"למצוא מקום לנפש" הוא אסופת מאמרים מאת מומחים מובילים בתחום העבודה הסוציאלית בישראל, המעמיקים בסוגיות שונות בטיפול הפסיכודינמי. הספר מציג מגוון רחב של גישות תאורטיות, תוך שילוב תיאורי מקרה ודוגמאות מהקליניקה. הוא כתוב בצורה בהירה ונגישה ומציע תובנות מעמיקות על נפש האדם ועל תהליכי הטיפול.

ספר זה מומלץ בחום לכל עובד סוציאלי המעוניין להעמיק את הבנתו בטיפול פסיכודינמי ולהרחיב את ארגז הכלים המקצועי שלו. הוא מציע ידע וכלים יקרי ערך להתמודדות עם אתגרים טיפוליים שונים, ומעורר השראה למחשבה ולחקירה עצמית. הספר מדגיש את החשיבות של רגישות תרבותית ומציע נקודות מבט ייחודיות על החברה הישראלית, על תהליכי הטיפול בה ועל האוכלוסיות המיוחדות לה. הוא גם מציע חשיבה ביקורתית על מקומו של העובד הסוציאלי בחברה הישראלית, על תפקידו כסוכן שינוי ועל האתגרים הייחודיים העומדים בפניו בעבודה עם אוכלוסיות מגוונות.

ספר זה הוא למעשה כרך שני בסדרה שמתחילה בספר "למצוא מקום לנפש: המעשה הטיפולי בגישה פסיכודינמית" (2018). בעוד הכרך הראשון התמקד במתודה הטיפולית עצמה ובסוגיות כלליות בטיפול פסיכודינמי, הכרך השני, שיצא לאור בשנת 2024, מעמיק בסוגיות ספציפיות ומציע התבוננות מעמיקה יותר על אוכלוסיות שונות ואתגרים ייחודיים שעימם מתמודדים עובדים סוציאליים בישראל.

הספר מתאים במיוחד לעובדים סוציאליים מתחילים, המעוניינים לבנות בסיס ידע איתן בטיפול פסיכודינמי. הוא יתרום רבות גם לעובדים סוציאליים מנוסים, המחפשים אחר ידע נוסף והרחבה של ארגז הכלים המקצועי שלהם. הספר כתוב בצורה בהירה ונגישה, כך שגם מי שאינו בקיא במושגים פסיכודינמיים יוכל להפיק ממנו תועלת רבה.

הספר מחולק לארבעה שערים:

1. 1. יסודות, תאוריה וטכניקה של עבודה סוציאלית פסיכודינמית: פרקים אלו עוסקים במושגי יסוד בטיפול פסיכודינמי, כגון טראומה, העברה, הכלה והתנגדות, תוך הדגשת יישומם בעבודה הסוציאלית.

פרק 1: "האם אנחנו עדיין צריכים עבודה סוציאלית פסיכודינמית? על טראומה, אבל, מיניות וזיכרון" (רוני אלפנדרי). פרק זה מציג את עקרונות היסוד של הטיפול הפסיכודינמי, תוך התייחסות למורכבות החברה הישראלית ולצורך בגישה טיפולית דינמית.

אלפנדרי פותח את הספר בשאלה רלוונטית מתמיד בנוגע למקומה של הגישה הפסיכודינמית בעולם הטיפולי המודרני. הוא טוען כי דווקא בעידן של טיפול קצר מועד ופתרונות מהירים, הגישה הפסיכודינמית מציעה עומק והבנה הוליסטית של נפש האדם. הפרק סוקר את עקרונות היסוד של הטיפול הפסיכודינמי, תוך הדגשת חשיבותם של מושגים כמו טראומה, אבל, מיניות וזיכרון בעבודה עם מטופלים. אלפנדרי מדגיש את הצורך בגישה טיפולית דינמית המאפשרת התבוננות מעמיקה על עולמו הפנימי של המטופל ועל הכוחות המניעים אותו.

