הוועדה לאתיקה מקצועית של איגוד העו"ס פועלת מתוקף תקנון האיגוד והיא אחת מוועדות החובה. מיום הקמתה, יש לוועדה חמישה תפקידים עיקריים:
• ניסוח הקוד האתי המקצועי ועדכונו מעת לעת.
• העלאת מודעות העו"ס לנושא האתיקה בכלל ולכללי האתיקה שבקוד בפרט.
• ניסוח ניירות עמדה בשם האיגוד, בנושאים
שונים שיש בהם עניין אתי.
• בירור תלונות כנגד עו"ס על התנהלות שהיא
לכאורה לא אתית.
• מתן ייעוץ לעו"ס בכל הקשור לדילמות אתיות.

התפקיד החמישי, של מתן הייעוץ, הוא אולי השכיח והפרקטי ביותר. לא מעטים מבין העובדות והעובדים הסוציאליים מוצאים בוועדה מסגרת להתייעצות בכל הקשור לדילמות אתיות בעבודתם. ראוי לציין כי על פי נוהלי הוועדה, הייעוץ ניתן אך ורק לעובדים סוציאליים, וגם זאת – בכל הקשור לתפקודם שלהם ולא לתפקודם של עובדים סוציאליים אחרים.
לקראת גיליון ה־100 של הביטאון, המוקדש לעבר-הווה-עתיד, ביקשתי לבדוק אם חלו במהלך השנים שינויים בהיקף הפניות של העו"ס לוועדה לשם ייעוץ, ובעיקר – לבחון אלה נושאים אתיים העסיקו את העובדים הסוציאליים לפני כ־20 שנה, לעומת אלה המעסיקים אותם היום.

|| היקף הפניות לוועדה לשם ייעוץ

בדיקת היקף הפניות של עובדים סוציאליים לוועדה לשם ייעוץ בעניינים אתיים מציגה את הפער בין מה שהיה מקובל לפני כ־20 שנה לבין המקובל כיום: בין השנים 2003-2001 התקבלו 32 פניות לייעוץ, שהן קצת יותר מ־10 פניות לשנה, בעוד שבין השנים 2021-2019 התקבלו 144 פניות לייעוץ, שהן כ־48 פניות לשנה. זהו גידול משמעותי ביותר.
בהנחה שהיקף הדילמות האתיות שהעובדים נתקלים בהן לא השתנה בהכרח בשנים האחרונות, ניתן לקוות כי הסיבה לעלייה החדה בהיקף הפניות לייעוץ היא רמת מודעות גבוהה יותר לפעילותה של הוועדה – תוצאה של רמת חשיפה גבוהה הן במדור האתיקה במידעו"ס והן בהרצאות של נציגי הוועדה בפני עובדים סוציאליים.
יתכן שהשינוי נובע גם מטעמים טכניים, של דרכי הפנייה לוועדה: בעבר, הפניות נעשו במכתבים, שנשלחו בדואר לאיגוד ומשם לוועדה, ואפשר שהסרבול הביורוקרטי גרם לרבים לדחות את פנייתם או אף לבטלה. כיום הפנייה היא מיידית, לכתובת המייל של הוועדה או לכתובת המייל של יו"ר הוועדה עו"ס מיכה הרן. מעיון בפניות נראה שאחדות מהן נכתבות ספונטנית, ברגע שצצה דילמה אתית, והקלות משחקת בעניין זה לטובה.

תחום נוסף, שלא היה קיים כלל בעבר ובשנים האחרונות מקבל מקום נרחב, הוא השימוש באמצעים דיגיטליים. לדוגמה, מהם כללי האתיקה בהעברת מסרים או חומרים במייל או בווטסאפ? מה ראוי או לא ראוי להעלות לרשתות החברתיות?

