תקופת הקורונה המורכבת שעברה עלינו יצרה מצבים קיומיים קשים – אבל גם נתנה דרור ליצירתיות. אינני מתיימרת להסביר מדוע, אבל כיוון שנחשפתי לעניין זה, ובמיוחד בתחום הכתיבה (אני קוראת הרבה!), החלטתי לשתף אתכם.
במה ברצוני לשתף? בספרי ילדים! מדוע דווקא ספרי ילדים? משום שרבים מהם נוגעים בנושאים מגוונים בחיי הילד – התפתחותיים, ערכיים, משפחתיים ועוד, ורבים מהם נכתבו בידי אנשי מקצועות הטיפול ומעלים – בדרכים יצירתיות ורכות – מסרים, גישות, רעיונות וכלים שכדאי לנו, כעו"סים, להכירם ולהשתמש בהם.
אציג כאן בקצרצר תשעה ספרים. בטוחה שתיהנו מהם. כולם מעשירים.

סקירה אוהבת*
מאת אהובה אוברשטיין, MSW
עו"ס מומחית.
ahuva.o@gmail.com

כל הספרים שנסקרו יצאו לאור בשנים 2020/21 בהוצאת "ספרי ניב הוצאה לאור" ונשלחו לסוקרת על ידי ההוצאה.

 

גן הכדורים האבודים
מאת כרמית רחל סוויד
איורים: תמר לנצ'נר

ספר מקסים וחכם, הנושא מסר רב־משמעות. הכדור הכחול הגדול של אלונה נמצא איתה בכל מקום: בחדרה, בגינה, בחצר. היא שיחקה בו עם חברים, עם החתול וגם לבדה. הוא היה איתה כל הזמן, אפילו כתינוקת בעגלה, בארוחה ובשינה. אלונה והכדור הכחול הם בלתי נפרדים.
והנה, יום אחד, אלונה הקפיצה אותו גבוה מאוד – והוא התרומם ונעלם. מי יעזור לאלונה למצוא את כדורה? היא בוכה, כולם סביבה עצובים. אימה מנסה להסביר לה שהכדור הלך לאיבוד. אלונה בוכה ובוכה, ללא נחמה. מרוב עצב לא הצליחה להירדם בלילה. כיוון שכך, אימה החכמה מספרת לה על גן הכדורים האבודים.
זהו ספר עדין וחם, כל כך יום־יומי בהתרחשות שבו וכל כך בלתי ניתן לפתרון. הכדור אבד, לא יחזור עוד. מה יכול לנחם את מי שאבד לו דבר כה אהוב? הספר מלמד את הילד הקטן להיפרד, להתמודד עם אובדנים, לשחרר באהבה.
לספר מתלווה הסבר/ניתוח מצב מאת ענבר פוירשטיין, המתמחה בטיפול בטראומה. מעבר להסברים, ענבר מבנה בדבריה את תפיסת הספר ככלי עזר למי שלצידו ילד החווה אובדן.

 

ריני
מאת דורית לאור
איורים: עוזי בנימין

ספר לילדים ולמבוגרים המספר על ילד רגיש ועדין, שהעולם שסביבו מציף אותו. ההצפה מכבידה ואינה מאפשרת לו לצאת מקונכייתו, אבל כשהסביבה מרגישה את קשייו וצרכיו – היא יוצרת עבורו תנאי התמודדות מקדמים.
כותבת הספר, דורית לאור, היא בין היתר מפתחת תוכניות חינוכיות לטיפוח תקשורת חברתית ולהעצמה רגשית בקרב ילדים צעירים. את הספר היא מקדישה "לבני דורון, שמלמד אותי לראות את הבחירות שלו מנקודת מבטו, ושההתפתחות מתאפשרת במקום שמתקיים בו אמון הדדי".
הספר מתחיל בריני, שמסרב להיענות להזמנתה של אימו לצאת לגינת הבית. היא יוצאת לבדה וממתינה. אחרי זמן מה, בזהירות, יוצא גם ריני לגינה. הוא יוצא עם הארנבון הכחול שלו, ואמא פושטת לקראתו את ידיה ואת חיוכה הגדול. כך מסתמנת הדרך לפתיחת העולם לקראתו, אולם לפתע עובר אופנוע ברעש עצום. ריני נבהל, אוטם את אוזניו ובוכה. כשהוא נרגע, הוא חוזר לשחק.
חברו של ריני מהגן מוזמן לביתו. זה רעיון של אמא, שמתקבל בהתלהבות. המשחק המשותף מתפתח כשהחבר נענה לקושי של ריני ומתאים את עצמו לצרכיו, אבל עד גבול מסוים.
סיפורו של ריני מתפתח בהדרגה ובזהירות וזורם עם ריני ועם מוכנותו המתקדמת להיפתח לעולם.
הספר מלמד את גישתה של דורית ומעשיר בחוויה שאפשר להכליל על מצבים שונים שאנחנו מכירים בחיינו.

