עלהפיגומים 56 גיליון מספר | 2024 ספטמבר | מגזין הסתדרות עובדי הבניין, התעשיות הנלוות והטקסטיל ד״בס טקס העובד המצטיין, כוכבי הבטיחות שלנו ועודעוד במגזין: יום ספורט יום ספורט של ענף הבניין לזכרו של רנ"ג אורי מויאל ז"ל הי״ד
עלהפיגומים 2 | עובדות ועובדים יקרים, אבקש בראש ובראשונה לאחל לכם שתהיה שנה עם בשורות טובות, ושנדע לצמוח ולגדול מהמשבר שפוקד את המדינה. שנדע לשלב ידיים ולהמשיך קדימה – כי רק ביחד נצליח לבנות פה מחדש את הארץ. השנה החולפת הייתה אולי המאתגרת ביותר מקום המדינה. זה השפיע על כל תחומי החיים, וכמובן לא פסח על תחום התעסוקה. היו שינויים רוחביים שדרשו מאיתנו לעשות התאמות כדי להשאיר את הכלכלה הישראלית על הרגליים, וכך עשינו. גם בתחום הבנייה נדרשנו לסוגיות לא פשוטות, וההסתדרות יחד עם איגוד עובדי הבניין והתעשיות בהובלת יצחק מויאל, עשינו כל מה שאל ידינו כדי לשמור על המשכיות הענף ולשמור על העובדים. אנחנו עומדים נחושים ואיתנים לצדכם, עובדים יקרים, במטרה להבטיח את הביטחון התעסוקתי שלכם. ענף בניין חזק הוא דוגמה ומופת למדינה כולה. נפעל יחד עם הגורמים הרלוונטיים כדי לייצר פתרונות לכל מצוקה או עניין שיתגלו בעתיד. לצד כל האתגרים, דבר אחד נותר חזק כתמיד: קידומו של ענף בנייה איכותי, בטוח ומקצועי בישראל. אנחנו בהסתדרות פועלים ללא לאות לחזק את הענף ואת עובדיו, ולהבטיח את זכויות העובדים בו. אנחנו פועלים להעניק קשת רחבה של הגנה, כדי לשפר את תנאי ההעסקה, ולדרוש סטנדרטים מקדמי בטיחות בכל אתרי הבנייה בארץ. שוב תודה לאיגוד ולצוות אשר פועלים לכל אורך השנה, כדי לעמוד ביעדים, ולקדם עשייה רבת הישגים למען כלל עובדי הענף. בברכה, ארנון בר-דוד יו"ר ההסתדרות צילום: דוברות ההסתדרות דברי ברכה מארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות
הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 3 משפחת העובדים בענף הבנייה, התשתיות, השיפוצים והתעשיות הנלוות, עם התקרבותנו לשנה חדשה, אני רוצה להביע את איחוליי הכנים לזמנים טובים יותר ושיהיה לנו החוסן להתגבר על המשברים שפקדו את מדינתנו. חשוב שנתאחד ונתקדם קדימה, כי רק באמצעות אחדות נוכל לבנות מחדש את ארצנו. השנה החולפת הייתה מהשנים הקשות ביותר. באופן אישי, אני ובני משפחתי מתאבלים על אובדן אחי היקר רנ"ג אורי מויאל ז"ל, שנרצח באכזריות על ידי מחבל. ברגעיו האחרונים הוא הצליח לנטרל את התוקף ומנע פיגוע גדול יותר. 7 ענף הבניין נכנס לשנה האחרונה עם קשיים שהחלו עוד בקורונה, ואסון באוקטובר שבר כל תקווה וכל מחשבה אופטימית שהיו לנו על חזרה לשגרה. המחסור בעובדים הוא הבעיה החמורה ביותר שהענף מתמודד איתה. כל השנים התמודדנו עם מחסור בעובדים, אך השנה המצב החמיר פי שלושה ויותר. עובדים זרים נמלטו מהארץ, עובדים פלסטינים אינם מורשים להיכנס בכלל, מאות אלפים גויסו למילואים, וצווי הגיוס ממשיכים להישלח, הריבית במשק גבוהה וחברות בנייה בינוניות וקטנות מתקשות לגייס מימון לפרויקטים ולהחזיר חובות. מדינת ישראל מעולם לא חוותה משבר כזה. עם זאת, כל משבר מציב הזדמנות. בתגובה, אנחנו באיגוד הבניין והתעשיות הנלוות עובדים ללא לאות כדי לשמור על רציפות העבודה ולהבטיח את מקומות העבודה שלכם. אנו עומדים איתנים ונחושים להבטיח את בטיחותכם. ענף בניין חזק הוא מגדלור של תקווה לאומה כולה. יחד עם הגורמים הרלוונטיים, נפתח פתרונות להתמודדות עם כל אתגר שיעמוד בדרכנו. למרות הקשיים האלה, דבר אחד נשאר קבוע: המחויבות שלנו לענף בניין איכותי, בטוח ומקצועי בישראל. בהסתדרות, אנו מחויבים לחיזוק הענף ותמיכה בעובדיו, תוך שמירה על זכויותיכם. מאמצינו מתמקדים בשיפור תנאי העסקה וקידום תקני בטיחות בכל אתרי הבנייה. השנה, בשיתוף עם הקרן לעידוד, חלה עלייה משמעותית במכסת