"הוועדים וההנהלות שהגיעו לכאן היום, זה אומר שבאתם לחולל שינוי. שאתם מבינים שהחוזק של החברה נמדד לפי החוליה החלשה", אמר יו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי בפתח יום בנושא שילוב עובדים עם מוגבלויות בשירות המדינה.

"זו משימה משותפת שלנו, להגביר את השילוב של עובדים עם מוגבלויות בשירות המדינה. בהסתדרות עובדי המדינה בחרנו לשים דגש גם על עובדים שהם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ויזמנו עד כה כבר חמישה ימי פעילות והוקרה להורים הללו ולילדיהם. המשימה שלנו היא לראות איך עוזרים ומלווים את העובדים וההורים הללו לכל אורך השנה".

עו"ד אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, ורואי כחלון, מ"מ נציב שירות המדינה (צילום: קובי קואנקס)

אלקלעי הדגיש שאתגר השילוב של אנשים עם מוגבלויות צפוי להתעצם בשנים הקרובות בשל ריבוי הנפגעים בגוף ובנפש מהמלחמה. "המטרה שלנו היא לצאת מהיום הזה עם תוכניות עבודה משותפות של הוועדים וההנהלות בשילוב ידיים, להיות המגדלור למשק הישראלי לשילוב עובדים עם מוגבלויות. אני מודה ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד על הרוח הגבית בנושא זה, ולגיא שמחי שמוביל את הנושא בהסתדרות".

רונן דסה, מנהל בכיר לתכנון אסטרטגי בנציבות שירות המדינה. "אנחנו רואים בגיוון והכלה בשירות המדינה יעד, משום שמגוון כזה יוצר גם שירות ציבורי חדשני יותר שרואה יותר את הציבור שמקבל מאיתנו שירותים" (צילום: קובי קואנקס)

מנהל בכיר לתכנון אסטרטגי בנציבות שירות המדינה, רונן דסה, הוסיף כי שיתוף הפעולה בין הנציבות וההסתדרות בנושא השילוב פורה מאוד. "אנחנו רואים בזה נושא אסטרטגי משמעותי ביותר שאנחנו חייבים לקדם אותו. אנחנו רואים בגיוון והכלה בשירות המדינה יעד, משום שמגוון כזה יוצר גם שירות ציבורי חדשני יותר שרואה יותר את הציבור שמקבל מאיתנו שירותים. יש לנו יעדים הן לקידום התאמות נדרשות לאנשים עם מוגבלויות בהתאם לצרכים שלהם, והן לייעוד משרות לאנשים עם מוגבלויות, ואני עומד על כך בקשר עם כל המשרדים, היחידות ומחלקות כוח האדם".

גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בלשכת יו"ר ההסתדרות, שהיה שותף להפקת הכנס, הודה לחברי הוועדים שהגיעו: "זו משימת הקודש שלקחתי על עצמי בהסתדרות, אבל אני לא יכול לעשות זאת לבד, בלעדיכם". שמחי הדגיש את השותפות ההדוקה של הסתדרות עובדי המדינה בקידום הנושא.

גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בלשכת יו"ר ההסתדרות. "זו משימת הקודש שלקחתי על עצמי בהסתדרות, אבל אני לא יכול לעשות זאת לבד, בלעדיכם" (צילום: קובי קואנקס)

לאחר מכן חלק שמחי עם המשתתפים את סיפורו האישי. "כשהתעוורתי רציתי לסיים את חיי, אבל כשהצלחתי להתמודד עם זה ועברתי את המשבר, גיליתי את האור האמיתי. העיוורון הוא גם מתנה. לא רק שאפשר לחיות עם העיוורון, אפשר גם לגדל משפחה וילדים בצורה הטובה ביותר. אני רואה את הנשמה של הילדים שלי. באנשים עם מוגבלות יש אור אדיר, שהחברה חייבת ללמוד להכניס אותו פנימה, כי בלעדינו היא לא שלמה. היא לא מספיק חזקה. אנחנו מביאים פרספקטיבה חדשה, זוויות אחרות. מאפשרים לכם לראות טוב יותר, לשמוע טוב יותר, להרגיש טוב יותר – בעיקר להיות חברה טובה יותר ובני אדם טובים יותר".

