חדשות•הת , תשרי תשפ״ה 2024 ספטמבר מגזין הסתדרות עובדי המדינה מגזין מיוחד לציון שנה למלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 7- ולאירועי ה
צור קשר עם הסתדרות עובדי המדינה במייל: medina@histadrut.org.il 03-6921271/2 לשכת יו״ר: 03-6921125 טל בורשטייןמנכ"ל הסתדרות עובדי המדינה 03-6921078 ארז אופינקרויו״ר האגף לאיגוד מקצועי באיגוד מנהלי חטיבות: 03-6921203 נילי יחיאלי 03-6921461 אבנר סולטני 03-6921108 לירון פריוב 03-6921438 ליאת בראשי 03-6921108 גיא רוטנברג מדור גמול השתלמות: )10:00-12:00 (בין השעות 03-6921289 אלינור אסיף גופי סמך: » 03-6138272/3/4/5 : העמותה לקידום מקצועי » 02-6542711 : קרן ההשתלמות לעובדי המדינה בדרוג מנהלי » 03-6957171 : עמ"י- החברה לניהול קופות גמל ענפיות » 02-6258343 : הקרן לביטוח הדדי » 08-9161002 "גם" עמותת הגמלאים בפנסיה תקציבית » 03-6953518 : מועדון נכון » 02-6465000 : מועדון טוב » 2616* בנק יהב
עורך: דני ואזנה עיצוב גרפי: נעם בן-דוד מו"ל: הסתדרות עובדי המדינה הפקה: דבר פלוס מבית דבר העובדים המגזין הופק עבור הסתדרות עובדי המדינה. אין לשכפל, לצלם או להעתיק ללא אישור המו"ל תוכן העניינים דברי פתיחה יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד יו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי "מה שקרה פה עורר עומס רגשי, לא רק פיזי. אי אפשר להתנתק מזה" ראיון עם חגי לוי מנכ"ל בית חולים ברזילי "בזמנים אלו בולטים העובדים שרואים את גודל השעה" טקס הוקרה בבית הנשיא לעובדי המדינה בעקבות גיבורים וסמלים ראשי וחברי ועדים בהסתדרות המדינה סיירו בעוטף ביקורי בתים תחת טילים עובדי מס רכוש תחת אש "זה המעט שיכולתי לעשות עבור המשפחות השכולות" עובדי הניקיון מוולפסון במחנה שורה מערכה רב-זירתית ראיון עם טל בורשטיין, מנכ"ל הסתדרות עובדי המדינה לקיים שגרה כדי לנצח את הטרור 2024 כנס מנהיגות ועדים הסתדרות עובדי המדינה חושבים את עתיד המדינה פאנלים עם אילת שקד, משה ׳בוגי׳ יעלון ויצחק קרייס "הגשתי את רוני על מגש של כסף לצבא, והחזירו לי אותה בתוך ארון" ראיון עם אייל אשל, אבי התצפיתנית רוני אשל ז״ל "אני לא יודע מה הייתי עושה בלי המעגלים שמקיפים אותי בעבודה" ראיון עם אבי חסידים, אביו של נאור חסידים שנרצח בכפר עזה "מעולם לא היה קשר חד כל כך בין פולין אז לישראל כיום" 2024 מסע הסתדרות עובדי המדינה לפולין - יוני ״אין גמלאי שביקש עזרה ולא היינו שם בשבילו" עו"ד אהוד סרפיאן, מנכ"ל עמותת הקרן לגמלאי המדינה "בשעת מלחמה מי ייתן מענה לציבור אם לא עובדי המדינה?״ אבי שלמה, מנכ״ל העמותות לעובדי מדינה הנשים במרכז סמינר העצמה נשית של עמותות הסתדרות עובדי המדינה קיצור שבוע העבודה והטבות להורים עובדים מדריך זכויות בהסכמים החדשים 4 6 8 10 12 16 18 20 25 30 35 38 40 42 44 46 חדשות•הת , תשרי תשפ״ה 2024 ספטמבר מגזין הסתדרות עובדי המדינה מגזין מיוחד לציון שנה למלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 7- ולאירועי ה + דבר פלוס מבית ״דבר העובדים בארץ ישראל" ta199@davar1.co.il | 077-3354592 המגזין הופק על-ידי
דוברות ההסתדרותצילום: אנחנו עוברים ימים קשים, מהמורכבים שידענו מאז ומעולם בארצנו הקטנה. נכון, הלב אולי מתקשה להכיל את הטלטלה, אבל הרוח הישראלית שנושבת בקרבנו – היא זו שמובילה את כולנו הלאה, קדימה. הראנו שבשעת משבר אנחנו יודעים לצופף שורות, לתמוך ולחזק אחד את השני. כי הביחד הכול כך אופייני לנו – הוא גם זה שיבטיח לנו עתיד טוב יותר. במהלך השנה החולפת ההסתדרות הוכיחה כי היא לא רק בית לאיגוד מקצועי אלא תנועה חברתית שנרתמת, מובילה ויוזמת – ביתר שאת בתקופות מורכבות. בצל המלחמה המלווה אותנו והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה, המשכנו לחזק את העובדות והעובדים, ובמיוחד את אלה שמתמודדים עם השלכות המצב. ביקרתי במקומות התעסוקה השונים וראיתי שירות ציבורי מתפקד ומסייע. ועל כך נתונה תודתי לכם, עובדי המדינה. ההתגייסות והעשייה ראויים לכל הערכה, ואלה הביאו לא רק לחיזוק הרוח – אלא גם לחיזוק החברה והכלכלה הישראלית. הרוח הסולידרית שאתם מפגינים היא-היא הרוח הישראלית, והיא זו שתביא איתה בעתיה את היציאה מהמשבר. בהזדמנות זו אודה לכל אחד ואחת מכם וכמובן ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי וצוותו המסור – על עשייה ברוכה ועל הסיוע לעובדות ולעובדים בכל הארץ. נמשיך להוביל ולעמוד במשימה שלנו לצמצום פערים ולהוביל שינוי חברתי אמיתי גם בשנה הבאה עלינו לטובה. יחד, תחת ערכי שותפות ואחריות לאומית, נמשיך לבנות ולשקם את מדינת ישראל לעתיד טוב יותר, לעובדים ולחברה הישראלית כאחד. נאחל שיבואו במהרה ימים של שקט. שלכם, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד עובדות ועובדים יקרים,
