הסתדרות עובדי המדינה

ניהול מערכות ציבוריות בשעת חירום: הנהגת שירות המדינה במבחן המלחמה

מנכ"ל משרד הרווחה, ינון אהרוני: "במלחמה הנוכחית ישראל ראתה את מקצוע העבודה הסוציאלית במלוא תפארתו" | ראש רשות המיסים, שי אהרונוביץ': "ש שני דברים שחייבים להמשיך לקרות גם בזמן מלחמה: המיסים והמכס. לעובדים יש מניית זהב בנושא" | סמנכ"לית הון אנושי במשרד הבריאות, שני שרביט: "יצרנו תוכנית לאומית למניעת שחיקה"

פאנל היערכות משרדי הממשלה לשעת חירום בכנס הסתדרות עובדי המדינה (צילום: קובי קואנקס)
פאנל היערכות משרדי הממשלה לשעת חירום בכנס הסתדרות עובדי המדינה (צילום: קובי קואנקס)
אור גואטה
אור גואטה
כתב ביטחוני-מדיני
צרו קשר עם המערכת:

אחד הפאנלים החשובים והמרתקים בכנס הסתדרות עובדי המדינה עסק בנושא שנוגע לכל אזרח ישראלי: התמודדות של מערכות השירות הציבורי עם אתגרי המלחמה מאז 7 באוקטובר. בפאנל בהנחיית יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות עובדי המדינה, עו"ד ארז אופינקרו, מנהלי משרדים ויושבי ראש ועדים תיארו את קבלת ההחלטות בזמן אמת, את האחריות כלפי האזרחים והעובדים, ואת הדרכים לשימור החוסן הארגוני בתנאים של עומס, סכנה ושחיקה מתמשכת.

מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני, ביקש להזכיר את החלל החטוף רן גווילי, "ההתמודדות של משרד הרווחה זו התמודדות של 122 אלף עובדים שמספקים שירותי רווחה במדינת ישראל. אני לא מספק שירות לאף אזרח, אני צריך לוודא שהמערכת הזו מתפקדת, מתעוררת ב-7 באוקטובר ונותנת מענה רווחה".

אהרוני הדגיש את התפקיד המערכתי של הנהלת המשרד, ואת עבודת השטח שבוצעה כבר בשעות הראשונות. "הבוקר נפגשתי עם ראש עיריית אילת והגעתי להגיד לו תודה. עם תחילת האירוע העיר קלטה את העקורים והמפונים, עובדות סוציאליות חיכו מראשון בבוקר לכל מי שהגיעו מקיבוץ רעים ומקיבוצים נוספים איך שהם ירדו מהאוטובוס". לדבריו, "אני לא מנהל את משרד הרווחה, אלא את מערכת הרווחה, ואני חושב שבמלחמה הנוכחית ישראל ראתה את מקצוע העבודה הסוציאלית במלוא תפארתו, ועד היום אנחנו רואים את זה וצריכים להעלות את זה על נס".

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, התייחס להתמודדות של הרשות עם אירועי החירום: "מבצע 'עם כלביא' היה המהלך השני של המלחמה, אבל את 7 באוקטובר לא אשכח בחיים. כבר ב-7 וחצי בבוקר פתחנו את המוקד. זה יום שהיה מחריד וקשה בעוטף אבל גם בשאר הארץ".

אהרונוביץ' תיאר היערכות מוקדמת וגיוס מלא של העובדים. "התכוננו לזה שנים, ובשעות הבוקר העובדים התייצבו, עשינו שיחה עם יושבי ראש הוועדים וכולם התגייסו. יש שני דברים שחייבים להמשיך לקרות: המסים והמכס, כדי לאפשר את המשך הסחר של מדינת ישראל, ולעובדים יש מניות זהב בנושא". לדבריו, העבודה בשטח נעשתה גם בתנאים קשים: "זה היה כמו לקלוט עלייה, והיו שם עובדים באמת תחת אש, בלי חדר ביטחון, והם עבדו שם וקיבלו את האנשים והסחורות".

ודים אבנשטיין, יו"ר הוועד היוצא של רשות המסים ומס רכוש, זכה לאהבה רבה מכל המשתתפים בכנס, אחרי עבודתו המסורה כיו"ר ועד וכמנהל מחוז במס רכוש. אופינקרו שאל אותו על שני הכובעים שאותם חבש במהלך המלחמה ובכלל בשנים האחרונות.

