בפרק הביטחוני של כנס ההנהגה של הסתדרות עובדי המדינה שנערך באילת בשבוע שעבר, המשתתפים זכו לשמוע הרצאות מרתקות של ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, הוגה "תוכנית האלופים", האלוף במיל' גיורא איילנד, ושל הכתב הצבאי הוותיק של Ynet, ידיעות אחרונות ו-i24News, יוסי יהושוע.

בהרצאות נחשפו שתי פרספקטיבות שונות אך משלימות בנוגע לאופן שבו ישראל מתמודדת עם איומים ביטחוניים ואתגרים גלובליים. כל אחד מהם הסביר מזווית אחרת על תפקידו הקריטי של מודיעין במערכה ובמציאות הביטחונית בישראל; על ניהול המלחמה מרמת לובשי המדים ועד לובשי החליפות; ועל הקונספציה המדינית-ביטחונית ששלטה, וייתכן שעדיין שולטת בישראל. יהושוע נגע יותר בסוגיות צבאיות וחברתיות הנוגעות גם למציאות שלפני 7 באוקטובר, ואיילנד התמקד יותר במלחמה עצמה, בטעויות שנעשות בה וביכולת לסיים אותה בניצחון אמיתי על האויב.

יוסי יהושוע: בין שדה הקרב לשאלות פוליטיות

יהושוע הציג בהרצאתו תמונה חדה ומורכבת של אירועי 7 באוקטובר, של ניהול המלחמה ושל המשא ומתן לעסקת החטופים. בהרצאה הוא בחן לעומק את חלוקת האחריות בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, ומתח ביקורת נוקבת על תפקוד ההנהגה הביטחונית והמדינית בתקופה הקריטית.

"צאו מהפוזיציה!" קרא למשתתפים בכנס, "נוצר מצב שבו מי שתומך בקואליציה נמצא בעמדה שהרמטכ"ל אשם, ומי שתומך באופוזיציה בעמדה שהדרג המדיני אשם. המציאות הרבה יותר מורכבת מזה, צריך להסתכל על המציאות ביושר ולזכור שזה שיש לצד אחד אחריות לא מנקה במילימטר את הצד השני מאחריות".

לדבריו, עסקת החטופים הנוכחית שונה מהעסקה הקודמת במספר החטופים שמוחזרים לישראל ובהפסקת לחימה, שהיא אומנם דומה לעסקה הקודמת, אך עם השפעות שונות על ההיערכות המבצעית.

יהושוע הצביע על כך שלצה"ל נגמרו המשימות ברצועת עזה, אך ניהול המלחמה לקה בחסר, למרות יכולות המודיעין המתקדמות והסיוע האמריקאי. הוא הדגיש כי האחריות אינה מוטלת רק על צה"ל, אלא גם על הדרג המדיני, שלא הגיב כראוי לכישלונות הצבאיים ולא דחף לשינויים הנדרשים בשטח.

בגזרה הצפונית דיבר יהושוע על חוסר טיפול באיום חיזבאללה, ארגון בעל פוטנציאל קטלני עם 150 אלף רקטות, לעומת 15 אלף בלבד של חמאס. הוא סיפר על המבצע הצבאי שהוביל לפגיעה קשה ביכולות חיזבאללה לאחר טבח 12 הילדים במג'דל שמס, כולל חיסול מנהיגים מרכזיים בארגון, במה שנמשך כגריעת יכולות שיטתית של חיזבאללה עד לחיסול ההנהגה הצבאית שלה.

יהושוע הזהיר כי הזירה הבאה להתלקחות עלולה להיות יהודה ושומרון, שם איום המטענים גדול והפוטנציאל לעליית האלימות גבוה. הוא הדגיש את החשיבות של שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית, מרכיב קריטי למניעת טרור. בנוגע לגבול המזרחי, הוא ציין את 307 הקילומטרים של גבול פרוץ ממדבר רמון ועד משולש הגבולות, והדגיש את הצורך במכשול יעיל שימנע חדירות.

למרות התשבחות המגיעות לחיילי צה"ל על רמת המוטיבציה והיכולת הגבוהה לפי יהושוע, הוא הצביע על בעיות עומק במבנה הצבא ובחברה, ובראשן מחסור בכוח אדם – 6,000 לוחמים חסרים, לצד קרוב ל-20 אלף פצועים שלא כולם הוכרו. יהושוע הצביע על ירידה כללית בגיוס, עם מציאות שבה 33% לא מתגייסים, מחציתם חרדים, לצד עלייה חדה באחוז מקבלי הפטור הנפשי.