5 שנה למלחמה•מגזין מיוחד קובי קואנקסצילום: עובדים ועובדות יקרים, אנחנו נמצאים בפתחה של שנה חדשה ומסיימים את אחת השנים הקשות ביותר בתולדות מדינת ישראל. השנה שהסתיימה נפתחה בלהט המאבק על הרפורמה המשפטית, שאז בימי ראש השנה של תשפ"ד נראה כמאבק המרכזי של חיינו. אך התבדינו למרבה הצער והכאב שלושה שבועות לאחר ראש השנה, כשבבוקר שמחת תורה הותקפנו באכזריות ואיבדנו רבים כל-כך. אותו בוקר קשה נישאר איתנו ויישאר איתנו לעד. בתוך ההלם, השכול, האימה והחורבן הנצו כמעט בה בעת סיפורי גבורה וערבות, אחווה ונתינה. אותם אנשים שהתייצבו מול פני הרשע ואם זה בממ"ד עם משפחתם, אם בקרב מול המחבלים בין בתי הקיבוץ, אם זה על גג תחנת המשטרה בשדרות, בשדות רעים בחילוץ משטח המסיבה, בחמ"ל המוצב ועל הגדרות – כולם גיבורי אותו היום. מעשי הגבורה המשיכו גם בימים, בשבועות ובחודשים הבאים – אלפי יוזמות של אזרחים במעשי התנדבות, גבורת לוחמות ולוחמים, התייצבות עובדות ועובדים במקומות עבודתם או בהתגייסות לצורך השעה, הקמת מוקדי סיוע שתמכו בפעילות משרדי הממשלה ועוד ועוד אלפי סיפורים ואירועים שחשפו את היסוד האמיתי שלנו כעם – אחדות, ערבות, דאגה לאחר ובחירה בחיים. בגליון החגיגי הזה בחרנו להביא חלק מאותם סיפורים. של נשים וגברים שלקחו צעד קדימה – אם מכורח ואם מבחירה, ומספרים את סיפוריהם כאן. עוד בחרנו לשתף במגזין זה בתכני הסמינרים ובראשם סמינר מנהיגות של ראשי הוועדים. הסמינר הזה, כמו גם אירועים רבים נוספים לאורך השנה הזו, בא להראות את נצחון הרוח והטוב על הרשע. אנחנו כאן להישאר, וכאן להמשיך לעשות טוב . תרשו לי לברך אותכם בפתחה של שנה זו, שיפה ושונה תהא השנה מקודמתה, שנדע להמשיך בטוב ובמנהיגות בדרך שלנו. שנדע לשים בצד את המחלוקות והמתחים ונבנה יחד חברה צודקת ונחזק את המדינה שאנחנו אוהבים כל-כך כי אין לנו ארץ אחרת. אני שולח את הערכתי ותודתי העמוקה לכל אחת ואחד מכם. אתם חוד החנית של החברה הישראלית ואמן נדע ימים טובים. שלכם, עו"ד אופיר אלקלעי יו"ר הסתדרות עובדי המדינה "אננו כאן להישאר וכאן להמשיך לעשות טוב"
6 הת־חדשותהסתדרות עובדי המדינה מ שרדו של פרופ' חזי לוי, מנכ”ל בית חולים ברזילי באשקלון, נמצא בקצה גשר חדש, ששופץ בעקבות באוקטובר 8- נזק שנגרם לו ב מפגיעה ישירה של טיל. כעבור שבוע ספג בית החולים פגיעה ישירה נוספת בבניין להתפתחות הילד, ומאז המשיך לספוג פגיעות מרסיסים. בשבועות הראשונים למלחמה, תוך כדי האש, טופלו בבית פצועי מלחמה, יותר מבכל בית 3,890 החולים חולים אחר בארץ, ובפער. (בסורוקה טופלו פצועים). 2,384 בתקופה המקבילה לקיחת אחריות כבדה במשברים לאומיים לא זרה ללוי. הוא היה קצין רפואי ראשי בתקופת מלחמת לבנון השנייה ובהתנתקות; והיה מנכ"ל משרד הבריאות בשיאה של מגפת הקורונה. "לא מתרגלים למשברים", הוא אומר, "אבל רכשתי ניסיון רב, ואני יודע, או חושב שאני יודע, כיצד צריך לטפל במשברים. "אבל בניסיוני הרב בכל מיני מקומות וגם בעולם – הייתי בקוסובו, הייתי ברואנדה – לא ראיתי היקף כזה של פגיעה באדם. למדתי הרבה על אכזריות האדם, על חייתיות האדם, ומה שקרה פה עורר עומס רגשי, לא רק פיזי. אי אפשר להתנתק מזה. כל אחד מאיתנו הוא גם בן אדם בפני עצמו, הורים וסבים". מה נדרש בתפעול אירוע בסדר גודל כזה? "תפעול האירוע דרש גיוס של כל יכולותיי המנהיגותיות וקבלת החלטות גורליות במהירות, מה שאני מתורגל לעשות, אבל הפעם תוך עומס רגשי עצום, תוך כדי כך שמאות משפחות מחפו שות את יקיריהם, ואנחנו לא יודעים לתת להם תשובות; או שהם, לצערנו, מתבשרים בשורות קשות. האינטנסיביות הרגשית לא דעכה כבר חודשים, ואנחנו לא מתחסנים אליה". החלטה מצילת חיים: לפנות פצועים לבתי חולים אחרים , עוד לפני שמשרד 09:15- באוקטובר ב 7- ב הבריאות הורה למגן דוד אדום לפנות פצועים ישירות לבתי החולים במרכז הארץ, לוי קיבל החלטה להתחיל לשלוח פצועים שכבר הגיעו לברזילי לבתי חולים אחרים. "זאת הייתה החלטה מאוד לא פשוטה שדרו שה אומץ ארגוני", הוא משחזר, "בתי חולים ביו שראל לא מרבים לפנות חולים או פצועים לבתי חולים אחרים כי לא מסוגלים לטפל בהם מרוב עומס. ראיתי את השטף העצום של הנפגעים, ראיתי שכל העמדות בחדר הטראומה ובחדרי הניתוח תפוסות, וזאת הייתה החלטה מצילת חיים". החלטה נוספת שקיבל הייתה להעביר לבתי חולים אחרים גם חולים ששהו בברזילי לפני השבת השחורה: "הבנתי שבית החולים נמצא תחת אש ושצריך להעביר את כל המאושפזים למתחם המוגן התת-קרקעי. אבל אין שם מקום לכולם, אז כדי להגן על החולים ועל הצוותים מירי הטילים, היה צריך להוריד את מספר החוו לים לכמות שאפשר להכיל במחלקות התת-קרו קעיות". באוקטובר הוא מוצא 7- בהתארגנות של ה קווי דמיון מסוימים לתפעול בית החולים בפו רוץ מגפת הקורונה, לפני שמונה למנכ"ל משרד הבריאות: "היינו בית החולים השני בארץ אחרי שיבא שפתח מחלקת קורונה. תוך פחות משבוע הכשרנו מחלקה לבלתי נודע. זה היה אתגר מבו חינת תשתיות, הנדסה, כוח אדם. ועמדנו בזה". על מנכ"ל בית החולים ועל מנכ"ל משרד הבריאות מוטלת אחריות רבה. סדרי הגודל אולי אחרים, "אבל האחריות", הוא אומר, "מוו טלת על גבי באותו אופן. בשני התפקידים צריך לקבל החלטות, ולדעת איך לקבל החלטות, באירועים מאוד קשים. אבל בבית החולים אני מסתכל בעיניים לאנשים שהחלטותיי משפיעות עליהם. בבית החולים יש לי מפגש בלתי אמצעי, אינטימי, הדוק, אינטנסיבי ומרגש, עם האנשים שהחלטותיי משפיעות עליהם". "הכנסתי את הצוותים מיד לטיפול נפשי" על פי תפיסתו, לוי אחראי גם לשלומם הפיו זי והנפשי של צוותי בית החולים: "הצוותים פה נחשפו למראות נוראיים, בקצב ובאינטנסיביות גדולים ביותר, ללא הפסקה". מה עושים במצב כזה? "מהיום השני הצבתי צוותי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים מעמותות שמתעסקות בטו ראומה נפשית, והכנסתי את כל הצוותים מיד לטיפול. אני נפעם מהצוותים הנהדרים שיש כאן, רואה אותם מזילים דמעה וממשיכים לטפל בפצוע. כזו אינטנסיביות לא ראינו, וחלק מהו מנהיגות שדרושה בעת הזו היא להיות עם הצו וותים במצוקות שלהם. "בין העובדים שלנו יש משפחות של חללים, משפחות של חטופים, עובדות שבעליהן במיו לואים לתקופה ארוכה מאוד. כל אלה מקבלים פה טיפול נפשי. בקרב הצוותים יש גם מצוקה כלכלית רבה – גם בשגרה יש הרבה עובדים דוברות המרכז הרפואי ברזיליצילומים: המלחמה העמידה בחזית את פרופ' חזי לוי, מנכ"ל בית החולים ברזילי באשקלון: בית החולים טיפל תחת אש בראיון הוא מספר על קבלת ההחלטות | באוקטובר וגם בהמשך מעזה 7- באלפי פצועים שהגיעו מהתופת ב מצילות החיים; על הסיוע לצוותים הרפואיים; וגם על הקשיים התקציביים בתקופת מלחמה. אור גואטהמאת מנכ"ל בית החולים ברזילי: "מה שקרה פה עורר עומס רגשי, לא רק פיזי. אי אפשר להתנתק מזה"
7 שחוזרים הביתה למקרר ריק. ועכשיו המצוקות מחריפות בקרב אלה שפונו מבתיהם לאזורים רחוקים ולא עובדים עכשיו; כאלה שבעליהן במילואים, או שלילדיהם לא היו מסגרות והן לא עבדו במשך חודשים. אנחנו שוברים את הראש איך לעזור להם, בעיקר בלשחק עם הביורוקרטיה כדי שיוכלו להמשיך לקבל שכר". "2024 "אני מוטרד מאוד מתקציב לא רק העובדים במצוקה כלכלית. לוי "מאוד מוטרד", כדבריו, מהמצב הכלכלי של בית החוו לים: "אני אמור לעמוד בתוכנית עבודה כלכלית, ואין סיכוי שנגיע ליעדים שנקבעו". מדוע? "ישנה ירידה בהכנסות ובמקביל עלויות העתק של הטיפולים המיוחדים בנפגעים – חיילים ואזרחים. משרד הבריאות עובד על תוכו ניות לגבות את העלויות האלה, אבל אני לא בטוח שהממשלה תוציא אותן לפועל. בסגירה של תקו , קיבלנו תוספת שמאוד עזרה לנו, אבל 2023 ציב אני מוטרד מאוד". מעבר להוצאות על הטיפול בפצועים, הוא מונה את הסיבות לירידה בהכנסות בית החולים: ו � מהתפ 30% "התפוסה ירדה בחודש אוקטובר לסה השגרתית. לקח חודשים עד שנפתחו מחדש כל השירותים האמבולטוריים והאלקטיביים. הפסקנו פעילות גם כי כול כולנו היינו מושקעים בטיפול בנפגעי המלחמה; היה צריך להשאיר חדרי ניתוח פנויים; חדרי טיפול נמרץ פנויים; הדמיה פנויה; רופאים ואחיות פנויים. עסקנו פחות בשגרתי ויותר בדחוף. חלק מהאילוץ לסגור פעילות אלקטיבית נבע ממחסור במיגון. בחודו שים האחרונים אנחנו מתחילים לחזור לטיפול שגרתי, בהתחשב במגבלות המיגון. "ויהיה צריך לשקם גם את החוסן הכלכלי של בית החולים. אני לא יודע מה יהיה עם זה. מחיר הדלק למשל עלה, גם לזה יש לזה השפעה אדירה על ההוצאות שלנו. אבל נשתקם ונעלה. "להשבתת הפעילות השגרתית הייתה השו פעה כלכלית עצומה על בית החולים. כל הכנו סותינו בנויות על רכישת טיפולים על ידי קופות החולים, צה"ל והביטוח הלאומי. ברור שברגע שעוצרים את הטיפולים האלקטיביים והאמבולו טוריים, ההכנסות צונחות. "גם לידות ירדו בתקופה ההיא מאוד, כי חלק מהאוכלוסייה פונתה או התפנתה, וחלק מהיולדות פחדו להגיע לברזילי והעדיפו ללדת במקומות אחרים, למרות שהורדנו את מחלקת היולדות וחדרי הלידה למתחם הממוגן התת-קרו קעי, אמנם בתנאים קצת פחות נוחים". "צריך לשקם את הקהל, את