בעשורים האחרונים היינו עדים לתגליות פורצות דרך בכל הקשור להבנת המנגנונים השונים שבהם לוקחים חלק המינרלים והוויטמינים שאנו צורכים מדי יום ביומו במזון. המחקרים שעוסקים ברכיבי התזונה השונים והידע העצום שנצבר בנושא הובילו להתפתחות של תעשייה משגשגת המגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה והכוונה היא כמובן לתעשיית תוספי התזונה.

התעשייה הענפה שנמצאת בתהליך מתמיד של התרחבות מסתייעת בשיטות שיווק אגרסיביות כשמטבע הדברים האינטרס הכספי הוא מה שמניע את גלגליה ולאו דווקא טובת הלקוחות. חשוב להתעכב על המילה לקוחות, שכן תוספי תזונה אינם תרופות ולפיכך הצרכנים הם לאו דווקא מטופלים. למעשה אחת מנקודות החוזק המסחריות הברורות ביותר של תוספי התזונה, באה לידי ביטוי בכך שרוב רובם מיועדים דווקא לאנשים בריאים.

תזונה בגיל הזהב

בקרב הציבור הרחב ישנה תפישה שגויה לפיה אדם הנמצא במצב של תת תזונה הוא בהכרח אדם הסובל ממשקל נמוך, אך האמת היא שגם אנשים הסובלים מהשמנת יתר ואפילו אלו הסובלים מהשמנת יתר חולנית, עלולים להימצא בתת תזונה.

זאת כיוון שתת תזונה הוא מושג כללי ביותר המתאר מצבים בריאותיים שונים שבהם התזונה אינה אופטימאלית ולא מתאימה לצורכי הגוף לאורך זמן. התוצאה של תת תזונה היא מחלות חסר, המשתנות בהתאם לחסר התזונתי. כך לדוגמה חסר קיצוני של ויטמין C, שהיה נפוץ בעבר בקרב מלחים שבילו במשך חודשים רבים בלב ים, מוביל למחלת הצפדינה.

באופן כללי התזונה המערבית המודרנית רחוקה מלהיות מושלמת ואין קל מלהגיע למצב של מחסור ברכיב תזונה כזה או אחר. לכך יש להוסיף את מגוון הגורמים הרלוונטיים לגיל השלישי, המגדילים אף הם את הסיכון להגיע לחסרים תזונתיים כמו לדוגמה ירידה בחוש הטעם, אובדן התיאבון על רקע דיכאון, בעיות שיניים, ירידה באיכות הספיגה של מערכת העיכול ועוד.

כתוצאה מכל זה, קשישים רבים סובלים מתת תזונה מסוגים שונים ולמרות שהשאיפה היא להשלים את החסרים באמצעות צריכה נאותה של מזון איכותי, הרי שלא תמיד הדברים אפשריים ובמקרים רבים מאוד דווקא הבחירה בתוספי תזונה היא הנכונה והיעילה ביותר. כמו כן ישנם תוספים ספציפיים המומלצים לאוכלוסיות מסוימות כטיפול מונע. לצורך העניין אנשים המאושפזים במחלקות סיעודיות בבתי דיור מוגן או בתי אבות סיעודיים חשופים לרמות נמוכות מהרצוי של ויטמין D שכן הם בדרך כלל ממעטים להיחשף לשמש. אי לכך, ההמלצה היא לתת לאוכלוסייה זו ויטמין D כטיפול מונע.

נטילה לא מבוקרת

השילוב בין הפחד מפני תת תזונה והחשש מפני מחלות חסר לבין שיטות השיווק האגרסיביות של יצרני תוספי התזונה, הוביל למגמה מסוכנת המתבטאת בכך שקשישים רבים נוטלים תוספי תזונה ללא צורך ממשי, כלומר מבלי שהם זקוקים להם באמת. כמו כן לא אחת מתברר כי על אף שיש לצרוך תוסף מסוים, הרי שמוטב לצרוך כמויות צנועות ביותר ממנו, בעוד שהיצרניות ממליצות על צריכה של כמות גדולה מאוד.

כך למשל ההמלצה לנשים היא לצרוך 75 מ"ג ויטמין C מדי יום ולגברים ההמלצה עומדת על 90 מ"ג ליום בלבד, אבל רוב תוספי התזונה מסוג זה מכילים בין 1000-500 מ"ג של הוויטמין, כמות מוגזמת לכל הדעות.

במקרה הטוב נטילה מוגזמת של הוויטמין, המינרל או חומצת השומן לא תגרום לשום נזק גופני שכן הגוף יודע לווסת את הריכוז של מגוון חומרים ללא קושי ולהפריש את העודפים בקלות. אי לכך, למעט הוצאה כספית מיותרת, לא יורגשו כל תופעות לוואי. במקרה הפחות טוב, נטילת התוסף ללא התוויה רפואית ושלא לצורך, עשויה להוביל לתופעות לוואי שליליות ואף לגרום לאינטראקציה בין תרופתית עם התרופות הנמצאות בשימוש קבוע או מזדמן.

