אני מבקשת להודות לפרופ' אבישי בניש, ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, על עזרתו בתהליך כתיבת מאמר זה. כסטודנטית שלו בקורס "מיצוי זכויות בעבודה סוציאלית", הגעתי להבנה שנדרש מאמץ רב כדי להתגבר על החסמים הרבים במיצוי זכויות, ובמיוחד בקרב אוכלוסיית החינוך המיוחד במגזר החרדי. הוראתו והדרכתו היוו לי השראה והנעה לעבודה המאומצת בפרויקט המתואר במאמר זה. תודה גדולה נתונה למר אלי ניזרי, שבזמן הפרויקט ניהל את סניף ירושלים במוסד לביטוח לאומי, לגברת אושרת זליאסניק, שניהלה בזמנו את מחלקת נכות כללית, ולסגניתה, גברת סלי ספיר – על ההתגייסות והשותפות היוצאות מן הכלל בקיום הפרויקט. תודה מיוחדת לגברת אסתר יעקובוביץ, שהקימה את מערך החינוך המיוחד בבית הספר והובילה אותי ואת הצוות למצוינות, מקצועיות ואנושיות, לטובת התלמידות עם הצרכים המיוחדים.

מבוא

במאמר זה אתאר פרויקט ייחודי וחדשני של מיצוי זכויות, העוסק בהנגשת זכויות לקצבת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי בקרב תלמידות החינוך המיוחד שמלאו להן 18 שנים. הכרת המוסד לביטוח לאומי בנכות כללית עשויה לזכות את האדם בסיוע של מחלקת שיקום של הביטוח הלאומי, משרד הרווחה או משרד הבריאות.

פרויקט ייחודי זה התקיים במסגרת עבודתי כיועצת חינוכית ועו"ס בבית ספר תיכון חרדי גדול בירושלים. בבית הספר כ–2,000 תלמידות, מתוכן כ–200 ששובצו בכיתות חינוך מיוחד לאחר שעברו ועדת השמה. לתלמידות אלה אפיונים של קשיים רגשיים–התנהגותיים, הנמכה קוגניטיבית ולקויות למידה, לקויות פיזיות וחושיות, אוטיזם או קשיים נפשיים. הפרויקט התאפשר בזכות שיתוף פעולה עם עובדי מחלקת נכות כללית בסניף ירושלים של המוסד לביטוח לאומי, אשר נערך לקיום הוועדות בתוך מבנה בית הספר. קיום הוועדות במרחב הבית ספרי הוא תקדים יוצא דופן ומציג מודל להנגשת זכויות לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, המשתייכת במקרה זה למגזר החרדי, מתוך גישה מודעת–הקשר ובהתאמה תרבותית.

גישה מודעת–הקשר מבקשת להתבונן ולהבין תופעות שונות מבעד להקשרים השונים שאנשים חיים בהם. הגישה נסמכת על גישות ביקורתיות וכוללת מושגים דוגמת הצטלבות מיקומים, היברידיות ויחסי כוח (Nadan & Ganz, 2018; Shalhoub-Kevorkian & Roer‐Strier, 2016). מבעד לפרספקטיבה תאורטית זו, ההנחה היא שחברי קבוצות חברתיות וקהילות שונות יתמודדו עם מוגבלויות ועם הזכויות הנלוות להן בדרכים שונות. לדוגמה, במגזר החרדי ניתן משקל כבד לשמם הטוב של הנערה ומשפחתה, ובפרט כשמדובר בנערה הנחשבת "נורמטיבית", שהמוגבלות שלה אינה נראית כלפי חוץ (שלא כמו במקרים של נכות או מוגבלות שכלית). בבואה בקשרי שידוכים, עלולים להיפגע סיכוייה של נערה המקבלת קצבת נכות לבוא בקשרי שידוכין עם בחור ממשפחה שאינה מתמודדת עם נכות או מוגבלות של אחד מבני משפחתה, וזאת עקב הסטיגמה המיוחסת למילה "נכות". קיום הוועדות בתוך מבנה בית הספר ועבודת ההסברה שנערכה על ידי הצוות החינוכי היו, בין השאר, ביטוי לגישה זו.

המאמר מציג את האפיונים הייחודיים של המגזר החרדי, העשויים להשפיע על היקף מיצוי הזכויות בקרב המשתייכים לו. כך, המאמר תורם לפרקטיקה של מיצוי זכויות ומציג מודל מותאם ומונגש לצורכי האוכלוסייה החרדית המתמודדת עם מוגבלויות.