הצוותים, את אמון הציבור" לנגד עיניו רואה כעת לוי גם את הצורך לשקם את הקשר עם הקהל, עם אלה "שהדירו את רגליהם מבית החולים כי התפנו מבתיהם וכי הטיפולים לא היו פתוחים. צריך לשקם את הקהל, את הפעילות, את הצוותים, את אמון הציבור. הטיפול בתושבי אשקלון והסביבה הוזנח בתקופה האחרונה וצריך לטפל בהם". הוא חושב שבית החולים "יצא מחוזק מהחו וויה שהייתה ושעדיין יש פה, אבל זה ייקח זמן. נשקם בהדרגה את פעילות השגרה, ניתן לצוותים מנוחה. במשך חודשים הצוותים לא לקחו ימי חופשה, עכשיו הם מתחילים לקחת, ואני מתכנן גם פעילויות הבראה למשפחות הצוותים, בנוסף לפעילויות השוטפות שלנו". פרופ' חזי לוי. "האינטנסיביות הרגשית לא דעכה שלושה חודשים, ואנחנו לא מחוסנים אליה"
8 הת־חדשותהסתדרות עובדי המדינה הטקס לכבודם של עובדות ועובדי המדינה בזמן מלחמת 'חרבות ברזל', נערך בבית הנשיא בחודש יולי האחרון, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "אתם אלו שמהיום | ביוזמת יו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי הראשון ללחימה עבדתם תחת אש, כדי להמשיך לקיים את המדינה" אור גואטהמאת הסתדרות עובדי המדינהצילומים: הנשיא הרצוג בטקס הוקרה לעובדי המדינה: "בזמנים אלו בולטים העובדים שרואים את גודל השעה"
9 שנה למלחמה•מגזין מיוחד ט קס הוקרה לעובדות ועובדי המדינה, על פעילותם ותרומתם למען אזרחי מדינת ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל נערך בבית חודשים לאחר 8 הנשיא בירושלים פרוץ המלחמה, בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי, נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ' ומנהל המרכז הרפואי שיבא פרופ' יצחק קרייס. הטקס התקיים בסימן "עובדי המדינה למען המדינה במלחמת חרבות ברזל", במהלכו הוקירו והודו הבכירים למאות המשתתפים מקרב עובדי המדינה וראשי הוועדים על עשייתם המיוחדת בצל המלחמה הקשה. נשיא המדינה יצחק הרצוג הודה לעובדי המדינה ואמר: "בשעה הקריטית הזו, המלחמה באוקטובר העמידה את כולנו 7- שפרצה ב במפני מבחן, ורבים מכם, מצאתם את עצמכם מתמודדים עם שאלות שכמותן לא הכרתם בעבר. אבל בזמנים האלו בדיוק, בולטות העובדות ובולטים העובדים שרואים את גודל השעה, שבוחרים לאזור כוחות יש מאין, מצליחים להתעלות על הקושי, להירתם ולרתום את עמיתיהם – כדי לתת שירות מקצועי, רגיש ואמין למען אזרחי המדינה". "היום אנחנו מבקשים להביע תודה והערכה למי שעמדו באתגר הכל-כך חשוב וגדול הזה: למי שגם בשעות החשוכות ביותר ידעו להיות נקודת אור אופטימית – כתובת ויד מסייעת לכל הזקוקים להן", הוסיף הרצוג. "אני מאמין בחיזוק איכותו של השירות הציבורי אני רואה פה הרבה רשויות ואני מודה לכולכם על שיפור השירות בכל העת ואתם בהכרח מבטיחים את עתידה של מדינת ישראל. תודה לכולכם – עלו והצליחו!". יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בירך את עובדי המדינה ואמר: "הטקס הזה מסמל את העוצמה של עובדי המדינה והשירות הציבורי. אתם אלו שמהיום הראשון ללחימה עבדתם תחת אש, בכל המקומות והשירותים, כדי להמשיך לקיים את המדינה ולחזק את הכלכלה למען כולנו. ההסתדרות תמשיך לעמוד למענכם ובשבילכם כחומה בצורה. יחד איתכם נמשיך לבנות את המדינה ולהצעיד אותה קדימה. אני מצדיע לכם". "אדוני הנשיא, יחד הובלנו את המדינה בתקופה הקשה והמסובכת ביותר, בימי המאבק סביב הרפורמה המשפטית", הוסיף יו"ר ההסתדרות. "אני ואתה, יחד, ניסינו לעצור, לבלום ולגשר. היום, כשנה וחצי אחרי, אנחנו נמצאים במלחמה על הבית. זאת העת לקבל החלטות קשות על-ידי קברניטי המדינה. "אנחנו נמצאים בתקופה הכי קשה מאז קום המדינה", הוסיף בר-דוד. "צריך להחליט מה עושים עם המלחמה, מה עושים עם המפונים, מה עושים עם החטופים. אי אפשר להניח להם להינמק במנהרות בעזה. זה לא יעלה על הדעת, זו חובתה של המדינה ומשימתה הראשונה. אנחנו צריכים עכשיו להחזיר את החטופים ולהחזיר את הכלכלה והמשק לצמיחה". יו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי סיפר כמה הוא שמח שהטקס יצא לפועל, ובירך את העובדים: "אתם ההוכחה שיש עובדים שיודעים לתת בישראל. אתם עבדתם מהרגע הראשון של הלחימה ונתתם שירות מעולה ברווחה, בחינוך, בביטחון, בבריאות, בכלכלה ובכל תחום. כל זה למען הפצועים, המפונים, החטופים והמשפחות השכולות ולכל אזרחי מדינת ישראל. מדובר במעמד מרגש מאוד ואני רוצה להודות לנשיא המדינה, ליו"ר ההסתדרות, לראשי הוועדים ולכל המנכ"לים, העובדות והעובדים בשירות המדינה". בהמשך בירך גם מנהל בית חולים שיבא תל-השומר וסיפר על ההתמודדות הממושכת של צוות בית החולים בתקופת המלחמה ועל העבודה המרגשת שעושים כל העובדים - מעובדי המשק עד עובדי המטה והרופאים והאחיות. "זו האחריות שלנו לסייע לכל פצוע ומטופל וזה התפקיד שלנו כצוות רפואי בבית החולים כמו גם תפקידה של המדינה." ״אני מאמין בחיזוק יצחק הרצוג, נשיא המדינה: איכותו של השירות הציבורי אני רואה פה הרבה רשויות ואני מודה לכולכם על שיפור השירות בכל העת ואתם בהכרח מבטיחים את עתידה של מדינת ישראל״
