ארבעים ושבע שנים לקיומו של מידעו"ס – והיום אנו חוגגים את הוצאתה לאור של החוברת ה־100!
העבר הביא אותנו עד הלום – והעתיד כבר בפתח. במציאות המשתנה תדיר, בתחומי החיים השונים ובפרופסיה, אנו נדרשים היום להסתכל קדימה ולומר כיצד אנו רואים את כתב העת בעתיד; למשל, בשנת 2030.
לקראת הפקת הגיליון ה־100 קיימנו פגישה של כמה מחברי המערכת של הביטאון, בעבר ובהווה. ביקשנו להכיר את ההתנהלות של עבודת המערכת לאורך השנים, את התכנים ואת מקומו של הביטאון בעולם העבודה הסוציאלית – ולהסתייע בכל אלה כדי לגבש את חזון כתב העת לעתיד, במציאות המשתנה במהירות מסחררת.
השתתפו בפגישה העו"סים אהובה אוברשטיין, איה אלמוג זקן, אילנה בן שחר, איציק בן שחק, יעל גירון, עדנה גרוס, נחום מיכאלי ואתי פרץ.
|| ״מכשיר קשר״ – במה לאיגוד ולתכנים מקצועיים
מידעו"ס, ביטאון האיגוד, התפרסם לראשונה בשנת 1975. תחילה היו אלה גיליונות בודדים, אקראיים, ללא מספור. רק כעבור כמה שנים החל הביטאון לצאת כסדרו – מגיליון מספר 1 ועד גיליון 100 של היום.
תחילת הדרך הייתה כחוברת מידע מטעם ההסתדרות הכללית, שהאיגוד הוא חלק ממנה, שנועדה לשמש "מכשיר קשר" בין האיגוד לבין חבריו, העובדים הסוציאליים. ד"ר יצחק קדמן, מזכ"ל האיגוד באותם ימים, הכיר בחשיבותו של כתב עת ארגוני־מקצועי, שיופץ לכלל העובדים הסוציאליים, והוא זה שהכין את התשתית הארגונית להפקתו ולהפצתו. באותם ימים פעל האיגוד באופן אקטיבי ונמרץ כדי להפוך את ה"עיסוק בענייני רווחה" למקצוע רשמי, והביטאון שימש ככלי שיווקי פנימי למטרה זו. יש לזכור כי חוק העובדים הסוציאליים, שמיסד חוקית את המקצוע, היה אז עדיין בגדר חלום.
מידעו"ס ייצג גם את התופעה הייחודית של איגוד העובדים הסוציאליים, שהוא בעת ובעונה אחת גם union וגם association. אין גוף דומה לו בהסתדרות. מחד גיסא, האיגוד מטפל בנושאים כמו זכויות העובדים, יחסי עבודה ותנאי עבודה, על כל רובדיהם; מאידך גיסא, הוא אחראי על הפרופסיה. בהתאם, מידעו"ס נושא את אותו אופי מיוחד: הוא משמש במה לראשי האיגוד ולוועדותיו, עוסק בזכויות עובדים וכדומה, ובה בעת מציע במה לעבודה המקצועית של העובדים.
מראשית ימיו, כך העידו חברי המערכת הראשונים, נהנה הביטאון מעצמאות מוחלטת ומחופש פעולה נרחב. הוא שימש אומנם כשופר של האיגוד והופץ לא רק לעובדים הסוציאליים אלא גם לחברי ממשלה, חברי כנסת, ראשי רשויות וחברי ועדות מיוחדות מתחום הרווחה – אולם הופיעו בו מדי פעם גם מאמרים שהיו לצנינים בעיני הגורמים השונים, וכן מסרים שראשי האיגוד לא יכלו להעבירם ישירות. לא פעם הועברה ביקורת על כך שהביטאון אינו מיישר קו עם ההסתדרות או עם משרד הרווחה, ועם זאת – מעולם לא הוטל וטו על פרסום כלשהו וגם לא נרמז על כך.
