אבי חליבה (48), הממונה על משרדי הממשלה ויחידות הסמך בנציבות שירות המדינה, הפך בשנים האחרונות למנהל שהמומחיות שלו היא בניהול אנשים מצוינים. זו נשמעת כמו משימה די קלה, אבל חליבה מסביר שלתפיסתו זו המשימה של כל מנהל. "ככל שאתה מפעיל מערכת גדולה יותר ומורכבת יותר, אתה מבין קודם כול שאתה לא יכול לעשות שום דבר לבד", אומר חליבה, שבשמונה השנים האחרונות מתפקד גם כראש מטה חטיבה 55 של הצנחנים במילואים, ושירת מאז 7 באוקטובר מאות ימי מילואים. "הדבר השני הוא שהמטרה שלך שהאנשים שמתחתיך היו טובים יותר ממך. אם אתה לא מבין את זה, אתה לא תצליח".

חליבה מסביר על ניהול המערכת המורכבת של השירות הציבורי, שבו הוא אחראי על יחידות הסמך בשירות המדינה, על כל משרדי הממשלה, על תנאי העבודה, על תרבות ארגונית ועל נושאים כמו זכויות עובדים, תקינה, טיפול בפרט, יחסי עבודה, פיתוח, רגולציה, שירות, אחריות ועוד.

7 באוקטובר והמלחמה שנפתחה באותו בוקר המחישו את יכולתם של עובדי המדינה להחזיק את המערכת תחת עומסים קיצוניים, כאשר רבים מהם נשאו על גבם את העומס של קולגות שגויסו למילואים.

איך מנהלים מערכת כל כך מורכבת כשחלק מהעובדים מגויסים למילואים?
"ככל שאתה מנהל בכיר יותר אתה צריך סביבך שחקני נשמה. אתה צריך לפתח אנשים שהם גם מקצועיים וגם שאתה מאמין בהם, מגבה אותם ונותן להם את היכולת להתפתח. ב-7 באוקטובר אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה להרים טלפון לאחת מהסגניות שלי, שהייתה אחראית להמשיך את העבודה השוטפת. ידעתי שאני יכול לסמוך על הצוות שלי שימשיך לנהל את העניינים גם כשאני בלחימה.

"זו הייתה תקופה יוצאת דופן שהובילה להתגייסות מטורפת – גם למילואים וגם במערכת האזרחית להתנדבות בכל דבר. לצד החיילים, עובדי המדינה נשאו בעומס עצום, גיבו את הקולגות שגויסו וניהלו את השגרה תחת לחצים אדירים. שלושת המעגלים – החיילים, עובדי המדינה והמתנדבים – נמתחו עד הקצה, וכל אחד מהם תרם ליכולת של המדינה להמשיך לתפקד בתנאים חסרי תקדים".

מהו לדעתך הגורם המרכזי שמחזיק את המערכת הציבורית בתנאים כאלה?
"שיתוף פעולה. מי שהצליח להחזיק מעמד ולתפקד היה מי שבנה תשתיות הון אנושי חזקות והשקיע באנשיו לאורך זמן. זה מה שמאפשר למערכות לשרוד ולהתמודד עם משברים כאלה".

חליבה מתייחס לאתגר המרכזי של שירות המדינה – לא רק לסוגיות של הפרטה או חוזים אישיים, אלא להיעדר התאמה בין הדרישות הגוברות מהעובדים למשאבים העומדים לרשותם. "אם הייתי משקיע רק בדבר אחד, זה היה להבהיר לעובדי המדינה כמה הם משמעותיים". הוא מדגיש שהמערכות הציבוריות תפקדו בצורה מעוררת השראה, אך קיימת שחיקה שיש להתמודד איתה באופן מערכתי.

"האתגר הכי גדול בעיניי הוא שהיום רף הציפיות של כולנו כמקבלי שירותים עלה דרמטית, ולכן ציבור העובדים והמנהלים נדרש לעבוד יותר קשה מהקולגות שהיו להם בעבר, ובצורה יותר מקצועית. אלא שלא בהכרח התאמנו את המשאבים שעומדים לרשותם, ובוודאי לא את תנאי העסקה".

