איך עושים שינוי חברתי? התרגלנו לחשוב ששינוי חברתי מתרחש באמצעות פעולות ישירות ברמת המקרו, כמו עבודה קהילתית, אקטיביזם חברתי, פיתוח שירותים או פרקטיקת מדיניות. אבל רוב העו"סים פועלים ברמת המיקרו ועובדים עם פרטים ומשפחות. כיצד ניתן להחיל עקרונות של שינוי חברתי בעבודה פרטנית עם אנשים בעוני? על שאלה זו מבקשת לענות הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת־עוני (עוסמד"ע).
הפרדיגמה, שפותחה לאורך כשלושים שנים של עבודתי כ"אקדמאית מעורבת", אומצה בשנת 2016 על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי כמודל מוביל לעבודת המחלקות לשירותים חברתיים – וכיום מיושמים עקרונותיה גם בגופים ציבוריים נוספים. הפרדיגמה מציעה לראות גם במפגש הבין־אישי זירה של שינוי חברתי, אשר מתרחש כאשר העו"סית הפרטנית מערבת בעבודתה באופן מתמשך תהליכים של רפלקציה ביקורתית, כאשר היא מודעת ליחסי הכוחות בינה לבין מקבלי השירות וכאשר היא מבקשת לאתגר את יחסי הכוח הללו הן ברמת היחסים הבין־אישיים והן ברמה החברתית.
לפרדיגמה של עוסמד"ע יש כמה עקרונות תאורטיים. המרכזיים שבהם: עוני הוא הפרה של זכויות ברמה החברתית הכללית – כמו הזכות לדיור, לתעסוקה, לחינוך ולבריאות, וכן ברמה הבין־אישית – כמו הזכות לכבוד, הזכות להיחשב לבעלת ידע והזכות לקבל הכרה. ההפרה של הזכויות הללו היא מקור לסבל אנושי ניכר.
אנשים בעוני מתנגדים לעוניים באופן פעיל ויום־יומי, אולם מכיוון שמעשי ההתנגדות שלהם אינם מוציאים אותם מעוניים (לפעמים מדובר במעשים מינוריים, יום־יומיים) – מעשים אלה אינם זוכים להכרה. התפישה של אנשים בעוני כמי שמתנגדים לעוניים סותרת את המבט החברתי ההגמוני, המשרטט את דמויותיהם של אנשים בעוני כמי שוויתרו על המאבק בעוניים או שהם חסרי יכולת. לפיכך, מעשי ההתנגדות שלהם למצוקה אינם זוכים להתייחסות.
כדי לזהות את מעשי ההתנגדות של אנשים לעוניים ולמצוקתם עלינו לראות נכוחה את אחריותה של החברה להיווצרות העוני, את הפערים הקיימים בהזדמנויות ואת החסמים הניכרים הניצבים בפני מי שמבקשים להיחלץ מעוני. פרספקטיבה מודעת־עוני מבוססת על ביקורת חברתית, הרואה בעוני קודם כול בעיה של חלוקת משאבים לא צודקת ולא שוויונית ומכירה במאבקם היום־יומי של אנשים בעוני במצוקתם ובידע שלהם.
בהתבסס על העקרונות התאורטיים הללו, עוסמד"ע מכוונת את העו"סים לזהות את הדרכים שבהן מקבלי השירות מתנגדים למצוקה ולהתייצב לצידם במאבקם זה, במטרה להפוך אותו למצליח יותר. העמדה של "התייצבות לצד", שהעו"סים אמורים לנקוט ביחסיהם עם מקבלי השירות, היא עמדה טיפולית שיש בה הכרה עמוקה בסבל ובטראומה בחייהם של אנשים בעוני, כמו גם בצרכים החומריים והרגשיים שלהם ובכוחות החברתיים הגדולים שהם מתמודדים איתם. על בסיס ההנחות הללו התפתחו פרקטיקות ספציפיות. לדוגמה, עבודה בבית המטופל, עבודה במרחבי החיים האמיתיים, שימוש בתקציב גמיש, מיצוי זכויות אקטיבי ועבודה קהילתית מודעת־עוני. פרקטיקות אלו תועדו במאמרים אקדמיים רבים (לדוגמה, ברנד־לוי ומלול, 2019; סטריאר, 2020; סער־הימן ואח', 2017; 2018; 2019; רוסו־כרמל ואח', 2019; Saar-Heiman and Krumer-Nevo, 2020) וכן בספרים (קרומר־נבו, 2022א, ב).

