אגף ארגון ומרחבים | מגזין ספטמבר 2025

מרחב אשדוד ממשיך לתמוך בלוחמים גם אחרי שנתיים של מלחמה

עם ארוחות על האש, איסוף ציוד ומתנדבים שמגיעים לכל פינה בארץ, מרחב אשדוד דואג לחיילים ולחיילות | יו"ר ההסתדרות במרחב: "כשהאופנה הייתה לתת לחיילים, ראית את כולם. עכשיו התרומות הצטמצמו כמעט לאפס, אבל אנחנו ממשיכים, כי זו דרך חיים ולא אופנה"

עובדי מרחב אשדוד עושים על האש ללוחמים (צילום: מרחב אשדוד)
עובדי מרחב אשדוד עושים על האש ללוחמים (צילום: מרחב אשדוד)
נוי קוגמן

בישול ארוחות, תרומות מזון ואיסוף ציוד לחיילים היו מהתופעות האזרחיות הבולטות בחודשים הראשונים של המלחמה, תקופה שהתאפיינה בקשיים של מערכות המדינה וביוזמות מרובות של החברה האזרחית. גם אם המגמה הזו פחתה מאז, יש מי שהתחילו בעשייה הזו בימי המלחמה הראשונים וממשיכים אותה באופן עקבי עד היום. אחד הגופים האלו הוא מרחב אשדוד של ההסתדרות.

"מ-8 באוקטובר, בהוראת יו"ר ההסתדרות, המרחבים בהסתדרות הפכו למעשה לחמ"ל קדמי", אומר יו"ר ההסתדרות במרחב אשדוד חיים שייב. "אנחנו עושים מאמץ עליון לספק כל צורך שמתעורר, גם בחזית וגם בעורף". בתחילת המלחמה, כשתרומות אוכל זרמו בכמויות גדולות לשטחי הכינוס, צורך מרכזי שזיהו במרחב אשדוד היה דווקא ציוד אישי, ובפרט היגיינה וטואליטיקה לחיילות: "הכנו בערך 1,000 מארזים, ובמשך חודשיים סיפקנו אותם לחטיבה הדרומית בעזה". בימי שישי המרחב סיפק ארוחות מבושלות לחיילים.

חיים שייב, יו"ר ההסתדרות במרחב אשדוד (צילום: מרחב אשדוד)
חיים שייב, יו"ר ההסתדרות במרחב אשדוד (צילום: מרחב אשדוד)

"חיים גייס את כל העובדים מהיום הראשון של המלחמה", אומרת מירב שוסטר דוד ממרחב אשדוד, "הקמנו מרכז גיוס מוצרים והפצה לחיילים, עם מוצרי טואלטיקה, מטענים, תחתונים, חטיפים כל מה שהיה אפשרי. נסענו בכל הארץ ועשינו המון על האש לחיילים".

המנגלים הפכו לפרויקט התנדבותי מרכזי של המרחב במהלך המלחמה, שממשיך גם כמעט שנתיים אחרי תחילתה. "אני מכינה את הסלטים במקום ומגישה, או מבשלת בבית ומכינה בחמגשיות שייקחו ארוחות חמות", אומרת שוסטר דוד. "עשינו הכול באהבה, באמת כל המרחב.

"התחלנו במחסום ארז, ועשינו את זה הרבה פעמים בדרום. באחת הפעמים, מייד כשסיימנו את העל האש, החיילים עלו לנגמ"שים ונכנסו לעזה. אלה רגעים לא פשוטים ומרגשים. תמיד מה ששמענו זה: 'תודה, זה נותן לנו כוח'. בפעם אחרת נסענו לחיספין ברמת הגולן לחיילים שהיו בהפוגה, חיכינו להם שם כשיצאו מלבנון, ושם עשינו את העל האש בזמן שיש מעלינו טילים וכטב"מים".

אמיר אדירי, חבר ועד נמל אשדוד וממארגני המנגלים, מספר שהיוזמה הגיעה ליותר מ-20 אלף חיילים מאז פרוץ המלחמה. כ-50 עובדים פעילים בה בכל זמן נתון, והמתנדבים משתנים ומתחלפים לאורך המלחמה. "עובדים של המרחב ועובדים של הנמל מגיעים יחד ועושים ערבי על האש שכוללים גם שתייה וזמרים. האנרגיה שלנו הייתה כל כך גבוהה, שהיו פעמים שבהן המנגל התבטל כי לא הוציאו את היחידה, ואז חיכינו יום ועשינו ליחידה אחרת, וחיכינו שהיחידה המקורית תצא כדי לעשות גם לה".

