הסיפור של אורן לוי, יו"ר הוועד הארצי החדש של אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ברשות המיסים, מתחיל בשי לחג שלא הגיע, ומתגלגל דרך עמותת חסד לנזקקים, עצה מהרב הראשי מרדכי אליהו, סיוע לעובד אחד להגשים חלום, והרבה דברים שנלמדו בדרך.

לוי, בן 56, מתגורר במעלה אדומים ועובד במס הכנסה כבר 35 שנה. הוא נשוי, אבא לשלושה וסבא לנכדה אחת. מלבד הובלת הוועד, הוא מנהל תחום תביעות וביטוח בחשבות אגף מס הכנסה ברשות המיסים, תפקיד ייחודי שעוסק בתביעות משפטיות כספיות אזרחיות. אבל בין הררי ניירות, חישובי תביעות וביטוחים והסכמי שכר, מתגלה אדם עם הרבה צניעות, פשטות ולב.

40 חודשי עבודה זמנית, והעלבון שנשאר עד היום

האירוע שעיצב את דרכו של לוי קרה בחודש מרץ 1991. מלחמת המפרץ הסתיימה רשמית, ובירושלים סוף סוף הסירו את הניילון והמסקינטייפ מהחלונות. לוי, חייל משוחרר, נשוי טרי ובוגר לימודי הנהלת חשבונות, התחיל לא מזמן לעבוד באגף החשבות של מס הכנסה, כמחליף של עובדת בחופשת לידה. במסדרונות המשרד ברחוב כנפי נשרים עברו נציגי הוועד בין המשרדים ושולחנות העובדים, איחלו חג שמח והעניקו שי לחג. ליד השולחן של אורן הם עברו, לא העניקו שי ואפילו לא אמרו חג שמח. הוא היה זמני.

"זה בסדר שמתנה מקבלים רק אחרי תקופת עבודה, אבל לפחות אומרים חג שמח ונותנים יחס לבן אדם", נזכר לוי, "עד היום זה צרוב בי, וזה מה שגרם לי לרצות להיות בוועד". לדבריו, "כשסיימנו את היום וכולם הלכו הביתה עם השי לחג, אני הלכתי בלי כלום ואמרתי לעצמי שאם אני אהיה בוועד זה לא יקרה. גם עובדים חדשים יקבלו לפחות משהו סמלי, בשביל ההרגשה הטובה".

העובדת שלוי החליף חזרה מחופשת הלידה, אבל מנהליו היו מרוצים ממנו והוא החליף עובדת אחרת שיצאה לחופשת לידה, באותו תחום. "ככה התגלגלתי במשך שנה ו-8 חודשים כעובד מחליף, וכשלא היה לי תקן בחשבות עברתי לאמרכלות למשך עוד שנה ו-8 חודשים, עד שהתפנה תקן בחשבות". ומאז ועד היום, הוא שם, בחשבות.

העצה מהרב הראשי ועמותת החסד

כמה שנים מאוחר יותר, נערכו בחירות לוועד. "ידעתי שאני רוצה להציע את עצמי", מספר כהן, "אבל ראיתי שמתמודדים שם 'אריות' ותיקים". אחרי התלבטות הוא הלך להתייעץ עם לא פחות מאשר הרב הראשי לישראל באותה תקופה. "הראשון לציון מרדכי אליהו זצ"ל – שעד היום יש תמונה גדולה שלו במשרד שלי. אמרתי לו שאני מתלבט אם להתמודד לוועד ושאני רואה בזה שליחות. הוא שאל אותי מה זה יועיל לעם ישראל אם אני אלך, וסיפרתי לו גם את הסיפור שלי, על הצורך בנתינה, וגם על עמותה שהקמתי באותה שנה. הוא אמר לי 'תלך, אתה תצליח'".

העמותה שהקים לוי התחילה מטובה שביקשה ממנו חמותו, להביא מצרכים למשפחה נזקקת במעלה אדומים. "עשיתי קנייה לאותה משפחה והלכתי להביא להם", הוא נזכר בהתרגשות. "ריגש אותי שהילדים התלהבו לקבל במבה. אמרתי לעצמי שיש דברים שנראים לנו מובנים מאליהם, אבל יש ילדים שצריכים את זה ומתרגשים מזה. וואלה, משם זה המשיך לעוד קנייה ואז לעוד משפחה, לאסוף כסף כדי להביא לעוד משפחות, וכיום זו עמותה מוכרת שקיימת כבר 26 שנה".

עמותת נתיב צח"י פועלת במעלה אדומים ומסייעת לכ-130 משפחות נזקקות בעיר. היא קרויה על שם ציון חי באדי ז"ל, דוד של אשתו של לוי, ועל שם נתיב קוצרו ז"ל, בן העיר שנפל בקרבות 7 באוקטובר.