לכל ג'ירף יש
מאת אורית כחילה זוהר
איורים: עודד כחילה

ספר ילדים מקסים, עם מסרים חשובים כל כך, בלבוש צנוע ומשעשע של סיפור ילדים מרגש.
במילים קצרות ומחורזות ודרך איורים נפלאים אנחנו פוגשים זוגות של חברים. חברים שונים זה מזה, לפעמים שונים מאוד (למשל, ג'ירף ושיח). שונים – אבל חברותם איתנה וכל אחד מהם נותן לחברו את מה שהוא זקוק לו; נתינה המותאמת לו ומחזקת את חברותם. יחסים חמים כאלה בין השונים כל כך מלמדים סובלנות, קבלת האחר, תמיכה ושיתוף.
עולם הטבע המוצג בספר הוא חיובי מאוד, אידיאלי. כזה שכדאי לנו, בני האדם, ללמוד ממנו ולהידמות לו.
הילד הקורא את הספר פוגש פיל, כריש מלחש סודות, הר צוחק ועוד. הם אינם חריגים, כי לכל ג'ירף יש שיח, לכל פיל יש נמלה… מה הנמלה נותנת לפיל? "היא מפזמת מנגינה שקטה, לתוך האוזן, ממש לפני השינה". ומה הפיל נותן לנמלה? הוא "עוזר לה לחצות ימים ונהרות". וזאת רק דוגמה! הספר נעים ונוגע, עוטף בחיבוק של אחווה ואהבה.

 

צורות של אהבה
כתבה ואיירה אביה

לאו דווקא לילדים: ספר מקורי, מרגש ונוגע ללב. יצירה העולה ממעמקים ומשתפת גלויות וישירות בחוויה האישית; אולי כאזהרה, אולי כדרך להחלמה, אין ספק שכריפוי.
הספר מפגיש את הקוראים עם אמיתות בסיסיות מאוד ולעיתים כואבות מאוד. כותבת אביה: "אני מאמינה בכל ליבי שכל אישה ראויה לאהבה טובה, שתגרום לה לאהוב את עצמה. שאף אחד לא צריך להיות במקום משפיל או מכאיב שגורם לו להרגיש מאוים".
היא בחרה לספר, במילים ובאיורים, סיפור רגיש ונושם בתיאור גיאומטרי כל כך. באופן פשוט לכאורה – וכל כך מבריק וגאוני!
הילדה עיגול גרה בבית עגול, עם משפחה שכולם בה עגולים. מחוץ לביתה פגשה צורות רבות ושונות, כמו משולש וריבוע. כשגדלה, פגשה באחד כוכב, בעל עיניים נוצצות, ויחד החליטו להקים משפחה. אבל לכוכב יש קוצים, והם דוקרים. גם גברת עיגול נדקרה שוב ושוב. אבל היא חיבקה וחיבקה, וכך יישרה האהבה את הקוצים והם הפכו אט־אט לצורת לב שלמה.
אבל הקוצים לא נעלמו. חדשים הופיעו, וכך נמשך הסיפור כשהוא דוקר את הלב ואת האהבה. לצד הדקירות, הייתה גם אהבה, וכך נולד להם תינוק – תינוק סימן שאלה. הכעסים, בצבעי אדום, מתרבים, וסימן שאלה הקטן סופג מהכעס ולבסוף מצמיח גם הוא קוצים. גם גברת עיגול (=גברת חצי לב) החלה להצמיח קוצים. היא לא אהבה את זה, והחליטה לעשות מעשה. כך החלה דרכה הקשה, המאומצת והנחושה לעתיד אחר ושונה; עתיד מתעגל, עם אהבה ללא קוצים.
הצורה הגרפית של הדמויות חמה ומלאת ביטוי. ביטויי אושר ועצב, ביטויי שמחה ואכזבה. האיורים והטקסט משולבים ומתואמים עד כי נדמה שהם יוצרים גוף אינטגרלי מעוגל, כיאה לגברת עיגול האוהבת!
הספר ראוי להיקרא על ידי כל אחד מאיתנו. להגיע לכל מקום שבו הוא יכול להאיר את המציאות הדוקרת ולקרוא לה בשם המפורש. גם לאנשי מקצועות טיפוליים כדאי להכיר אותו, לחבק אותו ולהאיר בו פינות כואבות בחיי מטופלים. הסיום האופטימי של הספר מלא אור. אור אחר; לא אור חושף, אלא אור חם ומרפא.