|| הכרוניקה של הטמעת הפרדיגמה במשרד הרווחה

ניתן לזהות שלושה שלבים בהתפתחותה של הפרדיגמה וביישומה במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים. בכל השלבים, אנשי מקצוע מהשטח וחוקרים מהאקדמיה קיימו שותפויות בתהליכי מחקר, למידה ורפלקציה:

בשלב הראשון – תוכנית להכשרת סטודנטים:
הפרדיגמה התפתחה במסגרת תוכנית הכשרה מעשית לסטודנטים, שפעלה בשנים 2021-2010 באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ושימשה כמעבדה לפיתוח ולשיפור העקרונות והפרקטיקה של עוסמד"ע. המודל שהתפתח בשלב זה שימש את שאר הפיתוחים של התאוריה והפרקטיקה.

בשלב השני – אימוץ על ידי משרד הרווחה במסגרת תוכניות ייחודיות:
בשנת 2015, משרד הרווחה החליט לבחון את הפרדיגמה בתוכנית פיילוט (תוכנית מפ"ה, "משפחות פוגשות הזדמנות"). פיתוח התוכנית ויישומה נעשו בשיתוף פעולה בין משרד הרווחה, ג'וינט־אשלים והמוסד לביטוח לאומי. מאז, לצד משרד הרווחה הפך ג'וינט־אשלים לשחקן מוביל בהטמעת הפרדיגמה.
שנה לאחר מכן הוחלט על הקמת תוכנית רחבת היקף – "נושמים לרווחה במרכזי עוצמה מורחב" – אשר נפתחה בבת אחת בכמחצית מהמחלקות לשירותים חברתיים בישראל. תוכנית זו כללה פיתוח תוכנית של טיפול פרטני וכן הקמת מרכזי זכויות הצמודים למחלקות לשירותים חברתיים (מרכזי "עוצמה"). במסגרת מרכזי "עוצמה" התרחב מאוד תפקיד חדש של "עו"סים למיצוי זכויות וקהילה". תפקיד זה, שפותח עוד בתוכנית מפ"ה, אִפשר למש"חים לתמוך בפרקטיקה של מיצוי זכויות ולקדם את מקבלי השירות בהיבט חשוב זה.

עוני הוא הפרה של זכויות ברמה החברתית הכללית – כמו הזכות לדיור, לתעסוקה, לחינוך ולבריאות, וכן ברמה הבין־אישית – כמו הזכות לכבוד, הזכות להיחשב לבעלת ידע והזכות לקבל הכרה. ההפרה של הזכויות הללו היא מקור לסבל אנושי ניכר