"חוששים שאיחוד אגפים יביא לצמצום בכוח האדם"

אורן נבחר לוועד המקומי של נציבות מס הכנסה, ושימש כגזבר הוועד במשך קרוב ל-20 שנה. לפני 6 שנים נבחר לראשות ועד הנציבות, והחל לשמש כגזבר גם בוועד הארצי וכסגנו של יו"ר הוועד הקודם, ואדים אבנשטיין. "נכנסתי בעצם להיות מספר 2 שלו, ומאז אנחנו מאוד קרובים, למדתי ממנו המון", אומר לוי, "בבחירות האחרונות, ברגע שוואדים פינה את המקום, נראה לי אך טבעי לגשת לתפקיד יו"ר הוועד ולהיבחר".

כחבר בוועד הנציבות במשך תקופה ארוכה כל כך, לוי ראה את המהלכים הרוחביים שהנהלת רשות המיסים ביקשה לבצע. "אחד הדברים הכי קריטיים שהיו במס הכנסה במהלך השנים האלה זה הניסיון שנעשה לאחד בין אגפי מס הכנסה ומס רכוש לבין אגפי המע"מ והמכס ולהפוך את זה ליחידה אחת של רשות המיסים". נכון להיום, רשות המיסים היא למעשה איחוד של ארבעת הגופים הללו, ומתנהלת תחת שני ועדים שונים: מס הכנסה ומס רכוש בהובלתו של לוי, ומע"מ ומכס בהובלת דורון שזו.

"הייתה התנגדות מאוד נחרצת של הוועדים לכל האיחוד הזה, מתוך דאגה לשלומם של העובדים, וחשש שיקצצו בכוח אדם" אומר לוי. "ב-2004, אחרי ההתנגדות הרצינית שהקימו הוועדים, הוחלט לאחד את ההנהלות תחת מנכ"ל משותף, אבל שמתחתיו תהיה הפרדה".

"עם השנים העבודה עם ההנהלה התחילה להיות משיקה וקרובה, אבל עדיין עד היום עומד עניין האיחוד באוויר, שזה 'החלום הרטוב' של כל מנהל ושל כל ממשלה שמגיעה", הוא אומר. "הרעיון המרכזי הוא שכשאזרח מגיע למשל לפתוח תיק במס הכנסה הוא לא יצטרף לפתוח תיק בנפרד גם במע"מ, אלא שהכול יהיה משותף. ועם זאת, אנחנו חוששים שברגע שהאיחוד הזה יקרה, זה עלול לצמצם את כוח האדם".

איך מתמודדים עם זה?
"אז קודם כל, ואני חושב שגם ההנהלה מסכימה לזה, יש חוסר גדול בכוח אדם. כך שגם אם יהיה איחוד ויהיו משרות שלא יהיה בהן צורך אמיתי, יש הרבה מאוד משרות כמו מפקחים ותפקידים נוספים שאם היו מביאים אליהן עוד כמה מאות עובדים המצב היה הרבה יותר טוב. כרגע כשבודקים תיקי מס הכנסה למשל, הרבה פעמים בודקים את זה חלקית, כי אין מספיק עובדים כדי לעבור על כל התיקים בצורה איכותית. אז אם יהיו צמצומים במקום אחד, יש מספיק מקומות אחרים בתוך רשות המיסים שצריכים עובדים מוכשרים ומנוסים מתוך הרשות".

"לאפשר לאנשים שנפגעו כמה שיותר בטחון וכמה שפחות בירוקרטיה"

בתוך מלחמת 'שאגת הארי', כמו במלחמת חרבות ברזל וב'עם כלביא' לרשות המים תפקיד מרכזי בטיפול בנזקי רכוש. "אתה רואה אנשים שאיבדו הכל. אדם עומד מול קיר ואומר "פעם זה היה הבית שלי", מכל הבית שהיה לו נשאר רק קיר, כותל", מספר לוי על האירוע הקשה בבית שמש, שהגיע אליו זמן קצר אחרי פגיעת הטיל. "זו רק דוגמה לאנשים שאנחנו עוזרים להם כשהם נמצאים במצב קשה, בחסר ודאות. אנשי מס רכוש מגיעים ונותנים להם לפחות את הוודאות הזו".

איך נראית פעילות מס רכוש במלחמה הנוכחית?
"עובדי מס רכוש אמונים על בדיקה ותשלום על הנזקים לאנשים הם אלה שמגיעים ראשונים לכל זירה לפעמים תוך סיכון חיים אמיתי. במלחמה הזאת כמו בכל המלחמות הקודמות, הבן-אדם שהבית שלו נהרס וכל החיים שלו נהרסים פוגש אותם ראשונים, כי אלה הם האנשים הראשונים שבאים אליו ומושיטים לו יד. רשות המסים עושה הכל על מנת להקל על האזרחים אם זה מסלולים ירוקים, אם זה להביא שמאים במהירות האפשרית, אם זה לתת פתרונות דיור כמו בתי מלון".
ברשות המסים דואגים גם לפתרונות דיור עבור מי שבתיהם נהרסו, בשיכון מהיר בבתי מלון וביצירת חלופות דיור ממושכות שאינן בתי מלון, כלקח מהמלחמה הקודמת שבה מפונים רבים נותרו בבתי המלון חודשים ארוכים "על מזוודות".

