"עובדים של רשות האוכלוסין יכולים לסיים עכשיו מבצע כלשהו, לטפל בקבוצה של זרים לקראת גירוש, לחזור הביתה מהעבודה, ופתאום לקבל טלפון 'עוד חמש שעות מגיע המשט לנמל אשדוד, תגיעו'. והם יגיעו" – כך אומרת שני שבתוב, יו"ר מועצת עובדי רשות האוכלוסין וההגירה, על ההתגייסות הייחודית של עובדי הרשות בטיפול במשתתפי המשטים הפרו-פלסטיניים לעזה.

ברצף המשטים שהגיעו לישראל בשנה האחרונה זכו העובדים לסיוע מיוחד של הסתדרות עובדי המדינה ומרחב אשדוד, בשל תנאי העבודה המאתגרים. "המשט הראשון הגיע בכיפור", אומרת עו"ד ג'ני סמולקין, מנהלת חטיבה ארצית בהסתדרות עובדי המדינה, "נדרשה היערכות לוגיסטית משמעותית. היה קר מאוד, ועו"ד אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, וחיים שייב יו"ר מרחב אשדוד, דאגו להם למעילים, למזון, למקררים, הייתה שם היערכות מיוחדת מאוד".

"קשה לתאר כמה שזה לא מובן מאליו", אומרת שבתוב, "הרשות הייתה צריכה אותנו, התייצבנו בנמל אשדוד ועבדנו מכיפור עד סוכות במשמרות של יותר מ-12 שעות. לכל תנאי העבודה – מזון, חימום, יכולת לעשות הפסקות בצורה נוחה – דאגו לנו בהסתדרות". חשוב לי לציין בעניין הזה את ארנון בר-דוד יו"ר ההסתדרות, את יו"ר אגף מרחבים אבי יחזקאל, את יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי, את יו"ר מרחב אשדוד חיים שייב, ואת ג'ני מהסתדרות עובדי המדינה ודייוויד פרטיאלי ממרחב אשדוד, שדאגו לנו לכל מה שצריך. זה באמת באמת לא מובן מאליו, כי זה נשמע הזוי שארגון עובדים צריך לדאוג לרזולוציות האלה כשהרשות לא דואגת, אבל זה מה שההסתדרות עושה".

מאז נערכו עוד שני משטים פרו-פלסטיניים, אחד מהם השבוע, וברשות האוכלוסין וההסתדרות נערכו ללוות את העובדים. אך בסופו של דבר לא היה צורך בעובדי הרשות, מכיוון שחיל הים עצר את הספינות והסב אותן לאחור בלב ים. שבתוב וחבריה ערוכים לאירועים דומים נוספים: "אם זה יקרה", היא אומרת, "אנחנו נהיה שם".

"הפעילים והתקשורת חיכו שניכשל, העובדים לא נתנו להם את ההזדמנות הזו"

הניסיונות של פעילים פרו-פלסטיניים, בהם פעילת האקלים גרטה ת'ונברג, לקיים 'משט הומניטרי' לרצועת עזה, נתקלו בכוחות חיל הים, שעצרו אותם ודאגו לגירושם חזרה לאירופה. אך מאחורי הפעולות המורכבות הללו עמדו גם אנשי רשות האוכלוסין, שהיו ערוכים לטפל ביעילות במאות הפעילים האנטי-ציוניים שניסו להגיע לאזור, בעבודה מסביב לשעון ובדאגה לתנאים הולמים עבור פעילי המשט בהתאם לאמנות הבינלאומיות.

"מצד אחד אלה אנשים שמגיעים כדי לפגוע בביטחון המדינה", אומרת שבתוב, "אבל מצד שני צריך לדאוג להם, כי אנחנו כפופים לאמנות הבינלאומיות ורוצים לעשות הכול לפי המוסר והחוק". סמולקין מוסיפה: "מדובר באירוע מאוד רגיש, מאוד מתוקשר ומאוד פוליטי. וגם כלי התקשורת והפעילים עצמם רק חיכו שניכשל, שתהיה איזו קטטה או שיקרה משהו לא יפה או שמישהו יתעלף, אבל העובדים לא נתנו להם את ההזדמנות הזו".

