בזמן שתושבי העיר מפונים כבר ארבעה חודשים, הפועל עירוני קריית שמונה מוליכה את טבלת הליגה הלאומית בכדורגל. "יש משפט שאני תמיד אומר לשחקנים, שהקושי האמיתי לא נמצא פה, הוא נמצא בעזה", אומר מאמן הקבוצה, שי ברדה.
ברדה (47) מחולון, החל לאמן בתחילת העונה את קריית שמונה ואחד האתגרים הראשונים שלו, הוא להוביל קבוצה מעיר מפונה לאליפות בליגה הלאומית ולחזור בעונה הבאה לליגת העל. יומיים לפני ה-7 באוקטובר הוא ניצח עם קבוצתו את מכבי יפו 1:5, בקריית שמונה. מאז פרוץ המלחמה, הקבוצה מקיימת את אימוניה במתחם האימונים של הפועל חדרה ומארחת באצטדיון בנתניה.
"בבוקר ה-7 באוקטובר הייתי בבית עם הילדים, קיבלתי את ההודעה הזאת בהלם מוחלט. ירדנו לחדר המדרגות כל המשפחה, בכלל לא האמנתי שזה אמיתי", מספר ברדה. "זה היה יומיים אחריי שניצחנו את מכבי יפו בקריית שמונה וכל המשפחה היו איתי. הלם, הלם מוחלט".
"80 אחוז מהקבוצה לא גרים בבתים שלהם"
איך השפיעה המלחמה עליך ועל הקבוצה?
"היינו במקום הראשון בליגה וחמישה ניצחונות רצופים בבית. הקבוצה הייתה בהלם טוטאלי, אני גר במרכז ויש לי בית בקרית שמונה, אבל הקבוצה לקחה את זה מאוד קשה. יש שם שחקנים שההורים שלהם והם התפנו מהבתים, ויש לי בצוות מאמן כושר, עוזר מאמן, אנליסט ופיזיותרפיסט שעד היום במילואים. כל הקבוצה התפנתה, ואנחנו כבר לא מתאמנים בצפון".
מה השתנה בהתנהלות של הקבוצה?
"התאמנו ב-8 מגרשים שונים והיינו נתונים לטוב לב של אנשים. התאמנו באור עקיבא, ברעננה, בשפיים, ברמת השרון ועוד מגרשים שונים. אנשים באו עם מיטות מסאז' וכדורים ברכבים".
ומה המצב עכשיו?
"אפשר לפענח את זה בשני אופנים – לוגיסטית זה מאוד מאוד קשה, מנטלית זה משהו שכל הזמן חושבים עליו. זאת מציאות לא פשוטה, 80 אחוז מהקבוצה לא גרים בבתים שלהם כי חלקם מפונים אז רובם גרים בבתי מלון. אבל בסדר, אנחנו מתמודדים עם זה. אני חושב שהכדורגל הופך לדבר משני, כי המלחמה לוקחת חלק מאוד גדול פה".
בטח קשה להתנהל ככה כשכל אחד נמצא במקום אחר.
"כן, זה לא פשוט, אבל אנחנו מנסים לנתב את זה למקום חיובי, למקום של ביחד, למקום של גיבוש, למקום יותר בריא וטוב".
והשחקנים, איך הם חווים את המצב?
"המצב טוב, הם במצב נפשי טוב והם מתמודדים. אין תירוצים, הם במצב נפשי מצוין והקבוצה מתפקדת. אנחנו נשתדל לעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב שזה כדורגל, למרות הקשיים. הקבוצה הגיעה למקום שהיא צריכה להיות בו".
חושבים כבר על היום שאחרי המלחמה?
"אף אחד במדינה לא יודע מה יקרה ביום שאחרי. אנחנו לא יכולים לתכנן את היום שאחרי, אנחנו לא יודעים איך ומתי אנשים יחזרו לבתים שלהם. יחזרו לצפון או לא יחזרו לצפון. אין לנו מושג, יש פה חוסר ודאות מוחלט".
***
כתבה זו הינה חלק מפרויקט חינוכי "חיים על הגבול" של שכבות יא' ויב' בבית הספר תיכון "אדם חברה וטבע" בכרמיאל. הפרויקט – 'חיים על הגבול' נוצר אחרי פרוץ מלחמת אוקטובר 23 במטרה להתאים את תכנית הלימודים של חניכי ׳אדם חברה וטבע׳ בכרמיאל לאתגרי התקופה ולרתום את החניכים לעשייה חברתית אקטואלית. החניכים פגשו פנים אל פנים את השאלה ‘למה לחיות על הגבול׳ ודרך השיח עם המרואיינים שלהם הבינו את חווית השליחות שזה מזמן.