"המפונים בחוסר אונים ובחוסר ודאות" בצפון, כמו בדרום, מתמודדים התושבים עם איום טילים, וחלקם הגדול מפונים. מטול לה היא אחד היישובים הקרובים ביותר לגבול לבנון, ולכן פונתה בתחילת המלחמה. "אני משמש כרגולטור לכל ההתערבויות הרגשיות בקהילת מטולה, עובד פרטנית מול אנשים, מלווה את הנהלת המועצה, גם בתור יועץ ארגוני וגם במעטפת תמיכה רגשית בתומכים - אנשי המועצה מסקטורים שונים כמו רווחה, בריאות וכו' - שנמצאים בשטח עם המפונים ,יורם שליארומנהלים את האופרציה", אומר פסיכולוג חינוכי מומחה ויועץ ארגוני ויו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל. "כשמפונים החלו לעזוב את המלונות ולל שכור דירות או לעבור לסידורים אחרים, ריל כזתי עבורם רשימת מכונים, תחנות טיפוליות ומטפלים פרטיים בכל הארץ, כדי שתהיה לכל תושב מטולה, בהתאם למקום שעבר אליו, כתובת לקבלת סיוע ותמיכה רגשית עבור כל אחד שזקוק". שליאר יליד הגליל ותושב הצפון כל חייו. עד לפני שש שנים התגורר עם משפל חתו במטולה וקודם לכן בקיבוץ מלכיה, אז עבר למושב רמות השבים בשרון. בעבר ניהל את השירות הפסיכולוגי החינוכי במועצה האזורית מבואות החרמון באצבע הגליל וגם תחנה קלינית במועצה האזורית עמק הירדן. את תפקיד יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים הוא עושה בהתנדבות כבר קדנציה שנייה. מפרוץ המלחמה הוא מלווה את תושבי מטולה שפונו לטבריה, בהתחלה בהתנדבות ובהמשך באמל צעות פיקוד העורף. "המנדט הראשון שקיבלתי מראש המועל צה היה לעשות סדר ברשימת המטפלים השול נים שהציעו את מרכולתם. היה חשוב לראות שכל מי שנכנס לפעולה התערבותית הוא אכן איש מקצוע שמוכשר לתת את המענה הנל דרש". הוא מתאר את האתגרים של טיפול במפונים. "אנחנו מדברים על אנשים שנשלפו מבתיהם ללא כל הכנה מוקדמת. בלי להתארל גן, בלי להצטייד. זו סיטואציה מאיימת מאוד שמערערת את כל הביטחון הבסיסי, תחושת השייכות, הביתיות. המשפט 'ביתנו מבצרנו' מאוד רלוונטי כדי להבין את תחושת חוסר האונים וחוסר הוודאות. יש מפונים שאין להם בית לחזור אליו, כי ביתם הופגז וחלק גדול מרכושם נפגע. זה מוסיף אלמנט של לחץ כלל כלי, כי עדיין לא ברור מה חלקה של המדינה בשיקום וכמה זמן זה ייקח. "יש גם חקלאים שהקושי הכלכלי שלהם גדל. משפחות שלמות מתגוררות שבועות וחול דשים בחדר אחד, גדול ככל שיהיה. בלי פרל טיות. בלי פינה משלהם. זה מייצר סיר לחץ בבוקר 05:00- נוראי. אנשים שרגילים לצאת ב לעבודה יושבים שעות על גבי שעות בלובי של מלון ולאט לאט מאבדים את עצמם. ויש געגוע. לריח הבית, לחפצים האישיים, לביל שולים המשפחתיים. יש בעיה של מוסדות חינוך. הילדים עברו תקופת הסתגלות קשה באוקטובר יחזור 7- מאוד. יש כמובן פחד שה על עצמו בצפון. הפחד הזה מעורר תגובות רגשיות קשות. וגם כיום אנחנו לא יודעים אם אנחנו בתחילת הסוף או בסוף ההתחלה. זו רשימה חלקית, אבל בהחלט נותנת תמונת מצב של מה עוברות משפחות המפונים. זה באמת בלתי נסבל". איך נערכים לתכנן את החזרה הביתה? "בהובלת ראש המועצה דוד אזולאי התחלנו לקדם את הנושא. בעלי תפקידים מרכזיים במועצה התבקשו להגדיר אתגרים וצרכים בחזרה למטולה, כל אחד בתחומו. המשימה שלי היא להבנות את התחום הרגל שי. הוקם צוות היגוי רב-מקצועי לגבש את התוכניות בכל התחומים וכבר התקיימה סדנה אסטרטגית של יומיים לכל בעלי התפקידים וחברי המועצה בליווי הגו'יינט. אנחנו משל קיעים מחשבה רבה באופן שבו נעורר את התושבים לפעולה. ככל שנחזק את החוסן, את התקווה, את האמונה שזה אפשרי, שזה חשוב למשפחה ולמדינה וכן הלאה, כך אנחנו מאמינים שנצליח לחבר ולרתום יותר אנשים לחזור. תוכנית הפעולה שלנו בהתהוות, והיא כוללת מעטפת מענים שהתושבים יקבלו בכל תחומי החיים כדי להקל עליהם את ההחלטה ואת הביצוע בפועל". אילו קשיים עולים מההתמודדות עם החזרת התושבים לבתיהם? "שאלת מיליון הדולר היא באיזו מידה נוכל להבטיח תחושת ביטחון. זה תנאי בסיסי לחזרה הביתה. נושא נוסף שצריך לתת עליו מענה הוא לאן חוזרים אלה שבתיהם נפגעו, יורם שליאר. צילום: אורלי לנדאו רונית זיקרי. צילום: אלבום פרטי 25
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=