הוא מספר על ערב מיוחד שנערך לחטיבה 7, "בעוטף ממש על הגבול, בתחילת 2024. יותר מ-150 חיילים יצאו מעזה אחרי שלושה שבועות, ישר לתוך המנגלים. זה הכי וואו שהיה לנו".

חבילות שי מהמרחב לחיילים (צילום: מרחב אשדוד)
חבילות שי מהמרחב לחיילים (צילום: מרחב אשדוד)

"היינו במעבר בכניסה לעזה, באזור בארי, בכיסופים, במעבר ארז וגם בשטחי כינוס בצפון", אומר שייב. "אתה חווה רעשים ופיצוצים, לא חשוף למלחמה עצמה אבל מתנהג כאילו אתה בשדה קרב וצריך להילחם על הבית. זה הפך לסוג של דרך חיים.

"עשינו מנגל בשטחי הכינוס ללוחמים של גולני, ויומיים אחר כך הייתה תקרית שבה חמישה חיילי גולני נפלו. איתם נפלו גם שניים מ-669, בדיוק היחידה שבאנו לעשות לה יום אחרי. התקשרתי למוקד שהייתי איתו בקשר ושאלתי אם לבטל, והוא אמר לי: לא רק שלא נבטל, אלא שכולם יישבו בשולחן אחד, יסתכלו אחד לשני בעיניים ויאכלו ביחד. זה היה בחנוכה, והדלקנו נר. היו יותר מ-100 לוחמים שישבו יחד סביב שולחנות אחרי ששני חברים שלהם נפלו, ובתחושה שלי נתנו להם קצת אוויר".

גם בזמן המלחמה עם איראן המשיכו במרחב בפרויקט המנגלים. חברי הסתדרות שמשויכים למרחב יצרו קשר עם העובדים לשאול אותם לשלומם וליצור ערוץ תקשורת. "התקשרנו למאות עובדים במהלך המלחמה, לחזק את הקשר", אומרת שחר חסון סבג ממרחב אשדוד, "היה מצב לא מוכר בארץ, גם בתוך המלחמה, שרוב העובדים היו בבתים עם הילדים. ברגעים שנותנים יחס אישי זה מחזק את תחושת השייכות".

"מי שעשו את הטלפונים שימשו מעין פסיכולוגים. העובדים סיפרו להם על הקשיים", אומר שייב. "המרחב  צירף 1,300 חברים בשבועיים של המלחמה. היה מפתיע ומרגש שהצלחנו לעשות מהלך כזה בימים כל כך קשים, וזה לימד אותי שהאמון של העובדים בישראל בהסתדרות גבוה מאוד".

שייב מוסיף שבמשך כל תקופת עם כלביא אנשי המרחב ערכו סיורים במקומות עבודה, סייעו לעובדים וחילקו שי. פרויקט נוסף היה איתור מילואימניקים שזקוקים לסיוע והפנייתם למוקד.

"יש אנשים שחיים את האופנה. כשהאופנה הייתה לתת לחיילים, ראית את כולם, והלוחמים קיבלו סוכרת לפני שנכנסו לקרב. עכשיו מתרחקים, וגם התרומות הצטמצמו כמעט לאפס. אבל אנחנו ממשיכים, כי זו דרך חיים ולא אופנה. ההסתדרות כמובן נמצאת בחזית, עוזרת ומסייעת. אפילו טל בורשטיין עושה מנגל ללוחמים, ואז הוא נעמד מולך ונהיה מג"ד, והחבר'ה מספרים שהוא אחד האנשים הכי אמיצים שנתקלו בהם במלחמה. וחברי הסתדרות ממקומות עבודה שונים פתאום מתחברים. באים אליך, אני עובד אגד, למשל, אני עובד חברת החשמל, ויש גאווה להיות חלק ממשהו שעושה דברים גדולים במלחמה".

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!