חמש מנהיגות עובדים בשירות המדינה נפגשו בכנס הסתדרות עובדי המדינה לשיחה על האתגרים שלהן בתקופות משבר, וסיפרו על דרכי התמודדות מגוונות.

"אנחנו לפעמים מגיעות לעבודה תחת טילים, והבית לא הולך לשום מקום, גם הוא צריך את הטיפול שלנו", פתחה עו"ד ג'ני סמולקין, מנהלת חטיבה ארצית בהסתדרות עובדי המדינה, שהנחתה את הפאנל. אבל בשנים האחרונות, הנשים שעלו לבמה לא שמרו רק על ביתן הפרטי, אלא גם על תפקידן בשירות המדינה, ועל אלפי העובדים שכל אחת מהן מייצגת.

"מנהל האוכלוסין נותן שירות לכל באי הארץ, תושבים, אזרחים וזרים מיום הלידה ועד הפטירה שלהם, כך שכל המערכות מסתמכות עלינו", אמרה מירה אסרף יו"ר ועד מינהל אוכלוסין ברשות האוכלוסין וההגירה. "בשנים האחרונות חווינו משברים עצומים, בקורונה ובמלחמה, אבל נוכחנו להבין שבשירות הציבורי התפקיד שלנו מתחדד, ומינהל האוכלוסין הוא דוגמה מעולה לזה."

"מתקופת הקורונה המינהל נותן שירות, ואחרי תקופת הקורונה נקלענו למשבר דרכונים, אנשים רצו להוציא דרכונים ולצאת מהארץ, והיה לנו משבר תורים רציני. ובהובלה של אופיר, שלימד אותנו להיות מובילים ולא מובלים, עשינו את מרתון דרכון, שבו העובדים עבדו מהבוקר עד הלילה למען העם שלנו, וכמובן שאופיר והצוות של ועד העובדים דאג לתגמול הולם".

"אחרי זה היה לנו את המשבר במלחמה , ושם ראינו את הציבור ואת העובדים במלוא תפארתם. תוך ימים ספורים העובדים התגייסו ללהב 433, למחנה שורה, כדי לאתר בני משפחה של נרצחים, לצערנו היו משפחות שלמות שנכחדו במלחמה הזו והיינו צריכים לאתר את בני המשפחה הנותרים כדי לבשר להם את הבשורה המרה".

"העובדים נתקלו בעומס נפשי גדול מאוד", סיפרה אסרף, "דאגנו להם לשירותי פסיכולוג אישי לכל עובד. דאגנו לפזר עובדים בכל בתי המלון שבהם היו מפונים בבתים החדשים שלהם. גם כיום אנחנו פותחים לשכות ניידות בכל רחבי הארץ, אנחנו מגיעים למילואימניקים ולפצועים, ומגיעים עד למיטה שלהם", אמרה אסרף וזכתה למחיאות כפיים. היא סיפרה שלצד אתגרי הטיפול באזרחים, הם נאלצים להתמודד עם אתגר נוסף: "המדינה רוצה להכניס לנו מיקור חוץ, שזה לא מתכנס עם מה שהעובדים משקיעים למען הציבור ולמען העם שלנו, וזה בטיפול של אופיר, של ג'ני ושל ארז".

"לאחרונה חתמנו על הסכם אחרי שלוש וחצי שנים, ואני מבינה שנכנסתי לקדנציה מטורפת עם קורונה, משברים ושתי מלחמות", סיפרה הדס אוחיון, יו"ר ועד הנהלת בתי המשפט. "החשב הכללי הוציא אמירה של פיטורי 20 אלף עובדים בעקבות כניסה של טכנולוגיות, אופיר מיד שלח לו מכתב שזו אמירה לא ראויה, אבל זה כאן, הטכנולוגיות, הבינה המלאכותית".

אוחיון דיברה על הצורך ביצירתיות לצד נכונות לשמור על העובדים ולקדם אותם למרות המהפכה הטכנולוגית. "אני חושבת שכל הנהלה צריכה להבין איך היא שומרת את האנשים במערכת, למשל קלדניות, מ-930 ירדנו ל-560, ועולה השאלה איך משנים את העבודה כך שתתאים ל-90% ו-100% של שימוש בטכנולוגיות. אז לקחנו את הקלדניות ועשינו להן קורסים של הפעלת אולם כמכלול. חתמנו על הסכם עד 2028, ומבחינתי כבר צריך להתחיל איתו".

רותי פלח, מ"מ יו"ר ועד עובדי מינהל ומשק בבי"ח 'שמיר' אסף הרופא, אמרה ש"יש לי גב, יו"ר שנותן המון קרדיט ואומר 'רוצי על הרעיונות ואני מאחורייך'. אבל יש משהו במערכת בתי החולים שמנרמל את החוסר, במיוחד בבתי החולים ובמשברים כמו קורונה ומלחמות, 30 שנה אני שם ותמיד שומעת שיש חוסר. אבל אני לא יכולה להגיד לעובדת ולהגיד לה שזה בסדר שהיא שובתת, כי יש חולה ששוכב וצריך סיוע, אז אנחנו מבינים איך אנחנו כן מצליחים לדרוש את מה שמגיע מבלי לפגוע במטופלים".

"לפני שנתיים וחצי התחלנו משא ומתן על הסכם חדש ופתאום התחילה המלחמה, זה כפה עלינו להיות בהולד", סיפרה פלח. "אבל הגענו להישגים שבהם כל המעוכבים קיבלו דרגות, כל נושא התקינה והביטחון התעסוקתי קיבל בוסט רציני ויש לנו כרגע שקט, אבל אנחנו מוכנים לאתגר הבא".

"כשהתחלנו את המו"מ הקודם היינו במעבר למשרדים חדשים, היינו במצוקת חנייה, מבנה של 1800 עובדים עם 600 מקומות חנייה", סיפרה מאיה לוי, יו"ר ועד משרד המשפטים שנבחרה לאחרונה. "עוד משהו שנלחמנו עליו היה עיגולי שעון, יש הסכם היסטורי מ-1950 שבו עובדים קיבלו חצי שעה תוספת כי מגיעים למקומות מאתגרים, במקור זה היה בסלאח א-דין, אבל גם כיום זה רלוונטי, ואופיר נאבק על העניין הזה".

"אנחנו כמעט שנה אחרי המעבר והעובדים עדיין בהסתגלות, מאוד חשוב העוגן הזה והביטחון לדעת שיש מי שדואג ועוזר לך", אמרה לוי. "20 שנה אני עובדת ולא חשתי את ההסתדרות, עד שחוויתי את זה ועשינו יומי חשיפה ומתוך 1800 עובדים הגיעו מעל 700, אז ימי החשיפה האלה חשובים ואני ממליצה לכולם לעשות אותם".