תוכניות ההכשרה לעובדים ישראלים בענף הבנייה. תוכניות אלו, שזמינות במכללות שונות, מיועדות לכלול מגזרים מגוונים כמו הקהילות החרדיות והבדואיות, ומטרתן להתמודד עם המחסור המתמשך בכוח אדם בענף. נוסף על כך, יש בשורות טובות בחזית הסכמי העבודה. לאחר לחץ ניכר מצד יו"ר ההסתדרות, שר העבודה חתם על צו הרחבה לנספח של ההסכם הקיבוצי . הרחבה זו נמצאת כעת במשרד המשפטים בהמתנה 2022 הענפי שנחתם ביוני לרישום, ולאחר מכן תיכנס לתוקף. התפתחות זו צפויה להביא לשיפורים והטבות משמעותיים לעובדים בענף הבנייה, התשתיות, השיפוצים והתעשיות הנלוות. אני רוצה להביע את תודתי הכנה לצוות המסור באיגוד הבניין שמעניק תמיכה בלתי מתפשרת לעובדים. תודה מיוחדת לארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות, על האמון המלא שאני מקבל ממנו ועל תמיכתו המתמשכת, המבטיחה את הסיוע הטוב ביותר שאוכל לספק לכם העובדים בתקופה מאתגרת זו. הבה נתפלל לשובם הבטוח של החטופים לבתיהם ונקווה לשנה מלאה בבשורות טובות לכולם. תודה על עבודתכם הקשה ועל מסירותכם יחד נבנה עתיד בהיר יותר לענף שלנו ולמדינתנו עם ישראל חי! יצחק מויאל יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות צילום: דוברות ההסתדרות דברי ברכה מיצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות
עלהפיגומים 4 | תוכן עניינים האסיפה הכללית של | ״ ״הסכם קיבוצי ענפי לקבלני מיזוג האוויר - כבר אחרי החגים 5 התאחדות קבלני מיזוג האוויר והחימום בישראל 6 ראיון עם חגי רזניק, יועץ בכיר בקרן לעידוד הבנייה | הכשרת עובדים ישראלים לענף הבנייה 8 רועי ויינשטיין על כנס ארגון המנופאים | ״ ״כנס המנופאים נתן כוח להתאגדותם להסתדרות 10 שביתת המנופאים | חייהם של המנופאים אינם הפקר 12 מלגות חינוך לילדי עובדים | למען הדור הבא 13 ראיון עם ח״כ אליהו רביבו | ״ "כל קבלן יעדיף עובדים ישראלים 16 ראיון עם אילן גורדו | ״ ״הבניין הוא הקטר שמוביל את המשק 18 ראיון עם רועי סגל, מנכ״ל אפי קפיטל | תוכנית כוכבי הבטיחות שינתה את ענף הבנייה | מאות מנהלי עבודה ועוזרי בטיחות הצטרפו להסתדרות עובדי הבניין 20 טור מיוחד של יצחק מויאל, יו״ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות 21 תוכנית כוכבי הבטיחות נכנסת לשנתה החמישית | מצוינות מונעת תאונות 24 2024 טקס העובד המצטיין | מצדיעים למצוינות מייסד ועורך ראשי: יצחק מויאל עורך: מאור הוימן עיצוב גרפי: נעם בן-דוד מו"ל: "דבר פלוס" מבית דבר העובדים בארץ ישראל המגזין הופק עבור הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות. אין לשכפל, לצלם או להעתיק ללא אישור המו"ל www.binyan.histadrut.org.il : יש לנו אתר חדש! כנסו להתעדכן ב חפשו אותנו בפייסבוק: הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות תל אביב 93 מען להערות/הארות מגזין "על הפיגומים": הסתדרות עובדי הבניין ארלוזורוב 03-6921498/78 :' טל
הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 5 יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות: "הסכם קיבוצי ענפי לקבלני מיזוג האוויר – כבר אחרי החגים" יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, באסיפה הכללית של התאחדות קבלני מיזוג האוויר והחימום בישראל: "ההסכם שואף לסטנדרטיזציה ולשיפור תנאי העבודה, ואני אופטימי שהמשא ומתן יסתיים בהצלחה" מור הופרט יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, השתתף באסיפה הכללית של התאחדות קבלני מיזוג האוויר והחימום בישראל. מויאל שיבח את שיתוף הפעולה בין ההסתדרות להתאחדות, והדגיש את מאמציהם המשותפים להשפיע על הכנסת. מטרתם לקדם חקיקה ותקנות שישפרו את תנאי העבודה של העובדים בענף מיזוג האוויר והחימום. בנאומו, סיפק מויאל סקירה מעמיקה