ד"ר נצן אלמוג, ראש המיקוד בלימודי מוגבלות ונגישות בקריה האקדמית אונו, אמרה שאנשים עם מוגבלויות הם המיעוט הגדול בעולם, כאחד מכל שבעה אנשים. בישראל מוכרים לדבריה כ-1.25 מיליון אנשים עם מוגבלות, מהם כחצי מיליון בגילי העבודה העיקריים – 64-25.

ד"ר נצן אלמוג, ראש המיקוד בלימודי מוגבלות ונגישות בקריה האקדמית אונו. "שנים ארוכות אנשים עם מוגבלות לא ראו את עצמם בטלוויזיה, באקדמיה, בתפקידי הנהגה" (צילום: קובי קואנקס)

לדבריה, בעבר נהגו להסתכל על המוגבלות בעיקר דרך המגבלה הפיזית, הנפשית או הקוגניטיבית – הסתכלות רפואית דרך התפקוד החסר – אולם החל משנות ה-80, ובעקבות פעילות פוליטית וציבורית של אנשים עם מוגבלויות, החלו להסתכל על הצד החברתי של המוגבלות. "הרבה מהחסמים הם חסמים סביבתיים וחברתיים. אנשים עם מוגבלות מתמודדים הרבה פעמים לצד הלקות הגופנית גם מול סטיגמות. מול עולם עבודה שעוצב באופן שמשאיר אותם בחוץ". היא הוסיפה שכיום רווחת הגישה האפירמטיבית שרואה במגבלה גם זהות, ומקור לגאווה ולהתפתחות אישית. "בפמיניזם אומרים שאי אפשר להיות מה שאת לא יכולה לראות – לאורך שנים ארוכות אנשים עם מוגבלות לא ראו את עצמם בטלוויזיה, באקדמיה, בתפקידי הנהגה. לכן זה חלק חשוב מאוד מהשילוב של אנשים עם מוגבלויות גם בשירות המדינה ובתפקידים בכירים".

שני שרביט, סמנכ"לית בכירה להון אנושי ומנהל במשרד הבריאות (במרכז). "צריך לדעת להתאים משימות לעובדים וצריך ללוות ולהכשיר גם את המנהלים" (צילום: קובי קואנקס)

סמנכ"לית בכירה להון אנושי ומנהל במשרד הבריאות שני שרביט סיפרה כי היא רואה במערכת הבריאות גם גורם שמספק שירותים לאנשים עם מוגבלויות, אך גם מעסיק גדול שיש לו אחריות לשילוב אנשים עם מוגבלויות. "זה חייב להיות דרך שילוב של כלים מגוונים. מעטפת שלמה שצריכה להתחיל מההנגשה הפיזית והטיפול בחסמים הישירים – דרך תהליכי ליווי בתוך העבודה. צריך לדעת להתאים משימות לעובדים וצריך ללוות ולהכשיר גם את המנהלים. זה מיקוד מאוד משמעותי ואנחנו עושים הכשרות ייעודיות למנהלים כדי לרתום אותם למשימה המאוד חשובה הזו".

אפרת עזרא, מנהלת לשכת המנכ"ל במרכז למיפוי ישראל. "אני מרגישה שרואים אותי ואת היכולות המקצועיות והכישורים שלי, ולא מסתכלים על היד הקצרה שלי או על הצליעה" (צילום: קובי קואנקס)

אפרת עזרא (28), מנהלת לשכת המנכ"ל במרכז למיפוי ישראל, סיפרה שבעבר הגיעה לראיון עבודה שאמרו לה בו: "את לא נראית טוב, את לא בשבילנו", בשל השיתוק הרפואי שיש לה מלידה. "כשהגעתי למרכז למיפוי, כבר בראיון הבהירו לי שאני פשוט כמו כולם. אין הנחות. כיום אני מרכזת הדרכות, מכינה סדרי יום, עורכת קשרים בטלפונים ובמיילים. אני מרגישה שרואים אותי ואת היכולות המקצועיות והכישורים שלי, ולא מסתכלים על היד הקצרה שלי או על הצליעה. אני יודעת שאם אני צריכה גם עזרה – יש לי ממי לבקש. לפעמים זה בדברים קטנים, כמו עזרה לקשור את השרוכים או למזוג כוס מים. אבל זה לא סותר את זה שאני עובדת טובה ומוכשרת, ואני רוצה להגיד תודה על זה שרואים את זה".