חסמים למיצוי זכויות

אי–מיצוי הזכויות של התלמידות במערכת החינוך המיוחד הוא חלק מתמונה רחבה של בעיית אי–מיצוי הזכויות, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות. אי–מיצוי זכויות (non-take-up) מתייחס למצב שבו זכאים לקצבאות או לשירותים חברתיים אינם מממשים את זכותם לקבל את הגמלה או את השירות שהם זכאים להם לפי חוק. את החסמים השונים במיצוי זכויות מול רשויות המִנהל, שנמצאו בספרות, אפשר לסווג לשלוש קבוצות עיקריות (בניש ודוד, 2018):

1. חסמי מודעות וידע כוללים היעדר מידע, מידע מוטעה ומידע חלקי לגבי מה כוללת הזכות, מהם תנאי הזכות ומה הכללים למימושה. לרוב, המידע מוצג באמצעות פרסומים כלליים, כשהתפיסה היא שבעל הזכות צריך לפעול אקטיבית למימושה.
2. חסמי הסבך הביורוקרטי כוללים נטלים שונים המוטלים על האזרח, כגון דרישה להגעה פיזית לרשות לשם הגשת בקשה או בירור נושא כלשהו, מילוי מסמכים וטפסים, דרישות חוזרות להשלמת מידע ולהמצאת מסמכים ועוד.
3. חסמים תפיסתיים, פסיכולוגיים ותרבותיים מצד רשויות המדינה מתבטאים בסטיגמות שליליות כלפי מקבלי השירות, בעיקר כלפי אוכלוסיות החיות בעוני או השייכות לקבוצות מודרות. למשל, תפיסתם כמנסים להשיג כסף שאינם זכאים לו או כרמאים/עצלנים. מצד מקבלי השירותים, יש חסם תודעתי של חוסר אמון במערכת ותפיסתה כ"אויב", וכן חסם פסיכולוגי – כשלתחושתם הם אינם ראויים לקבל סעד או שהם אשמים במצבם. חסם נוסף יכול להיות הפער התרבותי בין הפונים לבין עובדי המנהל.

ההשתייכות לאוכלוסייה החרדית, המאופיינת בקודים תרבותיים ייחודיים ובהיבדלות מהחברה הכללית, עשויה להגביר חסמים אלה. החברה החרדית מונה כמה זרמים ותת–קבוצות, אך בהכללה ניתן לומר כי היא מבוססת על מחויבות לדת ולערכיה ולסולידריות משפחתית וקהילתית, ונתונה בתחושת איום מתמדת בנוגע לגבולותיה ולצביונה (סיון, 1991). נוסף על כך, ניתן לראות בחברה זו הימנעות מחשיפה לאמצעי התקשורת הטכנולוגיים ושימוש מצומצם בטכנולוגיה סלולרית. השימוש מותר בטלפונים "כשרים", שאין בהם אפשרות לשלוח הודעות SMS, ברובם אין מצלמה ובמעט מהם יש אפשרות לגלישה באינטרנט מסונן, המאפשר שימוש במייל וגישה רק לאתרים שאושרו לגלישה (צ'רצס ואחרים, 2020). בהתאם, חברי הקהילה החרדית חשופים פחות למידע באינטרנט או בתקשורת בכל הקשור למיצוי זכויות בכלל, ובפרט בתחום של בעלי צרכים מיוחדים.

כיועצת חינוכית וכעו"ס¹ בכיתות החינוך המיוחד, שבהן לומדות כ–200 תלמידות המשולבות ברמות שונות בין 2,000 התלמידות של כלל בית הספר, אני עובדת באופן מערכתי עם צוות המורות, עם ההורים ועם התלמידות. לאורך השנים ראיתי מקרים רבים של תלמידות החינוך המיוחד המגיעות לגיל 18 מבלי שהן מודעות לזכותן לקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי, או שהן ומשפחתן אינן מאמינות שיש להן סיכוי לצלוח את הסבך הביורוקרטי ולקבל תשובה חיובית.

תיאור הפרויקט

בחודש ינואר 2022 יזם סניף ירושלים של המוסד לביטוח לאומי כנס קשרי מידע "ממידע לתודעה – כי תודעה יוצרת מציאות". בכנס הודגשו החשיבות של הנגשת השירותים והרצון בשיתוף פעולה להגברת מיצוי זכויות. במהלך הכנס פניתי אל מנהל סניף ירושלים ואל מנהלת מחלקת נכות כללית, בבקשה לקיים ועדות מרוכזות, בתוך מבנה בית הספר, לאוכלוסיית החינוך המיוחד הלומדת בכיתות חינוך מיוחד בתוך בית ספר תיכון רגיל.