"צה"ל הוא מחולל הפערים הגדול ביותר בחברה הישראלית", הטיל יהושוע את הפצצה, ודיבר ארוכות על תת-ייצוג של הפריפריה ביחידות שנחשבות לטובות יותר, ומאפשרות יותר אפיקים תעסוקתיים, במיוחד ביחידות הטכנולוגיות.

לגבי תקציב הביטחון ומוכנות צה"ל למלחמה הבהיר יהושוע: "צה"ל נערך למלחמה קצרה של כשלושה שבועות, אבל המציאות הכתיבה מהלכים שונים לגמרי". יהושוע הדגיש את האתגרים התקציביים, עם עלויות כבדות של מערכות יירוט כמו "חץ" – שכל טיל שלה עולה 4 מיליון דולר, לצד איום רקטי מתמשך מצד איראן וחיזבאללה.

יהושוע קרא לצאת מחשיבה "פוזיציונרית" ולהביט לעומק על האחריות של כל הדרגים להיערכות לקויה, סגירת אוגדות וצמצום כוחות. לדבריו, על ישראל לשפר את יכולת ההתרעה, לגייס כוחות נוספים ולהחזיר את האמון הציבורי בצבא.

גיורא איילנד: ביקורת על ניהול המלחמה ותפיסת האיומים

"ב-16 באוגוסט 2023 נפגשתי עם בנימין נתניהו", אמר האלוף (במיל') גיורא איילנד, הוגה "תוכנית האלופים", בשיחה עם המשתתפים, שבה חשף כמה נקודות בתהליכי הערכת המודיעין וקבלת ההחלטות לפני 7 באוקטובר, שלחלקן היה שותף כחלק מפורום התייעצות שקיימו באגף המודיעין במחצית 2023. "הבנו שיש סבירות מסוימת למלחמה, ושהמחלוקת בעם עלולה לגרום לאויבינו לראות בה שעת כושר לפעול נגדנו. שוחחתי עם נתניהו ואמרתי לו שצריך להגיע לפשרה מסוימת בנושא הרפורמה כדי לעצור את הקרע בעם. הוא הסכים ואמר שאלך לדבר עם גנץ או עם איזנקוט. קבעתי עם איזנקוט, הוא הסכים לפשרה של 80% מהדברים, ועל השאר אפשר לדבר. הגשתי את המידע לנתניהו בכתב כמו שהוא ביקש, אבל הוא לא חזר אליי בנושא".

איילנד מתח ביקורת על הערכות המודיעין, שלדבריו נטו לדבוק בתפיסות מוקדמות גם כשהגיעו סימנים מעידים על מלחמה מתקרבת. "אנשי מודיעין מעצבים את התודעה שלהם כך שתתמוך בהערכה הראשונית שלהם", אמר, תוך שהוא משווה זאת למחדלים היסטוריים כמו אלו של סטאלין לפני מלחמת העולם השנייה שהאמין שהיטלר לא יפר את ההסכם איתו, ושל אלי זעירא לפני מלחמת יום הכיפורים, שהאמין כי המצרים מורתעים.

איילנד תיאר את חמאס כ"מדינת עזה" על כל מאפייניה: צבא, ממשלה וגבולות, והדגיש את חשיבות ההגדרה הנרטיבית במלחמה. הוא טען שישראל נכשלה ביצירת לחץ אפקטיבי על הנהגת חמאס, כמו הפסקת הסיוע ההומניטרי או יצירת אלטרנטיבה למשטר. "מה שמפחיד דיקטטורים זה רעב המונים ואלטרנטיבות שלטוניות".

לדבריו, ההנהגה שגתה הן בהתנהלות המדינית והן בניהול הסיפור עם הקהילה הבינלאומית, מה שהוביל לחידוש הלחימה ללא הכרעה ממשית. "מלחמות מוכרעות על ידי כוח כלכלי, ולא רק על ידי לחץ צבאי".

מודיעין ומנהיגות

יהושוע ואיילנד הסכימו על חומרת האיומים הביטחוניים, אך גישתם שונה: יהושוע קרא לחיזוק היכולות הצבאיות ולהיערכות מוקדמת לאיומים, ואילו איילנד הדגיש את הצורך בתקשורת אסטרטגית ופתרונות פוליטיים כדי להשיג יתרון מול האויבים. המסר המרכזי משתי ההרצאות ברור: התמודדות אפקטיבית עם האתגרים הביטחוניים דורשת שילוב חכם בין יכולות צבאיות, מודיעין מדויק והובלה מדינית חזקה.

איילנד הציג בהרחבה את "תוכנית האלופים", שעם חזרת תושבי עזה לצפון הרצועה כפי הנראה כבר לא תיושם במלואה, ויהושוע התמקד בצורך לשפר את הפעילות הצבאית והמודיעינית, ושם דגש על בניית העומק של הצבא כצבא עם חזק.