בהמשך אותה שנה התפתחו תוכניות נוספות, שמטרתן הייתה מניעת הוצאת ילדים מהבית או החזרתם של ילדים שכבר סודרו בסידורים חוץ־ביתיים. תוכניות אלה מבטאות שינוי משמעותי במדיניות ובפרקטיקה של טיפול בהתעללות והזנחה: מפיקוח על ההורים וחינוכם, לעמידה לצידם במאבקם בעוני.
כל התוכניות פעלו בתיאום זו עם זו ולכולן היו הכשרות דומות ומערך ארגוני דומה. התיאום ביניהן נעשה באמצעות ועדת היגוי, שפועלת משנת 2016 ועד היום בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי וג'וינט־אשלים ותפקידה לנהל ולתאם את ההטמעה המתמשכת של התוכניות מונחות הפרדיגמה. מחקרי הערכה שנעשו על כל התוכניות מצאו כי במסגרתן חל שיפור במדדים של היחסים בין העו"סים למקבלי השירות, ברמת הגדלת ההכנסות של הפונים וכן ברמת התפקוד האישי ומידת הסיכון של הילדים.
כל התוכניות הייחודיות שהוטמעו במשרד הרווחה יועדו למספר מצומצם של מקבלי שירות, שקיבלו טיפול הוליסטי ואינטנסיבי למשך שנתיים עד שלוש שנים. כל התוכניות פועלות במסגרת מודל ארגוני אחיד: בכולן הוגבל עומס העבודה על העו"סים, כך שיוכלו לבסס יחסי קרבה עם הפונים, להיות זמינים להם ואף לסייע במיצוי זכויותיהם. בחלק מהתוכניות מסייעים לעו"סים מלווים הנמצאים בקשר ישיר עם המשפחות. לרשות כל משפחה בתוכניות עוסמד"ע עומד תקציב גמיש, לטובת מטרות שעליהן מחליטים במשותף המשפחה והעו"ס. גמישותו של התקציב מתבטאת הן באפשרות לקבוע במשותף את ייעודו והן בהיותו משוחרר מקריטריונים מגבילים ומביורוקרטיה מסורבלת. התקציב הגמיש מבטא עמדה חדשה של אמון כלפי הפונים והעו"סים. בכל המש"חים פועל עו"ס למיצוי זכויות, המשמש/ת מקור לידע ולתמיכה לעו"סים בנושא זכויות וחוקים וכגורם מקשר למוסדות ולבעלי תפקידים העשויים לסייע במימוש זכויות. בכל התוכניות קיבלו העו"סים הכשרה ייעודית בעוסמד"ע. ההכשרה משלבת ידע תאורטי ואמפירי, מיומנויות של רפלקציה ומודעות לצורות שונות של אפליה ואלימות סמלית כלפי החיים בעוני, וכן לימוד של פרקטיקות ספציפיות באמצעות דיון בסיפורי טיפול (case studies). הדרכה אישית שבועית והדרכה קבוצתית דו־שבועית ניתנות על ידי עו"סים בכירים בעלי ניסיון בעוסמד"ע. תוכניות עוסמד"ע הכניסו למש"חים סוג חדש של הדרכה, המספקת לעו"סים תמיכה הכרחית אשר מאפשרת להם להיות דמויות משמעותיות עבור מקבלי השירות.
מודל זה, אשר כולל הגבלת עומס העבודה, תקציב גמיש, עו"ס מיצוי זכויות, הכשרה בעוסמד"ע והדרכה מתמשכת, ופותח ביחס למקבלי שירות החיים בעוני, מהווה בסיס להמלצות רוחביות לפעולת המש"חים ביחס לכלל מקבלי השירות (את ההמלצות ניתן לקרוא במסמך מדיניות, קרומר־נבו, 2022ג).

בשלב השלישי – מחלקות לשירותים חברתיים מודעות־עוני:
לאור ההערכות החיוביות על פעולת התוכניות הייחודיות, בשנת 2021 יצאה לדרך תוכנית פיילוט חדשה בשם מש"ח מודעת־עוני. מטרת התוכנית החדשה היא להחיל את עקרונות הפרדיגמה של עוסמד"ע על כלל העבודה במש"ח ולא רק על תוכנית ייחודית, המיועדת למספר קטן של מקבלי שירות. מש"ח מודעת־עוני היא יוזמה ייחודית, מכיוון שהיא מאפשרת לכל מש"ח לבחור את עקרונות הפרדיגמה שירצו ליישם ומסייעת להם בכך. לשם כך מקבל כל מש"ח תקציב ייעודי קטן, הכשרת עוסמד"ע לצוות מוביל והדרכת עוסמד"ע למשך שנתיים. בין הפרויקטים שיושמו עד כה ניתן למנות את שיפור ביקורי הבית, כדי ליצור קשרים קרובים עם מקבלי שירות; הרחבת עבודת מיצוי זכויות ופרקטיקת מדיניות; ופיתוח מודל חדש של ועדות לתכנון טיפול. התוכנית פועלת ב־15 מש"חים, ובימים אלה מתקיימים דיונים בנוגע להרחבתה למש"חים נוספים.

|| שירותים נוספים שאימצו והטמיעו את הפרדיגמה

מאז שאומצה על ידי משרד הרווחה ב־2015, עברה הפרדיגמה של עוסמד"ע תהליך של התפתחות והטמעה במגוון שירותים בהיקפים משתנים: במערכת המשפט, בשירותי בריאות הנפש ובשירות המבחן למבוגרים.