על פעילות הוועדה הפריטטית. ועדה זו, שהוקמה ליישוב סכסוכים בין מעסיקים לעובדים, הוכיחה את עצמה כנכס משמעותי. היא חוסכת זמן וכסף, ומציעה תהליך יעיל ליישוב סכסוכים המיטיב עם כל הצדדים המעורבים. מויאל חלק חדשות מרגשות על משא ומתן מתמשך: "האיגוד נמצא כעת בדיונים עם התאחדות קבלני מיזוג האוויר לניסוח הסכם קיבוצי ענפי לעובדים. הסכם זה שואף לסטנדרטיזציה ולשיפור תנאי העבודה. אני אופטימי שהמשא ומתן יסתיים בהצלחה, וששני הצדדים יגיעו להסכמה ויחתמו על המסמכים הנדרשים זמן קצר לאחר החגים". הכנס הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה והדיאלוג בין הצדדים. דבריו של מויאל הדגישו את המחויבות המשותפת לקידום האינטרסים של העובדים ולהבטחת פתרון הוגן ויעיל של סכסוכים. "ההסכם הקיבוצי הענפי הפוטנציאלי מייצג צעד משמעותי קדימה בהשגת יעדים אלה, ומבטיח תנאים והגנות טובים יותר לעובדים בתעשיית מיזוג האוויר והחימום. אני רוצה להודות למשה שמואל חי, יו"ר התאחדות קבלני מיזוג אוויר וחימום, וליובל בריק מנכ"לו, על שיתוף הפעולה לטובת העובדים ועל השתתפותם באסיפה הכללית שהייתה פלטפורמה לחיזוק השותפות בין הצדדים". מימין לשמאל: משה חי שמואל יו״ר התאחדות קבלני מיזוג האוויר והחימום, יצחק מויאל יו״ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, יגאל סלובניק מנכ״ל התאחדות הקבלנים, יובל בריק מנכל התאחדות קבלני מיזוג האוויר והחימום. צילום: יח״צ
עלהפיגומים 6 | "הכשרת עובדים ישראלים לענף הבנייה היא אחד הפרויקטים החשובים ביותר כיום" הוא איש רב פעלים, וכולם קשורים לעבודה: בתור יו"ר הקרן לחיילים חגי רזניק משוחררים במשרד הביטחון הוא דואג בין השאר לתעסוקה למשוחררים טריים; בתור ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב הוא מקדם את האוכלוסיה הבדואית; ובתור יועץ בכיר בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה הוא שותף למהלך של הכשרת עובדים ישראלים לבנייה מור הופרט יו"ר הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב ויועץ בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל – בשלושת התפקידים האלה מחזיק אדם אחד: חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר. בראיון ל'על הפיגומים' הוא מספר על כל אחד מהתפקידים. מה האתגרים בדאגה לחיילים המשוחררים במלחמה? "אלפי חיילים סיימו שירות קבע אינטנסיבי ועברו ממנו ישירות למילואים קרביים של חודשים. זה מצב שמצריך להתייחס לשחיקה הרגשית. אגף השיקום עושה עבודה נפלאה, ומנכ"ל הקרן ומנהל האגף איל הנס מגבש חבילה גדולה של תוכניות סיוע, מטיפול והתייחסות שיחתית עד ליווי ומנטורינג. הצעירים הללו צמאים לכך ואנו מחויבים להם". המחזור השנתי של הקרן עומד על מיליארד שקלים, ולדברי רזניק, זה 2.5 מאפשר הרבה עשייה. "יש לנו גם תוכניות הכשרה ייחודיות לאוכלוסיות מיוחדות, וגם הכשרות מקצועיות לתחומי עבודה, וכישורי חיים. נוסף על כך, עמדה לי הזכות לעמוד בראשות הקרן בזמן שעברה החקיקה 'ממדים ללימודים'. התכנית מספקת מהלימודים ללוחמים בכל 100% מימון של שנות הלימוד לתואר הראשון, והיא אושרה בדחיפה גדולה של שר הביטחון יואב גלנט ויו"ר הקואליציה אופיר כץ". ספר על התיקון שקידמתם בהטבות קרקע למשרתי מילואים. "בתיאום בין השר גלנט לשר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף תיקנו עיוות היסטורי. עד אז, חיילי מילואים שלא היה להם פז"ם של שש שנים ולחמו בחרבות ברזל לא קיבלו הטבות קרקע. הנושא נפתר בהתערבות השרים. אני מנהל עבודת מטה מקיפה להעלאת שכר הדירה לחיילים בודדים משוחררים, אלו שנפלטים משירות סדיר במילואים ללא עורף משפחתי. זה בדמי. הקמנו גם צוות משותף עם משרד החקלאות להביא חיילים משוחררים לתחום תוך מתן הטבות קרקע".
הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 7 במכון ריפמן לפיתוח הנגב שאתה עומד בראשו אתה מתמקד בעיקר באוכלוסייה הבדואית בנגב. מדוע דווקא בה? "אי-קידום החברה הבדואית היא חסם לפיתוח הנגב בכלל, ולכן בלי חקיקה כמו, 'טיוטת חוק ריפמן' שאני מקדם, לא נצליח כמדינה להסדיר את מעמדם של עשרות אלפי בדואים ולייצר שגשוג כלכלי וביטחון אישי לתושבי הנגב. הנגב הוא מפעל חיי, ולכן לא אוותר עד שהמדינה תפעל בנושא". מהי הצעת החוק ואיך היא תסייע לקדם את הנגב? "ההצעה מדברת על כמה אדנים מרכזיים בהבטחת עתיד הנגב. הראשון הוא הסדרת הקרקע. עשרות אלפי בדואים חיים ללא שיוך מוניציפלי וללא הסדרה. השני הוא מתן שירותים מוניציפליים סדורים לחברה הבדואית. האדן השלישי הוא מתן שירותי חינוך; בנגב אנשים שלמדו במערכת חינוך בשטחים מחנכים את הילדים, ולכן אנו מציעים לשלול את האפשרות של אנשי הוראה בוגרי שטחים, כדי ליצור חינוך ישראלי. "החוק עוסק גם בפיתוח כלכלי ומגדיר אזורים שבהם אפשר לקדם מסחר ומגורים בעדיפות לחברה הבדואית, וליצור מנועים כלכליים נוספים שקשורים לאנרגיה המתחדשת, לטכנולוגיות מתקדמות לאיסוף אשפה והטיפול בה. מה שלא חסר במדבר זה חול, שמש ואשפה. את הדבר הזה צריך להפוך למשאב לנגב. אם נצליח להפוך את המשוואה, זה יכול לעשות שינוי כיוון לכל הנגב". "מצווה כפולה של חסד ושל בניין הארץ" הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, שרזניק עובד בה כיועץ בכיר, מכשירה אלפי ישראלים לבניין, בשיתוף הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות והתאחדות הקבלנים בוני הארץ. ספר על חשיבות העשייה בקרן. "אחת המעלות העליונות על־פי הרמב"ם היא למצוא לאדם עבודה. הקרן בהובלת דוד יהלומי המנכ"ל הנמרץ, יוליה נוביק מנהלת הפרויקט והצוות המסור, בגיבוי של הנהלת הענף – יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, מוותיקי הענף, וראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים שהגיע מעומק התחום, אנחנו עושים את המהלך האזרחי המדינתי הגדול ביותר במדינת ישראל. אנחנו מכניסים לעולם העבודה באמצעות ענף הבנייה אוכלוסיות מודרות, לרבות חרדים, מיעוטים, חסרי עבודה וחיילים משוחררים. זו מצווה כפולה גם של חסד וגם של בניין הארץ. "במקום שאנחנו נמצאים היום, עם החוסר בעובדים זרים בענף הבנייה ואי-הכניסה של עובדים פלסטינים, הפעולה של ראול, איציק, דוד וצוותיהם קריטית. זה אחד הפרויקטים המדינתיים החשובים ביותר כיום. ענף הבניין הוא הקטר של המשק הישראלי. אם לא ישתלבו בו עובדים ישראלים, כמו שהם פועלים לשלב אלפי עובדים, נפספס הזדמנות גדולה. הדברים קורים במסות. הם כבר הצליחו לשלב אלפי עובדים בענף. התוכניות רבות והמיזמים מתקרבים, הולכים וגדלים. "יש לי זכות גדולה להיות יועץ בקרן. אני רואה איך בשנים האחרונות מנהיגי הענף מובילים מהפכה בכל מה שקשור לעבודה הישראלית. זה נכון לעובדים בדואים, זה נכון לחיילים משוחררים וזה נכון לעבודה כחוללבן, עבודה עברית של אוכלוסיות סוציאליות, מובטלים וחרדים. שנזכה כולנו בברכת בניין הארץ. ראשי הענף עושים היסטוריה!" "יש לי זכות גדולה להיות יועץ בקרן. אני רואה איך בשנים האחרונות מנהיגי הענף מובילים מהפכה בכל מה שקשור לעבודה הישראלית. זה נכון לעובדים בדואים, זה נכון לחיילים משוחררים וזה נכון לעבודה כחול-לבן, עבודה עברית של אוכלוסיות סוציאליות, מובטלים וחרדים" מימין לשמאל: דוד יהלומי, ראול סרוגו, חגי רזניק ויצחק מויאל (צילום: יח״צ)
