השעה שלוש לפנות בוקר, לילה קר של תחילת מרץ. אורות רכב פרטי מתקרבים למעבר רנתיס, סמוך לאלעד. הרכב עוצר במחסום. מפקחי יחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) של משרד החקלאות וביטחון המזון מסמנים לנהג לעמוד בצד לבדיקה. במבט ראשון הכול נראה שגרתי, אבל משהו בכל זאת מעורר את חשדם.

כשנפתחים תא המטען ודלתות הרכב, נחשפות אלפי ביצים דחוסות בספסל האחורי וממלאות את חלל הרכב, ללא קירור וללא פיקוח. הנהג, ישראלי תושב בני ברק, טוען שמדובר בביצים ל"שימוש אישי". בתוך פחות מ־48 שעות יחשפו מפקחי משרד החקלאות שורת ניסיונות הברחה נוספים: אלפי ביצים נוספות שיועדו למכירה במגזר החרדי, יותר מ־160 קילוגרמים של גבינות שיוצרו ברמאללה, ומאות קילוגרמים של בשר שהוברחו מכפר פלסטיני באזור נבי אליאס בדרכם לחנויות בישראל.

בזמן שהמלחמה מסיטה את תשומת הלב הציבורית לחזיתות אחרות, ביחידת הפיצו"ח פועלים מסביב לשעון כדי לעצור את המזון הלא מפוקח רגע לפני שהוא מגיע לצלחת של הציבור הישראלי.

"המטרה שלנו היא שמירה על בריאות הציבור ועל היכולת להמשיך לייצר מזון בארץ"

יחידת הפיצו"ח, היחידה המרכזית לפיקוח, אכיפה וחקירות במשרד החקלאות הוקמה ב־1994, ומאז הפכה לאחד מגופי האכיפה המרכזיים של המשרד. אנשיה פועלים במעברי הגבול, בקו התפר, בשווקים, במשחטות, בשדות ובכבישים. הם מאתרים הברחות של בשר, ביצים, גבינות, פירות וירקות מהרשות הפלסטינית, מסכלים 'שחיטה שחורה', מטפלים בפגיעה בבעלי חיים, תופסים ביצים מזויפות, מאתרים מחלות ומזיקים בצומח, ומפעילים מערך חקירות ואכיפה שמזכיר לעיתים יחידת משטרה לכל דבר.

"בהתאם לתפיסת ההפעלה שפיתחנו ביחידה בשנה וחצי האחרונות, אנחנו מחמירים ומגבירים את האכיפה מול מפרי החוק", אומר משה אחרק, מנהל יחידת הפיצו"ח. "אנחנו תופסים הברחות של מזון, תוצרת חקלאית צמחית ואפילו בעלי חיים. המטרה העיקרית שעומדת לנגד עינינו היא שמירה על בריאות הציבור ועל היכולת שלנו להמשיך לייצר מזון בארץ".

לדבריו, הציבור לא תמיד מבין את גודל הסיכון. "אנחנו תמיד אומרים לאזרחים לקנות מזון במקומות מפוקחים ומסודרים, כי לא מה שתמיד זול זה מה שטוב".

ביצים בפסח, בשר ברמדאן, ירקות בראש השנה

כשנתפס מבריח, הרכב שלו מוחרם, התוצרת מושמדת ונפתח נגדו הליך פלילי. מעבר לכך, היחידה מחייבת את המבריח לשאת גם בעלויות ההובלה, האחסנה וההשמדה של הסחורה. לדברי אחרק, "רק בשנה האחרונה החזרנו לקופת המדינה יותר ממיליון שקלים בגין עלויות ששולמו על ידי מבריחים".

הברחות המזון מתגברות במיוחד סביב תקופות חגים, בהתאם לעלייה בביקושים בשוק המזון. לפני פסח עולה הביקוש לביצים, לפני ראש השנה מזנקת צריכת הירקות, ובתקופת הרמדאן גדל הביקוש לבשר. "גורמים עברייניים בישראל וברשות הפלסטינית מנצלים את התקופות האלה ומנסים להבריח כמויות גדולות של מוצרים לא מפוקחים", מסביר אחרק. "בתקופות האלה אנחנו מגבירים את הפעילות ואת שיתופי הפעולה, כדי למקסם את המודיעין והאכיפה".

לדבריו, שיטות הפעולה של המבריחים הופכות מתוחכמות יותר. חלקם מציגים תעודות מזויפות של חקלאים מהרשות הפלסטינית, ואפילו של משקים בבעלות ישראלים ביו"ש. אחרים משתמשים בחותמות מזויפות של מכוני מיון ישראליים על ביצים שלא עברו כל פיקוח.