לאורך השנים ראיתי מקרים רבים של תלמידות החינוך המיוחד המגיעות לגיל 18 מבלי שהן מודעות לזכותן לקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי, או שהן ומשפחתן אינן מאמינות שיש להן סיכוי לצלוח את הסבך הביורוקרטי ולקבל תשובה חיובית

לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הביע נכונות לקיים פרויקט חדשני זה, יצאתי לדרך. בשלב הראשון בוצע סינון של כל התלמידות בכיתות החינוך המיוחד שמלאו להן 18. במסגרת פעולות יישוג לאוכלוסייה זו, נשלח מכתב לתלמידות ולהוריהן, המציין כי ייתכן שבתם זכאית לקצבה מטעם המוסד לביטוח לאומי ושואל אם ברצונם להגיש תביעה. אוכלוסיית היעד כללה את תלמידות התיכון הנמצאות בשנה הרביעית ללימודיהן במסגרת, לאחר שלאורך שנות הלימודים הקודמות נבנתה תוכנית קידום אישית לכל אחת מהן ונרקמו יחסי אמון ושיתוף פעולה איתן ועם הוריהן, באמצעות מפגשים ושיחות של הצוות החינוכי עם ההורים. אמון זה הוא שאפשר להורים לשמוע ולשקול את היתרונות והחסרונות של תביעה לקצבת "נכות", על כל משמעויותיה, בהבנה כי המוסד החינוכי מציע את עזרתו מתוך רצון כן לעזור לבתם.

הצוות החינוכי ומזכירות בית הספר ביצעו עבודה מערכתית ועבודת הסברה על חשיבות מיצוי הזכויות של הבת, על הסבירות שהיא זכאית לקצבה ועל התהליך הביורוקרטי, שהפך להיות פשוט ומונגש. מילוי הטפסים דרש זמן רב. הם מולאו בסיוע צוות המזכירות, כולל טופס ויתור סודיות, ונחתמו על ידי הבנות והוריהן. ההורים התבקשו להעביר מסמכים נוספים הרלוונטיים לתביעה, מלבד האבחונים הקיימים בבית הספר, ואני כתבתי דו"ח סוציאלי מקיף, המתייחס לכל תחומי התפקוד של התלמידה.

ההורים הגיבו בהתרגשות ובהערכה על ביצוע הפרויקט החדשני. חלקם הדגישו כי לא היו מודעים לזכאות של בתם ובדיעבד הם מבינים שהייתה זכאית לעזרה מגיל צעיר. הם הצרו על כך שהידע הזה לא היה ברשותם ומעולם לא הנגישו להם את הזכויות, אף לא במסגרת ועדת אפיון וזכאות (ועדת השמה) כשבתם הופנתה לגן חינוך מיוחד. לו יכלו למצות את זכותה לסיוע בגיל צעיר, זה היה מאפשר להם להשקיע בפיתוח ובקידום של הבת ובכך לצמצם פערים.

בחודש יולי 2022 התקיימו 46 ועדות בתוך מבנה בית הספר, בשני ימים מרוכזים. לקראת הוועדה נערכה הסברה לצוות המוסד לביטוח לאומי בנושא רגישות תרבותית והתאמה ל"אכסניה" בהיבט הלבוש – שלא יהיה חשוף בימי יולי החמים. הרצון הטוב, האכפתיות והנכונות של נציגי המוסד לביטוח לאומי לקחת על עצמם עומס נוסף, לעבוד מעבר לשעות העבודה ולהגיש שירות באתר הלקוחות, הם שאפשרו את ביצוע הפרויקט.

בית הספר נערך לקיום הוועדות על ידי הקצאת חדר לוועדה, חדר להורים וחדר לשיחה ולהתייעצות של ההורים איתי – לפני הוועדה ולאחריה. בהיבט הלוגיסטי, בחדר הוועדה נדרשה תשתית של אינטרנט (מה שדרש היערכות מיוחדת, מאחר שבבתי הספר החרדיים אין גישה חופשית לאינטרנט). נערכנו גם בהכנת כיבוד מכבד ומזין, שאִפשר לצוות הביטוח הלאומי לקיים את הוועדות ברצף וביעילות – 23 ועדות ביום אחד. חשוב לציין בהקשר זה שלשם כך נדרש תקציב, ובית הספר הקצה אותו מבלי לדרוש השתתפות של ההורים.

מייד בסיום יום הוועדות, נאמר לנו שהתשובות כבר מופיעות באזור האישי באתר הביטוח הלאומי. דא עקא, האינטרנט אינו נגיש לאוכלוסייה החרדית ובביתן של רוב התלמידות אין מחשב, אינטרנט או טלפון חכם. הן לא יכלו לקבל את תוצאות הוועדה ורק חלק מהבנות קיבלו את התשובות בדואר. פניתי למוסד לביטוח לאומי בבקשה להקצות רפרנטית שתעביר את התשובות והפרוטוקולים לבית הספר, ובחודש אוקטובר קיבלתי את התשובות בשיחת טלפון שיזמה עובדת המוסד לביטוח לאומי.