ומה זה מסלול ירוק?
"מי שהבית שלו נפגע בהיקפים של עד 30 אלף שקלים יכול למלא טופס על הדברים שנפגעו לו בבית ללא הוכחת נזק, זה במטרה לאפשר לאנשים כמה שיותר ביטחון וכמה שפחות בירוקרטיה".

"לא צריך להגיע לקצה, כי אז אתה נאלץ להפעיל כוח"

בתוך המלחמה יש גם לא מעט נושאים שוטפים שדורשים את טיפולו של יו"ר הוועד החדש. חלק הם אתגרים שלמד לטפל בהם בעבר לאורך שנותיו הרבות ברשות.

איזה אתגר רוחבי שהתמודדת איתו כחבר ועד זכור לך במיוחד?
"ב-26 שנה יש הרבה אתגרים, אבל אם אני צריך לבחור אחד ניקח לדוגמה את המעבר שהיה לנו מגבעת שאול לבניין ג'נרי שאנחנו נמצאים בו היום. כיום זה בניין בעייתי בכל מיני מובנים, עם פחות חנייה, יותר פקקים בדרך ועוד בעיות. זה היה מאבק מאוד גדול שהעובדים יקבלו את התנאים הראויים כשעושים את המעבר, עד לרמה שהשבתנו את כל המקום לחמישה ימים. המאבק הגיע אפילו למקומות משפטיים וזה היה אתגר רציני, אבל בסוף עברנו. לא עם כל מה שאנחנו רוצים, אבל חיים עם זה".

מה היית עושה אחרת?
"נערך טוב יותר מראש ולא מגיע למקומות משפטיים. הייתי עושה את הדברים בהידברות לאורך זמן כדי להבטיח שהדברים קורים על הצד הטוב ביותר לטובת כולם. לא צריך להגיע לקצה, כי אז אתה נאלץ להפעיל כוח".

מה היעדים מבחינתך כיו"ר הוועד?
"לפני שוואדים סיים בוועד הוא התחיל הסכם שכר שיהיה הבסיס להסכם באיחוד אגפים עתידי. הוא נועד לתת הטבות שכר למפקחים ולאנשי המקצוע, תוך התחייבות שמיד בסיום ההסכם הזה נכנסים למו"מ על הסכם גדול עבור כל עובדי האגפים. המטרה שלי היא גם להביא הטבות שכר, וגם באיחוד האגפים לשמור שאף אחד לא ייפגע. זה מהלך גדול שישנה את כל המבנה הארגוני של רשות המיסים".

"אתה רואה אדם שהצלחת לעשות לו טוב"

התחלת את החברות בוועד ממקום של רצון לעזור לפרט. איזה אירוע פרטני היה לך שאתה זוכר?
"יש בחור שעבד פה, משותק 100% בכל הגוף, מתנייד עם כסא גלגלים, אני רק מדבר על זה ואני מתרגש, הוא פנה אליי פעם ואמר לי שאנחנו יוצאים לטיולים ולאירועים ולדברים כאלה, והוא לא יכול למרות שהוא מת לצאת לטיול. שאלתי אותו 'אם היית יכול לצאת לטיול, לאן היית רוצה לצאת?', והוא אמר שהוא היה רוצה לנסוע לקברי צדיקים ביחד עם אימא שלו, שהיא אלמנה. אני לא הבנתי מה הבעיה, והוא אמר לי שכדי להגיע למקומות כאלה צריך רכב מיוחד, 'נכונית', שיש לו רמפה מיוחדת, רכב גדול. אמרתי לו 'סבבה'.

"הלכתי להנהלה וסיפרתי להם את הסיפור, אמרתי להם שאנחנו רוצים לדאוג לטיול לאותו עובד, בדקנו עלויות וסיכמנו שנשלם על זה חצי מהוועד וחצי מההנהלה. ובאמת בוקר אחד עשינו לו הפתעה עם המכונית הזו, שהייתה צמודה אליהם, ולקחה אותם לטיול בקברי צדיקים. למחרת בבוקר הוא הגיע מאושר ומאוד התרגש. הוא קנה בקבוק ערק כמזכרת מאחד האתרים, ואמר שהוא רוצה להביא לי אותו, וזה באמת אחד הדברים הכי מרגשים שהיו לי אי פעם. אתה רואה אדם שהצלחת לעשות לו טוב".