 

בית המשפט
למחשבות
מאת מאי גמליאל יהוד איורים: דן קינן

מחשבות ורגשות – איך מתקיימת השפעתן ההדדית? מאי גמליאל יהוד מציגה את אמונתה ואת מיומנויותיה בתחום השפעת המחשבות שלנו על התנהגותנו והרגשותינו.
ילד מספר על עצמו בגוף ראשון. הוא התעורר עם חיוך מאושר, אך נפל ונחבל והחיוך נמחק. ואם לא די בכך, מי הברז הרטיבו אותו וקערת הקורנפלקס בחלב נשפכה על השולחן. כשהוא משוכנע שהיום ימשיך להיות "עקום", הוא צובר עוד ועוד "עיקומים": בבית הספר, עם חברים, בחזרה הביתה. כל כך הרבה אירועים שהילד נותן להם משמעות שלילית: "אני לא נראה טוב", "אני לא מספיק טוב בריצה" ועוד. הכול מתסכל ומונע שינה.
כל כך קשה לו, שהוא מגיע להחלטה: "החלטתי לנהוג כמו עורך דין מפורסם, שכל מה שהוא אומר תמיד מרשים את כולם". ומה יעשה בעקבות ההחלטה?
מאי גמליאל יהוד מציגה כלי מעניין, המתבסס על כישורי הדמיון של תקופת הילדות ועל רצון עז לשנות מציאות.
מאי היא עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, המטפלת ב־CBT. היא משתמשת בניסיונה הרב ובחוויות שצברה על תבניות חשיבה של ילדים צעירים וצעירים מאוד, כדי לתת לנו, באמצעות ספר זה, כלי ידידותי שיסייע לנו לשלוט בחיינו בעזרת חשיבה חיובית.

 

סבתא באה לעולם
מאת חוה קדוש
איורים: טלי עמית

"סבתא באה לעולם" נראה כספר ילדים, אבל הוא לחלוטין מכוון לסבתות באשר הן: סבתא בתחילת דרכה וסבתא שכבר מתהלכת בדרך. נכדים וילדים מוזמנים להציץ.
חוה קדוש היא עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית בעלת ניסיון רב. בספר מתרחשת התפתחות הדרגתית, בקצב תואם מציאות, והוא אישי ורגשי מאוד גם באיוריו. המסר של הספר הוא שאף אחת לא נולדה סבתא. הסבתא שבנו נולדת כשמגיע הזמן לכך. ואיך הוא מגיע? לא בידינו הדבר, כמובן. בתה של חוה מתייצבת, יחד עם בן־זוגה, ומכריזה: "אנחנו בהיריון!"
ההיריון הוא כפול: של התינוק שאמור להיוולד ושל הסבתא שמתחילה לצמוח במקביל. אבל ממשות הכניסה לתפקיד מתרחשת במלוא עוצמתה בחדר הלידה, ברגע יציאת התינוק לאוויר העולם.
הסבתאות כוללת קודם כול את ההכרה הקודמת, שהילדים גדלו והקן התרוקן. זה הזמן לאישה להתחיל לחיות כמו שהיא באמת רוצה. והילדה – רק עכשיו התחתנה, מה בוער לה? הבשורה אולי משמחת, אבל יש גם מחשבות שליליות – כל הרווחים של חוסר מחויבות בקן שהתרוקן עומדים להיעלם. ומה זה דורש, להיות סבתא? הרי אני לא סבתא של פעם!
ההלם הראשוני מוציא לעיתים תגובות "לא משהו" – אבל החיים נמשכים. העובר גדל, והסבתא העתידית מוזמנת "להתארח" בחדר הלידה. לגמרי להתארח, מבלי שנשאלה לדעותיה. כמה רגשות מעורבים כאן, אמביוולנטיות של סבתא מודרנית. בסוף הספר רושמת חוה קדוש כמה וכמה עצות חכמות ומועילות לסבתא שבחדר הלידה. גם היא לא עוברת את החוויה הזאת בלא פקפוקים ובלא "הגנתיות" על ילדתה שיולדת. ואז נולד נכד קטן וצעקן; נכד שמעורר שמחה ומביא אושר. סבתא ונכד. שניהם גדלים תוך כדי תפקידיהם. מבלים יחד, משחקים, אוהבים.
חוה קדוש מתייחסת בספרה למנעד הרחב של הרגשות שלפני הגעת התינוק לעולם ולאחר מכן. הסבתא נולדה וממשיכה לגדול ולהתפתח, ואפילו מקבלת נכדה חדשה… ההתאהבות בנכדים, הפלשבקים לאחור, לאימהות שלה. כל כך מורכב העולם הזה!

