29 שנה למלחמה•מגזין מיוחד אותנו על בסיס היחסים המשותפים. יש להם פה נושאת מטוסים שלא זזה מפה ואוספת י � מ 3.8 להם מודיעין, זה שווה להם את הליארד דולר בשנה. אם הם מתחילים לדבר בשפה של סנקציות וגוררים רגליים בנושא העברת הנשק, אז אם המשבר הזה לא ייפתר, אוי ואבוי לנו". "התחושה שאנחנו מקבלים שאלה מהקהל: מהעיתונות היא שצה"ל מאבד מהאוטונומיה שלו. עד כמה זה נכון?" "הצבא כפוף לדרג המדיני, אבל לא יעלון: שמעתם ממני בתור רמטכ"ל שום דבר, חוץ באוקטובר, 7- מהתבטאות פרטית שהודלפה. ב כבר בשבת בבוקר הדרג המדיני תדרך נגד ראש השב"כ וצה"ל. מגייסים את מבקר המדינה להילחם בצבא. אנחנו לא רואים הנהגה. בדרג הצבאי יודעים שיצטרכו ללכת הביתה בסוף המו ערכה, אבל לא היה דרג מדיני ששנים לפני כן אמר להם שחמאס הוא נכס והרשות היא נטל?" "אתה לא חושב שכמו אחרי שאלה מהקהל: צריך לעשות שינוי גם כיום באמ"ן, 1973 אוקטובר ולא לשים רק לוחמים, אלא יותר אנשי מחקר?" "לפעמים מונו אנשי אמ"ן מהמסלול יעלון: המודיעיני ולא רק מהמסלול הקרבי. בסוף היתו רון של הקברניט שהוא לומד ומנתח ממקום של ראייה רחבה ויוצר תמהיל אנושי לפי הצורך". התיישבות היא מקור כוחנו מ � באוקטובר, איך אתה רואה את ה 7 אחרי קום של התיישבות בגבולות ביחס למשבר האמון עם המדינה? האם יותר נכון לחזק את העמידה הצבאית בגבולות או דווקא את היישובים? "אני איש התיישבות, הבחירה שלי בשיו רות בנח"ל ובתום השירות הסדיר הייתה ללכת להתיישב בנגב, אני מאמין בחזון של טרומפו לדור, שבמקום בו תחרוש המחרשה היהודית שם יעבור גבולנו, ולכן בעניין הזה אני רואה חשיבות בהתיישבות, כמובן בהתאם למדיניות ממשלה, שכרגע היא ביהודה ושומרון וזה מסבך אותנו, אבל לאורך הגבולות - בוודאי. "מה שקרה הוא באמת אירוע חסר תקו דים בהיסטוריה שלנו. על תל חי היה ויכוח בין בן גוריון לז'בוטינסקי אם לפנות אותם או לא, וז'בוטינסקי אמר לפנות כי אין מספיק כוח מגן, ובן גוריון אמר 'אף שעל', כי אם אנחנו ניסוג - הם יעשו לנו את זה בהרבה מקומות. צריך תמיד לראות מה נכון ומה לא נכון, זה לא מרשם קבוע מראש. במקרה הזה צריך להחזיר את ההתיישבות כמה שיותר מהר. אחרי צוק איתן, הממשלה ואני מיליארד שקלים 1.3 בתור שר הביטחון הקצינו לפתח את ההתיישבות, וקמו ההרחבות שהיו ביישובים, שלצערי חלקן נפגעו בהתקפות". אתה כולל בתוך זה את אזור הבקעה? "אני דוגל במה שרבין אמר בנאום שלו. הוא אמר שבבקעת הירדן יעבור גבולנו המזרחי בפיו רוש הרחב ביותר של בקעת הירדן. ההתיישבות שם הייתה של תנועת העבודה, מהנהר ועד גב ההר, יש לזה משמעות ביטחונית. אם אתה לא תשב לאורך הגבולות, השטח יהיה פרוע, ולכן אני רואה חשיבות עצומה בהתיישבות גם מטו עמי ביטחון, כמובן גם לפתח את החקלאות, אמצעי ייצור וכן הלאה. לכן הצטערתי שפינו תושבים מהצפון. אני חושב שזו הייתה פאניקה בגלל מה שקרה בנגב המערבי". אבל יש פה מימד של סיכון, אם היית משאיר אותם יכול להיות שהם כן היו נפגעים. "אני חייתי בערבה בתקופה שאש"ף פעל נגו דנו מירדן, ונסענו באוטובוס מצומת הערבה עם ג'יפ מקדימה וג'יפ מאחורה, ולפעמים היו יורים בזוקות על האוטובוסים, והיו מוקשים בשדות. אין מה לעשות, חלק מהעניין כדי שיכירו בזכוו תנו להתקיים הוא