בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב אישר בשבוע שעבר הסכם פשרה בין חברות שיכון ובינוי וסולל בונה ובין ראובן בן-שמעון, שעבד בחברה כממונה בטיחות ואף היה ממלא מקום ממונה הבטיחות הארצי בחברה.

הפרשה אשר נפרשה על פני שנת 2016 מתחילה בפיטוריו של בן-שמעון משיכון ובינוי. בן-שמעון שהיה בחופשת מחלה, פוטר מתפקידו כממונה בטיחות, וזאת לאחר מספר שנים של עבודה שכללו גם הישגים ואותות הצטיינות אותם קיבל ממעסיקיו.

במקביל לחופשת המחלה שלו, החל בן-שמעון בהקמת הפורום למניעת תאונות עבודה, גוף ציבורי הכולל אנשי מקצוע שמטרתו להילחם בנגע תאונות העבודה בענף וההפקרות הנוהגת בכל הנוגע לחיי אדם. פעילות הפורום, ובעיקר פעילותו של בן-שמעון, במשולב עם פעילותה של עורכת הדין הדס תגרי, מקימת הקואליציה למאבק בתאונות בניין, יצרו מהפכה של ממש בקשב הציבורי לתופעת ההרוגים והנפגעים בענף הבניין, והעלו אותה לסדר היום הציבורי במהלך שנת 2016 באופן שלא היה קיים קודם לכן. גם אנו ב'דבר ראשון' נעזרנו רבות בבן-שמעון ובשותפיו בעיסוקנו בנושא.

בעת פיטוריו פנה בן-שמעון לעזרת ההסתדרות אשר ייצגה אותו אל מול החברה, ובין בן-שמעון לחברת שיכון ובינוי הושג הסכם שכלל פיצויים מוגדלים, וכן הסכמות לגבי אי שימוש של בן-שמעון במידע ומסמכים שהגיעו לידיו במסגרת עבודתו בחברה. בן שמעון התחייב להשיב את כל המסמכים שהיו בידיו.

במהלך קיץ 2016 התבטא בן-שמעון בחריפות כנגד מעסיקיו לשעבר בדף הפייסבוק שלו, וטען כי יש בידיו הוכחות לזילות חיי אדם בחברת שיכון ובינוי. החברה בחרה לתבוע את בן-שמעון בתביעה תוקפנית למדי, במטרה להביא לביטול ההסכם עמו, ואף תבעה ממנו להשיב לחברה את דמי הפיצויים המגיעים לו על פי חוק. בין היתר טענה החברה כי בן-שמעון גנב ממנה אלפי מסמכים, דבר שהוכחש על ידי בן-שמעון בתחילה.

אך עם פתיחת משפטו של בן-שמעון, אשר התרחש, בתזמון מקרי, בשבוע שלאחר האסון בחניון הברזל, אז נהרגו ארבעה בהתמוטטות אתר בנייה של חברת דניה סיבוס. טען בפני התקשורת ובפני בית הדין האזורי כי שיכון ובינוי מנסה להשתיקו באמצעות תביעה (תביעה המכונה בעגה המשפטית תביעת SLAPP), וכי בעקבות האסון בחניון הברזל החליט לחשוף את העובדה כי בידיו עשרות אלפי מסמכים של שיכון ובינוי שהשאיר בידיו.

בן-שמעון החליף בשלב זה את הייצוג שלו, תוך שהוא מבקר את הייצוג שקיבל מההסתדרות, ומינה את עו"ד עמית גורביץ', בעל מומחיות בנושא תביעות השתקה, כבא כוחו. יחד עם גורביץ' תבע בן-שמעון תביעה שכנגד את שיכון ובינוי ודרש פיצויים מוגדלים בשל הליך הפיטורים הלא חוקי שנעשה לו לדבריו ופגיעות נוספות בסך 1,300,000 שקלים.

בפתח משפטו חשף בן-שמעון בפני התקשורת מספר מסמכים המעידים לדבריו על הזלזול של שיכון ובינוי בחיי אדם ובהתראותיו כנגד זלזול זה, שהביא לטענתו אז למותו של עובד אחד לפחות. נציין כי בדיקת 'דבר ראשון' את המסמכים שחשף בן-שמעון בפתח משפטו לא העלתה כל ליקוי בפעולת שיכון ובינוי או סולל בונה, והמסמכים לא הכילו חשיפה מהסוג שבן-שמעון טען לה.

שופט בית הדין האזורי לעבודה, דורי ספיבק, הורה לבן-שמעון להפקיד את המסמכים בידי בית המשפט, תוך שהוא אינו מקבל את דרישת שיכון ובינוי להשיב לידה את המסמכים.

בשבוע שעבר הסתיימה, ככל הנראה, הפרשה, לאחר מספר חודשים של משא ומתן בין בן-שמעון וחברת שיכון ובינוי. על פי הפשרה שיכון ובינוי הסירה את תביעתה והיא תשלם לבן-שמעון פיצויים מוגדלים בסך של 360,000 ש"ח.

בית הדין אישר את הפשרה כפסק דין ללא מתן נימוקים, אך השופט ספיבק ציין בהחלטתו הקצרה כי מבלי לקבוע בעניין הרי שמהליך התביעה עלה חשש לתביעת השתקה, וכי לפחות אחת מבין חברות הרכב השופטים סברה כי סכום הפיצויים לבן שמעון צריך להיות גבוה יותר. עוד נכתב בהחלטה כי אין כל מניעה כי בן-שמעון יסקר ויפעל בכל הנוגע לחברת שיכון ובינוי במסגרת פעילותו הציבורית במאבק כנגד תאונות עבודה בענף הבניין בישראל, כפי שהוא פועל ביחס לכל חברות הבנייה בארץ.