קהילת הצעירים רוג'ום בתל אביב, שותפות של אגף צעירים ומנהיגות בהסתדרות ותנועת דרור ישראל, מונה כעשרה צעירים וצעירות המבקשים להביא גם למרחב העירוני חיי קהילה ומעורבות חברתית. "המטרה שלנו היא לבנות קהילת צעירים שתעשה דברים גם למען החברים בה וגם למען הקהילה", אומרת מיטל כבאז, בת 28 מתל אביב, עובדת סוציאלית. היא מספרת שהקמת הקהילה החלה בתהליך מובנה בן שלושה חודשים שבהם הקבוצה נפגשה מדי שבוע. "זה היה מעין קורס שכלל גם תוכן וגם עשייה. הלכנו ביחד להתנדב בחקלאות, עשינו סדנאות נגרות בבית ספר. דיברנו הרבה על קהילתיות, עשייה חברתית וצעירים בחברה הישראלית".

מיטל כבאז (מימין) והמדריכה יוליה פליגין. כבאז: "המטרה שלנו היא לבנות קהילת צעירים שתעשה דברים גם למען החברים בה וגם למען הקהילה" (צילום: אלבום פרטי)

לאחר סיום התהליך המובנה, ממשיכים חברי הקהילה להיפגש פעם בשבועיים במטרה לתכנן את השלב הבא. "אנחנו חושבים כרגע גם על פעילויות שיסייעו לנו להתגבש וגם על פעילות למען הקהילה, וחושבים מה מתאים לנו לעשות, אם להצטרף לפרויקטים קיימים או להתחיל משהו חדש מאפס. בפגישה האחרונה שלנו עשינו לעצמנו יום סמינר שהמטרה שלו הייתה להציף רעיונות, וגם הלכנו ביחד לעשות חדר בריחה כדי להמשיך את הגיבוש בינינו. אנחנו כל הזמן משלבים כיף עם עשייה".

אורן אלגר, בן 31, מתכנן ערים במקצועו, עבר לא מזמן מירושלים לתל אביב. "יש לי פה כבר חברים ומעגל חברתי, אבל חיפשתי גם מקום עם מכנה משותף משמעותי והסתכלות חברתית וקהילתית משותפת שרואה גם את החברה שאנחנו חיים בה", מסביר אלגר. "הגעתי לרוג'ום בפעם הראשונה לסוף שבוע שהכותרת שלו הייתה 'דור התקומה' ועסקנו בשאלות של חקלאות, התיישבות ועלייה. השיחות והעשייה בקהילה, כמו ההתנדבות בחקלאות, התייחסו גם למלחמה ולאתגרים שהיא מביאה להתיישבות החקלאית על הגבולות והחשיבות של 'לחרוש עד התלם האחרון'.

אורן אלגר. "דווקא עכשיו אנשים רואים יותר את הערך המוסף שיש בקהילה" (צילום: אלבום פרטי)

"דווקא עכשיו אנשים רואים יותר את הערך המוסף שיש בקהילה. אני חושב שהמלחמה הזו חשפה איך קהילתיות ורוח התנדבות הן מה שמחזיק פה הכול, ובעיניי זו ממש המטרה של הקהילה, להיות הבסיס שאפשר להישען עליו ולתרום באמצעותו".