למעלה ממחצית מהתביעות שהוגשו התקבלו ואושרה בהן קצבת נכות. שאר התביעות קיבלו אחוזי נכות שאינם מזכים בקצבת נכות כללית, אולם עשויים לזכות בשיקום מטעם מחלקת שיקום של המוסד לביטוח לאומי או להכוון תעסוקתי ("תעסוקה שווה"). עבור חלקן הוגש ערעור. במסגרת הגשת הערעור, נפגשו 12 תלמידות שקיבלו אחוזים נמוכים מהנדרש לקצבת נכות עם פסיכיאטרית מטעם בית הספר, בתוך מבנה בית הספר. המפגש נערך בהסכמת ההורים, במטרה לכתוב ולשלוח למוסד לביטוח הלאומי מכתב שיסביר את קשייה של הבת. המפגש אפשר, לראשונה, שיח כן עם הבת על הקשיים שלה, ובחלק מהמקרים אף יצר נכונות להיעזר בטיפול תרופתי. 33% מהערעורים התקבלו בחיוב.

ההיבט התרבותי: אני מדברת ב"חרדית"

• עצם קיום הוועדה בתוך בניין בית הספר ולא במוסד לביטוח לאומי הקל על ההורים ועל הבת לקבל את השירות כחלק מהחיים הנורמטיביים, ולא כחלק מזהות של נכות ומוגבלות. יתרה מכך, נחסך מההורים ומהבנות ביקור במשרדי המוסד לביטוח לאומי, הכרוך בחשיפה לאוכלוסייה ולתרבות שאינן מותאמות לאורח החיים של המשפחות. לקראת הוועדה נערכה הסברה לצוות המוסד לביטוח לאומי לגבי רגישות תרבותית והתאמה ל"אכסניה" מבחינת לבוש (לא חשוף, למרות ימי יולי החמים).
• במסגרת ההתייחסות לחשש לשידוך² העתידי של הבת ולשאלת הסטיגמה, הורים שאלו אם וכיצד לחשוף במהלך סגירת השידוך את העובדה שבתם מקבלת קצבת נכות. אחת האפשרויות היא לחשוף את נושא הקצבה בשלב שבו הדברים מתקדמים לקראת סגירת השידוך ותיאום בין המשפחות בכל הנוגע לנושא הכספי. הנוסח המוצע הוא: "יש תקציב לבת שלנו מביטוח לאומי, תקציב שבית הספר דאג לו". במקרים שהורים התקשו לקבל החלטה, הוצע להם לפנות לרב המשפחה ולברר איתו את היתרונות וה"סיכון" שבהגשת תביעה לקצבת נכות.
• בזימון לוועדה צוינה השתתפותו של רופא פסיכיאטר בוועדה. היו הורים שביקשו למשוך את התביעה מכיוון שנרתעו מהמעמד של ביקור אצל פסיכיאטר, בשל הסטיגמה הנלווית לכך והחשש לשידוך העתידי של הבת. הורים שיתפו פעולה רק לאחר הסבר שלי שבוועדה חייב להשתתף רופא, וכי הקשיים של הבת הם לימודיים והתנהגותיים ולכן הרופא המתאים הוא פסיכיאטר.
• נדרש הסבר פרטני להורים על מהות התביעה ועל הקריטריונים המזכים בקצבה, עם דגש על זכאותה של הבת למסגרת חינוך מיוחד כמצדיקה את בדיקת זכאותה לקצבת נכות כללית³. רגישות לקושי של ההורים לקבל את המונח '"נכות", בלוויית הסבר זה, סייעו להורים לקבל את המונח בהקשר לקצבת הנכות.