עלהפיגומים 8 | "כנס המנופאים נתן כוח להתאגדותם להסתדרות" , יו"ר ועד המנופאים, מספר על כנס המנופאים הראשון רועי ויינשטיין זה שנים שנערך ביולי: "המנופאים כבר מבינים עכשיו שהם לא לבד בקבינה" מור הופרט Shutterstock : צילום
הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 9 כנס המנופאים הראשון זה שנים, בהשתתפות כמאה מנופאים, התקיים בירושלים בחודש יולי האחרון וזכה לתגובות חמות., הכנס אורגן על ידי יו"ר ועד המנופאים ביחד עם צוות איגוד הבניין בהסתדרות, ובמהלכו עודכנו המנופאים בהתקדמות המשא ומתן שמתקיים זה שנתיים לשיפור תנאי העסקתם, וגם הכנה לקראת השביתה. "כנס של מנופאים זה תמיד מרגש", מתאר רועי ויינשטיין יו"ר ועד המנופאים. "אנחנו יושבים שנים, שעות לבד במנוף, אז לשבת ולהיות ביחד ולגלות את כל הצבעים והצורות של כל הצדדים בענף, זה היה ממש יפה, ולראות שאנשים באו לשמוע את החוויות של המנופאים, לשמוע איך המציאות של השוק משפיעה להם על החיי היומיום, אתה לא שומע את זה בתוך השגרה היומיומית ובתוך הודעות הווטסאפ. זה עשה את הכנס לאירוע ממש משפחתי, כולם הבינו שכולם פה בשביל כולם. "הכנס נתן גם כוח לשביתה ולכל ההתארגנות, ולהמשך המשא ומתן. בתור עובד קבלן שנמצא כל החיים לבד בתוך מנוף, להבין שאתה חלק מקבוצה, זה כמו להסביר אור לחושך. המנופאים כבר מבינים עכשיו שהם לא לבד בקבינה ולא לבד במקצוע, לא משנה מול מי; מול כוח אדם, מול ממונה הבטיחות, מול הביטחון התעסוקתי, מול קבלן. יש להם ארגון, יש להם בית. "מנופאי זה לא עבודה של תשע עד חמש. כרגע רובנו עובדים במשמרות שעות עבודה כל יום, וזה בלי זמן 12 של הנסיעה מהעבודה הביתה והכול. אנחנו פחות אנשים של כנסים, אז זה מדהים שאנחנו מחליטים לעשות צעד בנושא. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהגיע לשם, שם את הפרנסה שלו ואת המשפחה שלו לפני הדד-ליין של הקבלן, ובא להקשיב איך אנחנו בונים ביחד את העתיד, ולא רק מסיימים את יום העבודה". "זה היה ממש יפה לראות שאנשים באו לשמוע את החוויות של המנופאים, לשמוע איך המציאות של השוק משפיעה להם על החיי היומיום, אתה לא שומע את זה בתוך השגרה היומיומית ובתוך הודעות הווטסאפ, אז זה היה ממש משפחתי, כאילו כולם הבינו שכולם פה בשביל כולם" צילומים: יח״צ
עלהפיגומים 10 | "חייהם של המנופאים אינם הפקר, ולצד זאת מגיע להם להתפרנס בכבוד" הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ביחד עם יו"ר ועד המנופאים הכריזו בסוף החודש שעבר על שביתת מנופאים, בשל המבוי הסתום במשא ומתן לחידוש ההסכם באותו יום הגיעה ההסתדרות להבנות לקראת חתימה על הסכם עם | הקיבוצי שלהם התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ויו"ר איגוד הבניין הודיע על סיום השביתה ניצן צבי כהן
הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 11 הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות הגיעה להבנות עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ לקראת חתימה על הסכם קיבוצי עבור ציבור המנופאים כבר בשבועות הקרובים. ההבנות הושגו בעקבות שביתה בת יום אחד שיזמה הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות. את ההודעה על סיום השביתה מסר יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, יצחק מויאל, במהלך כנס חירום שהשתתפו מנופאים שובתים. "הכנס היה 500- בו כ מרשים והייתה לו היענות עצומה", אמר מויאל למנופאים. "לא רצינו להגיע לשביתה, אך לא הותירו לנו ברירה. חייהם של המנופאים אינם הפקר, ולצד זאת מגיע להם להתפרנס בכבוד. אני שמח להודיע שהחלה הידברות עם ארגון המעסיקים כדי לנסות להגיע להסכמות לסיים את המשבר בצורה חיובית לשני הצדדים. "אין במאבק הזה מפסידים