20 דקות ראיון לכל משתתף, כליאה, ולפעמים גם ליווי אישי בטיסה

"אחרי שהם נעצרים בלב ים, צה"ל מעביר אותם למשטרה שעושה להם בידוק כדי לראות שהם לא מחזיקים חפצים אסורים, ומשם הם עוברים אלינו", חושפת שבתוב את התהליך מאחורי הקלעים, ככל שניתן לספר. "אצלנו הם עוברים ראיונות, בערך 20 דקות כל ראיון, ואנחנו מדברים על מאות פעילים; אחרי תהליך מסוים אנחנו מודיעים להם מה המעמד שלהם ומתחילים למצוא עבורם טיסה חזרה לארץ המוצא שלהם. עד הטיסה הם מוחזקים באחד משלושת מתקני המעצר שלנו בגבעון שברמלה, יהלום בנתב"ג או קציעות בדרום, שם הם מקבלים את כל התנאים שמגיעים להם – מזון, שתייה, מקלחות בתנאים הולמים, עד שהם מגורשים חזרה לארץ המוצא".

יש מקרים חריגים?
"היה מקרה אחד של ניסיון אלימות מצד אחד הנתינים (השם בעגה המקצועית של תושב זר שמגיע לארץ ללא אישור, א.ג.) אבל לא ניכנס אליו. יש מקרים שיש חשש בריחה או סירוב לעזוב את הארץ, אז עובדים שלנו עולים לטיסה יחד איתם, מעבירים אותם עד לנקודה הרלוונטית במדינת המוצא וחוזרים לארץ".

"אנחנו גוף מבצעי עם סמכויות משטרה"

שבתוב מסבירה שרשות האוכלוסין וההגירה היא גוף מבצעי, ממש כמו כוחות הביטחון, והדרישות מהעובדים הן בהתאם. "אנחנו עושים מה שצריך. אנחנו פועלים בחירום, ולא יכולים להגיד שאנחנו לא עובדים בכיפור או בשבת. אם יש משימה, כל המנהל נרתם אליה, כי במקרה של המשט למשל מדובר באירוע ביטחוני. זו קבוצה של מאות אנשים ויותר, שנכנסים למדינה יחד ללא אישור. יש לנו סמכויות משטרה, גם בשגרה וגם בחירום, אם זה מעצר, עיכוב ואזיקה. רק בכליאה אנחנו נעזרים בשב"ס, בכל השאר אנחנו לא צריכים משטרה איתנו".

והמשטרה מתייחסת לזה גם ככה?
"זו נקודה בעייתית, כי אם אנחנו עכשיו במבצע אכיפה בדרום תל אביב או באירוע מיוחד, אנחנו צריכים למשל לחנות על המדרכה עם הסוואנה, או לנסוע בנת"צ, אבל אנחנו מקבלים על זה דו"חות והעובדים צריכים לשלם. יש לזה סיוע כלשהו אבל זה מצב אבסורדי".

בדרך להסכם קיבוצי

ברשות האוכלוסין כ-2,500 עובדים שמחולקים ל-5 מינהלים, כאשר המינהלים העיקריים שעסקו במשטים לעזה הם מינהל אכיפה וזרים, שכולל כ-300 עובדות ועובדים, ומינהל ביקורת גבולות שמונה כ-600 עובדות ועובדים, שמסייעים לעובדי מינהל אכיפה וזרים באירועים מבצעיים מהסוג הזה, שבהם יש חצייה בלתי חוקית של הגבול.

"מינהל אכיפה וזרים הם קצת עוף מוזר בשירות המדינה", אומרת סמולקין, "כי העבודה שלהם מאוד מגוונת, הם גם בתחום הפקידות והפיקוח, וגם במבצעים, במודיעין, בחקירות, ואלה דברים שכרגע שירות המדינה לא מספיק יודע להכיל. לכן כולם מועסקים בחוזים אישיים. מאז שהם עברו מהמשטרה ב-2014 זה הסטטוס שלהם, ומאז אנחנו מנסים להגיע להסכם קיבוצי, אבל רק לאחרונה פרצנו דרך עם זה".

מבלי להיכנס לפרטי ההסכם המתגבש, סמולקין אומרת שלפני מספר חודשים קיבלה הסתדרות עובדי המדינה את טיוטת ההסכם המיוחד, והם כעת לומדים אותו ומכניסים אליו תיקונים בהתאם לצרכי העובדים בשטח. "זה יסדיר את התנאים שלהם במסגרת הסכם קיבוצי מפעלי", מסבירה סמולקין, "הם יזכו לתוספות שכר והסתדרה של תפקידים וסמכויות. מדובר בעובדים טובים ויקרים ששומרים על הכניסה של מדינת ישראל, ועובדים בתנאים לא פשוטים ובשכר שצריך לעלות, ועל זה אנחנו עובדים כבר הרבה מאוד זמן".