הנוכחות ההתיישבותית שלנו והפיתוח של המדינה בכל מקום. "אני מסתכל על החזון שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות, היא צריכה להיות בטוחה, גם האזרחים שבאזורי הספר, היא צריכה להיות משגשגת מבחינה כלו כלית והגענו לזה, אבל היא צריכה להיות צודקת ומוסרית, כל המרכיבים האלה חשובים למדינה, ולכן להתיישבות יש תפקיד מאוד חשוב". גוברים הקולות שאומרים שהצמיחה והשמ גשוג צריכים להגיע מהאזרחים. איפה אתה רואה את התפקיד של המדינה בתוך כל זה? "אני חושב שהמדינה איבדה הרבה מיכוו לותיה, בעיקר כי מינו משיקולים פוליטיים אנשים לא מוכשרים. אז אתה רואה את ירידת היכולת, אם זה גם בדואר ובמקומות אחרים, זה הכול אנשים. כשהמדינה איבדה מהיכולות הללו, האזרחים מילאו את הוואקום. אני חושב שהמדינה עוד לא הגיעה מספיק לעוטף. אני נמצא שם כל שבוע ועובד בכפר עזה עם הצנו חנים הוותיקים, כדי להכין את היישוב לחזרת התושבים לשגרה, אבל איפה המנהלת?" המקום של תנועות הנוער הלך ופחת בשמ נים האחרונות, הרבה בגלל יד מכוונת מהמ ממשלה. מה היכולת לחזק אותן ולמנף אותן חזרה לתפקיד ההיסטורי שלהן בהתיישבות, בגיוס ובחברה? "אתה יודע מה תנועת הנוער הגדולה ביותר בעולם כיום? תנועת ה'סווייפ' עם האצבע. אני קיבלתי את הערכים שלי בתנוו עת נוער, הערכים היהודיים, הדמוקרטיים, ההתיישבותיים, וזה בסופו של דבר עניין של תקציבים, של סדר עדיפויות. אחד התחליפים לתנועות הנוער הוא מכינות. כשאני פוגש את המכיניסטים, התכנים שאני מעביר שם אלה תכנים שאני ספגתי בתנועת הנוער כחניך וכמו דריך. לכן אין ספק שהמדינה צריכה לחזק את תנועות הנוער כגורם חינוכי משפיע על עתיד המדינה, אבל כיום מעדיפים להשקיע במקוו מות אחרים, בלי להיכנס לשמות". ובכל זאת, על חשבון מה זה מגיע? "משתמטים ומשיחיים, אני אגיד את זה ככה. לקחת מהם ולהעביר לתנועות הנוער. לאלה שדוגלים במדינה יהודית דמוקרטית ברוח מגילת העצמאות, ולא לאלה שרוצים מדינה משיחית גזענית, ולא למשתמטים". הביחד של העובדים נותן את הכוח בסופו של היום השלישי לכנס הגיע מנכ"ל בית החולים שיבא תל השומר פרופ' יצחק קרייס להרצאה מרתקת ומרגשת על מנהיגות בשעת עובדי המרכז 10,700 משבר. קרייס הסביר איך הרפואי יודעים לעבוד יחד ולפי חזון משותף, שמו ציב את בית החולים שיבא במקום התשיעי בעולם. "אנחנו מציבים רף גבוה, שכולם יידעו שאתה מצפה מהם יותר, ובגבולות האפשרי", אמר קרייס, ונתן כדוגמה את רעידת האדמה , אז שירת כקצין רפואה ראשי 2010- בהאיטי ב בצה"ל, והפך את ישראל למדינה הראשונה שהו קימה במקום בית חולים שדה, אף שישראל רחוו קה פי עשרה מארה"ב, שהגיעה כעבור שבועיים. "במשבר זה, התפקיד של המנהיג לבנות את האיתנות של אנשיו. אנחנו מבינים שהביו חד של העובדים בטיפול בחולים הוא זה שנוו תן להם את הכוח", אמר קרייס, ונתן דוגמאות מדהימות של ראשי ועדים שנכחו באולם ומתו פקדים בתור עובדים מסורים בשגרה ובחירום, בהם אנשי משק, רופאים, טכנאים, אחיות, סניטרים ועוד. קרייס הקרין סרטון שמראה את פעילות בית החולים במלחמה, שבסיומו אף עין באולם לא נשארה יבשה. קרייס: ״אנחנו מציבים רף גבוה, שכולם יידעו שאתה מצפה מהם יותר״
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=