נאדר אל קאסם חגג לפני מספר שבועות יום הולדת 52, שלווה בשינוי בחיים – מעבר מניהול משאבי אנוש במגזר הציבורי, לייצוג העובדים כמנהל חטיבה ארצית בהסתדרות עובדי המדינה. "מבחינתי אלה שני צדדים של אותו מטבע", הוא מספר, "בין אם זה עבור המעסיקים שמגיעים מצד אחד, ובין אם זו הסתדרות עובדי המדינה שמגיעה מצד שני, בסוף נפגשים איפשהו באמצע. המטרה של שני הצדדים היא בסוף פיתוח הון אנושי טוב לשירות המדינה לצד השגה של תנאים נאותים לעובדים. הרי אנחנו בהסתדרות לא נדרוש דברים שאנחנו יודעים בוודאות שיפגעו בשירות המדינה".

אל קאסם מחזיק את תיק משרד המשפטים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט, המרכז לחקר ימים ואגמים וכלל בתי החולים הממשלתיים בצפון, ואחראי על מספר נושאי מאקרו מול הנציבות, הממונה על השכר באוצר והחשב הכללי. הוא מגיע לתפקיד לאחר שנים ארוכות בנציבות שירות המדינה, שתפקידו האחרון בה עמד בראש אגף תנאי שירות ויחסי עבודה, אחת מליבות העשייה של הנציבות. לאחר מכן עבר לנציבות הכבאות וההצלה, שם שימש כראש מדור משאבי אנוש במחוז צפון. לאחר מספר שנים במרכז הארץ, הוא מתגורר בכפר ראמה בגליל, נשוי לאימאן, מפקחת במשרד החינוך, ואב לחמישה ילדים.

"להיות יוזמים, לא רק מגיבים"

בתור מי שהיה שנים מהצד השני של השולחן, נאדר מבין את האינטרסים של הנציבות ושל האוצר, ויודע מה חשוב להם ומה צריך כדי לעמוד במו"מ כזה. "צריך להיות יצירתי, זו אולי מילת המפתח", הוא אומר. "אנחנו צריכים להיות יוזמים, לא רק מגיבים. לא לחכות שהמדינה תיזום שינויים או תנחה ואז להגיב לזה, אלא גם ליזום פתרונות ושינויים בעצמנו בתוכניות ארוכות טווח – איך אנחנו רואים את עובדי שירות המדינה ב-2030, 2040, 2050, ונתחיל כבר מעכשיו בהסכמי מסגרת".

איך היוזמות האלה יכולות להיראות?
"כשמגיעים למו"מ צריך לבנות פלטפורמות שמציגות את איך אנחנו רואים את שירות המדינה בדברים כמו תהליכי הגיוס, תהליכי פיתוח העובדים, בנושא השכר. לבוא למעסיק ולהביא את עמדתנו אחרי שבדקנו וחקרנו את הנושא, גם בנוגע לתחומים שמשיקים להסכמים. האם המדינה תקבל את האבחנה שלנו במאה אחוז? לא יודע, אבל זו נקודת פתיחה שתראה שאנחנו מגיעים כשותפים ולא רק למו"מ, כי לשנינו יש אינטרס למשהו שיכול לשפר את מבנה שירות המדינה, את מבנה השכר, את תנאי ההעסקה, וגם יכול לשפר את השירות שהציבור יקבל מעובדי המדינה".

אל-קאסם הוא עורך-דין בהכשרתו, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, וגם בוגר תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון, וכבר מסמן את הכיוון בנוגע להתמודדות עם טכנולוגיות חדשות בשירות המדינה, "אי אפשר להתעלם מהטכנולוגיה שיכולה לשפר את השירות לאזרח", הוא אומר. "בהסתדרות עובדי המדינה ישנה הבנה שנדרשות התאמות, אבל צריך גם ליזום, לא רק להגיב. זה תחום שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנו, והוא יפגוש אותנו בעוד הרבה נקודות בשנים הקרובות".