10 הת־חדשותהסתדרות עובדי המדינה בעקבות גיבורים וסמלים ראשי וחברי ועדים בהסתדרות עובדי המדינה סיירו בעוטף באוקטובר, 7 אוטובוס עמוס בעשרות ראשי וחברי ועדים יצא לסיור בעוטף, כדי להכיר מקרוב את סיפורי לבכות ולהתרגש עם האנשים שחוו את הזוועות, וגם להתחזק ולהאמין בתקומה לירון פריובמאת הסתדרות עובדי המדינהצילום: ה בדיוק מתחנת 07:30- אוטובוס יצא ב ההתכנסות בלטרון, נקודת ציון מרתקת לצאת ממנה לסיור חשוב כל-כך לאתרי הזוועות בעוטף. לטרון, מקום שהוא סמל של נחישות ישראלית לכיבוש מרחב חשוב בדרך לירושלים ושבירת המצור עלייה במלחמת העצמאות. יוצאים דרומה באוטובוס מלא, עשרות ראשי וחברי ועדים בשירות המדינה שביקשו להיות חלק מהסיור החשוב הזה. הסיור מתחיל במעבר ארז, סמל לרצון ליצירת יחסי שכנות, שיתופי פעולה כלכליים ולעזרה בנושאי רפואה באוקטובר עשרות 7- ורווחה לצד העזתי. ב מחבלים פרצו את המעבר, השחיתו את הטרמינל המפואר ונכנסו לבסיס המת"ק (מפקדת התיאום והקישור), שבו התנהל קרב עקוב מדם במהלכו נהרגו חיילי גולני ואחרים. באזור המעבר עצמו, שאירעו בו בעבר הלא-רחוק פיגועים רבים, התגלתה מנהרה גדולה של חמאס שתוכננה להיות מבצעית במהלך המלחמה. את הסקירה על המרחב נתן סא"ל ,969 במילואים טל בורשטיין, מפקד גדוד שהוא גם מנכ"ל הסתדרות עובדי המדינה. בכניסה לטרמינל המנוקב בכדורים קיבלנו הסבר מפורט על מהלכי המלחמה בצפון רצועת עזה בכללי, ועל מרחב מת"ק ארז בפרט. טל סיפר על ההיתקלות עם מחבלים שהייתה קרובה מאוד לגדר, ואף הראה למשתתפים את מיקומה. הקרבה למושב נתיב-העשרה ולגדר המערכת הפתיע חלק מהמשתתפים עד מאוד. ממת"ק ארז המשכנו לכפר עזה – עוד מקום שהוא סמל, סמל להתיישבות מפוארת של המאה הקודמת, שהפך 50- מתחילת שנות ה באוקטובר. סיירנו 7- גם לסמל של רוע ושנאה ב בין הבתים ההרוסים והשרופים וחווינו לרגע את מה שהתחולל במקום. את הסיור בכפר עזה הוביל שמעון אלקבץ, שבתו נרצחה בביתה עם בן זוגה נאור חסידים. אין עין שנשארה יבשה בזמן שסיפר את סיפורם. מכפר עזה המשכנו למוצב נחל עוז, שם הוביל את הסיור לחמ"ל המפויח והשרוף איל אשל, שבתו רוני אשל ז"ל נפלה בחמ"ל המוצב. הגענו עד לעמדה של רוני, שהייתה תצפיתנית בצוות המוצב, ראתה את חדירת נחילי המחבלים ודיווחה למפקדיה. איל אביה דיבר מדם לבו ובכאב עצום סיפר על רוני שלו, ועל המחדלים שהוא שמע ממנה לפני ובאותה שבת עצמה עד שנותק עמה הקשר. הכאב היה קשה מנשוא, וחלק מהמשתתפים יצאו מהחמ"ל בדמעות, ריח השריפה ומראה החמ"ל ההרוס היו קשים מאוד לעיכול. מנחל עוז המשכנו למושב תקומה, לאתר המכוניות של חוגגי מסיבת הנובה. המכוניות הובאו לשם כדי שקרובי משפחה יוכלו לקחת אותן או למצוא זיכרונות מיקיריהם. מיצג מרשים ומפחיד של מכוניות רבות היוצרות קיר מתכת שמוכיח את גודל הזוועה ואת מספר האנשים שאיבדו את חייהם או נפצעו במכוניות בניסיונות בריחה נואשים. מתקומה הגענו למרחב המסיבה עצמה – עוד סמל. המראה מזכיר אנדרטאות בפולין. יער גדול שבעת ביקורנו נראו בו פרחים שהנצו כתוצאה מהגשם. תמונות הנרצחים מופיעות בכל עבר. שוחחנו עם רפ"ק שפרה בוכריס ממשטרת שדרות, שריתקה את המשתתפים, באוקטובר. הסתובבנו בין 7 על חלקה באירועי התמונות, הדגלים ונקודות הציון והאנדרטאות של חלק מהנרצחים. החוויה הייתה מטלטלת. המשכנו לארוחת צהריים באופקים, שגם הפכה לסמל בעל כורחה בשל חדירת המחבלים לעיר והמאבק של תושבי שכונת הגפן, סיפורה של רחל והעוגיות ועוד. כמה סמלים עברנו. כמה כאב חווינו. אבל גם תקווה ורצון להמשכיות. שירה של חווה אלברשטיין "החיטה צומחת שוב" הדהד בראשם של המשתתפים בכל משך הסיור. "זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית אתם אינכם ולא תוכלו לשוב. השביל עם השדרה ובשמיים עיט אך החיטה צומחת שוב" לצד המראות הקשים והזוועות מצאנו גם את עוצמתו של עם ישראל, שקם מאפרו ומנסה לזקוף רוח ולחזור לעשייה. החיטה שצומחת שוב והגשמים שהביאו למרבדי הכלניות המפורסמים מוכיחים שאנחנו לא שוכחים לעולם, אבל תמיד נמצא את דרכנו לצמוח שוב: זוכרים את הנופלים, מצדיעים לכוחות הביטחון ומתפללים לשובם של כל החטופים לחיק האומה ומשפחותיהם.