עבודה עם בעלי חוב במסגרת משרד המשפטים:
חוק חדש, המסדיר את הטיפול המשפטי בבעלי חוב פרטיים – החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי (2019) – קושר לראשונה בין מצב של חוב לבין צורך בשיקום כלכלי. הוא מבוסס על הכרה בכך שלווים רבים נכנסים לחובות בשל בעיות כלכליות שאינן בשליטתם הבלעדית, ואין לראותם באופן אוטומטי כמי שהמוסריות וההתנהלות שלהם פגומות. החוק החדש הצריך שינוי משמעותי באופן שנותני השירות במשרד המשפטים תופסים את לקוחותיהם, והדבר הוביל את קובעי המדיניות במשרד המשפטים ללמוד את עקרונות הפרדיגמה של עוסמד"ע. בהמשך, הוחלט בגופים המשפטיים המטפלים בבעלי חוב (ההוצאה לפועל, כונס הנכסים, הסיוע המשפטי) שכל עובדיהם יעברו תוכנית הכשרה של מודעות לעוני המותאמת לאנשי מערכת המשפט. פותחו הכשרות ייחודיות, שבימים אלה מועברות בקנה מידה ארצי. במקביל שוקד צוות, הכולל עורכי דין ועובדים סוציאליים, על פיתוח פרקטיקות משפטיות מודעות־עוני הרלוונטיות לבעלי התפקיד השונים במשרד המשפטים.

שירות שיקום מודע־עוני:
בשנת 2021 אישר משרד הבריאות פרויקט פיילוט שמטרתו להפוך שירות שיקומי לאנשים עם מחלת נפש לשירות שיקומי המבוסס על עקרונות הפרדיגמה של עוסמד"ע. הטמעת הפרדיגמה כללה הכשרה לעובדי השירות ופגישות משותפות של אנשי צוות ומקבלי שירות, שבהן נדונו עקרונות הפרדיגמה, משמעויותיה עבור אוכלוסיית מתמודדי הנפש ופרקטיקות שניתן לגזור ממנה. כחלק מהתפיסה של עוסמד"ע, הצטרפה לשירות השיקום עו"ס לטיפול במיצוי זכויות. בתהליך המתואר פותחו שיטות התערבות עבור מי שבעבר נתפסו כ"לא בני־שיקום".

עבודה עם עוברי חוק:
כְּלֵי האבחון של שירות המבחן למבוגרים התמקדו עד לא מכבר במישור האישי והמשפחתי של הנאשם. תהליך של למידה ארגונית במטה השירות הוביל להבנה שההתנהגות של הנאשם אינה מושפעת רק מגורמים אישיים, אלא גם מההקשרים הרחבים – הכלכלי והפוליטי. מתוך כך פיתח השירות כלי אבחון חדש, הסולם הסוציואקונומי, המבוסס על עקרונות הפרדיגמה של עוסמד"ע ונמצא בשלבי הטמעה.

|| מה הלאה

קשה לִצְפות את ההשפעה ארוכת הטווח של הפרדיגמה. הפרדיגמה של עוסמד"ע שואפת לשינוי חברתי הכולל הגברה של הצדק החלוקתי והתרבותי, אך נראה שזוהי מטרה מתמשכת שיש לשאוף אליה ולא ניתן להשיגה במלואה. עם זאת, ניתן לראות שינויים בשיח ובפרקטיקות המקצועיים מעבר לתוכניות השונות.
תהליך ההכשרה בעוסמד"ע מגביר את המודעות של הלומדים למבני הכוח בחברה ולאופן השתקפותם בשפה ומנחיל שפה חדשה ומושגים חדשים, ההופכים יותר ויותר שגורים בקרב עו"סים רבים. שיח של שיפוטיות כלפי מקבלי השירות מוחלף בשיח של הכרה בכוחם ובידע שלהם. עמדה חינוכית או מפקחת מוחלפת בעמידה לצד מקבלי השירות. מושגים מרכזיים בפרדיגמה, כמו "זכויות", "הון סימבולי", "מיקרואגרסיות", "האחרה" ו"התייצבות לצד" הפכו למונחים מקצועיים נפוצים. עו"סים מתארים את השיח החדש כמסגרת המכוונת אותם לפרקטיקה, מקנה להם תחושת זהות מקצועית ומחדירה בעבודתם משמעויות חדשות. מחקרים שבחנו את תוכניות הפרדיגמה מצביעים על תפישה ביקורתית יותר של העוני בקרב עו"סים, שינוי בתפישת התפקיד שלהם ורכישת ידע ופרקטיקות המאפשרים יצירת קשר מקדם עם פונים שבעבר היה קשה לעבוד עימם (Timor-Shlevin et al., in press). עוד נמצאה עלייה בשביעות הרצון של פונים שקיבלו שירות מעו"סים אשר עברו הכשרת עוסמד"ע (ברנד־לוי ומלול, 2019).
יש מקום לקוות שעבודה ברוח הפרדיגמה תגביר את מודעות העו"סים לעוני כבעיה חברתית ותחזק את הכוח של כולנו, בתוך המקצוע, להוות חיל חלוץ במאבק כנגד האי־צדק שקוראים לו "עוני".
רשימת המקורות

