שמות גנאי רבים המציאו עובדות ועובדי המדינה ל'תוספת החוק' בתלוש השכר שאמורה להשלים לשכר מינימום. חלק מהעובדים אף כינו אותה "תוספת בושה". עם עליית שכר המינימום במשק בשנים האחרונות, ובמקביל עליית רכיב ההשלמה לשכר המינימום, עובדים רבים פנו להסתדרות עובדי המדינה ולוועדי העובדים וטענו שרכיב 'תוספת חוק' גדל. לחלקם הרכיב הופיע לראשונה. אלא שבניגוד לחשיבה מוטעית, רכיב 'תוספת חוק' דווקא היטיב עם עובדי המגזר הציבורי, ולאורך השנים הביא לעלייה ניכרת בשכר המשולם לעובדים.
איך זה קרה? כדי להבין יש לסקור בקצרה את סוגי ההעסקה ומבנה השכר בשירות המדינה. צורת ההעסקה, כמו גם תנאי העבודה, מוסדרים בהסכמים קיבוציים בין ההסתדרות לבין המדינה. יש שתי אפשרויות העסקה עיקריות בשירות המדינה: מסגרת העסקה על פי הסכמים קיבוציים (דירוג דרגה) ומסגרת העסקה על פי חוזה מיוחד.
השכר בהעסקה בהסכם קיבוצי, דירוג דרגה, מורכב מכמה רבדים. ברובד הראשון, מ"שכר יסוד משולב" – שכר היסוד נקבע לפי דרגת העובד והוותק שלו. על "שכר היסוד המשולב" מתווספות תוספות קבועות הנגזרות מהסכמים קיבוציים שונים. ברובד השני, "עבודה נוספת", רכיבי שכר כמו שעות כוננות ושעות נוספות המשולמים לעובד בהתאם לביצוע ולמכסת העובד. ברובד השלישי, "החזר הוצאות" – רכיבי החזר הוצאות רכב, החזר הוצאות נסיעה בתפקיד, החזר קצובת נסיעה, אש"ל ועוד.
בהעסקה בהסכם קיבוצי בדירוג דרגה, ביחס לרובד הראשון בתלוש השכר "שכר יסוד משולב" המורכב מתוספות שונות, חלק מהתוספות מוחרגות משכר הבסיס ומחישוב רכיב ההשלמה לשכר המינימום. אם מדובר בהחרגות של תוספות מכוח הסכמי המסגרת ואם בהסכמים קיבוציים מפעליים, ההחרגה מביאה לכך שבכל עדכון של שכר המינימום מתעדכן גם שכר היסוד המשולב של העובדים, ושכר היסוד המשולב גדל מאוד. הוא משפיע ישירות על ערך השעה, וכך גם משפיע על הרובד השני, "רובד העבודה הנוספת", והשווי של רכיבי העבודה הנוספת.
יש שרואים בכך עיוות שכר. ההסתדרות לא פסלה את האפשרות למשא ומתן עם המדינה להסדרת הסוגייה. כך גם הכנסת רכיב אחזקת רכב לשכר, שלאחרונה קיבל ביטוי בתיקון חקיקה של חוק שירות המדינה גמלאות בהסכמת המדינה וההסתדרות. עם זאת, המדינה כמעסיק אינה בשלה למהלכים רוחביים בהיקפים גדולים, כמו ביטול הטבות שכריות לצד מתנים כלכליים.
במבנה השכר נערכו רפורמות בשנים האחרונות ביחס לאוכלוסיות ספציפיות, כמו הרפורמה במבנה השכר של העובדים הסוציאליים ועוד.
אז איך עליית שכר המינימום במשק משפיעה על תוספת חוק בתלוש השכר? ניקח לדוגמה צילום של הרובד הראשון בתלוש שכר של עובד המועסק בהסכם קיבוצי בדירוג דרגה – משכורת דצמבר 2024.
בסמל שכר 1699 בחלק התחתון של התלוש מופיע הרכיב "תוספת חוק". הגידול בשכר המינימום יביא לגידול ברכיב ההשלמה לשכר המינימום "תוספת חוק", ובהתאם לכך גם לגידול בשכר ובערך השעה, לרבות בשווי רכיבי העבודה הנוספת. נכון לדוח הממונה על השכר ל-2023 שפורסם בפברואר 2025, לכרבע מעובדי שירות המדינה משולם רכיב השלמה לשכר המינימום.
אז איך זה בא לידי ביטוי בשנים האחרונות? ואיך זה יבוא לידי ביטוי במשכורת אפריל 2025 המשולמת במאי 2025?
ב-1 באפריל 2024 עלה שכר המינימום מ-5,571.75 שקלים לחודש עבודה מלא (30.61 שקלים לשעה) ל-5,880.02 שקלים לחודש עבודה מלא (32.30 שקלים לשעה). ב-1 באפריל 2025 יעלה שכר המינימום ויעמוד על סכום של 6,247 שקלים לחודש עבודה מלא (34.32 שקלים לשעה).
המשמעות היא עלייה ברכיב תוספת חוק (סמל שכר 1699) וגידול ניכר בשכר המשולם לעובד מעליית ערך השעה, לרבות גידול בהפרשות לקופות הגמל (קרן השתלמות, פנסיה) וגידול בשווי רכיבי העבודה הנוספת (כוננות, שעות נוספות ושכר עידוד). עובדי המגזר הציבורי המועסקים במתכונת של דירוג דרגה ומקבלים מרכיב השלמה לשכר המינימום "תוספת חוק" בשכרם ייהנו מתוספת בגובה של כ-368 שקלים, כך שביחד עם פעימות הסכם המסגרת והעלייה החדה בשכר המינימום בשנתיים האחרונות, מדובר על גידול מצטבר של קרוב ל-2,000 שקלים לחודש לעובדים שמשולם רכיב ההשלמה בין אפריל 2023 לאפריל 2025. לכך נוסף קיצור שבוע העבודה בשירות המדינה ל-40 שעות, שהגדיל את ערך השעה, וכן הסדר כפל הורה עובד בהמשך להסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות והסתדרות עובדי המדינה לבין המדינה.
עובדים רבים נוטים לחשוב כי אין מדובר בתוספת שכר ומנגנון קבוע, אך לא כך הדבר. בחלק מהשנים המדינה הקפיאה את עליית שכר המינימום, אך בזכות מאבקו של יו"ר ההסתדרות ובעקבות עליית שכר המינימום סוכם על עליית שכר המינימום מ-1 באפריל 2025. ההסתדרות והסתדרות עובדי המדינה ימשיכו להיות הבית של עובדי המגזר הציבורי ושירות המדינה, על כלל דירוגיהם וסוגי העסקתם.
באתר של הסתדרות עובדי המדינה אפשר למצוא את כל המידע, ההסכמים, החדשות והעדכונים, לרבות כלל השירותים הרחבים שההסתדרות נותנת לחבריה בתחום ההשכלה, הרווחה, צרכנות ומועדוני צרכנות, תרבות, איגוד מקצועי, קרנות סיוע, קרן לביטוח הדדי, עמותות מקצועיות, גופים מפעליים מוסדיים ועוד.
הכותב יו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות עובדי המדינה