"לפעמים אנחנו מתקשרים לחקלאי ששמו מופיע במסמכים ומגלים שהוא בכלל לא מגדל את התוצרת שמופיעה בתעודה", מספר אחרק. "במקרים אחרים אין הלימה בין מה שכתוב במסמכים למה שנמצא על המשאית".

כשעולה חשד, הנהג מעוכב לחקירה, הסחורה נתפסת והרכב מועבר לחניון. במקרים של בשר, חלב וביצים, היחידה נוקטת, לדבריו, "יד קשה במיוחד". "אנחנו יודעים שיש מעט מאוד משחטות מפוקחות מעבר לקו הירוק", הוא מסביר. "לכן כשנכנס בשר מהרשות הפלסטינית זה מיד מעלה חשד. אותו דבר עם ביצים: אם מגיעה משאית עם ביצים שעליהן חותמות של מכון מיון ישראלי, אבל היא מגיעה מיו"ש, זה לא הגיוני ומייד מדליק נורה אדומה".

תנינים בתחתונים בנתב"ג

אנשי היחידה לא נלחמים רק בהברחות מזון, אלא גם בהברחות בעלי חיים, ונתקלים לעיתים במקרים שמזכירים סדרת פשע ביזארית. ניר חבר, בן 56, מנהל מרחב הדרום, עובד ביחידה כבר יותר משלושים שנה. הוא התחיל כמפקח צעיר במרחב המרכז והתקדם עד לניהול אחד האזורים המורכבים ביותר בארץ. לאורך השנים נתקל כמעט בכל תרחיש אפשרי. "ההברחות הכי מוזרות מגיעות דווקא דרך נתב"ג", הוא מספר. "אנשים מנסים להכניס לארץ בעלי חיים וצמחים אקזוטיים מכל הסוגים, מנחשים ועד סוסוני ים".

המקרה המוזר ביותר שהוא זוכר: "מצאנו שני גורי כלבים בתוך חיתול של תינוק. במקרה אחר מצאנו תנינים קטנים בתחתונים של נוסע שחזר לארץ".

אבל לא הכול משעשע. במהלך מלחמת חרבות ברזל, הוקפצו צוותי היחידה לאזור עוטף עזה. "מצאנו שם שלוש משאיות עם מאות ראשי צאן ובקר", מספר חבר. "הנהגים טענו שהמשלוח מיועד לעזה, אבל היה ברור שאין שום אישור להכניס משלוח כזה בזמן לחימה עצימה. מהר מאוד התברר שמדובר בהברחה מהרשות הפלסטינית".

במקרה אחר נתפס משלוח גדול של זרעים מוברחים. "זה נשמע תמים", אומר חבר, "אבל זרעים יכולים לשאת מחלות שיחסלו ענפי חקלאות שלמים. זאת סכנה לביטחון המזון של ישראל".

לצד האכיפה במעברים, היחידה מטפלת גם בתופעת "השחיטה השחורה": שחיטה שמתבצעת מחוץ למשחטות מפוקחות וללא פיקוח וטרינרי. "אנחנו מנתחים נתונים של השירותים הווטרינריים על חיסון וסימון בקר וצאן מול כמויות הבשר שנמכרות בארץ", מסביר אחרק. "כך אנחנו יכולים לזהות גידול פיראטי ושחיטה לא חוקית".

בדרום, מספר חבר, התופעה נפוצה בעיקר בחלקים מהפזורה הבדואית וביישובים ערביים, אך גם בחברה החרדית. "אנחנו נתקלים גם בעדרי צאן וגמלים לא מסומנים ובחוות פיראטיות".

דרושים: עובדים ישרים, שירותיים – ואסרטיביים

יום עבודה של מפקח ביחידת הפיצו"ח שלהם לא משעמם, בלשון המעטה, וכל יום מביא איתו הפתעות חדשות. "יום אחד אתה יכול לחשוף בית מטבחיים לא חוקי בפזורה הבדואית בנגב, למחרת לבדוק כלי רכב במעבר גבול, וביום אחר לקבל דיווח על בעלי חיים שמוחזקים בצורה לא נאותה או לטפל בכוורות שמוצבות באופן לא חוקי", מסביר חבר. "אנחנו מטפלים במגוון נושאים רחב מאוד. זה דורש מאיתנו להתמצא בהרבה תחומים, אבל גם מרווח את השגרה. הגיוון הזה הוא חלק ממה שאני כל כך אוהב בעבודה שלנו".

העבודה, הוא אומר, רחוקה מלהיות סטרילית. "האנשים שאנחנו פוגשים הם פעמים רבות אנשים עם זיקה לפשיעה ולעבריינות. אנחנו נתקלים בהרבה התנגדות: צעקות, קללות, איומים ולעיתים גם אלימות".