ומנצחים. לכולנו יש מטרה להחזיר את הענף לפעילות מלאה, אך במקביל לשמור על חייהם ולדאוג לרווחתם של המנופאים שנחשבים בעיני רבים לשקופים. לאור ההתקדמות החיובית, הודעתי על סיום השביתה ועל חזרה לעבודה לאלתר. אני מודה ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד על התמיכה במאבק המנופאים". יו"ר ועד המנופאים הארצי רועי ויינשטיין הודה למנופאים והוסיף: "הדרישות שלנו הן שמירה על חיי העובדים, שיפור תנאי העבודה וקבלת תגמול מתאים על עבודתנו הקשה. אנו מקבלים על עצמנו להפסיק את השביתה בהתאם לבקשת ההסתדרות, כדי להגיע להסכמות במהלך ספטמבר. אם לא ייענו דרישותינו נשקול את צעדינו יחד עם ההסתדרות". יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות: "אין במאבק הזה מפסידים ומנצחים. לכולנו יש מטרה להחזיר את הענף לפעילות מלאה, אך במקביל לשמור על חייהם ולדאוג לרווחתם של המנופאים שנחשבים בעיני רבים לשקופים" רועי ויינשטיין, יו"ר ועד המנופאים הארצי: "הדרישות שלנו הן שמירה על חיי העובדים, שיפור תנאי העבודה וקבלת תגמול מתאים על עבודתנו הקשה. אנו מקבלים על עצמנו להפסיק את השביתה בהתאם לבקשת ההסתדרות, כדי להגיע להסכמות במהלך ספטמבר" Shutterstock : צילום
עלהפיגומים 12 | למען הדור הבא: ענף הבניין משקיע בחינוך ילדי העובדים בתקופה מורכבת | עובדים בענף הבניין קיבלו מלגות לחינוך ילדיהם 435 ומאתגרת ביטחונית וכלכלית, בחרה הנהגת הענף להמשיך להעניק לעובדים את הסיוע שנדרשו לו יותר מתמיד בענף הבנייה, התשתיות, השיפוצים והתעשיות הנלוות תמיכה בעובדים באמצעות סיוע כספי לחינוך ילדיהם נשארת בעדיפות גבוהה. למרות תקציבים מצומצמים, הענף שמר על מסורת זו, תוך הדגשת חשיבותה של רווחת העובדים. עובדים קיבלו מלגות, מה 435 , השנה שמדגים את מחויבות הענף לטיפוח הדור הבא גם בתקופות כלכליות מאתגרות. ענף הבנייה והתשתיות מייחס ערך רב לעובדיו, ומכיר בעבודתם הקשה ובמסירותם. בהתאם למחויבות זו, הענף שמר על המסורת של תמיכה במשפחות העובדים בהענקת מלגות לחינוך ילדיהם. יוזמה זו היא יותר מסיוע כספי גרידא. היא משקפת אמונה עמוקה בטיפוח הדור הבא והבטחת גישתם להזדמנויות חינוכיות טובות יותר. למרות האילוצים הכספיים המתמשכים, הנהגת הענף העדיפה מלגות אלה, ובכך הפגינה מחויבות איתנה לרווחת העובדים ולעתידם. מערכת תמיכה זו לא רק מועילה לעובדים, אלא גם מטפחת תחושת נאמנות וקהילתיות בתוך הענף. ענף הבנייה והתשתיות עומד כיום בפני אתגרים פיננסיים קשים. הגבלות תקציביות הפכו לבעיה נפוצה, המשפיעה על היבטים שונים בענף, כולל הטבות ורווחה לעובדים. עלויות חומרים גבוהות ותנודות כלכליות הן חלק מהגורמים העיקריים התורמים ללחצים הפיננסיים הללו. למרות מכשולים אלה, הענף נשאר מחויב לתמיכה בכוח העבודה שלו. ההחלטה להמשיך לממן מלגות לילדי העובדים, אפילו בתנאים כלכליים מצומצמים כאלה, מדגישה את המחויבות של הענף לרווחת עובדיו. גישה זו לא רק מסייעת בשמירה על כוח עבודה מונע, אלא גם מבטיחה שלמשפחותיהם תהיה גישה להזדמנויות חינוכיות. צילום: יח״צ Shutterstock : אילוסטרציה
הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 13 ח"כ אליהו רביבו: "כל קבלן יעדיף עובדים ישראלים" הח"כ מהליכוד שעומד בראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים מסביר כיצד הכשרת עובדים ישראלים והבאה מבוקרת של עובדים פלסטינים יכולה לענות על המחסור בענף אור גואטה ח״כ אליהו רביבו. צילום: אור גואטה