בימיו הראשונים נראה הביטאון לגמרי כ"עיתון מטעם". בהיעדר אמצעי תקשורת המונים כמקובל היום, הוא היה ערוץ תקשורת כמעט יחיד בין העובדים הסוציאליים. היו דיווחים מהשטח, הודעות של ראשי האיגוד וועדותיו, הצעות עבודה ואפילו פרסומות. המאמרים היו קצרים מאוד, בדומה לניוזלטרים של היום. עם הזמן, לצד שינויים שחלו בשטח כמו חקיקת חוק העו"ס, הקמת מועצת העבודה הסוציאלית וכדומה, ובגיבוי יושבי ראש האיגוד, מידעו"ס התחיל לקבל אופי של ביטאון מקצועי. בצד דיווחי הוועדות התפרסמו יותר ויותר מאמרים מקצועיים, כולל מה שהוגדר מאוחר יותר כ"חוכמת המעשה": עובדים סוציאליים הוזמנו להציג בקצרה את פעילותם בשטח, לסכם פרויקטים מיוחדים, להציע תוכניות טיפול מומלצות ועוד. מידעו"ס הפך לערוץ זמין ונוח לעובדים סוציאליים שרצו להציג את פועלם ואת רעיונותיהם המקצועיים.
|| מענה לתחומי העיסוק המגוונים
הבעיה העיקרית של חברי המערכת, אז והיום, הייתה להשיג חומרים מהעובדים שבשטח. העובדים לא מצאו עניין רב בכתיבה ולא הייתה היענות של ממש – וחברי המערכת נאלצו "לקושש" מאמרים. פעמים רבות נעשו פניות יזומות לעובדים בשדה ובאקדמיה, ולא פעם הופעלו קשרים אישיים למטרה זו. גם אנשי האקדמיה לא ראו חשיבות רבה בפרסום בביטאון שלא הקנה להם קרדיט. יש לזכור שבמקביל הוצא לאור כתב העת המדעי "סעד", שהפך בהמשך ל"חברה ורווחה", ונחשב אטרקטיבי יותר לאנשי האקדמיה. השינוי חל רק כאשר התפתח תחום המומחיות בעבודה סוציאלית והוחלט שמאמרים מקצועיים המתפרסמים במידעו"ס יקנו הכרה במומחיות. בהקשר זה ראוי לציין את הרעיון להפעיל סדנאות לכתיבה מקצועית, יוזמה של פרופ' יוסי קטן ז"ל.
מידעו"ס ייצג גם את התופעה הייחודית של איגוד העובדים הסוציאליים, שהוא בעת ובעונה אחת גם union וגם association. הוא משמש במה לראשי האיגוד ולוועדותיו, עוסק בזכויות עובדים וכדומה, ובה בעת מציע במה לעבודה המקצועית של העובדים
מעבר לדיווחי האיגוד והמאמרים המקצועיים, התברכו הגיליונות הראשונים בפרפראות למיניהן: עורך הגיליונות הלא ממוספרים היה אשר רייד, שבין השאר התפרסם כמשורר. בכל גיליון, הוא שילב שיר שכתב עובד סוציאלי או שיר בענייני רווחה.
לאורך שנות קיומו של הביטאון הופקו כמה גיליונות מיוחדים, ביניהם גיליונות לציון 40 ו־80 שנות עבודה סוציאלית, גיליון לציון פעילות העו"סים במלחמת המפרץ, יזמות וחדשנות, דמותו של העו"ס בהגנה על ילדים, עבודה סוציאלית בחברה מגוונת תרבויות, פעילות העו"סים בתקופת הקורונה, עבודה סוציאלית בבריאות ובבריאות הנפש ועוד. בגיליונות ה"רגילים", שיצאו לאור שלוש עד ארבע פעמים בשנה, חולקו המאמרים למדורים שונים וביניהם סקירת ספרים חדשים, אשנב לשדה, מהנעשה בעולם, מן המחקר, עמדה אישית ועוד. במקביל, נעשה ניסיון לתת ביטוי לתחומי העיסוק המגוונים של העובדים בשטח כמו עבודה קהילתית, בריאות, תחום הזקנה ועוד. לפני כמה שנים שולב מדור מיוחד לענייני אתיקה מקצועית, שלעיתים התמקד בנושא אחד מתחום האתיקה ולעיתים הביא לקט מעניין מפניות לוועדת האתיקה של האיגוד.
מערכת הביטאון הורכבה מחברי האיגוד, ברובם משירותי הרווחה ומן האקדמיה. ההתנהלות תאמה את רוח התקופה: בשנים הראשונות היו מפגשים פיזיים תכופים של חברי המערכת, בהיעדר דרכים אחרות לקיים ישיבות. המפגשים התקיימו במשרדי האיגוד או בבתי החברים. עם הזמן החלו התכתבויות באי־מייל, וכיום, מאז תקופת הקורונה, הם מתקיימים באמצעות הזום, כשהתקשורת השוטפת מתקיימת בווטסאפ.
