ד"ר גלית גז היא עובדת סוציאלית שעיסוקיה הטיפוליים רב־גוניים. היא בוגרת לימודי CBT ו־ACT וצברה ניסיון רב בעבודתה כמטפלת, מדריכה, מרצה, מנחת סדנאות ועוד. לאורך כל דרכה המקצועית, ד"ר גז עוסקת בשילוב כלים יצירתיים, ואלה באים לידי ביטוי גם בכתיבתה. בשלושת הספרים שכתבה היא מציעה אוצר של תובנות, רגשות והדהודים אישיים ומקצועיים. סקירת שלושת הספרים יחד עוטפת כשלם חדש וגדול מסך חלקיו. הספרים מוסיפים ומשלימים זה את זה – החל בספר השירה, דרך הסיפורים הקצרים ועד לכלים הטיפוליים.
מילות הנפש
אוריון הוצאת ספרים, 2023
הספר הראשון של ד"ר גז הוא "מילות הנפש". הוא מאגד – בשירה ובפרוזה – מגוון אירועים וחוויות שנאספו לאורך שנות עבודתה ו"מיועד לאנשי טיפול בתחומים שונים הנוגעים בנפש האדם, וכן לאנשים המחפשים תוכן להזדהות". ואכן, זאת ההרגשה שהתעוררה בי כשקראתי את הספר. בתחתית כל דף, מתחת לשיר או לקטע הפרוזה, מופיעה מעין "תובנה אישית" קצרה, שברגישות ובחוכמה מחברת את הטקסט לנפש.
השיר הפותח: "חיפשתי שירים" (עמ' 11), משתלב היטב בכריכת הספר, שבה מופיעה דמות נשית, העומדת על שפת הים ומידיה הפרושות אל על – אל מול השמש – מתעופפים מילים וביטויים הקשורים באור. "חיפשתי שירים לרפא את הנפש. שירים שיעזרו לי לעזור לאחרים. חיפשתי שירים המכוונים פנימה, שירים שיעזרו לי לעזור להבין… ובתוך החיפוש מצאתי שירים בתוכי", היא כותבת.
השיר "לצייר את הפחד" (עמ' 18) נגע בי עמוקות וצבע במיוחדות שלו הרבה פינות בנפשי: "ניסיתי אתמול לצייר את הפחד, לקחתי עיפרון מחודד, התיישבתי לבד. המתנתי בסבלנות שתבוא אלי המוזה, אך הבנתי בצער כי אין בי תעוזה… אנסה גם מחר לצייר את הפחד, בלב מאמינה שאז זה יצלח, וברגע שאמצא לו צורה וגם צבע, אוכל להשאירו על הנייר".
ואחרי הפחד – הכאב, כפי שהוא עולה מן השיר "מראה הכאב" (עמ' 23), חד וכואב ומעורר זיכרונות ותחושות: "…לו יכולתי לסייע, הייתי רצה מהר, מחבקת, מנחמת, מסייעת להתמודד. ניצבת לצידך איתנה, מקשיבה, מכילה, מנסה להצילך מנפילה באפלה".
אפשר לצטט עוד ועוד. הרבה רגש ותבונה מקצועית מגיעים ממעמקים וקורנים מדפי הספר. זהו ספר שנועד לקריאה איטית ונושמת, המעבירה תחושות ורגשות של מנפש לנפש.
כמה עוצמה, תבונה רגשית וחופש בחירה יש בשיר "כשאת עוצמת עיניים" (עמ' 47), וכמה תקווה בשיר "התקווה" (עמ' 65), עם השורה שבתחתית הדף: "תמיד יש תקווה! אפשרו לה להוביל אותה בחייכם!"
ספר שמציף ומאיר רגשות וצלילי נפש. ממליצה גם לכם להתבשם בו.