עלהפיגומים 14 | באוקטובר 7- המלחמה שנפתחה ב אילצה את ממשלת ישראל לסגור את המעברים מהרשות הפלסטינית לישראל, את ממשלת תאילנד להחזיר רבים מהעובדים שהביאה לפה, ואת 150- הקבלנים לחפש חלופות לכ אלף עובדים שעזבו את הענף. אחד האנשים שפועלים לשינוי רוחבי של מצב העובדים הזרים בישראל, פלסטינים וממדינות מעבר לים, הוא ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים. "בגישה שלי, שביטאתי אותה החל מנאום הבחירה שלי, הוועדה בראשותי מתמודדת עם האתגרים של המעסיקים לצד שמירה על זכויות העובדים, אבל במהות היא לא מחפשת לבחון איך ניתן עוד לשפר את התנאים של המועסקים", אומר רביבו. "את האתגרים שאיתם מדינת ישראל נאלצת להתמודד מאז באוקטובר בכל עניין שוק העבודה, 7 בדגש על עובדים זרים, אני הצבתי תשעה-עשרה חודשים לפני שפרצה המלחמה. האתגרים הם אותם אתגרים, הקשיים אותם קשיים, הרגולציות אותן רגולציות, אבל הקשב לא היה קיים". באוקטובר ענף הבנייה 7 מאז אלף 100- כמעט בהקפאה. קרוב ל עובדים בענף מגיעים מיהודה ושומרון, ואחרי שגם אלפי עובדים זרים הוחזרו למדינותיהם בעקבות המלחמה, קבלנים 7 רבים ניצבים בפני שוקת שבורה. "מאז באוקטובר, החוסר בזמינות של עובדים יצר תחרות לא בריאה", אומר רביבו, "אנחנו במצב שבו העובדים הזרים מראיינים את המעסיקים שלהם, ולא המעסיקים מראיינים אותם". איך תדאג שכניסת העובדים הזרים לא תדחוק את הישראלים? "מוסדות החינוך, בעיקר, אבל לא רק הם, אינם תומכים ואינם מפתחים חינוך והכשרה מקצועית שאיתן ייכנסו ישראלים לשוק העבודה. יש דיון שאני מבקש לכנס על זה בוועדת החינוך, כי ברור לנו שלא כל התלמידים ובוגרי הצבא בדרך ללימודים עיוניים אקדמיים, ושיש כאלה שבנויים יותר לעבודת כפיים, שיכולה להניב להם רווחים מדהימים". למרות השכר המכובד, הצעירים אינם מגיעים לענף. "אם תציע לבן אדם עבודה שקל זה לא יעשה לו את 6,000- בבניין ב זה, כי אין לו שום תמריץ חיובי. גם אם אלף שקל זה לא יעשה לו 12 תציע לו את זה, כי הדימוי של העבודה הזו הוא של 'סוג ב'', וחבל כי אלה עובדים בעלי מקצוע. יש מקומות בעולם שעושים על זה דיפלומה, ובישראל גם בלי דיפלומה מרוויחים יפה על עבודות כאלה. תבנה דימוי. תן מתחילת המלחמה, תן דיפלומה, תמתג את זה נכון, תשווק את שקל יבואו 10,000- זה נכון, הוא גם ב לעבוד. בטח ובטח אם הוא יכול בסוף אלף שקל. אז זה 20 החודש להביא גם דבר שלוב בדבר. אי אפשר לנתק אחד מהשאלה". בעיית השב"חים ונייר העמדה מספר העובדים הפלסטינים בישראל , שרובם מועסקים 8,500- צומצם לכ ביהודה ושומרון ובתפקידים חיוניים. "זה אבסורד", אומר רביבו, "הם מועסקים באיו"ש, שם גרים הבוחרים של השרים שמתנגדים לכניסת פלסטינים לארץ. אלף 40- בצה"ל מדווחים על קרוב ל שוהים בלתי חוקיים שנמצאים בישראל. מאז תחילת השנה משטרת ישראל מהם, אך הם עדיין 6,000- תפסה כ מצליחים להסתנן כדי להגיע לעבוד במקום שבו משלמים שכר גבוה בהרבה מזה שמשלמים ברשות הפלסטינית״. לפי רביבו, שוהים בלתי חוקיים שהחזיקו בעבר באישור פעמים רבות מציגים אותו למשטרה או למעסיק, מאחר שמדובר באישור שמתחדש אוטומטית, וכך יכולים לעבוד בלי לשלם מסים, אף שהאישור שלהם אינו תקף. מה הממשלה עשתה בנושא העובדים הזרים? "עד לפני כמה חודשים הממשלה לא התפנתה להתגייס לטובת מתן מענה הוליסטי ונכון שמותאם לאתגרים. לפני כמה חודשים, תוך התעשתות מסוימת ובאיחור לבתיהם, החליט ראש הממשלה על הקמת ועדת מנכ"לים שעומד בראשה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הוועדה הזאת באמת מייצרת פתרונות, שזו בשורה אחת חשובה מאוד. הם עדיין לא מיושמים, בטח לא מספיק, כי הרגולציה עדיין כובלת אפשרות חשיבה מחוץ לקופסה ומתן מענה בהתאם לצו השעה שנכפה עלינו. המציאות הזאת לא פוסחת על אף ענף שנזקק