פרק 2: "העברה ארוטית: כיצד לפרק מוקשים רגשיים־מיניים בחדר הטיפולים?" (עומר לנס, לי ראובני ועטרת גבירץ מידן). הפרק עוסק באחד האתגרים המורכבים ביותר העומדים בפני מטפלים – התמודדות עם העברה ארוטית. המחברים מציגים את התופעה, בוחנים את הגורמים לה ומציעים דרכים לזהות אותה ולטפל בה. הם מדגישים את החשיבות של מודעות עצמית, פיקוח והדרכה בהתמודדות עם העברה ארוטית, ומציעים כלים פרקטיים להתמודדות עם הסיטואציה הטעונה.

פרק 3: "בכל נפשי ובכל מאודי: על מושג ההכלה בטיפול" (הילית אראל ברודסקי ויעל גראור פרנס). הפרק מתמקד במושג ההכלה כמרכיב מרכזי בטיפול פסיכודינמי. המחברות בוחנות את ההכלה מנקודות מבט שונות, תוך הדגשת חשיבותה של הכלה רגשית ואמפתית מצד המטפל. הן מציגות את ההכלה ככלי המאפשר למטופל להרגיש בטוח ומוגן, לחקור את עולמו הפנימי ולהתמודד עם רגשות קשים.

פרק 4: "התנגדות בטיפול כאיתותים לתיקון" (אמנון מיכאל). פרק זה מציג את ההתנגדות כמרכיב טבעי וחשוב בתהליך הטיפולי ומציע דרכים לנצל אותה כמנוף לצמיחה ולתיקון. מיכאל טוען כי ההתנגדות אינה מכשול שיש להתגבר עליו, אלא איתותים חשובים שיש להקשיב להם. הפרק מציע דרכים לזהות את סוגי ההתנגדות השונים, להבין את משמעותם ולנצל אותם כמנוף לצמיחה ולתיקון.

פרק 5: "מה אני עושה כשאני עושה את מה שאני עושה – מחשבות על תהליכי למידה של עבודה סוציאלית פסיכודינמית" (רוני אלפנדרי). פרק זה בוחן את תהליך הלמידה של עבודה סוציאלית פסיכודינמית ומדגיש את החשיבות של התנסות חווייתית ושל רפלקציה עצמית. אלפנדרי חותם את השער הראשון בהתבוננות רפלקטיבית על תהליך הלמידה וההתפתחות של מטפלים פסיכודינמיים. הוא מדגיש את החשיבות של התנסות חווייתית, פיקוח, הדרכה ורפלקציה עצמית בתהליך זה. הפרק מציע תובנות מעמיקות על האתגרים וההזדמנויות הטמונים בלמידה של עבודה סוציאלית פסיכודינמית.

2. 2. סוגיות פסיכודינמיות העוסקות באובדן, שכול וטראומה: פרקים אלו בוחנים היבטים שונים של אובדן ואבל בחברה הישראלית, כולל טיפול באנשים שכולים, טיפול בטראומות ילדות והתמודדות עם אובדן שאינו מוות.

פרק 6: "על חוד הצער – עקרונות עבודה סוציאלית פסיכודינמית עם אדם שכול" (אילן שריף). פרק זה סוקר תאוריות מרכזיות בטיפול באבל ושכול ומציע כלים להתערבות טיפולית עם אנשים שכולים. שריף מציג את האתגרים הייחודיים בטיפול באבל ושכול, תוך הדגשת הצורך בהתאמת הגישה הטיפולית להקשר התרבותי והחברתי. הפרק סוקר תאוריות מרכזיות בטיפול באבל ומציע כלים פרקטיים להתערבות טיפולית עם אנשים שכולים באמצעות תיאורי מקרים מתוך הקליניקה. שריף מדגיש את החשיבות של יצירת מרחב בטוח ותומך, המאפשר למטופל להתאבל על אובדנו ולבנות חיים חדשים.