תובנות ולקחים לפרקטיקה של מיצוי זכויות מודעת הקשר ותרבות בעבודה סוציאלית

חשיבות מיצוי הזכות לקצבת נכות בחיי התלמידות

• הכרה בנכות בשיעור של 40% עשויה לאפשר לתלמידה שסיימה את לימודיה בגיל 21 זכאות לשירותי שיקום ממנהל מוגבלויות ברווחה, כגון זכאות לדירה שיקומית, לתעסוקה מוגנת או נתמכת, לליווי לאחר הנישואין ועוד. מי שהוכרה לנכות בשיעור של 20% אינה זכאית להכרה ולשירות במנהל מוגבלויות, אולם זכאית לקבל שירות ממחלקת שיקום של הביטוח הלאומי, הכולל סיוע במימון לימודים והכשרה מקצועית.
• הקצבה חיונית כתקציב לקידום האישי של הבת. רוב המשפחות הן ממעמד סוציו–אקונומי נמוך, והקצבה, המוקדשת לבת, מאפשרת להעניק לה קידום וטיפוח שלא היו מתאפשרים בדרך אחרת, ובכך לצמצם את הפערים בינה לבין בנות גילה.
• איכות חיים. אוכלוסיית החינוך המיוחד מאופיינת בקושי להשתלב בתעסוקה בשוק החופשי ולהגיע לשכר הממוצע במשק. הקצבה מאפשרת לאוכלוסייה זו לעבוד בעבודות מותאמות לה, ולמרות השכר המופחת להגיע להכנסה הממוצעת במשק בזכות הקצבה.

גורמים מעכבים בתהליך מיצוי הזכויות

• חסמים של ידע ומודעות: הורים רבים לא ידעו על הזכויות המגיעות לבתם. חלקם ניסו כבר לפני שנים לקבל קצבת ילד נכה, הדורשת עמידה בקריטריונים שונים מאלה הדרושים בקצבת נכות כללית. משנענו בשלילה, לא העלו בדעתם כי בגיל 18 הקריטריונים משתנים, וכי בתם עשויה להיות זכאית לקצבה על אף שאינה נכה פיזית או נפשית. כמו כן, חלק מההורים לא ידעו כיצד להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, אילו מסמכים יש להגיש ולידי מי. כאמור, מדובר באוכלוסייה החרדית, ולהורים רבים אין מחשב או גישה לאינטרנט.
• בהכנה לקראת הוועדה נדרש להסביר להורים ולהדגיש בפניהם כי עליהם להכיר בקושי של הבת ולתאר אותו, להתמקד בליקויים ובמוגבלות ולהשתמש בטרמינולוגיה המדגישה את החריגות שלה. זאת בניגוד לשימוש לאורך השנים בעיקר בטרמינולוגיה נורמטיבית כגון "כיתה קטנה" ו"כיתה גדולה" (במקום כיתת חינוך מיוחד וכיתה רגילה) ולהתמקדות בכוחות ובהתקדמות של הבת.

עצם קיום הוועדה בתוך בניין בית הספר ולא במוסד לביטוח לאומי הקל על ההורים ועל הבת לקבל את השירות כחלק מהחיים הנורמטיביים, ולא כחלק מזהות של נכות ומוגבלות

מערכת החינוך המיוחד כסוכן מיצוי זכויות

כאשר הילד⁴ מגיע למערכת החינוך, נקבעת זכאותו לשירותי חינוך מיוחד בוועדת אפיון וזכאות⁵, שהיא אחת מנקודות הממשק הראשונות של הורים לילד עם צרכים מיוחדים עם הרשויות. לפיכך, חשוב שמערכת החינוך המיוחד תשמש כסוכנת למיצוי זכויות. למרבה הצער, עדיין לא נכתב בחוזר מנכ"ל משרד החינוך נוהל בנוגע ליידוע של ההורים על זכויותיהם מחוץ למערכת החינוך; לדוגמה, על האפשרות שילדם זכאי לקצבת ילד נכה. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, למרבה הצער, עדיין אין התייחסות לזכויות הילד מחוץ למערכת החינוך, אלא רק לתחומי חינוך כגון תוכנית לימודים אישית, סל שילוב בכיתה הגדולה, טיפולים פרא–רפואיים במוסד החינוכי, הוראה בבית התלמיד החולה או בבית החולים וכדומה. כתוצאה מכך, הילד עשוי להגיע לגיל 18 מבלי שזכה לסיוע שהוא זקוק לו. כך גדל הפער בינו לבין המצופה לגילו ונפגעים סיכוייו להשתלב בשוק העבודה החופשי ולתפקד באופן עצמאי בקהילה.

חשוב לציין כי הקריטריונים לקבלת קצבת נכות כללית שונים מהותית מהקריטריונים לקבלת קצבת ילד נכה ומתייחסים, בין השאר, לפער התפקודי וליכולת ההשתכרות. חשוב לציין כי הורים לילד (קטין) עם מוגבלות בריאותית או התפתחותית מופנים למרכז להתפתחות הילד בקופת החולים, כדי לקבל סל שירותים בתחומי הפיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, נוירולוגיה, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. במקרים אלה ברורה זכאותו של הילד לקצבת ילד נכה מהיום ה–91 ללידתו. עם זאת, חשוב לציין כי אוכלוסיית החינוך המיוחד מונה לקויות נוספות, שאינן מצריכות את שירותי המרכזים להתפתחות הילד, כגון הנמכה קוגניטיבית, לקויות תקשורת, לקויות פיזיות וחושיות, הפרעות נפשיות, הפרעות רגשיות והתנהגותיות ולקויות למידה.

