עובדות ועובדים סוציאליים יקרים,

בעת כתיבת שורות אלה, ישראל נמצאת ביום ה־713 למלחמה הממושכת בתולדותיה. יש לנו 48 חטופים במנהרות בעזה, מאות רבות של חיילים בסדיר ובמילואים שקיפחו את חייהם ופצועים רבים בגוף ובנפש. חיילי צה"ל, שרבים מאוד מהם כבר שירתו מאות ימים בשנתיים האחרונות, מכתרים בימים אלה את העיר עזה.

נושא המלחמה בעזה אומנם שנוי במחלוקת, אך זה עניין מרכזי בחיי האומה ובחיים האישיים של כולנו. אי אפשר להתעלם מהאובדנים ומהמחירים הרבים במלחמה הזו.

כאיגוד מקצועי של עבודה סוציאלית אנחנו מגלים דאגה משותפת, מכל קצות הקשת הפוליטית, סביב מקרי האובדנות הרבים של חיילי הסדיר והמילואים בשנתיים האחרונות וסביב מצבם של משפחות החטופים, משפחות השבים ותושבי העוטף והצפון. כאשר כל זה קורה בעת ששירותי בריאות הנפש, הרווחה והשיקום קורסים תחת הנטל – אנו מאמינים שלאיגוד שלנו יש כוח ומחויבות להשפיע על המדיניות בתחומים הללו. לכן, במושב הכנסת שהסתיים ביולי, פעלנו בוועדות הכנסת השונות בנושא זה.

כעשייה מקצועית לטווח הרחוק רתמנו את מוסדות האיגוד, את צוות האיגוד, את היועצים שלנו ופעילים נוספים, והתחלנו לאסוף חומרים לקראת ניסוח דרישות האיגוד מהמדינה בנושא העומסים והתקינה.

צפויה לנו דרך מאתגרת עד שנקבל החלטות, ננסח את דרישותינו, ננהל עליהן משא ומתן, ובמידת הצורך – ניאבק כדי להשיגן. כל זה ייארך זמן, אך כבר הוכחנו לעצמנו ולאחרים כי כאשר אנו מתכוננים כראוי ומלכדים את כוחותינו – אנו משיגים הישגים.

אני מאחלת לכולנו שנה טובה יותר; שנה של כוחות לעמוד באתגרים הרבים ושל עשייה טובה במישור האישי והמקצועי.

שלכן/ם בסולידריות,

ענבל