פרק 7: "טיפול פסיכודינמי קצר מועד ורגיש תרבות באישה ערבייה שכולה" (עאמר ג'ראסי). בפרק זה מציג ג'ראסי גישת טיפול דינמית קצרת מועד, המותאמת לצרכים הייחודיים של החברה הערבית בישראל. הפרק מתאר מקרה טיפולי של אישה ערבייה שכולה ומדגיש את החשיבות של רגישות תרבותית בטיפול. ג'ראסי מציע כלים להתמודדות עם קשיים ספציפיים העולים בטיפול באוכלוסייה זו, תוך הדגשת חשיבותם של שיתוף פעולה עם המשפחה והקהילה.

פרק 8: "להקשיב לחוויות אובדן שאינן" (נחמי באום). פרק זה בוחן חוויות אובדן שאינן מוות ומדגיש את החשיבות של הכרה בסבל ואת הצורך בתמיכה גם במצבים אלו. באום מרחיבה את הדיון על אובדן אל מֵעֵבֶר לאובדן חיים ובוחנת חוויות אובדן שאינן מוות, כגון אובדן של בריאות, של תפקוד או של מערכת יחסים. באום מציעה גישת טיפול פסיכודינמית המאפשרת הכרה בחוויית האובדן, עיבוד רגשי ובניית חיים חדשים.

פרק 9: "טיפול קבוצתי בטראומת השואה: המטריקס המרפא – תרומת הטיפול הקבוצתי האנליטי והגישה ההתייחסותית" (ענב קרניאל לאואר). פרק זה עוסק בטיפול קבוצתי אנליטי בטראומות השואה ומדגיש את חשיבותן של השייכות הקבוצתית וההכרה ההדדית. הפרק מציג את ה"מטריקס המרפא" כמרחב המאפשר למשתתפים לחלוק את סיפוריהם, לקבל תמיכה ולעבד את הטראומה הקולקטיבית.

פרק 10: "ממשבר לאיחוי: מבט מערכתי דינמי על קשר הורה-ילד בהתמודדות עם טראומה רפואית אצל ילדים" (יערה שדה, רחל דקל ותמר זילברג). הפרק מציג גישת טיפול דיאדית (הורה-ילד) בטראומות רפואיות בילדות. המחברות מדגישות את חשיבותו של הקשר בין ההורה לילד בתהליך ההחלמה ומציעות כלים להתערבות טיפולית המשלבת עבודה עם הילד ועם הוריו. הן מציינות נקודות עיקריות בהתערבות המקצועית כגון חשיבות ההתבוננות המערכתית, תפקיד העובדות הסוציאליות ומודעות לטראומה.

3. 3. טיפול פסיכודינמי באלימות במשפחה: פרקים אלו מתמקדים בטיפול פסיכודינמי בגברים אלימים ובנשים נפגעות אלימות, תוך הדגשת ההקשר החברתי והפוליטי של אלימות במשפחה.

פרק 11: "הדרמה של המעוול: הפניית מבט פסיכודינמי לעבר הגבר הנוהג באלימות" (הדס לוי, אברי סוטון ואוהד גילבר). פרק זה בוחן את הגורמים הפסיכודינמיים המניעים גברים אלימים ומציע גישת טיפול המשלבת הכלה וריסון. הפרק מציע גישה טיפולית פסיכודינמית רחבה ומעמיקה לטיפול בגברים אלימים. הוא מדגיש את החשיבות של שילוב גישות שונות להבנת התוקפנות ואת הצורך ביצירת מרחב טיפולי בטוח ותומך, המאפשר למטופל להתמודד עם עברו ולבנות חיים חדשים, לא אלימים.

פרק 12: "בין קירות הבית והלב לבין העולם בחוץ: טיפול פוליטי עם נשים נפגעות אלימות במשפחה" (דניאלה שבאר שפירא). שבאר שפירא מציגה גישת טיפול פמיניסטית בנשים נפגעות אלימות, תוך הדגשת ההקשר החברתי והפוליטי של אלימות. הפרק מדגיש את החשיבות של העצמה, תמיכה ויצירת סולידריות עם נשים נפגעות אלימות.

