דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"א באב תשפ"ב 18.08.22
29°תל אביב
  • 30°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 30°אשדוד
  • 33°באר שבע
  • 40°אילת
  • 36°טבריה
  • 28°צפת
  • 31°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מידעו"ס 99 - יוני 2022

מאמר עמדה / ארונות פתוחים לרווחה: על גאווה ומוגבלות

קרדיט: שאטרסטוק

מאת: קרן שחר, חברת קבוצת המנהיגות הארצית גאווה ומוגבלות של בית איזי שפירא. Pride.and.disability@gmail.com

יהונתן, בן 40, הוא הומוסקסואל על רצף האוטיזם ומתמודד נפש. מאז ילדותו חווה חרמות בשל הקושי של הסובבים אותו להבין ולהכיל את מגוון הזהויות שלו.
ענבל היא נכת צה"ל, יושבת בכיסא גלגלים, גולשת, אימא לילד בן שלוש ולסבית. כשהיא מגיעה עם משפחתה לאירוע משפחות כלשהו, היא רואה לא מעט מבטים סקרניים ומשתוממים של הורים אחרים.
ענבל ויהונתן הם שניים מעשרות אלפי אנשים המשתייכים, כמוני, לקהילה המשולבת של להטב"קים ואנשים עם מוגבלות.
המציאות שאנחנו חיים בה מורכבת. אומנם כבר בשנת 1973 הוצאה ההומוסקסואליות מרשימת מחלות הנפש, אך ההתנהלות הגאה עדיין נחשבת בעיני רבים, ובארץ בפרט, כדפוס לא נורמלי ואף מסוכן. נוסף על כך, אנשים עם מוגבלות נחשבים בעיני רבים כאנשים א־מיניים, ועצם החשיבה על מיניות בכלל, ועל הומוסקסואליות בפרט, של אנשים עם מוגבלות נחשבת כסטייה ומשאירה רבים בתחושת אי־נחת.
כולנו מורכבים מזהויות שונות. עבורנו, הלהטב"קים עם המוגבלות, המורכבות הזו כפולה. אנחנו צריכים לצאת משני ארונות במקביל – זה של המוגבלות וזה של הזהות המינית. בשל הדעות הקדומות, כלל לא ברור איזו יציאה מאתגרת יותר. רבים מאנשי המקצוע העוסקים במוגבלויות אינם נוהגים לפתוח נושאים הקשורים למיניות, ופעמים רבות תופסים אנשים עם מוגבלות כחסרי זהות מינית או ככאלה שהזהות המינית והמגדרית אינה משחקת תפקיד מרכזי עבורם. כמו כן, רבים מחברי הקהילה הגאה, המתויגים גם כך על ידי החברה כחריגים וכ"אחרים" ומעוניינים להשתחרר מתיוג זה, יעדיפו להימנע משונות נוספת.
גם אם שתי הקהילות ראו הישגים רבים במהלך עשרות השנים האחרונות, הן לא השכילו לשלב כוחות ולראות את היתרון שבעבודה המשותפת לקידום הכלה ולמאבק באפליה. בשל כך, ענבל, יהונתן ואנוכי, כמו רבים אחרים, מוצאים עצמנו מודרים על ידי שתי הקהילות כאשר אנחנו מבקשים להביא לידי ביטוי את הזהות הכפולה והמורכבת שלנו.
מתוך הרצון להתגבר על קשיים אלה ולסייע לשתי הקהילות לקבל בצורה טובה יותר את חבריהן, החלטנו להקים לפני שנתיים את קבוצת המנהיגות הארצית "גאווה ומוגבלות", אשר פועלת במסגרת מרכז המנהיגות של בית איזי שפירא. ענבל, יהונתן ואנוכי, יחד עם 13 א.נשים נוספים, עמלים לקדם שיח ועשייה לגיטימיים ומעצימים במטרה לעורר מודעות בקרב שתי הקהילות בפרט ובחברה הישראלית בכלל, ולומר שגם לנו יש מקום. ככל הידוע, מדובר בקבוצת מנהיגות יחידה מסוגה בעולם, הכוללת להטב"קים מכל הקשת המגדרית ומכל המוגבלויות.
שמנו לעצמנו למטרה לא להסתיר יותר את הזהות הכפולה שלנו ושל אלפי אנשים אחרים בארץ. אנחנו, בקבוצת גאווה ומוגבלות, פועלים להנגשה כפולה: הנגשה של שירותי הקהילה הגאה לכלל האנשים עם מוגבלות – מתמלול ושפת סימנים ועד לקבוצות חברתיות או מרחב שקט לאירועים שלה, והנגשה של שירותי קהילת האנשים עם מוגבלות עבור להטב"קים – משיח על מיניות וזהות מינית החל מגיל בית הספר ועד לקבלת זוגות חד־מיניים במסגרות הדיור (כפי שקיים עבור זוגות הטרוסקסואלים).
בסוף חודש מרס יזמנו – בשיתוף בית איזי שפירא, האגודה למען הלהט"ב בישראל והמכללה האקדמית קריית־אונו – כינוס ראשון מסוגו בארץ בנושא גאווה ומוגבלות. השתתפו כ־150 א.נשים מהאקדמיה, מארגוני הקהילה הגאה ומקהילת אנשים עם מוגבלות, בכירי משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, אנשי מקצוע, וכמובן – פעילים להטב"קים עם מוגבלות.
הכינוס יצר מפגש בין בעלי העניין השונים, מתוך הבנה שהשפעה ושינויים משמעותיים יקרו רק מתוך עשייה משותפת. הוא גם העלה על סדר היום הציבורי את הצרכים הייחודים של אנשי קהילת להטב"קים עם מוגבלות והסתיים בקריאה משותפת לשתי הקהילות ולחברה הכללית: אנו גאות וגאים במי שאנחנו, דורשים ודורשות הנגשה להטב"קית והנגשת מוגבלויות כבסיס הכרחי לשוויון ביחס ובזכויות.
זה אפשרי, זה טוב לחברה כולה וזה קשור לכולנו – שהרי סביר להניח שבסביבת כל מי שקורא שורות אלו נמצא מישהו הסובל מהסתגרות בארון כפול ורק מחפש מקום באור, כמו כולם.

תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!