מערכה רב-זירתית: מנכ"ל הסתדרות עובדי המדינה משלב בין פיקוד על לוחמים, הגנה על זכויות עובדים וחיי משפחה טל בורשטיין מגויס למלחמה בתור מג"ד במילואים, אבל ממשיך בתפקידיו הרבים בהסתדרות עובדי המדינה, במקביל הוא מגדל עם אישתו שלוש בנות: "טל המג"ד, טל | ובמהלך השנה אף קודם לכהן כמנכ"ל האיגוד האבא וטל איש האיגוד המקצועי – שלושתם מאוד השתנו בשנה האחרונה" ניצן צבי כהןמאת אלבום פרטיצילומים: ט מראש העין, 39 ל בורשטיין, בן ומחודש מרץ האחרון מנכ"ל הסתדרות עובדי המדינה, משמש בשנתיים האחרונות גם מג"ד במיל' של גדוד . עם פרוץ המלחמה, 969 המילואים הוא והגדוד התייצבו מיד ללחימה. "להיות מג"ד במילואים זו עוד עבודה – נוסף על העבודה הרגילה והמשפחה", אומר בורשטיין. "זו המון עבודה ברמה הצבאית של משימות, פקודות, משאבי אנוש, אבל זה גם להיות ראש של קהילה – חתונות, בריתות ולא עלינו, גם הלוויות ושבעות. זה לעטוף את החיילים והמפקדים לכל אורך השנה, ואין כמעט שבוע, שלא לומר יום, שאני לא מתעסק בזה. גם כשאני באזרחות". נשמע מאתגר. "זה דורש כל הזמן לתעדף, וליצור לו"ז ברור. אני בדרך כלל מגיע להתעסק בענייני המילואים רק בערב, והרבה פעמים זה בא על חשבון המשפחה. חשוב לי להדגיש את החשיבות של העורף המשפחתי שלי ולהודות לזוגתי איה, שהיא בעצמה קצינה בקבע בחיל האוויר, והבנות האהובות שלי נוגה ויהל בנות השבע וזיו בת השנתיים. הילדות שלנו סופגות צבא מגיל מאוד צעיר, ומכירות גם את החיילים שלי וגם את החיילים והחיילות של אישתי. יודעות מה זה גדוד, מה זו פלוגה. מערך המילואים תלוי במשפחות התומכות שלו. "זה גם אומר להיות יום בשבוע במילואים, ולהיעלם לפעמים מהעבודה ליום או ליומיים גם בימי שגרה, וזה אחד היתרונות הגדולים בלעבוד במקום עבודה ערכי ומחויב חברתית כמו ההסתדרות בכלל, והסתדרות עובדי המדינה בפרט, שבו מבינים את החשיבות של זה ומאפשרות לי את זה. אני חושש שבמגזר הפרטי, שמכמתים בו הכול לכסף, ובוודאי לעצמאים, זה יותר קשה. אבל גם ברמה האישית, המשמעות היא שבתור עובד אני עושה כל מאמץ לעבוד יותר קשה כדי לעמוד בכל המשימות ולהספיק לעשות גם וגם". באוקטובר? 7 איפה תפסו אותך אירועי "מוקדם בבוקר קיבלתי הודעה מחמי, אבא של אישתי, ששאל אם אני ער. זו הודעה מוזרה בבוקר, אז נכנסתי לאתרי החדשות, 06:30- לקבל ב התחלתי להבין מה קורה, ושיתפתי את אישתי. בכל סבבי הלחימה האחרונים הגדוד שלי הוקפץ, ולכן קמתי, שטפתי פנים, התארגנתי ועליתי על מדים בידיעה שתכף קוראים לי. הטלפון מהחטיבה שלנו, חטיבה צפונית עזה, אכן לא איחר לבוא. עליתי על האוטו, ותוך כדי תנועה אמרו לי לא להגיע למפקדת החטיבה ברעים ולא להקפיץ רק את המפקדים – אלא להקפיץ את כל הגדוד – מאות אנשים בשבת בבוקר, ישירות לימ"חים (יחידות מחסני חירום) להתחייל. הבנתי שאנחנו באירוע מסוג אחר, בשעה קשה מאוד.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=