פרק 13: "משחק, מציאות ומה שביניהם: מבט פסיכודינמי על משחק של ילדים שעוברים התעללות והזנחה בתוך המשפחה" (שירלי בן שלמה). בן שלמה עוסקת בהשפעת ההתעללות וההזנחה על משחק ילדים ומציעה גישת טיפול המשלבת משחק ותמיכה. הפרק מדגיש את החשיבות של יצירת מרחב בטוח, המאפשר לילדים לבטא את עצמם דרך משחק ולעבד את חוויותיהם הקשות.

4. 4. סוגיות נבחרות בעבודה סוציאלית קלינית בישראל: פרקים אלו עוסקים במגוון אוכלוסיות ונושאים ייחודיים לחברה הישראלית ובכלל, כגון טיפול בהפרעות אכילה, טיפול בלהט"בים, ומיקרו־אגרסיות במרחב הטיפולי.

פרק 14: "התפקיד המשמעותי של העובדת הסוציאלית בטיפול בצעירות עם הפרעות אכילה מהחברה החרדית" (יעל לצר ורוני אלפנדרי). הפרק דן בעלייה בשכיחות הפרעות אכילה בקרב צעירות חרדיות. הוא מציג את הגורמים הייחודיים התורמים לתופעה באוכלוסייה זו, כגון לחצים חברתיים ותרבותיים סביב דימוי גוף ורזון, ציפיות לנישואין מוקדמים וקונפליקטים בין זהות עצמית ודתית. נוסף על כך, הפרק מדגיש את תפקידה המרכזי של העובדת הסוציאלית בזיהוי, אבחון וטיפול בהפרעות אכילה בקרב נערות חרדיות, תוך התייחסות לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו.

פרק 15: "לשלוט באכילה או לאכול כדי לשלוט: טיפול רב־ממדי בהפרעות אכילה" (שרון נחמני). נחמני מציגה גישת טיפול רב־ממדית בהפרעות אכילה, המשלבת טיפול פסיכודינמי, התנהגותי ומשפחתי. הפרק מדגיש את חשיבות התאמת הטיפול לצרכים הייחודיים של כל מטופל.

פרק 16: "מיקרו־אגרסיה במרחב הטיפולי: מפגיעה לצמיחה" (רני לוי). לוי בוחן את תופעת המיקרו־אגרסיות בטיפול ואת השפעתן על המטופל. הפרק מציע דרכים לזהות מיקרו־אגרסיות, להתמודד עימן ולנצל אותן ככלי לצמיחה ולהעצמה.

פרק 17: "לטפל בלהט"בים: חשוב לדעת ש…" (ריבי אפרת). אפרת סוקרת את התפתחות ההתייחסות הפסיכודינמית כלפי להט"בים ומציעה גישת טיפול מעצימה ומאשרת. הפרק מדגיש את החשיבות של יצירת מרחב טיפולי בטוח ותומך עבור מטופלים להט"בים.

פרק 18: "כשנגיפים יורים המוזות שותקות? על יצירה ועל מאבק חברתי בזמן משבר הקורונה" (רוני אלפנדרי). אלפנדרי חותם את הספר בהתבוננות על השפעתה של מגפת הקורונה על החברה הישראלית. הפרק מציע דרכים להתמודדות עם המשבר ומדגיש את החשיבות של יצירה, סולידריות ומאבק חברתי.

לסיכום, למצוא מקום לנפש הוא ספר חיוני לכל עובד סוציאלי ומשמש כתוספת חשובה לספר הראשון בסדרה. הוא מציע ידע מעמיק וכלים פרקטיים, מעורר השראה למחשבה ומזמין את הקורא למסע של גילוי עצמי והתפתחות מקצועית