"אתה מוביל אנשים שמונעים מתחושת שליחות"

כאל"מ במילואים וראש מטה חטיבת הצנחנים, חליבה מתאר את החודשים הארוכים שבהם ניהל לחימה ברציפות בעזה ובלבנון. "תחושת השליחות הייתה בראש מעייניהם של החיילים. אנשים עשו מאות ימי מילואים ברצף, סיכנו את חייהם ואיבדנו חברים".

איך זה להיות מפקד במילואים בתקופה כל כך ארוכה ומאתגרת?
"זה דומה לשירות הציבורי – אתה מוביל אנשים שמונעים מתחושת שליחות. במצב מלחמה, האתגר הוא לתחזק את המוטיבציה ולווסת את העומס כך שהכוחות יוכלו להמשיך לתפקד לאורך זמן. כשהמשימה מאוד ברורה ותחושת השליחות קיימת אז אתה מתגבר על כל המכשולים".

חליבה במילואים. "נצטרך לחשוב אחרת – איך לתמוך במילואימניקים ומשפחותיהם מצד אחד, ולשמר את רציפות העבודה מהצד השני" (צילום: עומר שורר)

מה היו האתגרים הגדולים ביותר בניהול החטיבה?
"מעבר ללחימה עצמה, היה עלינו לנהל את הכוחות מבחינה לוגיסטית ונפשית. היינו צריכים להסביר ללוחמים מדוע יש מי שמשתחרר מוקדם יותר, איך מחלקים את הנטל ואיך מאפשרים למי שצריך הפוגה".

באשר לעתיד, חליבה מעריך שישראל תצטרך להסתגל לשלוש שנים של שגרת מלחמה. "נצטרך לחשוב אחרת – איך לתמוך במילואימניקים ומשפחותיהם מצד אחד, ולשמר את רציפות העבודה מהצד השני".

"הייתי מצפה מהדרג הנבחר להתבטא בצורה מכבדת"

לפי חליבה, יש לטפל בדימוי הבעייתי של עובדי המדינה. "אני לא קורא להם 'עובדי מדינה', אלא 'משרתי ציבור'. רובם הגדול חרוצים ומסורים, ולעיתים עובדים קשה יותר מהמגזר הפרטי".

למה לדעתך הדימוי של עובדי המדינה כל כך בעייתי?
"הציבור לא תמיד רואה את העבודה הקשה שמתבצעת מאחורי הקלעים. זה לא מה שהיה פעם, שעובד מדינה היה ב-14:00 מפיל את העט מהיד. הרבה מאוד עובדים, גם פה בנציבות וגם בעוד  משרדים, עובדים הרבה מעבר לשעות ונותנים מעל ומעבר. זו הסיבה שאני מדבר על הצורך למתג מחדש את השירות הציבורי".

מה היית מצפה מנבחרי הציבור לעשות בנוגע לדימוי הזה של עובדי המדינה?
"קודם כול לשנות את השיח. להתבטא בצורה מכבדת יותר, להפסיק ליצור עימותים עם משרתי הציבור ולהבין שהם לא אויבים, הם אלה שמניעים את המדינה קדימה".

הוא מסביר שהנציבות לבדה לא יכולה לחולל שינוי ללא משאבים וגיבוי ממשלתי. בנוגע לציפיות הפרקטיות שלו מהממשלה, האמירה שלו ברורה: "ככל שרוצים שיהיה פה שירות מדינה איכותי, מקצועי, ממלכתי ובלתי תלוי, מוכרחים שיהיו יותר מהמשאבים הדרושים לשם כך. אנחנו חלק ממשק שמתמודד עם מציאות ביטחונית וכלכלית מורכבת – זו אחריותנו לוודא ששירות המדינה לא רק ישרוד, אלא יצמח ויתפקד טוב יותר".