הממשק שבין עבודה סוציאלית לייעוץ בבית הספר

הפרקטיקה הנדרשת מהיועץ החינוכי במסגרת החינוך המיוחד מקבילה לזו הנדרשת מהעובד הסוציאלי במסגרת החינוכית, והיא מחייבת טווח רחב של מיומנויות ופעולה בכמה רמות התערבות. היועץ החינוכי נדרש להתערב ברמות שונות של התערבות חינוכית – פרטנית, כיתתית וארגונית, ובמקביל לעבוד עם כמה קהלי יעד – התלמיד היחיד, הכיתה, השכבה, כלל בית הספר, הצוות החינוכי, הצוות המנהלתי וההורים. נוסף על כך, העובד הסוציאלי נדרש להתערב ברמה המשפחתית והמדינית ולשלב טיפול הוליסטי ברמות השונות (אלבק, 1980).

כיועצת חינוכית וכעו"ס במסגרת חינוכית, אני רואה את תפקידי כאחראית על קידום התלמידה בכל תחומי החיים והכנתה לעצמאות ולעולם התעסוקה, מתוך עקרון "האדם בסביבתו" ומתוך ראייה הוליסטית, הלוקחת בחשבון היבטים רחבים בחיי התלמידה, משפחתה והקהילה (Weiss-Gal, 2008). בהתאם לכך, הנגשת המידע והזכויות היא חלק חיוני מהתערבות פסיכו–סוציאלית רחבה (בניש ווייס–גל, 2021).

שותפים: "אם לא הייתי דוחפת זה לא היה זז"

• הצלחת הפרויקט המוצג במאמר זה התאפשרה בזכות פעילות מאומצת ותחושת שליחות שלי, כיועצת חינוכית וכעו"ס, ובזכות גיבוי ההנהלה ועבודה מערכתית מאומצת של צוות בית הספר, תוך שילוב עבודת הסברה והתגברות על חסמים משמעותיים וייחודיים למגזר החרדי. ההיערכות התקציבית והלוגיסטית לקראת הוועדה הייתה רבה וכללה את הקצאת החדרים, התשתית הטכנולוגית והכיבוד. ההיערכות המקצועית הייתה רבה ומאומצת וכללה את מילוי הטפסים וחתימתם על ידי הבנות, איסוף מסמכים רפואיים מהתיקים האישיים ופנייה ישירה להורים בבקשה לאתר מסמכים נוספים, כתיבת דו"ח המתמקד בקשיים התפקודיים והתעסוקתיים של הבת והכנת הבת לייצג את עצמה ואת קשייה בוועדה.
• כנס קשרי מידע: "ממידע לתודעה – כי תודעה יוצרת מציאות", שקיים סניף ירושלים של המוסד לביטוח לאומי בפברואר 2022, נועד לקדם שיתוף פעולה עם מוסדות הנותנים שירות לבעלי מוגבלויות. בהתאם לכך ניכרו הרצון הטוב, האכפתיות והנכונות של נציגי המוסד לביטוח לאומי לקחת על עצמם עומס נוסף, לעבוד מעבר לשעות העבודה ולהגיש שירות מחוץ למשרדי המוסד – לקיים את הוועדות בתוך בית הספר.

