כ־120 יום עברו מאז השבת השחורה ופרוץ המלחמה. לחלוטין לא שיערנו כי מאז ועד היום (ועד מתי?) נעמוד עדיין בעיצומן של התרחשויות קשות ונוציא גיליון חירום שלישי.

בתוך כל אלה, העובדות והעובדים הסוציאליים ממשיכים לעמוד בקדמת הבמה ולמלא את תפקידיהן/ם המגוונים בכל הקשור לכלל האוכלוסייה שבחזית ובעורף.

הביקוש לעובדות ולעובדים סוציאליים רב ועולה על ההיצע, כאשר בה בעת עולים הקיצוצים התקציביים בשרותי הבריאות והרווחה. במיוחד הם ניכרים בשרותי בריאות הנפש – המצרך הנדרש והמבוקש ביותר היום לאוכלוסייה באשר היא, בכל הגילאים והרבדים.

אנו, חברי המערכת, מודים כאן שוב לכל מי שבתוך כל האירועים והעשייה מצא/ה את הזמן והיכולת לשתף בחוויות האישיות והמקצועיות ובשילוב ביניהן, להציע כלים ותובנות ולעיתים גם להישאר עם השאלה: האם עשינו נכון? כי אין נכון ולא נכון, וכאן אנו רוצות לצטט את מנהלת בית החולים שניידר, ד"ר אפרת ברון־הרלב: "עלינו להפעיל את כל החושים – כאנשי ונשות מקצוע, כבני אדם, כהורים כבני ובנות זוג וכבני ובנות משפחה, והכול ביחד. להיות קשובים לעצמנו, והכי חשוב – ללכת עם התקווה, כי זה מה שנותן כוח".

(צילום: פרופ' אסתר גזית)

"עוד יש מפרש לבן באופק מול ענן שחר כבד, כל שנבקש לו יהי" (נעמי שמר)

העובדות והעובדים הסוציאליים במערכת הבריאות – באשפוז ובקהילה – מעורבים באירועים ובמעשים שמעולם לא דמיינו שיעשו ומשתפים אותנו בעשייתם, ביומן המלחמה שלהם: בהכנת מאות משפחות חללים לזיהוי יקיריהם ולפרידה מהם; בהתאמת טיפול נפשי למשפחות החטופים, הנעדרים והנרצחים; בקליטת חטופים שחזרו מהשבי. אלו דברים שמעולם לא דמיינו שיקרו, ואנו תפקדנו ועדיין מתפקדים בתוכם כעוגן טיפולי ומערכתי.

את חוכמת השדה של מטפלים ביישובי העוטף, הסובלים מזה שנים מאיום קיומי, ממצבי אי־ודאות, חוסר ביטחון, פגיעות ומשבר – לא למדנו באקדמיה, ונוכל ללמוד עליה מעט במאמר: "מה שלא לימדו אותי באוניברסיטה: חוכמת השדה של מטפלים בשדרות".

לעשייה החשובה מצטרפות ומצטרפים עובדי שירותי הקהילה שבגיליון זה משתפות/ים אותנו בחוויותיהם האישיות והמקצועיות שנעשו בימי מלחמה, כאן ובמקומות אחרים בעולם, כמו אוקראינה. חלקם עסקו במתן שירותי קהילה בימי משבר אחרים, כמו משבר הקורונה. הם מאפשרים לנו ללמוד מהם ולאמץ תובנות ודרכי עבודה בטיפול באוכלוסיות פגיעות כקשישים, ילדים, מוגבלי גוף ונפש, נשים המתמודדות עם טיפולי פוריות, ועוד.

יש בקרבנו קהילות שלמות המתמודדות עם עקירה והתמודדות עם מצבי פליטות ואסון. מצב חריג, של ליווי קהילה בתוך קהילה אחרת, מתואר מנקודת מבט אישית, קהילתית ומקצועית במאמר "להטביע את הקושי בתוך אגמי הרוך", המספר את סיפור ההשתלבות של קהילת קיבוץ נחל עוז בקהילת קיבוץ משמר העמק.

בימים אלה משתחררים ממילואים חלק מהלוחמים, לאחר ימים של תופת ולחימה אין־סופית, אובדנים, פציעות וטראומות. גם על  אודות ההפרעה הפוסט־טראומטית בקרב חיילים משוחררים, כולל אבחנה וטיפול, תוכלו לקרוא בגיליון זה.

ואם פתחתי באזכור "יומן המלחמה" של העו"סים במערכת הבריאות, קראו את השיר המצורף למטה, שכתבה ג'ולי קייט, עובדת סוציאלית בעלת ניסיון רב במלחמות ובמצבי חירום, בישראל ובאוקראינה. את "יומן המלחמה" האישי שלה .

אנו ממשיכים להציע לכן/ם סיוע בהבאת מילותיכם ומעשיכם אל קדמת הבמה בגיליונות מידעו"ס הבאים – אם דרך כתיבה ואם באמצעות שיחה שתועלה על הכתב. נלווה ונעזור לכם/ן ככל שיידרש.

אנו נושאות תפילה לשלום החטופות והחטופים והחזרתם בהקדם הביתה, ולשלום החיילים שבחזית ואנשי ונשות העורף, הפועלים יחדיו במציאות המשותפת.

אילנה ואיה

***

המערכת
אילנה בן שחר – יו”ר המערכת
איה אלמוג זקן – עורכת משנה
אהובה אוברשטיין, ד"ר שלי אינדאגו־ונדה,
ד"ר עפרה ארן, ד״ר לירון בן־עזרא,
פרופ' יעל גירון, מיטל ויסמן־צברי,
ד"ר מאיר חובב, נחום מיכאלי,
ד״ר עמית צריקר, ד"ר עינב שגב,
ד״ר ענת שליו, ד"ר ארנה שמר

מו״ל
האגודה לקידום העבודה הסוציאלית
רח’ ארלוזורוב 93 , ת”א 62098
טל' 03-6921180, 054-6921148
www.socialwork.org.il
meidaos.new@gmail.com

הפקה
"דבר פלוס" – מבית "דבר העובדים בארץ ישראל בע"מ"
ta199@davar1.co.il

עריכת לשון
נעמה דותן