לכן, לדבריו, הדברים החשובים ביותר בגיוס עובדים חדשים הם אמינות ויושרה. "כשאני שולח עובד לנקודה מסוימת אני רוצה לקבל תמונה אמיתית, הגיונית ואמינה של מה שהוא רואה במקום. אני מצפה מהם להיות ללא רבב ולשמור על טוהר מידות. אני מחפש אנשים ערכיים שמבינים למה הם שם, שידעו להתמודד עם נסיבות שקיימות בשטח, ושיראו את טובת מדינת ישראל ועם ישראל, קודם כול לפני הכול. כדי לבצע אכיפה בתחום שלנו צריך להיות לאדם ברור מה הוא עושה ובשביל מה".

"כמובן שהמפקחים שלנו צריכים להיות אנשים עם תודעת שירות גבוהה מאוד, מכיוון שאנחנו עובדים המון מול אזרחים", הוא מוסיף. "אנשים שמבינים שהפנים שלהם זה הפנים של השירות הציבורי, הפנים של מדינת ישראל, ושיתנהגו בהתאם".

ומה עוד נדרש מעבר לתודעת שירות וערכים? חבר אומר ש"מבחינה מקצועית, אני מאמין שאפשר ללמד כל אדם לבצע עבודה מצוינת, אבל מעבר למוטיבציה, כדי לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר צריך אסרטיביות. מפקחי יחידת הפיצו"ח נתקלים בתגובות מגוונות. החל מאנשים שפותחים את המזוודה שלהם בשדה התעופה ומגלים בה תמנון, או מבריח שפותחים תא המטען שלו ובמקום גלגל רזרבי מוצאים 300 ק"ג של בשר שנשחט בלי השגחה וטרינרית. צריך לדעת להתמודד בכל אחד מהמצבים האלה".

יד קשה כלפי מי שפוגע בבעלי חיים

תחום נוסף שעליו אמונה היחידה הוא אכיפת חוק צער בעלי חיים. צוותי הפיצו"ח פועלים 24 שעות ביממה בשלושה מרחבים: צפון, מרכז ודרום, ומטפלים בהתעללות, הזנחה וסחר לא חוקי בבעלי חיים.

"אנחנו נוקטים יד קשה כלפי מי שפוגע בבעלי חיים", אומר אחרק. "בין היתר אנחנו נלחמים בתעשיית הריבוי והמסחר בכלבים". בשנה שעברה ביצעה היחידה מבצע אכיפה רחב נגד בתי גידול מסחריים לכלבים, בשיתוף רשות המיסים. "ראינו אנשים שמוכרים כלב בארבעת אלפים או חמשת אלפים שקלים, בלי לדווח על ההכנסות ובלי תנאים ראויים לבעלי החיים".

לפני שבועות אחדים, בל"ג בעומר, עצרו מפקחי היחידה זוג שעשה את דרכו למירון כשבתא המטען של רכבם נמצאו 11 גדיים. בעלי החיים הועברו למקלט מוגן, נגד בני הזוג נפתחה חקירה והוגש כתב אישום.

"היחידה חוותה משבר. בנינו מחדש את תפישת ההפעלה"

בשנים האחרונות עברה יחידת הפיצו"ח טלטלה משמעותית. לאחר ביקורות קשות, כולל מצד מבקר המדינה, הוחלט לבצע שינוי עומק ביחידה. "היחידה חוותה משבר", מודה אחרק, שמונה למנהל היחידה בספטמבר 2023. "היו אירועים שחרגו מהנהלים, אבל הדברים טופלו. בשנתיים האחרונות בנינו מחדש את תפיסת ההפעלה".

השינוי כלל ארגון מחדש, עדכון נהלים, הכשרות מקצועיות, הקמת מוקד מרכזי לתלונות ומידע, ושיפור שיתופי הפעולה עם המשטרה, מג"ב ורשות המעברים. "העבודה שלנו נעשתה הרבה יותר מקצועית ושיטתית", אומר אחרק, "היום אזרח יכול לפנות למוקד ולעקוב אחרי הטיפול בפנייה שלו".

בימים אלה מקימה היחידה גם מרכז שליטה שיפעל 24/7 ויחבר בין כלל גופי הביטחון והאכיפה הרלוונטיים. במקביל, היחידה פועלת להחמרת הענישה. לדברי אחרק, במהלך 2025 הטילה היחידה קנסות בהיקף של יותר משבעה מיליון שקלים.

אחרק גאה לומר שהוא והעובדים כבר רואים תוצאות בשטח. "אני רואה את השיפור במקומות שהיו בעבר צווארי בקבוק. כשיש בידינו הוכחות מצולמות ממעבר הגבול אנחנו מקצרים את התהליך, ומתאימים את הקנס לפעולה של המבריח באופן מיידי. כשבלדר מזדמן שנתפס במעבר גבול מקבל קנס ומוטלות עליו הוצאות הטיפול, הוא לא ימהר לחזור ולהבריח, ולעיתים גם יסגיר את המבריח שבשליחותו הוא עובד".