גלית מרצבך וינר, מנהלת מחלקת רווחה וגמלאות בכנסת. מ-2006 קולטת הכנסת עובדים עם מוגבלות גם במסלול ייעודי לתפקידים משרדיים (צילום: קובי קואנקס)

גלית מרצבך וינר, מנהלת מחלקת רווחה וגמלאות בכנסת, המובילה את נושא שילוב העובדים עם מוגבלויות, סיפרה שלצד העובדים עם מוגבלות המתקבלים לתפקידים השונים במסלולים הרגילים, החל מ-2006 קולטת הכנסת עובדים עם מוגבלות גם במסלול ייעודי לתפקידים משרדיים. מסלולים אלה כוללים התאמה בהיקף שעות העבודה, אולם העובדים משולבים כעובדים רגילים לכל דבר ועניין, ומ-2008 אף זוכים לקביעות, והסכמי השכר של עובדי המדינה חלים עליהם.

תרצה בר-חיים, יועצת למטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד העבודה. "הבסיס של הכלי שפיתחנו הוא שיח פתוח, שקוף ובונה אמון עם העובד, שמברר איתו מה הצרכים והחסמים שלו מול מרכיבים ברורים בעבודה" (צילום: קובי קואנקס)

תרצה בר-חיים, יועצת למטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד העבודה סיפרה על תוכנית סגול לשילוב אקדמאים צעירים (עד גיל 36) עם מוגבלות במגזר הציבורי. עוד סיפרה על כלי שפותח במטה במטרה לתת למעסיקים במגזר הציבורי והפרטי כלים לקביעת ההתאמות הנדרשות לעובד. "הבסיס של הכלי הזה הוא שיח פתוח, שקוף ובונה אמון עם העובד, שמברר איתו מה הצרכים והחסמים שלו מול מרכיבים ברורים בעבודה. יש פה אפשרות לערב גורמים מומחים כמו רופאים או מומחים להנגשה ולבחון חלופות שונות. התהליך הזה מתאים בשלבים שונים של התעסוקה, הן ביחס לשינויים במצב הבריאותי והן ביחס לשינויים במרכיבי התפקיד. זה מאפשר התנהלות אחידה בארגון שלא תלויה רק במה שהעובד יודע לדרוש, ולהגיע להתאמות שהן באמת רלוונטיות". לדבריה, בתהליך שותפים כבר כיום משרדי ממשלה רבים, לרבות נציבות שירות המדינה, השלטון המקומי, קופות החולים, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.

להקת 'גדולים במדים' בכנס עידוד תעסוקת אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה. צילום: קובי קואנקס

באי הכנס האזינו לשירים של הלהקה הצבאית 'גדולים במדים', שיתוף פעולה של עמותת יד לילד המיוחד וצה"ל, והאזינו לסיפור פציעתו של לוחם גולני שלום שטרית שאיבד את רגלו בקרב נגד מחבלי חמאס במוצב פגה בעוטף עזה ב-7 באוקטובר.

שלום שטרית, לוחם גולני שאיבד את רגלו בקרב נגד מחבלי חמאס במוצב פגה בעוטף עזה ב-7 באוקטובר (צילום: קובי קואנקס)

עו"ד דורי שארף, מנהלת תחום בכיר גיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה: "אנחנו נערכים לגל הגדול שאחרי המלחמה ומבינים שיהיו לנו עוד הרבה מאוד עובדים ומועמדים לעבודה שמתמודדים עם מוגבלות שאת חלקן נראה ואת חלקן לא. אנחנו עושים המון הכשרות לאגפי משאבי אנוש וגיוס. אנחנו מטמיעים ומחדדים נהלים בקורסי ההכשרה, בקורסים המקצועיים ובמכרזים. אנחנו מטייבים את הנהלים ואנחנו פתוחים גם לשמוע על בעיות שיש בנהלים הקיימים. חשוב לנו לייצר שותפויות ממשלתיות וחוץ-ממשלתיות גם עם המגזר השלישי, שמסייעות להביא אלינו אנשים עם מוגבלויות. אנחנו עומדים לרשותכם בכל שאלה קטנה או גדולה".

עו"ד דורי שארף, מנהלת תחום בכיר גיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה. "אנחנו נערכים לגל הגדול שאחרי המלחמה ומבינים שיהיו לנו עוד הרבה מאוד עובדים עם מוגבלות" (צילום: קובי קואנקס)