"כל הבומים וכל ההפגזות משפיעים על התרנגולות, יש ירידה חזקה בהטלה", מספר מנשה משיח, 67, לולן ממושב מרגליות שבגבול הצפון. מאז שהתפנו הוא ומשפחתו מהמושב ב-8/10 הוא נוסע כל יום מהמלון סטאי כנרת למרגלית כדי לטפל בתרנגולות. "קשה, קשה מאוד, מבחינה ביטחונית גם במושב מאוד מסוכן", הוא אומר.

למשיח יש טענות רבות בנוגע לטיפול לו זוכים המפונים ובעלי הלולים, "בוא נתחיל ככה שלא מתייחסים אלינו בכלל אבל, אין יחס אין מי שידבר איתנו אין שום גורם שיפנה אלינו וישאל 'מה אתם צריכים מה אנחנו יכולים לעזור?', לא מהממשלה ולא משום מוסד אחר".

ממש לא דאגו לכם? פשוט אמרו לכם להתפנות?
"כן אנחנו התפננו עוד לפני שפינו אותנו, אנחנו בשמיני לחודש כבר התפננו עצמאית ורק ב16 לחודש קבלנו פינוי רשמי של המדינה".

איך זה להיות מפונה איך זה בא לידי ביטוי עם המשפחה שלך? לאן התפנתם?
"לעזוב בית זה לא קל, אתה עוזב את השגרה את הבית אתה חי בחדר קטן עם המשפחה. יש את 2 הבנות שלי והנכדות איתנו, וקשה מאוד בקושי יש להם מסגרת של שעתיים שלוש ביום. כל יום להתרוצץ שעה נסיעה שעה הלוך חזור, אם לפעמים אתה מגיעה למחסום לא נותנים לך לעלות אתה כל היום תקוע במחסום, אתה עושה אחורה פנה ואתה חוזר למלון, היו ימים כאלה שבכלל לא הצלחנו להגיע לבית. בקיצור לא פשוט כל העסק הזה לא קל גם מבחינה נפשית, כלכלית גם מבחינה ביטחונית, הכל מצטבר".

היו ימים שמנעו ממך להיכנס בכלל למושב?
"ברור מה זה היו ממש ימים שלא יכלנו להיכנס ללול, הגענו למחסום ולא נתנו לנו להיכנס ליישוב מחשש לירי נ"ט חדירות כל מיני".

מה מצב לול התרנגולות? זה משפיע עליהן רגשית או פיזית?
"בטח שזה משפיע – קודם כל הבומים האלה וכל ההפגזות והכל זה משפיע עליהם. יש ירידה חזקה בהטלה ואנחנו חווים כל הזמן הפסקות חשמל, שזה פוגע בהכנה של התרנגולות. יש ימים שלא מקבלים אוכל וזה פוגע כלכלית בתפוקה של הביצים שלהם".

למה לחיות דווקא שם דווקא על הגבול?
"איזה שאלה, תשמע אני היום בן 67 נולדתי במושב, יש לי שורשים חזקים ביישוב הזה ההורים שלי עלו מפרס ומהשדה תעופה הביאו אותם ישר למושב אצלנו,  בשנת 57/8 ומאז אנחנו נשארנו שם. היום במצב של היום, הבת שלי עוד שבועיים אורזת את הציוד שלה את הבית והיא עוזבת עם הנכדות".

"הכל מעורבל", אומר משיח על המשך החיים במציאות המטורפת הזו על הגבול, "אני לא יודע מה יהיה לא יודע, אין לי תשובה כרגע לא יודע איך לחזור מתי לחזור באיזה מצב לחזור אני לא יודע, אני אחזור כי אני מחזיק את המשק את הלול אבל אשתי והבת והבן זה בעייתי."

***

כתבה זו הינה חלק מפרויקט חינוכי "חיים על הגבול" של שכבות יא' ויב' בבית הספר תיכון "אדם חברה וטבע" בכרמיאל. הפרויקט – 'חיים על הגבול' נוצר אחרי פרוץ מלחמת אוקטובר 23 במטרה להתאים את תכנית הלימודים של חניכי ׳אדם חברה וטבע׳ בכרמיאל לאתגרי התקופה ולרתום את החניכים לעשייה חברתית אקטואלית. החניכים פגשו פנים אל פנים את השאלה ‘למה לחיות על הגבול׳ ודרך השיח עם המרואיינים שלהם הבינו את חווית השליחות שזה מזמן.