 

חבר מיוחד
מאת מירי בן עטר
איורים: מאיה עוזיאל

הספר מתאר חברות המנצחת את כל הסטיגמות; חברות אמת בין שני ילדים. חברות רגילה ואמיתית של הילד המספר עם ילד מיוחד וחבר מקסים.
"נעם חבר מיוחד, חבר טוב שאין לאף אחד". ציור שני החברים על כריכת הספר, בחיבוקם החם וחיוכם המאושר, ממחיש זאת. בשפתו הילדית, הילד מתאר את החברות כקרובה ומיוחדת: "בכל יום אחר הצהרים, או לפחות פעם ביומיים, אני הולך אל נעם ומשחק איתו המון, אפילו שעתיים".
לא את כל המשחקים נעם מכיר, אבל זה לא מפריע לילד. הם משחקים במה שנעם מכיר ויכול. הציור של נעם, כשהוא יושב בכיסא הגלגלים שלו ומביט בעצב בילדים המתרוצצים בגינה, נוגע ללב, אבל כשנעם מקשיב לסיפורים נפלאים שהחבר, "האני", מספר לו – הוא נראה כה מאושר! והאושר הזה משמח את הילד המספר – "הלב שלי פשוט זורח". זו סיבה מצוינת לעודד ילדים נוספים לרכוש להם חברים מיוחדים.
הספר הרגיש והנבון הזה מלווה בדף "הזמנה לשיח", המסביר את הנושא ואת הערכים שהוא רוצה להקנות ומייעץ כיצד לנהל שיח כזה. הספר מתאים לכל מי שנושאי השונות, המיוחדות, השוויון והחברות קרובים לליבו. זהו כלי נעים ומקסים להקניית הערכים האנושיים האלה.

 

נועם והירח
מאת שגיא וכמן
איורים: טלי עמית

כבר בכריכה מפגיש אותנו הספר עם נועם, עם אביו, עם החתול ועם הירח – ששני כוכבים מארחים לו לחברה. כבר כאן משתקף הקשר אב-בן. נוכחות אבהית בגיל הרך מבנה ביטחון, אשר מאפשר לילד לשתף במצוקתו.
בשעת ההשכבה, נועם בן השלוש מתוודה בפני אביו על פחדיו מהחושך ומהלילה. פחדי חושך הם מצב נפוץ ושגרתי, אבל אין בכך כדי להוריד את רמת הפחד והמצוקה שהילד חווה. אבא שומע את נועם ומשתף אותו בסודו: כשהוא היה קטן, גם הוא פחד.
נועם המופתע מאזין לאביו, המספר כי גם הוא, כילד, שיתף את אביו, סבא טוביה. סבא טוביה סיפר לבנו הקטן סיפור מקסים, שהפסיק את פחדיו וגרם לו להיות מאושר. נועם שומע מאביו את סיפורו של סבא טוביה וגם הוא מפסיק לפחד. מדור לדור – המשכיות נורמטיבית.

 

הסוד של טל
מאת מיכל מיטלמן
איורים: שלי ארז

הספר מציג באופן מרגש את נושא הסוד: מה קורה כשיש לנו סוד מעיק? מה עושים בו? איך מבדילים בינו לבין "סוד טוב"? על כל אלה מספרת מיכל מיטלמן, המשלבת את יכולותיה והשכלתה בתחום מקסים ואפקטיבי – פסיכותרפיה בפלייבק, עם ניסיונה כשחקנית בתיאטרון פלייבק.
הסיפור על טל ועל מה מותר ומה אסור מתחיל בתחושת המועקה שטל חשה: בתוך הילקוט שעל גבה, גוש קטן, כהה ולא מוכר מלחש לה "ששששש…" זה סוד – חלש וקטן מאוד. "לא לגלות", הוא ביקש, והיא נענית. מבטיחה ומקיימת, אבל חשה אי־ נוחות וכובד, כי זה אינו סוד מתוק. היא נזכרת איך הוא הגיע. אבל לא נורא, היא תתגבר.
הסוד מעיק, ורק טל רואה אותו. אולי ייעלם? אבל הגוש גדל וגדל, ועדיין אף אחד אינו מבחין בו. האיורים המקסימים מציגים את טל המתוקה מתכנסת יותר ויותר בתוך עצמה, פניה הולכות ונעצבות והגוש השחור גדל לממדים עצומים.
כשטל חוזרת הביתה, אימה מבחינה שדבר מה אינו כשורה. אבל טל הבטיחה ומקיימת, את סודה אינה מגלה. אבל גם אמא אינה מוותרת – וממשיכה בשיחה מלאת אהבה.
כולנו שומרים סודות, גם כאלה שאינם לטובתנו. התנהגות כזאת נוצרת בגיל מוקדם מאוד. וכשיש סוד שחור – הוא תמיד גדל ומתעצם ומשתלט. הספר מלמד איך להתמודד עם סודות רעים כבר בילדות ולרכוש מיומנות שתשרת אותנו לתוך החיים הבוגרים. לשתף, לשתף, לשתף!