"אני אוהב את מה שאני עושה ורואה בזה שליחות. הייתי רוצה שהמדינה תשתפר ביחס לזה"

ביחידת הפיצו"ח מועסקים כיום כ־80 עובדים. מרביתם ותיקים. לאחרונה יצאה היחידה למהלך גיוס רחב, בניסיון להתאים את כוח האדם לתפיסת ההפעלה החדשה. "אנחנו בונים את הכוח מחדש", אומר אחרק. "חשוב לנו להביא אנשים איכותיים ולהכשיר אותם נכון".

אבל העבודה, מודים שניהם, קשה ושוחקת. "זו עבודה מאוד תובענית", אומר חבר. "המפקחים עובדים הרבה שעות, גם בסופי שבוע ובחגים, נוסעים ברחבי הארץ, מוקפצים לאירועים ביטחוניים, וחשופים לסיכונים ביטחוניים ובטיחותיים".

וגם החיים האישיים נפגעים. "אשתי פחות אוהבת את האינטנסיביות", הוא אומר בחיוך. "נמאס לה מהטלפונים באמצע הלילה ומההקפצות. אני מצידי, מזכיר לה שהיא הכירה אותי כשכבר הייתי ביחידה, וידעה לאן היא מכניסה את עצמה. לפעמים צוחקים עלי שאשתי האמיתית זה בכלל מיכה, הפרטנר שלי לצוות שעובד איתי באופן קבוע", מוסיף חבר בחיוך.

למרות הכול, הוא לא חושב לעזוב. "לצערי יש הרבה מה לשפר ביחס לשירות הציבורי בישראל", הוא אומר. "הייתי יכול להרוויח יותר במקומות אחרים. אבל אני אוהב את מה שאני עושה ורואה בזה שליחות. הייתי רוצה שהמדינה תשתפר גם ביחס לזה".

אחרק מחזק את דבריו. "כמנהל יחידה גדולה שיש לה המון אחריות על בריאות הציבור, ביטחון המזון והגנה על בעלי חיים, חשוב לי מאוד לקדם אותה. המשרד נותן המון משאבים ליחידה, וייתן גם בעתיד, כדי לקדם הון אנושי טוב, גם מבחינת תנאים. אנשי היחידה עובדים קשה, מסכנים את עצמם ומגיע להם הרבה יותר מבחינת התנאים והמעטפת", הוא אומר. "אנחנו עובדים עכשיו על שיפור התנאים והשכר, כי ברור לנו שכדי להביא אנשים איכותיים צריך גם לתגמל אותם בהתאם".

המודל שמאפשר התפתחות מקצועית, ומבלבל את העבריינים

"כחלק מהשינויים המבניים ותפיסת ההפעלה שאנחנו מקדמים בתקופה האחרונה, אנחנו עובדים גם על התאמת תנאי השכר ותנאי העבודה, כך שישקפו את הסיכון והמסירות שהעבודה דורשת", אומר אחרק. "לצד זה, אחת הבעיות שזיהינו היא שמבנה היחידה שטוח ומקובע, כך שאין לעובדים לאן להתפתח וכמעט שאין אפשרויות לקידום. בימים אלה אנחנו בונים מודל ורסטילי, בדומה לגופי ביטחון כמו הצבא והמשטרה, שבהם עובד יוכל לעשות רוטציה בין אגפים ותפקידי אורך ורוחב שונים. מבנה כזה יאפשר לעובדים להתפתח לתחומים שונים שבאחריות היחידה, יצמצם את השחיקה, ייתן לעובד פרספקטיבה יותר רחבה ואחיזה טובה בפעולת היחידה."

לדברי אחרק, יש למודל כזה גם יתרון משימתי לא פחות חשוב: הוא מבלבל את המבריחים והעבריינים, שלא יודעים מי המפקח הקבוע, ומתקשים לבנות על דפוסי פעולה קבועים.

המשימה של אנשי הפיצו"ח מורכבת ומאתגרת, גם אם רוב הציבור כלל לא מודע לקיומה. "אנחנו שומרי הסף", אומר חבר, "אנחנו שומרים על בריאות המזון ובריאותם של אזרחי מדינת ישראל, על בריאות בעלי החיים ורווחתם ועל בריאות הצומח בארץ. אם ייכנסו לישראל מוצרים שלא גודלו או יוצרו בצורה מפוקחת ומוסדרת, לפי הסטנדרטים שנדרשים בארץ, הם יכולים להביא להתפרצות של מחלות, לפגיעה בבריאות הציבור או לחיסול של ענפי חקלאות שלמים. התפקיד שלנו הוא לשמור על הצלחת של הישראלים ועל היכולת הקריטית של ייצור מזון לעוד הרבה שנים קדימה".