ברנד־לוי, א', ומלול, מ' (2019). תפיסת מקבלות שירות את הטיפול הסוציאלי במחלקות לשירותים חברתיים: הבדלים בין טיפול שגרתי לטיפול מודע עוני. ביטחון סוציאלי, 106.

סטריאר, ר' (2021). פרקטיקה קהילתית ביקורתית מודעת־עוני: מסגרת מושגית. ביטחון סוציאלי, 112.

סער־הימן, י', לביא־אג'אי, מ', וקרומר־נבו, מ' (2017). פרקטיקה של עבודה סוציאלית מודעת־עוני: נקודת המבט של משתמשות השירותים. ביטחון סוציאלי, 101, 39-9.

סער־הימן, י', קרומר־נבו, מ', ולביא־אג'אי, מ' (2018). התערבות בהקשר החיים הממשי: מסגרת פעולה וחשיבה על אודות המרחב הטיפולי בעבודה סוציאלית מודעת־עוני. חברה ורווחה, ל"ח, 657-629.

סער־הימן, י', וקרומר־נבו, מ' (2019)."יובל, תחליט אתה": חקר מקרה על קבלת החלטות בעבודה סוציאלית מודעת־עוני עם משפחות במשבר וילדים במצבי סיכון. חברה ורווחה, לט, 108-79.

קרומר־נבו, מ' (2022א). תקווה רדיקלית: פרקטיקה מודעת־עוני בעבודה סוציאלית. פרדס.

קרומר־נבו, מ' (2022ב). עבודה סוציאלית מודעת עוני: ספר הכשרה. ירושלים: משרד הרווחה והביטחון החברתי וג'וינט־אשלים.

קרומר־נבו, מ' (2022ג). אתגר העוני: הצעה למדיניות. בתוך: הזכות לרווחה טובה (עמ' 172-133). קרן מנומדין.

רוסו־כרמל, ס', סוקולובר־יעקובי, א', וקרומר־נבו, מ' (2019). מה בין מיצוי זכויות למיצוי זכויות אקטיבי? מיצוי זכויות אקטיבי בתוכנית מפ"ה (משפחות פוגשות הזדמנות). ביטחון סוציאלי, 106, 122-99.

Saar-Heiman, Y., & Krumer-Nevo, M. (2020). Redistribution and recognition in social work practice: Lessons learned from providing material assistance in child protection settings. American Journal of Orthopsychiatry, 91(3), 348-357.

Timor-Shlevin, S., Saar-Heiman, Y., & Krumer-Nevo, M. (in press). The implementation and outcomes of the Poverty-Aware-Paradigm for service users and social work's practice: A rapid evidence review.

 

• מודל זה, הכולל הגבלת עומס העבודה, תקציב גמיש, עו"ס מיצוי זכויות, הכשרה בעוסמד"ע והדרכה מתמשכת, ואשר פותח ביחס למקבלי שירות החיים בעוני, מהווה בסיס להמלצות רוחביות לפעולת המש"חים ביחס לכלל מקבלי השירות.
  את ההמלצות ניתן לקרוא אצל קרומר־נבו, 2022ג.
• פרופ׳ מיכל קרומר־נבו – המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב; מחזיקת הקתדרה לפיתוח קהילתי ע"ש דוד ודורותי שוורצמן. mkrumernevo@gmail.com