שילוב של פרקטיקת מיצוי זכויות עם פרקטיקת שינוי מדיניות

• כדי להנגיש את הזכויות לאוכלוסיות מוחלשות, לסייע, לקדם ולספק את השירות, נדרש שינוי מדיניות שייצר שותפות בין–משרדית במרחבים השונים: בוועדות אפיון וזכאות המתקיימות ברשויות המקומיות, במשרד החינוך דרך מוסדות החינוך, במוסד לביטוח לאומי, בקופות החולים ובלשכות הרווחה.
• מיצוי זכויות חוצה–רשויות דורש יצירת מערך ציבורי של סוכני מיצוי זכויות, שתפקידו לסייע, ללא תשלום, בהנגשת השירותים והגמלאות. לשם כך נדרשים שיתוף פעולה חוצה–רשויות וגיוס של סוכני מיצוי זכויות בכל רשות מנהלית שבה מקבל שירות הילד השייך לאוכלוסיית החינוך המיוחד. אחת הרשויות המנהליות הראשונות היא מערכת החינוך, שאליה נכנסים הילדים בגיל שלוש. בין אנשי הצוות המשתתפים בוועדות אפיון וזכאות ברשויות המקומיות יש לכלול נציג מיצוי זכויות, אשר יידע את ההורים על הזכאות ויסייע להם במילוי הטפסים ובהגשתם⁶. גם מוסדות החינוך צריכים לבצע, באופן שיטתי ומובנה–יישוג, יידוע וסיוע במיצוי הזכויות.
• בכל מוסד חינוכי שמשולבים בו בעלי מוגבלויות יש לקבוע בעלי תפקידים שיהיו אחראים על תחום מיצוי הזכויות והנגשתן וליצור ערוצים לתקשורת ולשיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי. הוראה מתאימה בחוזר מנכ"ל תוכל להסדיר זאת. סוכני מיצוי הזכויות יהיו יועצים חינוכיים או עו"סים, במידה שהם נמצאים במצבת כוח האדם של המוסד החינוכי, והם יקימו צוותי משימה מקרב הצוות (אנשי מנהלה וחינוך).
• על פרקטיקה של מיצוי זכויות להתבצע מתוך גישה הוליסטית, יחד עם ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ולשלב גישה טיפולית עם הסברה והנגשת הידע בגישה מודעת–הקשר ותרבות ובהתאמה לרגישויות ולצרכים של הלקוחות (בניש וגל, 2021).
• כדי לקיים פרויקט כזה באופן מערכתי ולאורך שנים, יש לבנות ממשק עבודה מתואם עם המוסד לביטוח לאומי ברמה הארצית ולהקצות לכך תקציב מתאים.
• על המוסד לביטוח לאומי להמשיך לעודד קשרי עבודה ושיתופי פעולה עם נציגים של מוסדות החינוך, ולהקצות, בהתאם, רפרנטים שיעבדו ישירות מול מוסדות החינוך.
• הליך זה הוא יחיד מסוגו בארץ. מסגרות החינוך המיוחד, ובמיוחד בתי ספר שאינם כוללניים⁷, אינם נוהגים לדאוג למיצוי הזכויות של תלמידיהם במוסד לביטוח לאומי. גם ארגון כגון "יד מכוונת" לא היה מצליח לקיים פרויקט כזה, המושתת על אמון, על כשירות תרבותית ועל עבודה טיפולית הוליסטית.

לסיכום

מודל חדשני זה של מיצוי זכויות בקרב אוכלוסיית החינוך המיוחד מהמגזר החרדי מצריך שותפות חוצת–רשויות, אמון, גישה טיפולית–הוליסטית ועבודה רב–מערכתית. יש חשיבות עליונה לליווי של איש או אשת מקצוע חרדי/ת, המלווה את ההורים בכל שלבי מיצוי הזכויות ובמסגרת בית הספר.

כאשר הילד מגיע למערכת החינוך, נקבעת זכאותו לשירותי חינוך מיוחד בוועדת אפיון וזכאות , שהיא אחת מנקודות הממשק הראשונות של הורים לילד עם צרכים מיוחדים עם הרשויות. לפיכך, חשוב שמערכת החינוך המיוחד תשמש כסוכנת למיצוי זכויות

הצלחת הפרויקט נובעת מתחושת השליחות שלי בעבודה ומרתימת שותפים במוסד לביטוח לאומי ובצוות בית הספר. שלבי הפרויקט, מתחילתו ועד סופו, כללו יישוג ויידוע על הזכות לקבל קצבה, עזרה בהבנת הקונטקסט של הקצבה, תמיכה בהתמודדות עם סטיגמות, דאגה לעתידן של הבנות לקראת היציאה לשידוכים, הנגשה של מילוי הטפסים, מפגש עם פסיכיאטר בתוך הוועדה ולאחריה (במקרה של הגשת ערעור), ושיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי לצורך קיום הוועדה מטעם הביטוח הלאומי בתוך מבנה בית הספר, מתוך רגישות וכשירות תרבותית.

¹אני עובדת בביה"ס כיועצת חינוכית מזה 34 שנים, ולאורך השנים עסקתי במיצוי זכויות ושאר תחומים הנושקים לתחומי העבודה הסוציאלית. בשנת 2020 הוסמכתי כעו"ס קלינית והידע שרכשתי הוטמע בשאר התפקידים שאני מבצעת בבית הספר.

²שידוך הוא הדרך המקובלת בקהילה החרדית להקים משפחה, והוא כרוך בבירור של המשפחה על המועמד לשידוך, על משפחתו ועל שמו הטוב. הגדרת המועמד כ"נכה" עלולה לפגוע בסיכויים לשידוך טוב.

³בפנייה הראשונית אל ההורים נאמר כי יתכן שהבת זכאית לקצבה מטעם המוסד לביטוח לאומי, מבלי לציין את המילה "נכות".

