הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 11 ענף הבנייה, השיפוצים והתשתיות בישראל עומד בפני משבר חסר תקדים המאיים להביאו אל סף קריסה. עם סגירת מחצית מאתרי הבנייה ואיום מתקרב של קריסה מוחלטת אם המצב יימשך, האתגרים של הענף חמורים ומורכבים. בלב המשבר הזה ניצב מחסור חמור בעובדים, המחריף בשל חוסר מעש ממשלתי, בפרט בכל הנוגע להבאת עובדים זרים והגבלות על כניסת פועלים פלסטינים לישראל. ענף הבנייה, שהיה בעבר עמוד תווך משגשג של הכלכלה, נמצא כעת במצוקה קשה. מחצית מאתרי הבנייה נטושים, והנוף החזותי של מנופים מושבתים ומבנים לא גמורים מצייר תמונה קודרת של קיפאון ודעיכה. מיתון זה אינו רק נסיגה זמנית, אלא מסמן קריסה מוחלטת פוטנציאלית אם המסלול הנוכחי יימשך ללא הפרעה. הענף, החיוני לצמיחה כלכלית ולפיתוח תשתיות, נמצא בסיכון. היסטורית, הבנייה הייתה מקור לתעסוקה רבה ומילאה תפקיד מרכזי בעיצוב הנופים העירוניים והכפריים כאחד. המשבר הנוכחי מאיים לא רק על פרנסתם של אלו המעורבים ישירות בענף. יש לו השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה הרחבה יותר של כל התעשייה שסביב לענף הבניה ובכלל. הקיפאון בפעילויות הבנייה מפריע לזמינות הדיור, מעלה מחירים ומאט את פיתוח הפרויקטים הציבוריים והפרטיים. מצב זה מחמיר את משבר סבירות המחירים ומעכב את ההרחבה הנחוצה מאוד של התשתיות כדי להכיל אוכלוסייה הולכת וגדלה. המציאות הקשה של אתרים סגורים וצל של סגירה מוחלטת מדגישה את הדחיפות לטפל במשבר. משבר המחסור בכוח אדם בליבת המהומה בענף הבנייה נמצא מחסור חריף בכוח אדם. משבר זה החריף עקב שילוב של הגבלות רגולטוריות ופיקוחי מדיניות. בולטות במיוחד ההגבלות על כניסת עובדים פלסטינים למדינה, אשר צמצמו משמעותית את מאגר כוח העבודה הזמין, משאב חיוני שהענף הסתמך עליו. יתרה מכך, חוסר הרצון או חוסר היכולת של הממשלה לייעל את התהליך להבאת עובדים זרים החמירו את הבעיה, והותירו מיזמי בנייה רבים עם מחסור בכוח אדם. חלקם אף נעצרו לחלוטין. לא רוצים פלסטינים? אז תביאו עשרות אלפי עובדים מחו״ל. דבר אחד לא ניתן שיקרה: לא נאפשר לממשלה להביא חברות זרות. בישראל פועלות החברות המקצועיות והטובות ביותר. מה שחסר זה עובדים. המחסור הזה אינו רק עניין של מספרים; הוא משקף בעיות מערכתיות עמוקות יותר, כולל השקעה לא מספקת בתוכניות הכשרה ופיתוח לעובדים מקומיים. למרות הפוטנציאל הרווחי של ענף הבנייה והביקוש הגבוה לפיתוח דיור ותשתיות, הקסם של עבודות בנייה פחת. דורות צעירים מגלים עניין מועט בכניסה לתחום, והם נרתעים בשל תפיסות של תנאי עבודה קשים והקסם של קריירות ממוקדות טכנולוגיה יותר. ההשלכות של משבר זה הן רבות פנים, והן משפיעות על לוחות הזמנים, על העלויות ולבסוף על הבריאות הכללית של הכלכלה. ללא כוח עבודה מספיק, פרויקטים מתעכבים, העלויות חורגות והיכולת לענות על צורכי הדיור והתשתיות של האוכלוסייה נמצאת בסכנה. משבר המחסור בכוח אדם דורש פתרונות מיידיים וחדשניים כדי לחדש את כוח העבודה ולהמשיך להניע את גלגלי תעשיית הבנייה. חוסר המעש הממשלתי לעומת מאמצי ההסתדרות הניגוד הבולט בין חוסר המעש הממשלתי ובין המאמצים הפרואקטיביים של ההסתדרות מדגיש חלק משמעותי מהנרטיב של המשבר בענף הבנייה. הענף ניצב בפני מיתון מסוכן, אבל הממשלה לא מגיבה. יש לה כלים וסמכות להתמודד עם המחסור בכוח אדם, כמו הקלת כניסתם של עובדים זרים ויישום תוכניות הכשרה לאלפי עובדים פוטנציאליים, אבל היא בחרה לפעול מעט מאוד בחזיתות אלה. לעומת זאת, ההסתדרות נטלה תפקיד פעיל יותר בניסיון לצמצם את המשבר. בהכירה בחומרת המצב, ההסתדרות תמכה בהבאת עובדים זרים רבים ככל שיידרש, עמדה שלא נקטה בעבר. מבחינת ההסתדרות, יש תשתיות לפתרונות. חתמנו הקיפאון בפעילויות הבנייה מפריע לזמינות הדיור, מעלה מחירים ומאט את פיתוח הפרויקטים הציבוריים והפרטיים. מצב זה מחמיר את משבר סבירות המחירים ומעכב את ההרחבה הנחוצה מאוד של התשתיות כדי להכיל אוכלוסייה הולכת וגדלה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=