11 שנה למלחמה•מגזין מיוחד דגל ישראל על בית הרוס בעוטף עזה. אנחנו לא שוכחים לעולם, אבל תמיד נמצא את דרכנו לצמוח שוב באוקטובר, מוביל 7- איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנהרגה ב את הסיור בחמ"ל נחל עוז ההרוס ומהמסיבה ליד רעים, 232 מכוניות שהושחתו בחניון המכוניות שפונו מכביש מושב תקומה. קיר שמוכיח את גודל הזוועה חנוכייה והרס מסביבה. עם ישראל קם מאפרו "לצד המראות הקשים והזוועות מצאנו גם את עוצמתו של עם ישראל, שקם מאפרו ומנסה לזקוף רוח ולחזור לעשייה. החיטה שצומחת שוב והגשמים שהביאו למרבדי הפרחים המפורסמים מוכיחים שאנחנו לא שוכחים לעולם, אבל תמיד נמצא את דרכנו לצמוח שוב״
12 ביקורי בתים תחת טילים, וחניון כלי הרכב שנהרסו במתקפה עובדי מס רכוש בקו האש | " יורם כהן, איש שטח: "אנחנו יוצאים עם שכפ"צ, נמצאים איפה שצריך. המשפחה דואגת, אבל אין מה לעשות נטלי מזור, שהגיעה לסייע למוקד באשקלון: "אתה עונה לטלפונים ובוכה, נקרע יחד עם האנשים. אבל העבודה משה ראש, אחראי תחום נזק ישיר בקרן מס רכוש: "התפקיד שלנו זה לאפשר | " נותנת לי כוח בימים האלה לאזרחים לחזור לשגרה כמה שיותר מהר" ניצן צבי כהןמאת ישראל אביטבולצילום:
13 שנה למלחמה•מגזין מיוחד ״ אחרי כוחות ההצלה, אנחנו הגורם הראשון שפוגש את האזרח שביו תו נפגע. אנחנו גם אלה שנשארים עם האזרח ומלווים אותו בהמשך", מספר משה ראש, האחראי הארצי על תחום הנזק הישיר בקרן מס רכוש שתחת רשות המסים. "העובדים שלנו עובדים גם בזמן לחימה ותחת טילים, כולם עובדים עם שליחות. התפקיד שלנו זה לאפשר לאזרו חים לחזור לשגרה כמה שיותר מהר". עובדי מס רכוש בדרום עובדים בימים אלו בכוחות מוגברים, שעות ארוכות, בזירות הנפילה ובמוקד באשקלון, שתוגבר בעשרות עובדים מרחבי הארץ. לצד אובדן החיים הכבד, מתקפת חמאס גרמה וגורמת נזק אדיר לבתים, למכוניות ולמפעלים. העובדים דואגים שכל מי שצריך יקבל את הפיצוי המתאים, ובמהירות. "שעתיים מתחילת האירוע המוקד שלנו כבר היה מאוייש" 08:30 באוקטובר, כבר בשעה 7- "ב בבוקר, מוקד מערך הפיצויים שלנו בגוש דן היה מאויש. שעתיים אחרי תחילת האירוע", מספר ירון בן נעים, ביום-יום ראש תחום אכיפה ברשות המסים, ובעת חירום מנהל תחום פיצויים במחוז הדרום. "ביום למחרת כבר היינו בשטח עם צוותים איפה שהיה אפשר. צריך להבין שכמות הפגזים שנחתו בדרום רק ביום הראשון למתקפה שווה לכמעט חצי ממה שירו בכל 1,500- צוק איתן. בימים הראשונים נרשמו כ פגיעות. "בעתות חירום יש לנו קשר עם העיריות, שמקבלות עדכון מדויק מכוחות הביטחון על כל פגיעה, ובפרט כשמדובר בפגיעות חמוו רות שמצריכות גם להוציא אנשים מהבית", מסביר בן נעים. "עם כל פגיעה אנחנו מגיו עים עם צוות שכולל עובד של רשות המיסים ושמאי חיצוני, ואם צריך אז גם מהנדס, כי כשהנזק גדול צריך לעשות גם בדיקות מבו ניות. יש מקומות שצריך לעשות בהם חיזוו קים בגדר 'עזרה ראשונה', כדי שלא יהיה צריך לפנות את כל המשפחות מהבניין". "בשבת, בתוך כל האירועים, התחלנו להכין את המרחב של מוקד הדרום באשקלון לפעולה. ביום ראשון כבר הקפצנו לפה אנשים לסייע גם מהמרכז. למרות המציאות של חשש שעוד יש מחבלים בשטח ישראל, אנשים הגיעו לכאן לעבוד. עברו בדרך לכאן מחסומים ונסעו לכאן תחת איום טילים. איש". 50 בבוקר כבר היו פה 8:00- ב הוא מספר שהעבודה התנהלה ממש תחת אש. "הצוותים יוצאים לשטח בשכפ"צים ובקסדות. נכנסים למרחב מוגן עם כל אזעקה, וממשיכים לאירוע הבא". העובדת שבאה לסייע: "החשיבות של העבודה בימים האלה שווה את הכול. וזה יותר חשוב מהפחד" למוקד מערך הפיצויים של מס רכוש, מגויסים בעיתות חירום עובדים רבים מכל מערכי רשות המיסים. אחת מהם היא נטלי מזור, שעובדת בשגרה במחלקת ניהול ספרים של הרשות בתל אביב. "עכשיו אני פה ואני עושה הכול, כל מה שצריך", היא מספרת. ויש הרבה עבודה, כל הזמן. "אני פוו תחת פניות של אנשים שפנו דרך הטלפון לדווח שיש להם נזק, כותבת תוכניות עבוו דה לצוותים שיוצאים לשטח. קולטת מהם את החומרים כשהם מגיעים, ומקלידה את דו"חות התביעה למערכת. עובדת מול השמאים שצריכים להחזיר לנו חוות דעת, סורקת מסמכים, דואגת לתשלום עבור השו מאים. התביעות עוברות שני שלבי אישור, אז לפעמים באמצע צריך ליצור שוב קשר עם הניזוקים, אז אני מתקשרת אליהם כדי להשלים איתם מסמכים. העבודה