להיות עבורך: סיפורים והרהורים מחדר הטיפולים של עובדת סוציאלית
אוריון הוצאת ספרים, 2023
הספר השני של ד"ר גז, "להיות עבורך", מכיל עשרים פרקים/סיפורים/אירועים של עו"סית, אשר מתפתחת, צומחת וצועדת במעלה, תוך מגע מתמיד עם מטופלים ונושאים מאתגרים. אהבתי את מילותיה בהקדמה לספר: "[בתחילת עבודתי] לא הייתי מודעת לעוצמות של התחושות והרגשות המצפים לי במהלך הדרך. פסעתי בשביל הפתלתל של בחירותיי המקצועיות, ובדרכי נוצרו מפגשים רבי־משמעות ונגיעות של נפש בנפש, אשר לעיתים טלטלו את עולמי הפנימי".
הסיפורים פותחים בפנינו צוהר לעולמן של המטפלת והמטופלות (נשים ונערות). הם משלבים בין המציאות לדמיונה של הכותבת והאני המקצועי שלה, שהולך ומתפתח לאורך שנות עבודתה.
בחירתה של ד"ר גז לפתוח את הספר בסיפור "פגיעה עצמית" (עמ' 11), שבו מתמודדת המטפלת עם חשש לאובדנות של נערה, דורשת עוצמה רגשית ופתיחות. מי מאיתנו לא חווה מצב כזה – שיש בו חשש מוחשי ועצום – במהלך הקריירה המקצועית שלו?
לאורך הספר, התחושה היא שתוך כדי התנסות ועבודה, המטפלת צומחת לגובה רב של מיומנויות ואיכויות טיפול. הסיפורים מאפשרים לקורא המקצועי לזהות, להזדהות ולעבור מעין תהליך מקביל של התבוננות פנימה וצמיחה. לגעת נפש בנפש, אומרת ד"ר גז.
למשל, סיפורה של דנה שהגיע לטיפול בגלל בולימיה ("תסמונת המתחזה", עמ' 23). למטפלת אין ניסיון בנושא, אך דנה ואימה התעקשו עליה והיא קיבלה על עצמה את האתגר, עם לא מעט חשש. במהלך הטיפול ניכרו הישגים, אך דנה פרשה מהטיפול והשאירה את המטפלת עם הרבה אמביוולנטיות לגבי השלכותיו לעתיד הרחוק.
אבל לא רק לקורא המקצועי נועד הספר. זו הזדמנות גם לאחרים להציץ לעולמה של עו"ס מטפלת ולטעום מעומקי העבודה של המקצוע. ואולי גם כאן, הסיפורים מאפשרים "לגעת נפש בנפש" ומעוררים מחשבות.
ד"ר גז מאפשרת הצצה נדירה ולא קונבנציונלית לתחום הטיפול: מה המטופל מעורר במטפל, איפה הוא פוגש את הקשיים, החרדות והרגשות הלא קלים שלו עצמו ושל האדם שהוא נדרש לעזור לו. השתקפות. גלריה מגוונת של מטופלות מייצגת את הנושאים הנפוצים המעסיקים עו"ס נשים ונערות: הפרעות אכילה, זוגיות לא בריאה, יחסי הורים-ילדים, נערה מתבגרת לאור אלימות ועוד.
במצבים קשים של התמודדות עם אובדן, כמו מטופלת חולת סרטן ("הפחד לאבד מטופלת", עמ' 47) מתעוררות מחשבות כמו איך אני עצמי הייתי מגיבה אילו חליתי בסרטן; אילו מסרים לשדר – מסר של רגיעה (הבטחות מחבקות) או של חיזוק כוחות ללא הבטחות שווא? או מה לעשות במקרה של אישה מצליחה ואוהבת, שנמצאת בזוגיות אלימה וכל רצונה הוא ללמוד איך לעזור לבן זוגה לשנות את דרכיו ("פנטזיית ההצלה", עמ' 55)?