⁴נכתב בלשון זכר אך מתייחס לזכר ולנקבה גם יחד.

⁵על פי תיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד, תשע"ט-2018, זכאותו של תלמיד עם מוגבלות לשירותי חינוך מיוחדים נקבעת בוועדת אפיון וזכאות, שבה נקבעים גם רמת התפקוד שלו והיקף סל השירותים שיינתן לו. הזכאות נקבעת לשלוש שנים. ועדת זכאות ואפיון מתקיימת ברשויות המקומיות ומשתתפים בה נציג משרד החינוך, נציג מחלקת החינוך ברשות המקומית, פסיכולוג חינוכי, הורי הילד עם הצרכים המיוחדים ונציג הורים. אם מדובר בוועדה חוזרת לאחר שלוש שנים, ישתתף בה גם נציג מהמסגרת החינוכית שהילד לומד בה.

⁶בוועדת אפיון וזכאות משתתף נציג הורים, אשר הוא בעצמו הורה לילד עם צרכים מיוחדים. אחד מתפקידיו הוא ליידע את ההורים על זכויותיהם ברשויות השונות. עם זאת, תפקידו העיקרי הוא תמיכה בהורים. המפגש בוועדת אפיון וזכאות, שלרוב אורך פחות משעה, ממוקד בקביעת המסגרת המתאימה לילד ולעיתים טעון מאוד מבחינה רגשית.

חשוב לציין שבירושלים פועל מרכז הכוונה רב–תחומי להורים בחינוך המיוחד, מטעם ארגון ההורים במערכת החינוך בירושלים ובשיתוף עם עיריית ירושלים. נציגי ההורים במחוז ירושלים עוברים הדרכה כדי ללוות את ההורים גם לאחר הוועדה, ובמידת הצורך מפנים את ההורים לגורמים היכולים לסייע, לצורך קידומו והשמתו של הילד במסלול המתאים לו. במקרים מורכבים נערך מפגש עם מומחה ממרכז ההכוונה. הורים יכולים לפנות אל מרכז ההכוונה כדי לקבל מידע וסיוע, בין השאר בדבר זכויותיהם כהורים לילד עם צרכים מיוחדים. עם זאת, יידוע הוא רק חלק קטן מפרקטיקה של מיצוי זכויות, וההורים זקוקים לדמות שתלווה אותם בכל שלבי הטיפול והמימוש של זכויותיהם.

⁷בתי ספר כוללניים כוללים אך ורק אוכלוסיית חינוך מיוחד, בעוד בתי ספר רגילים משלבים תלמידי חינוך מיוחד בתוך אוכלוסייה נורמטיבית.

רשימת המקורות

אלבק, ש' (1980). תפקידו של העובד הסוציאלי בבית הספר; תפיסת התפקיד בעיני בעלי המקצועות השונים בבית הספר. חברה ורווחה, 3(4), 443-428.

בניש, א', ודוד, ל' (2018). זכות הגישה למנהל במדינת הרווחה: על [אי-]מיצוי זכויות חברתיות וחובת הנגשה של החקיקה החברתית. משפט וממשל, יט, 395.

בניש, א', ווייס–גל ע' (2021). סינגור למען מיצוי זכויות חברתיות בעבודתן של עובדות סוציאליות. ביטחון סוציאלי, 113, 137-111.

סיון, ע' (1991). תרבות המובלעת. אלפיים, 4, 98-45.

צ'רצ'ס, י', רוזנפלד–צפר, נ', ושהרבני, מ' (2020). אתגרי הקורונה בעבודה סוציאלית עם משפחות לילדים עם מוגבלות מהקהילה החרדית. מידעו"ס, 92.

Nadan, Y., & Ganz, Z. (2018). Perspectives of ultra-Orthodox children in Israel on risk and protection: The intersection of culture, religion, spirituality, and socio-political context. Childhood, 25(3), pp. 325-339. Retrieved from: https://doi.org/10.1177%2F0907568218774096

Shalhoub-Kevorkian, N., & Roer-Strier, D. (2016). Context-informed, counter-hegemonic qualitative research: Insights from an Israeli/Palestinian research team studying loss. Qualitative Social Work, 15(4), pp. 552-569.

Weiss-Gal, I. (2008). The Person-in-environment approach: Professional ideology and practice of social workers in Israel. Social Work, 53, 65-75.

***

נילי צפר | MSW, עו"ס קלינית במרכז טיפולי למגזר החרדי "למרחב"; יועצת חינוכית בכיתות חינוך מיוחד בבית ספר תיכון חרדי לבנות; מטפלת בסביבת סוסים ובעלי חיים. nili091967@gmail.com