חלקו האחרון של המפגש עסק בחזון לשנים הבאות. השיח נסב על נושאים טכניים ועל דרכי שיווק והנגשה לכלל העו״סים: האם לעבור סופית לעידן הדיגיטלי ולהתמקד בגיליונות מקוונים בלבד, או לאפשר גם הדפסת גיליונות כבעבר?
|| מסתכלים קדימה
חלקו האחרון של המפגש הוקדש להסתכלות קדימה ועסק בחזון לשנים הבאות. מאחר שמידע"וס מתאים עצמו למציאות המשתנה, מזה כשנתיים הוא עיתון דיגיטלי, שניתן לצפייה באתר האיגוד וגם נשלח בפורמט זה לעו"סים. השיח כאן נסב על נושאים טכניים ועל דרכי שיווק והנגשה לכלל העו״סים: האם לעבור סופית לעידן הדיגיטלי ולהתמקד בגיליונות מקוונים בלבד, או לאפשר גם הדפסת גיליונות כבעבר? הדעות היו לכאן ולכאן, אך הקול הדומיננטי אמר להתקדם; לקבל את העובדה שצעירים חיים בעיקר דרך המסך וספק אם יפתחו גיליון מודפס. כמו כן, העו"סים מוצפים היום במידע ולא בהכרח מצליחים לראות ולקרוא מאמרים הרלוונטיים לתחומם, ולפיכך חשוב לפרסם את הגיליון הדיגיטלי בדרכים שונות, המתאימות לרשתות החברתיות ולצורכי הקוראים, להפריד בין מאמרים ותחומים, להפוך את הביטאון לדף אינטרנטי, ועוד.
שוחחנו גם על הנושאים שמידעו"ס יעסוק בהם בעתיד. צוין כי רבים מהעובדים הסוציאליים עוסקים כיום בפרקטיקה פרטית, בדרך כלל במקביל לעיסוקם הציבורי. בפרקטיקה הפרטית יש היבטים ייחודיים, שיש לתת להם מקום בביטאון, ויש כלים מקצועיים חדשים, שיטות טיפול שפותחו ועוד, שהביטאון יכול לשמש במה לקידומם. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהדואליות של מקצוע העבודה הסוציאלית בהיבט הזה, כשמצד אחד עומד מיצוי זכויות ומצד שני – פסיכותרפיה. כיצד ימצב את עצמו מידעו"ס אל מול הדואליות הזו?
משתתפי המפגש נתנו את הדעת על השינוי המתבקש לשנים הבאות: לעשות את מידעו"ס לנחלתם של כלל העו"סים, במה לאינטראקציות מקצועיות בין־אישיות, בין־מערכתיות ובין־לאומיות.
• מבחינת הרכב המערכת, השאיפה היא למערכת מגוונת ככל שניתן: צירוף נציגים מהחברה הערבית ומהדור הצעיר, לרבות נציג/ה מטעם הסטודנטים.
• תכנים וחלוקה: חלוקה מחדש למדורים ולנושאים מוגדרים (בריאות, קשישים, תקון וכדומה). במקרה של גיליון נושא – קיום שולחן עגול סביב הנושא המרכזי.
• דיגיטציה: הוצע ללכת עם הקִדמה והמציאות המשתנה על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כמו גוגל אנליטיקס, פרסום ברשתות החברתיות, הפיכת הביטאון לדף אינטרנטי, קליק בייט ועוד.
• פרסום מזמין ומעורר עניין באתר האיגוד, שגם יאפשר לכל אחת ואחד לבחור מאמרים בתחום העניין שלה/ו.
• ריענון ברוח התקופה של מאמרים בנושאים העולים על סדר היום הציבורי, שפורסמו בעבר.
• פיתוח שיח מקצועי אינטראקטיבי ברשתות החברתיות בתגובה לכתבות.
• הדפסת גיליונות – למקומות עבודה מרכזיים, לספריות ולציבור מתעניין.
|| לסיכום
השיח המרתק עם נציגי המערכת, ותיקים כחדשים, וסקירת גיליונות מידעו"ס לארך 47 שנות קיומו, העלה כי הביטאון ליווה את ההתפתחות הפרופסיונלית של המקצוע לצד האיגוד, שליווה אותו ותמך בקיומו, כאיגוד היחיד בהסתדרות המשלב את היבט האיגוד עם היבט הפרופסיה.
העתיד לפנינו – ועלינו להוביל שינוי ועדכון של התכנים, דרכי ההפצה, החיבור לטכנולוגיות מתקדמות, הרכב המערכת ושיטות העבודה.