלן בטרם השלמת התחקיר, וזו תשובת המינהל: "על האתר המדובר הוטל צו הפסקת עבודה על ידי מפקח מינהל הבטיחות. צו זה הוארך היום בשלושה ימים נוספים. אתרי החברה מנוהלים בנפרד על ידי מספר מנהלי עבודה".

תגובת נ.ר.ש.א השקעות: "הנושא בבדיקה על ידי הגורמים המוסמכים".

בהכנת הידיעה השתתפו ניצן צבי כהן וצור רוזנצוויג