"למה צריך להחליף כובעים?" שאל אבנשטיין. "סר אלכס פרגוסון, אחד המאמנים הגדולים בכדורגל, אמר שהמועדון יותר גדול מכולם. המועדון שלנו זו המדינה. אם שי אומר לי 'אני צריך אותך בגליל המערבי' אין פה שאלה – לוקחים את האוטו, לובשים את הווסטים של מס רכוש ויוצאים לדרך", סיפר, "היו מקרים שהגענו לפני המשטרה ולפני הכבאות, כדי שהאזרחים שחרב עליהם עולמם יבינו שהמדינה פה. המדינה מעל הכול".

דורון שזו, יו"ר ועד רשות המיסים, התמקד בהתמודדות של מערך המכס והמעברים. "המכס עבד כנעשה ונשמע", אמר, "מה שמבקשים, עושים. בעסקאות החטופים פתאום צריך לשקף כמות עצומה של משאיות סיוע לרצועת עזה". הוא הדגיש את המורכבות הרגשית של העבודה: "אנשים שפונו מהבית באילת הולכים לשקף אוכל שיעבור לאנשים בעזה, שגרמו לזה שהם יפונו. זה לא מובן מאליו ומגיע להם שאפו גדול".

לדבריו, גם תחת אש במצבע עם כלביא, העבודה נמשכה. "בשלוש וחצי בלילה אנחנו לא מבינים מה קורה, אבל המעברים חייבים לפעול. אפשרתי למי שיש לו ילדים קטנים לא להגיע, ובשש בבוקר אני רואה הגעה מלאה, עומס כפול, ועובדים תחת טילים וכטב"מים".

את זווית מערכת הבריאות הציגה שני שרביט, סמנכ"לית בכירה למנהל והון אנושי במשרד הבריאות. "מיום שבת ב-6:29 התחלנו לעבוד", אמרה. "הקורונה אימנה אותנו להיות מתוחים כמו קפיץ. זה עצוב, אבל זה המצב במדינה".

שרביט ציינה כי המערכת טיפלה בכ־24 אלף נפגעים. "אלו לא פצועים קל בתאונת דרכים. בקצה יש את המכון לרפואה משפטית שהגיע ל-100% זיהוי, וזה משהו עצום ברמה עולמית". היא הוסיפה כי "למרות הדיבורים על עובדי הממשלה, אנשים נתנו מעצמם באמת המון, הגיעו עם הילדים על הברכיים לעבוד כשהבעל במילואים".

בהתייחסות לשחיקה אמרה שרביט: "יצרנו תוכנית לאומית למניעת שחיקה. אנחנו המערכת היחידה בעולם בקנה מידה כזה שבודקת שחיקה עם מדדים אמיתיים. יש חמ"ל שמתקשר לכל עובד ובודק מה מצבו. מנכ"ל המשרד יוצא כל שבוע לשטח. זה לנהל מערכת של 180 אלף עובדים – ממש לנהל את המדינה".

בתשובה לשאלה על הטיפול בחוסן של העובדים במשרד הרווחה, אמר אהרוני כי "המונח 'מי יטפל במטפל' מוכר אצלנו שנים. יצאנו במבצע לכל שירות המדינה, במזכר חתום כדי לתת מענה של חוסן. ביום אחד נוספו לנו 250 אלף לקוחות, ואני לא יכול להגיד למי שמקבלים שירות בשגרה להמתין".

אהרוני חשף את אחד השינויים המשמעותיים בנוגע להיערכות המדינה לשעת חירום: "הקמנו ימי מילואים למערכת הרווחה, יש למשרד הרווחה 4 גדודי מילואים. הם מגויסים בצו ומקבלים ימי מילואים. יש עובדים שלא מועסקים במשרה מלאה והם מגויסים". לדבריו, אימון המילואים הראשון לעובדי הרווחה שהתקיים יום למחרת הפאנל. "כרגע יש ראש אגף בכיר במשרד, שבעוד כמה שנים הוא יהיה קצין מילואים ראשי למערכת הרווחה בישראל, ולדעתי זה צריך להיות בעוד משרדים".

אהרונוביץ' התייחס לשאלתו של אופינקרו בנוגע לעומס בשעת חירום על רשות המסים ונתן עמדה מאתגרת. "אנחנו בוחנים מיקור חוץ, אבל לא כי אנחנו בעד מיקור חוץ, אנחנו בעד עובדי מדינה, אבל אם יש כמות אדירה של נפגעים, נבחן התקשרות עם משרדי רואי חשבון חיצוניים כדי לאפשר סיוע למערכת".

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!