ישנם למשל תוספי מזון שיכולים לגרום לכך שהתרופה תהיה זמינה יותר ובעקבות זאת ההשפעה שלה תהיה עוצמתית יותר וכן ישנם תוספים שיכולים לגרום דווקא לפגיעה ביעילות התרופה. כך לדוגמה ידוע שנטילה של תוסף ברזל עלולה לפגוע בספיגה של מעכבי ACE ובנוסף הברזל מעכב את הספיגה של תרופות שונות המשמשות לטיפול בסובלים מאוסטיאופורוזיס.

לרוע המזל, מטופלים רבים הנוטלים תוספי תזונה באופן שגרתי, לא טורחים ליידע את הרופאים המטפלים בהם בנוגע לתוספים השונים שהם צורכים והרופאים לא תמיד מעלים את הנושא.

צריכה נכונה

אמנם ישנן המלצות לצריכת מרכיבי מזון לאוכלוסייה הכללית, המשתנים בהתאם לגיל ולמצבי בריאות ספציפיים, אך הכמות המומלצת מתייחסת לסך הצריכה. הכוונה היא לכך שככול שהצריכה של המרכיב הספציפי מהמזון נמוכה יותר, כך הכמות שיש לצרוך מתוסף מלאכותי גבוהה יותר ולהפך. כך לדוגמה הן לגברים והן לנשים מעל גיל 70 מומלץ לצרוך 1200 מ"ג סידן מדי יום כשבאופן אידיאלי הצריכה צריכה להתבסס על מוצרים העשירים בסידן כמו למשל סרדינים, מוצרי חלב דלי שומן וכיו"ב. מאחר ולא פשוט לצרוך כמות גבוהה כזו, בדרך כלל מומלץ ליטול תוסף סידן, במינון המשתנה בהתאם לצריכה מהמזון.

דוגמה טובה נוספת לתוסף המומלץ עבור קשישים רבים היא למשל ויטמין D שהזכרנו קודם לכן. למרות שאנחנו חיים במדינה שנהנית מימי שמש רבים, עדיין שיעור החסר של ויטמין D באוכלוסייה הכללית ובמיוחד באוכלוסיית הקשישים גבוה מאוד. לפיכך באוכלוסיות הנמצאות בסיכון ובכל מקרה של חסר מוכח, מומלץ לשקול מתן של תוסף ויטמין D. בגיל השלישי חשוב גם כן להתייחס לצריכה של ויטמין B12 כשההמלצה היא להגיע למינון של 2.4 מק"ג ליום (גברים ונשים כאחד) ולצריכת הסיבים התזונתיים (21 גרם ליום לנשים ו-30 גרם ליום לגברים).

על מנת שתוכלו לצרוך את הכמות הרלוונטית אליכם באופן אישי, בהתאם לצריכה היומית מהמזון, מומלץ לפנות לפגישת ייעוץ עם דיאטנית קלינית המטפלת בקשישים. פגישת ייעוץ עם אשת מקצוע בעלת הסמכה מטעם משרד הבריאות תסייע לכם לקבל מידע בנוגע לצריכה הנוכחית, ליעדים אליהם יש להגיע ולתוספים המומלצים לנטילה לצורך הגעה ליעדים השונים.

כללי הזהב לצריכה חכמה

• ליידע את הרופא המטפל – גם אם על פניו מדובר בתוסף תזונה תמים לחלוטין ונפוץ מאוד, ישנה חשיבות עליונה ליידע את הרופא המטפל בכם בקביעות על כך שאתם נוהגים לקחת את התוסף באופן קבוע. כמובן שחשוב ליידע בכך גם כל רופא חדש שטרם מכיר אתכם כשנכון להיום ההמלצה היא לערוך סקירה תקופתית לכל הפחות אחת לשנה של מכלול הטיפולים התרופתיים במטרה לזהות ליקויים ולתקנם. במסגרת הסקירה יש להתייחס גם לתרופות ללא מרשם, צמחי מרפא ותוספי תזונה.

• סקירה תזונתית אצל דיאטנית קלינית – רק על ידי סקירת המזונות שאתם נוהגים לצרוך, בחינת המצב הרפואי והתזונתי שלכם ומיפוי הטיפולים שאתם מקבלים באופן קבוע, ניתן למנוע מצב שבו תיטלו תוספי תזונה שלא לצורך. במסגרות של דיור מוגן ישנה גם אפשרות להיעזר בדיאטנית הקלינית המועסקת במסגרת, כדי להכניס שינויים בהרכב הארוחות המוכנות במקום.

• לא להתפתות לעצות של "יודעי דבר" – גם אם חברה קרובה או קרוב משפחה מייחסים את השיפור במצבם הבריאותי לתוסף כזה או אחר, אין להסיק מכך שהשיפור יורגש גם אצלכם. כמו כן אין תוסף תזונה המתאים לכלל האוכלוסייה וחשוב לפיכך לקחת את הפרסומים הרבים באמצעי התקשורת בדבר הסגולות של תוספי התזונה בערבון מוגבל ולנקוט בגישת "כבדהו וחשדהו".

• הכלל החשוב ביותר שיש לזכור בכל הנוגע לתוספי תזונה הוא שלא תמיד כל המרבה הרי זה משובח כשלמעשה בדרך כלל, כל המוסיף גורע.

למידע נוסף לחצו כאן

כתבה זו הינה להעשרה בלבד ואין לראות בה המלצה מטעם משען