שלנו היא ללוות את הניזוקים מ-א' ועד ת'". אבל מאחורי כל הפעולות הפורמליות, לבה של מזור נקרע מהשיחות עם האנשים שנפגעו וזקוקים לעזרה. "אתה מרים טלפונים ובוכה", היא מספרת, "מדבר עם ניזוקים ונקרע יחד איתם. לפעמים אתה נחנק. אנשים שגרים באשקלון בשכונות העוני, אנשים מבוגרים שצריכים לרדת באזעקה. אנשים שבקושי מטבח יש להם בבית, ועכשיו גם זה הלך להם. אתה נקשר לסיפורים ולאנשים, אפילו אם אתה רק במוקד. וכמובן שצוותי השטח כל הזמן חוזרים ומספרים מה הם ראו, ואנחנו תמיד "המטרה היא לוודא שלא יהיה אזרח שלא יקבל מענה. הפעם, נדרשו העובדים שלנו לעמוד מול זוועות שלא נראו בעבר. אבל אנחנו ביחד, ויש לנו משימה שהיא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אני מודה לכל עובד ועובדת שנרתמים ונותנים את הלב והנשמה, כדי לדאוג לכל הפחות מי שביתו או רכושו נפגעו ממתקפות הטרור ידעו שיש מאחוריו גב של מדינה, ושיש מי שילך איתו יד ביד ויסייע לו לשקם" נטלי מזור במוקד מס רכוש באשקלון. "העבודה נותנת לי כוח בימים האלה. הידיעה שאני עוזרת במקטע הקטן שלי". צילום: דוד טברסקי
14 הת־חדשותהסתדרות עובדי המדינה כאן האחד בשביל השני. תומכים זה בזה, פורקים אחד אצל השני." באוקטובר, 8- היא הגיעה למוקד כבר ב מביתה שבמושב בית עריף הסמוך לנתב"ג. "זה היה מפחיד להגיע לאשקלון עם כל האזעקות מסביב. אני נוסעת מהר שלא תתפוס אותי אזעקה בדרך. כשהילד שלי, שהוא חייל, שמע שאני בדרך לאשקלון הוא התקשר לצעוק עלי: 'אל תגיעי לשם. אני לא מרשה לך. תעבדי מתל אביב'. אבל הסברתי לו שהחשיבות של העבודה בימים האלה שווה את הכול. וזה יותר חשוב מהפחד". היא מספרת שהעבודה האינטנסיבית מסייעת לה להתמודד עם המצב הקשה במדינה. "כשאנחנו פה אנחנו עובדים שעות 12 , מצאת החמה עד צאת הנשמה ויותר. לא מסתכלים לא על השעון ולא על הפלאפון. גם איזה יום היום כבר לא זוכרים. אבל בסוף, העבודה נותנת לי כוח בימים האלה. הידיעה שאני עוזרת במקטע הקטן שלי. חלק מהגוף הגדול הזה שעוזר". בחניון כלי הרכב שהושחתו: "כל אחד מהם הוא זירת רצח" "עובדי רשות המיסים נרתמו מיד, למרות הסיכון, לכל המשימות הנדרשות במסגרת מס רכוש, כפי שהם עושים תמיד בכל אירוע ביטחוני", מספר ודים אבנשטיין, יו"ר ועד ארצי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, "המטרה היא לוודא שלא יהיה אזרח שלא יקבל מענה. הפעם, נדרשים העובדים שלנו לעמוד מול זוועות שלא נראו בעבר. אבל אנחנו ביחד, ויש לנו משימה שהיא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אני מודה לכל עובד ועובדת שנרתמים ונותנים את הלב והנשמה, כדי לדאוג לכל הפחות שמי שביתו או רכושו נפגעו ממתקפות הטרור ידעו שיש מאחוריו גב של מדינה, ושיש מי שילך איתו יד ביד ויסייע לו לשקם". עובדי הרשות מפעילים גם חניון לכלי רכב שנהרסו במהלך מתקפת הטרור, עדות אילמת לאלימות הרצחנית של חמאס. "ביום הרביעי ללחימה כוחות הביטחון בעוטף עזה", 232 נדרשו לפנות את כביש מספר ראש, "העמדנו לטובת זה מגרשים שאליהם ניתן יהיה להכניס את הרכבים שפונו מהכביש, כדי שנוכל לטפל בהם". הוא מסביר שקרן מס רכוש מפצה אזרחים שהרכב שלהם נפגע באירועי טרור וירי רקטי, אבל בדרך כלל, כלי רכב נפגעים ליד הבית וקל לשייך כל רכב לבעליו. במקרה הזה, מדובר במאות רכבים השייכים לאנשים מכל רחבי הארץ – שרבים מהם נרצחו, נחטפו או נפצעו. הרכבים עצמם בחלקם הגדול הושחתו לבלי היכר – נורו, נשרפו או נפגעו מכלים צבאיים. "אלו כלי רכב שכל אחד מהם הוא אולי זירת רצח, אבל גם אירוע בפני עצמו", אומר משה, "חשוב לנו להצליח לשלם כסף לאנשים הללו, זה כסף שמגיע להם. אבל חלק גדול מכלי הרכב שרופים לחלוטין "כשאנחנו פה אנחנו עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, שעות ויותר. לא 12 מסתכלים לא על השעון ולא על הפלאפון. גם איזה יום היום כבר לא זוכרים. אבל בסוף, העבודה נותנת לי כוח בימים האלה. הידיעה שאני עוזרת במקטע הקטן שלי. חלק מהגוף הגדול הזה שעוזר" מלמעלה: משה ראש (מימין), הלל ליאור, ארז בריגה ודוד אלייב מסתכלים על הנזק בחלון ביתו של ליאור באשקלון. למטה: ירון בן נעים (מימין) ומשה ראש. צילומים: דוד טברסקי
