הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 11 האחריות של היזם – מפתח לשינוי הטלת האחריות על היזמים היא מהלך מרכזי בהבטחת שינוי אמיתי. בעבר היזמים נהגו להסתמך על מנהלי העבודה ועל הקבלנים כדי לטפל בנושא הבטיחות באתרי הבנייה. התקנות החדשות מחייבות אותם להשתתף באופן פעיל בתהליך. משמעות הדבר היא שהיזם, שמחזיק את הכוח הכלכלי בפרויקט, יישא באחריות ישירה לבטיחות העובדים. צעד זה יכול לשפר מאוד את רמת הבטיחות. כשהיזם אחראי ישירות על הבטיחות, גדלה המוטיבציה שלו לייצר סביבה בטוחה, להשקיע בבטיחות העובדים ולהבטיח רמת בטיחות נאותה באתרי הבנייה. ככל שתקנות אלו ייאכפו בישראל, אנו צופים שנראה ירידה במספר תאונות העבודה, והציבור יוכל לצפות לבנייה בטוחה יותר הן עבור העובדים והן עבור הדיירים העתידיים. מדינות אחרות כבר השכילו להבין את החשיבות שבהטלת האחריות על 2015- היזם. בבריטניה למשל, תקנות מ מחייבות את היזמים לשאת באחריות על ניהול סיכונים לאורך כל שלבי הפרויקט – מהתכנון הראשוני ועד למסירת הפרויקט. חוק זה יצר סטנדרט חדש שבו היזמים מחויבים להבטיח כי כל שלבי הפרויקט מנוהלים בבטיחות, ולא ניתן להתחמק מהאחריות הזו באמצעות העברת תפקידים לקבלנים בלבד. כך ניכרת ירידה בתאונות עבודה בענף הבנייה בבריטניה. קיימים כמובן גם אתגרים. כיצד יבטיחו שהיזמים באמת יקבלו אחריות ולא יסתפקו בהצהרות? כיצד נימנע מטשטוש אחריות בין כל בעלי התפקידים? התשובות לשאלות אלו טמונות בעיקר באכיפה יעילה ובהרתעה באמצעות קנסות כבדים. רק כך נוכל לוודא שהשינוי בתקנות יתרום לשיפור אמיתי ולא יישאר בגדר חקיקה על הנייר. אחריות משותפת מנהלי העבודה, שמנהלים את הפרויקט בשטח, נושאים באחריות כבדה על בטיחות העובדים כבר כיום. עם כניסת התקנות החדשות, האחריות תעבור גם לבעלי תפקידים נוספים כמו היזם, הקבלן, מנהל האתר ובקר הבטיחות. על אף הבשורה הגדולה בתקנות החדשות, הן עדיין דורשות תיקונים טרם אישורן הסופי. ראשית, על התקנות החדשות לחדד ולהגדיר בפירוש את מדרג האחריות ואת האופן שבו כל בעל תפקיד אחראי לתקן את ליקויי הבטיחות שהוא נחשף אליהם ולדווח לגורם שמעליו על קיומם. רק כך תתאפשר אכיפה אפקטיבית ויימנע פיזור אחריות, שבסוף אינו מותיר אף גורם אחראי במקרה של תאונה. שנית, יש לבטל את היוזמה הנוכחית לפצל את תפקיד מנהל העבודה לשני בעלי תפקידים שונים, שאחד אחראי לבטיחות בלבד והשני לניהול האתר בלבד. הפיצול המוצע ייצר ניגוד אינטרסים בין בעלי התפקידים, ייצר תפקיד מרכזי של מנהל אתר שלא יישא כלל באחריות לבטיחות, ואף צפוי להוריד את הרמה המקצועית של מנהלי העבודה, משום שמנהלי העבודה הקיימים יעדיפו לשמש מנהלי אתר ולא לשאת באחריות לבטיחות ולחשיפה המשפטית שהיא מביאה עמה. המאבק המתמשך של ההסתדרות ואיגוד עובדי הבניין הוביל להישגים מרשימים, והרחבת האחריות על בעלי תפקידים נוספים לרבות על היזם היא מפתח לשינוי תרבות הבטיחות בישראל. בטיחות אינה מותרות – היא חובה מוסרית. רק כאשר כל הגורמים יקבלו אחריות, נוכל לשאוף להקטנת מספר תאונות העבודה ולהבטיח עתיד בטוח יותר לכל עובדי ענף הבנייה בישראל. ״כשהיזם אחראי ישירות על הבטיחות, גדלה המוטיבציה שלו לייצר סביבה בטוחה, להשקיע בבטיחות העובדים ולהבטיח רמת בטיחות נאותה באתרי הבנייה״ ״המאבק המתמשך של ההסתדרות ואיגוד עובדי הבניין הוביל להישגים מרשימים, והרחבת האחריות על בעלי תפקידים נוספים לרבות על היזם היא מפתח לשינוי תרבות הבטיחות בישראל״ אמנון שינדלר, יו"ר וועד מנהלי העבודה הארצי צילום: דוברות ההסתדרות כנס מנהלי עבודה. צילום: דוברות ההסתדרות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=