|| נושאי הפניות לייעוץ

בדיקה מעניינת לא פחות קשורה לנושאי הפניות לייעוץ. האם מה שהעסיק עובדים סוציאליים בענייני אתיקה בשנים 2003-2001 דומה למה שמעסיק אותם כיום, לאחר כ־20 שנה? כדי לקבל תשובה לכך עברתי על כל הפניות שהגיעו לוועדה לשם ייעוץ אתי בשנים 2003-2001, בהשוואה לשנים 2021-2019. בכל אחת מקבוצת השנים בדקתי מהם נושאיהן המרכזיים של הפניות. התוצאות מוצגות בטבלה 1.
שלא במפתיע, הנושא שמקבל את מרב תשומת הלב, גם לפני שנים וגם עתה, הוא שמירת הסודיות, כולל שאלות בדבר חובת הדיווח ובעיקר בדבר הנהלים האתיים והחוקיים בכל הקשור למסירת מידע למטופלים ו/או לאחרים. נראה שיש מודעות רבה של העו"ס לחשיבותם של נושאים אלו, המעוגנים גם בחוק, ולא פחות מכך – לעונשים שיוטלו על מי שיפר את הכללים. לא בכדי העדיפו עובדים רבים להתייעץ בטרם מסרו מידע לאחרים, וטוב שכך.
השאלות הבולטות בעניין זה של שמירת סודיות ומסירת מידע לאחרים באו מקרב עובדים בצוות רב־מקצועי. רבים שאלו מה ראוי ומה לא ראוי להעביר לאנשי מקצוע אחרים המטפלים באותם מטופלים. בדומה לכך, נשאלנו אם ראוי לאפשר למטפלים אחרים צפייה חופשית בתיק הממוחשב שבידי העו"ס. סוג אחר של שאלות עסק במסירת חומרים לבני משפחת המטופל, ולפחות בשני מקרים – במסירת חומרים לבני משפחה לאחר מותו של המטופל.
לעומת תחום שמירת הסודיות, השתנה מאוד היקפן של סוגיות אתיות ושאלות הקשורות לפרקטיקה הפרטית. בעבר, פניות בתחום זה היו זניחות ביותר, ואילו בשנים האחרונות הן השניות במעלה. נראה כי מספרם הרב של עובדים סוציאליים המנהלים כיום פרקטיקה פרטית, באופן בלעדי או במקביל לעבודה בשירות הציבורי, מסביר את ההתעניינות הרבה. מרבית הפניות בתחום זה קשורות לשילוב שבין פרקטיקה פרטית לפרקטיקה ציבורית: במי ראוי לטפל במסגרת הפרטית ובמי לא ראוי לטפל? מה קורה כשהמטפל מסיים את עבודתו בשירות הציבורי ומטופליו רוצים לעבור אליו? מה קורה כשהמטופלים מסיימים את תקופת הטיפול בשירות הציבורי ורוצים להמשיך עם אותו מטפל בפרטי? שאלות אחרות קשורות בעיסוקם האחר של המטפלים: האם ראוי להציע למטופלי השירות הציבורי שהעו"ס עובד בו שיעורי התעמלות שהתמחה בהם, שיעורי עזר לילדיהם או אף פוליסת ביטוח כשלעו"ס יש עיסוק נוסף בתחום הביטוח? שאלות אחרות, פרקטיות יותר, עסקו בדרכי פרסום נאותות ואתיות של הפרקטיקה הפרטית; למשל, מה ראוי או לא ראוי לרשום במודעות?
תחום נוסף, שלא היה קיים כלל בעבר ובשנים האחרונות מקבל מקום נרחב, הוא השימוש באמצעים דיגיטליים. לדוגמה, מהם כללי האתיקה בהעברת מסרים או חומרים במייל או בווטסאפ? מה ראוי או לא ראוי להעלות לרשתות החברתיות? ככלל, החשיפה ברשתות החברתיות מטרידה את המטפלים לא מעט: גם בשל החשש מחשיפת מידע רגיש עליהם וגם בכיוון ההפוך – כשהם עצמם נחשפים לפרטים על אודות המטופלים שלא בהכרח היו רוצים לדעת. בתקופת הקורונה הופנו לוועדה שאלות בדבר הנהלים האתיים במתן טיפול מרחוק (בזום או בדומה לו), בעיקר כשהמטפלים ניהלו את השיחה מבתיהם. נושא רגיש נוסף, הקרוב לתחום זה, הוא הקלטת שיחות הטיפול. גם מצד המטפלים – מה ראוי או לא ראוי להקליט ומתי, וגם דרכי התמודדות עם הקלות שבה מטופלים יכולים כיום להקליט את השיחות הטיפוליות, גם ללא ידיעת המטפל.
ראוי לציין עוד נושא חדש, שלא היה בעבר, והוא תחום התקשורת. פנייה אחת עסקה בשאלה מה היא הופעה ראויה של עו"ס בכלי התקשורת, ואחרת עסקה בדרכי תגובה, שאינן חוצות כללי אתיקה, למול השמצות של מטופלים את העובדים הסוציאליים בתקשורת.
בשאר הנושאים, כמו מעמד העובדים הסוציאליים אל מול המעסיקים שלהם, כולל תנאי עבודתם; שאלות הקשורות למתן עדות במשטרה או בפני בית המשפט; שאלות הקשורות למצבים של טשטוש גבולות בטיפול, כמו טיפול בקרובי משפחה או בשכנים; קבלת עזרה פרטית ממטופלים; קבלת מתנות ממטופלים ועוד – בנושאים אלו לא חלו שינויים רבים בהיקף הפניות לייעוץ במהלך השנים.
ומה צופן העתיד? קשה כמובן להתנבא, אך מאחר שנושאי הפניות לייעוץ אתי תואמים את הלכי הרוח ואת הפעילות של העובדים הסוציאליים, נראה כי התחום הדיגיטלי ההולך ומתפתח ומאתגר אתית את העובדים הסוציאליים יקבל משנה תוקף, וכך גם סוגיות הקשורות לפרקטיקה הפרטית. לצידן, נושא שמירת הסודיות, ובעיקר העברת מידע לאחרים, ימשיך גם הוא לככב בפניות לייעוץ.
דילמות אתיות הן חלק בלתי נפרד מהעשייה המקצועית. בכל מודל להתמודדות עם דילמות אתיות מובהר כי עם דילמה אתית לא מתמודדים לבד. ראוי להתייעץ עם אחרים. הוועדה לאתיקה מקצועית של איגוד העו"ס מזמינה כל מי שנתקל בדילמה אתית ומבקש סיוע בחשיבה משותפת או בהכוונה, לכתוב לנו – ונענה ברצון ובמהירות. כתובת הוועדה:
swethics@gmail.com