את ההסתדרות הכיר אל-קאסם מתפקידיו בנציבות שירות המדינה ובכבאות. "הייתה לי הרבה עבודה מול האיגודים השונים, ובעיקר מול הסתדרות עובדי המדינה, אז אנחנו מכירים ויודעים לעבוד ביחד", הוא אומר. "בהמשך עברנו חזרה לכפר ראמה בצפון, ואחרי שהייתי 4 וחצי שנים קצין משאבי אנוש ראשי של מחוז צפון בכבאות והצלה, דליה דרעי שהיא חברה טובה שלי מהנציבות ויו"ר הוועד, בשיתוף מר אבי שלמה מנכ"ל העמותות, אמרה לי שמתפנה תפקיד בהסתדרות עובדי המדינה, וזה משהו שהרבה שנים רציתי לעשות, לתרום גם מהצד של העובדים ולהביא מהניסיון שלי".

השיחה עם אל-קאסם נערכת ביום שבו מוקמת לשכת האוכלוסין הראשונה לתושבים הדרוזים ברמת הגולן, בכפר מסעדה, אחרי כמעט 60 שנה שבהן רוב הדרוזים ברמת הגולן אינם אזרחי ישראל. נאדר, כבן לעדה הדרוזית, לא מסתיר את הגאווה. "אחרי הרבה שנים שהם היו תושבי קבע, עכשיו אחרי מה שקרה בסוריה עם נפילת המשטר והעזרה של מדינת ישראל לדרוזים, הם השתכנעו שלהיות אזרחים ישראלים זה הדבר הנכון", אומר נאדר. "הרבה מהם מתגייסים עכשיו לכיתות כוננות כדי לשמור על היישובים שלהם, ומקבלים הכשרה מהמדינה. אני חושב שזה צעד חשוב".

"בהסתדרות יש עבודת צוות, יש לך הרבה מאוד שותפים"

למרות הרקע העשיר בטיפול בעובדים, נאדר מעיד כי יש לו עוד מה ללמוד. "כל הנושא של מבנה ההסתדרות, סמכויות ההסתדרות, התקנונים השונים, מתי ואיך אפשר להכריז סכסוך עבודה, התנהלות מול ועדים, המון דברים שמהצד השני לא הכרתי", אומר נאדר. "אבל לשמחתי מנהלי החטיבות האחרים הם מקצוענים ואנשים עם נכונות לעזור, גם לעובדים שהם אחראים עליהם אבל גם למי שנכנס לעבוד איתם, והם קיבלו אותי בשמחה ונכונים לכל שאלה או התייעצות".

מה ההבדל שאתה מרגיש בין שיטות העבודה במקומות הקודמים לבין ההסתדרות?
"בתור מנהל או קצין, ידעתי שיש היררכיה ברורה, וזה לטובה ולרעה כי אני מקבל את ההחלטה ואם היא נכונה או לא, זה עליי. כאן אמנם גם יש את המימד של האחריות על ההחלטה, אבל האופי פה הוא של שיתוף פעולה, התייעצות, ועבודת צוות – גם של מנהלים, וגם עם האגפים השונים בהסתדרות ועם המרחבים. לדעתי זה נכון מאוד וגם מייצר יחסי עבודה טובים ונכונים יותר, כי ההיררכיה היא לא מוחלטת כאן, ויש לך הרבה מאוד שותפים שגם אם אתה בדרג מנהל והם לא, אתה עדיין יכול להתייעץ איתם וללמוד מהם".

"פגשתי את יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד כמה פעמים ואתה רואה שזה אדם מקצועי ברמות גבוהות, מתכונן ומבין בהמון דברים, וזה תוכן מקצועי, לא משהו כללי, אבל הוא מבין בדברים לעומק. אתה לא יכול להפתיע אותו, ועדיין הוא מדבר איתך בגובה העיניים. הוא מנהל ענייני, מצד אחד צנוע ומצד שני יודע לקבל החלטות ולעמוד מאחוריהן, וזה בעיני אחד הדברים החשובים למנהל".

איך הנסיעות מהגליל לירושלים כל יום?
"מקבלים את זה, יוצאים מוקדם בבוקר, שומעים בדרך מוזיקה או פודקאסטים, זה זמן טוב לחשוב ולתכנן, וגם יש לי יום בשבוע בצפון, שבו אני פוגש את היחידות הצפוניות, אז באו קצת לקראתי בעניין הזה. יו"ר הסתדרות המדינה אופיר אלקלעי דורש תפוקות ועבודה קשה, אבל יודע לפרגן ולבוא לקראת מי שצריך, וזה נותן לך מוטיבציה ורצון, אתה מגיע לעבודה עם חיוך כי אתה מקבל מזה הרבה מאוד משמעות".