15 שנה למלחמה•מגזין מיוחד וקשים מאוד לזיהוי. הבאנו מתנדבים יוצאי משטרה, שעבדו בלאתר את מספרי השלדה של הרכבים כדי לאתר את בעלי הרכב. בכל יום איתרנו מספרי שלדה של רכבים נוספים, ודרך זה איתרנו למי 50- כ הם שייכים ופנינו למשפחות כדי לסייע בתביעה". אחד העובדים שעבד בחניון מספר שחזר הביתה לאחר העבודה והתקשה לדבר במשך חצי יום. "ישבתי על הכסא ולא יכולתי לעשות כלום. ריח של מוות באף. הייתי כמו זומבי". 98- ביקור בית אצל הלל ליאור בן ה מאשקלון: "אנחנו נדאג להכול" לרחוב הוורדים שבשכונת אפרידר באשקלון הגיע אחד מצוותי השטח. ארז בריגה, שבימי שגרה עובד באגף חקירות מכס ומע"מ במחוז תל אביב והמרכז של רשות המיסים, ודוד אלייב השמאי ממשרד 'אוורסט שמאים' שמתלווה אליו. הם ,98- נכנסים לביתו של הלל ליאור בן ה ובוחנים את הנזק: אחד מחלונות הבית התנפץ כתוצאה מהדף נפילה במרחק כמה עשרות מטרים. "ההדף והרסס עושים נזקים מטורפים בסיבוב הזה. אתה רואה בעיניים איך רסיסים מפרקים קירות", אומר אלייב, ומוסיף שזה מדגיש את החשיבות של הקפדה על הנחיות פיקוד העורף והמתנה דקות עד ליציאה מהמרחב המוגן. 10 של בריגה התרגש מהמפגש עם ליאור, מחלוצי ענף החקלאות בישראל. כשהגענו, הם כבר היו דקות שיחה. "זה בן אדם מדהים. היה 20- אחרי כ חייל בבריגדה". ליאור עצמו מרגיע אותנו, מספר שהוא כבר ראה מלחמות. הבת שלו סייעה לו ליצור את הקשר עם אנשי מס רכוש שהגיעו תוך זמן קצר למקום. הם מסתכלים על הנזק, ובריגה ואלייב מתדיינים מה יהיה האופן הנכון ביותר לטפל בו. "בגלל שהמסגרת של החלון היא מעץ, אני חושש שיהיה לך קושי למצוא בעל מקצוע שיתקן את זה. לכן הוא אישר לך להחליף את כל החלון, ואנחנו נעביר את הכסף עבור התיקון", מסביר בריגה לליאור. אחרי עוד רגע מחשבה הוא שואל את ליאור אם יזדקק לעזרה בתיאום התיקון. "אל תדאג, אנחנו נדאג להכול. אנחנו פה בשביל לעזור, נטפל בזה". הם יושבים יחד איתו בסבלנות על מנת למלא את כל הטפסים הנדרשים. ראש מסביר שלמס רכוש יש שני מסלולי שיקום. הראשון הוא מתן אומדן כספי לניזוק, שמתקשר בעצמו עם בעלי המקצוע לצורך התיקון, ומקבל לאחר מכן שיפוי על מהמקרים 99%- העלות. "זו דרך המלך, וב זה גם מה שהאזרח רוצה. האפשרות השנייה היא שיקום באמצעות חברה משקמת, שיש לנו מאגר של חברות כאלו שעברו מכרז. אנחנו משתמשים בזה היום בעיקר בכל מה שקשור לעזרה ראשונה כמו חיזוקים ראשוניים של בניינים, גידור ופינוי פסולת, אבל גם כדי לעזור לאנשים שאין להם אפשרות לבצע את השיקום ולהזמין אנשי מקצוע בעצמם, כמו זקנים ונכים". "זה מה שמחזק אותנו בימים האלה: ציונות, אחדות עם ישראל, המשימה שלנו" יורם כהן משמש בימי שגרה כקצין מודיעין של מע"מ באיזור באר שבע והדרום. חברו, שמעון אזנקוט הוא מנהל מחלקת שירות ופקיד שומה בבאר שבע. שניהם מגיעים בעיתות חירום לסייע במס רכוש שנה, ומשמשים כאנשי שטח. 18- מזה כ "אנחנו יוצאים גם כשיש אזעקות. המשפחה דואגת, אבל אין מה לעשות. אנחנו יוצאים עם שכפ"צ, נשמעים להנחיות פיקוד העורף 30- ונמצאים איפה שצריך. היה לנו אירוע ש מטר מאיתנו נפל הטיל, הנה, תראה תמונה של הנזק". "אתה פוגש אנשים במצבים מאוד רגיו שים. ואתה המדינה. לאחרונה פגשתי משו פחה שאחד מילדיה נרצח במסיבה ברעים, ואז עוד נפגע להם הבית מטיל. זה נורא. ואתה הופך להיות גם פסיכולוג. שיושב איתם, מדבר איתם, מבטיח להם שאתה איתם בזה. גם אנחנו בוכים המון". "אם יש פגיעה בבאר שבע, גם באמצע הלילה או בשבת, אנחנו עוד באותו הערב מפנים לבית מלון אם צריך. בכל שעה ובכל יום. אנחנו שם", מוסיף אזנקוט. "ברוב המקרים זה לפגוש אנשים מבולבלים והמומים. היום באנו מבית בבאר שבע, פגיעה בבית חדש של משפחה, שאפילו עוד לא הספיקו להיכנס לגור בו. נזק רציני. דאגנו לו כבר היום לקבלן שיעזור". "מבחינתי זו ציונות, שליחות" אומר כהן, "זה מה שמחזק אותנו בימים האלה. ציונות, אחדות עם ישראל והמשימה שלנו. יש לנו מדינה אחת, ועליה צריך לשמור". "אתה פוגש אנשים במצבים מאוד רגישים. ואתה המדינה. לאחרונה פגשתי משפחה שאחד מילדיה נרצח במסיבה ברעים, ואז עוד נפגע להם הבית מטיל. זה נורא. ואתה הופך להיות גם פסיכולוג. שיושב איתם, מדבר איתם, מבטיח להם שאתה איתם בזה. גם אנחנו בוכים המון". "משרדי המטה הטלפוני של רשות המסים. "אתה פוגש אנשים במצבים מאד רגישים ואתה המדינה" ולהוסיף. צילום: דוד טברסקי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=