לאורך כל דרכה המקצועית, ד״ר גז עוסקת בשילוב כלים יצירתיים, ואלה באים לידי ביטוי גם בכתיבתה. בשלושת הספרים שכתבה היא מציעה אוצר של תובנות, רגשות והדהודים אישיים ומקצועיים
גז מובילה אותנו בספרה לאורך הטיפולים ולרוחב מנעד הנושאים, עם הבזקים רבים למוכר לנו מהפרקטיקה שלנו עצמנו. ברהיטות היא מציגה את עצמה כשוקלת את יכולותיה, לומדת מכל אחד ומכל דבר ויוצרת קשר טיפולי עם יחס דיפרנציאלי, תואם נושא ומצב. לאורך כל הדרך, היא משתפת אותנו במחשבות, ברגשות ובמידע.
לקרוא, ללמוד ולקבל השראה ורעיונות.
לצאת מגבולות הגזרה: אוסף כלים יצירתיים לשימוש בתהליכי טיפול, הדרכה, חינוך, ייעוץ וניהול
אוריון הוצאת ספרים, 2025
על כריכת ספרה השלישי של ד"ר גלית גז יש איור המגלם את ההבטחה שבשם הספר: מטפלת אוחזת בידה חוט של בלון, שהוא למעשה מנורה המפיצה אור גדול. המטפלת פורצת מגבולות שבורים של מבנה גאומטרי ומתרוממת אל על.
בהקדמה אישית ומרגשת, שמתחילה בשיר "ערך": "למצוא בתוכך את הערך / מצריך ממך לצעוד בדרך / לא לדלג על שלבים / לא להתפשר על בערך…", מסבירה גז את מטרת הספר ואת הרציונל לכתיבתו: "ספר זה נולד במטרה לרכז עבורכם, הקוראים, ארגז כלים אישי ומקצועי".
שבעה פרקים בספר, כששני האחרונים הם לקט סיפורים קצרים ושירים. המבוא עוסק ביצירתיות ושילובה בטיפול לצורך קידום מטרות ההתערבות. לא רק בעבודה סוציאלית, אומרת גז, כי אם בתחומים רבים נוספים.
חיפשתי שירים לרפא את הנפש, שירים שיעזרו לי לעזור לאחרים… ובתוך החיפוש מצאתי שירים בתוכי
הפרק הראשון מציג "תרגילי כתיבה". הכלי המוצע הראשון הוא הנייר המקומט; זה שאי אפשר ליישר אותו ולהחזירו לקדמותו. ממש כפי שאי אפשר להחזיר מילים שנאמרו או מעשים שנעשו. לתיאור הכלים מתלוות תובנות, הצעות לשימוש ודוגמה להמחשה. באותו מבנה מוצגים גם תרגיל כתיבה אינטואיטיבית, מכתב לעצמי, השלמת משפטים, מכתב לילד שהייתי, המכתב הנסתר, סיפור חיי, מכתב תודה, כתבה על אודותיך בעיתון וברכה ליום הולדת תשעים. המגוון כולל התבוננות עצמית יצירתית, כמו מה אכתוב לעצמי בעוד שנים – מהאני של היום לאני בן התשעים.
הפרק השני הוא "תרגילים מובנים". זהו הפרק הארוך בספר, והוא מציע 48 כלים. התרגילים הם "ציורים או שרטוטים המאפשרים התייחסות לתפיסות, למחשבות ולרגשות… על המטופל למלא בהם את החסר – בכתיבה או בציור – בהתאם להנחיות". כל איור מוצג בלוויית שאלות מובנות להתייחסות ולשיח: "אני כספר", "ארון סודי", "האי הבודד", "העצם בגרון" ועוד. היצירתיות מציפה ומפתיעה, בעיקר בפשטות האיורים אל מול העומק שהם מאפשרים: פתיחה של עולם רגשי ואפשרויות להעמקת השיח והטיפול.
הפרק השלישי הוא "תרגילים מובנים לפעילות בקבוצה ובצוות". המשתתפים עובדים בזוגות או יותר ומשתפים את הקבוצה בתוצרתם. "אני בקבוצה" מציע לבחור באחד מששת המצבים של מיקום היחיד בקבוצה, להסביר את הבחירה ולענות על שאלות כגון: האם את/ה מרגיש/ה טוב עם הבחירה? האם היית משנה את המיקום, לו יכולת? ועוד. דף אחר מציע תיאור של עבודה בצוות, אשר מרים יחד סלע ענק וכבד: מהו המיקום שנבחר, מה את/ה מרגיש ועוד. יש אפשרויות רבות למיקום בפעילות קבוצתית, ויש הרבה אפשרויות להעמקה ולתובנות בהתייחס למיקום ולמעורבות.
הפרק הרביעי – "פעילויות יצירתיות" – נפתח במעין מבוא, שבו מציינת גז, בין היתר, כי "תהליך עבודה הכולל פעילויות יצירתיות ואמנותיות עשוי להיות צינור לגילוי עצמי ולהתבוננות פנימית, המאפשרים לאדם לזהות ולהביע רגשות מורכבים שהוא מתקשה לבטא מילולית" (עמ' 161). בפרק זה מוצעים עשרה כלים, שהראשון שבהם הוא "שמש בבקבוק" – כלי פשוט ואישי אשר מחמם את הלב ומחזק את העצמי (עמ' 162). האחרים הם "אנחנו כעיגולים", "תמונת ילדות", "החיים כמטפורה", ועוד. אהבתי במיוחד את "החיים כמטפורה", אשר מציע העמקה לתוך האני ו"דף חזון". למעשה, כל הרעיונות כאן הם רבי־עוצמה.
הפרק החמישי – "פעילות באמצעות קלפים השלכתיים" – כולל פעילות עם ערכות קלפים שיצרה המחברת: "קלפי להבה" ו"קלפי מים". הפעילויות מורכבות ודורשות הסבר מקדים, וכדברי ד"ר גז – "אין בחירה אחת נכונה לקלפים (כמובן), שכן הבחירה והפרשנות הן אישיות ומבטאות את תחושותיו ואת מחשבותיו הייחודיות של כל אדם ואדם" (עמ' 189).
הפרק הששי – "סיפורים קצרים" – מציע את הסיפור הקצר ככלי טיפולי. כולנו שמענו סיפורים בילדותנו, נלכדנו בקסמי השפה, אגרנו והפנמנו, ולאחר שרכשנו את השפה – למדנו גם אנחנו לספר סיפורים. השפה היא התקשורת בינינו והסיפור הוא כלי מוכר במגוון גישות טיפוליות. "שילוב טקסטים מנגיש לאדם תחושות וחוויות מורכבות מחייו, ואיתן התחושות והחוויות שטרם עיבד – במודע או לא במודע", כותבת גז. "כעת יכול האדם, באמצעות הטקסטים, לעבד את רגשותיו המעוכבים בעקבות אירועים שחווה ולשנות את דרכו" (עמ' 202). בפרק מובא גם לקט סיפורים שהוכיחו את עצמם כיעילים בטיפול, עם הצעות להתייחסות ולשיח.
הפרק השביעי הוא "שירים", ובדומה לקודמו משתמש בשירה ככלי טיפולי, בנוסף למנגינה או לניגון המתלווה אליהם. השירים המובאים כאן הם יצירותיה של ד"ר גז, עם תכנים מעולם הטיפול.
הספר הוא אוצר של ממש לסל הכלים של עו"ס מטפל, בתחומים שונים ובטיפול פרטני או קבוצתי. הוא גם מעשיר ומרחיב דעת בקבוצות הדרכה ולמידה של אנשי מקצוע, לא בהכרח עו"סים. בקריאת הספר פגשתי מבנים מוכרים ולצידם מבנים מפתיעים, ובעיקר למדתי הרבה.
***
אהובה אוברשטיין | MSW, עו"ס מומחית. ahuva.o@gmail.com