לסיוע של עובדים זרים". רביבו הגיש לראש הממשלה בנימין נתניהו נייר עמדה לעניין שילוב פלסטינים בשוק המקומי בהתאם להמלצות בנק ישראל, שלפיהן גם הענף וגם רוכשי הדירות ייפגעו אם ההאטה בבנייה תימשך. "נייר העמדה, על גישתו והמנגנונים שהוצעו בו, היה מקובל על ראש הממשלה. זה לא התקדם בגלל התנגדות פוליטית, אידיאולוגית, שהיום מוגדרת 'ביטחונית'". הדבר נדון בוועדת המנכ"לים, אך לפי רביבו, השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' התנגדו למהלך. "נייר העמדה שלי אומר שייכנסו עובדים באופן מסונן ומוקפד מכפרים סמוכי גדר, שידוע שאינם תומכי טרור ושלא מתקיימות בהם פעילויות דתיות פונדמנטליסטיות", מסביר רביבו. "העובד יצטרך להיות בעל ותק משמעותי של עבודה בישראל ללא שום עבר פלילי או ביטחוני, כך שיהיה מספיק צייתן לעמוד בתנאים שהוטלו עליו בזמנו. "הוא יוכל לעבוד רק אצל אותו מעסיק שאצלו הוא עבד לאורך אותה תקופה. המעסיק חותם עליו ומתחייב Shutterstock : עובד זר בתל אביב לפני המלחמה. צילום באוקטובר, 7 "מאז החוסר בזמינות של עובדים יצר תחרות לא בריאה. אנחנו במצב שבו העובדים הזרים מראיינים את המעסיקים שלהם, ולא המעסיקים מראיינים אותם"
הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 15 כלפי המדינה בעניינו. המעסיק אוסף אותו בהסעה מאורגנת ומאובטחת מהמחסום, וגם מחזיר אותו באותה הסעה בסוף היום. כך ניצור מנגנון שמאז קום המדינה לא היה קיים, שכשעובד חוזר, החזרה שלו גם מתועדת. זה מנגנון שקיים עם הירדנים במסוף רבין. כשירדני יוצא בבוקר, יודעים מתי הוא יצא ומי בדק אותו, וכך גם כשהוא חוזר. אם יש ירדני אחד שלא חזר, המסוף לא נסגר עד שמאתרים אותו". "מצב שבו כל משק הבנייה הישראלי מבוסס על עובדים זרים אינו נכון ואינו בריא" "אין קבלן היום שלא יעדיף עובדים ישראלים", אומר רביבו. "יותר נוח לתקשר, פריון העבודה יותר גבוה, הוא לא חייב לשכן אותם, אין הוצאות על אגרות, על מגורים, אין סחבת ביורוקרטית בלתי נגמרת. העניין הוא שבגלל המחסור, לא הייתה ברירה אלא להביא הרבה עובדים זרים, שבינתיים עוד לא הגיעו. "בתי הספר המקצועיים קידמו לא מעט את התעשייה. בעבר למדו בבתי ספר מקצועיים אנשים מסוימים, ומי שנראה אחרת נשלח למקומות אחרים. אבל אילו היו מספיק בתי ספר מקצועיים, היינו יכולים להעלות את רמת הבחינות, להביא עובדים הרבה יותר טובים ולא להיתקע עם עובדים לא מקצועיים שלא ראו מעולם אתר בנייה, והגיעו רק בגלל הבהילות והרצון להכניס לארץ הרבה עובדים מהר. "מצב שבו כל משק הבנייה הישראלי מבוסס על עובדים זרים אינו נכון ואינו בריא. זה לא קיים בשום מקום בעולם, בשום ענף אתה לא רוצה להסתמך רק על כוח עבודה זר, כי גם אין לך גמישות למקרה חירום, אתה תלוי במדינות אחרות. תראה מה קרה עם התאילנדים באוקטובר. מלך 7 בחקלאות אחרי תאילנד הביא לפה כמה מטוסים ושיתק את כל המדינה. "אלה שרוצים להראות שהתהליך של הבאת העובדים הזרים מוצלח אומרים שיש היום יותר ממה שהיה בעבר. עליי זה לא עושה רושם, כי יש הרבה פחות ממה שאמורים להיות והרבה פחות ממה שיכלו להיות. זה נובע מהתעקשות מנדטורית של פקידים במשרד השיכון והבינוי למנגנוני המיון ותנאי ההבאה. כלומר מתעקשים על כך שיבואו רק במיונים ורק בגיוס של אלף מועמדים כמינימום. "אני סברתי שמדובר בשתי החלטות שגויות שמעכבות את התהליך והצעתי כמה חלופות. האחת היא להביא לפה על סמך ניסיון תעסוקתי. לקח להם תשעה חודשים להסכים לזה. אם יש תאגיד שיודע לאתר עובד שמוכיח לו שהוא עבד מספיק זמן בארץ המוצא שלו במדינה אחרת ולמד את זה והוא מוכן להסתכן ולהביא אותו, יבחנו אותם פה בארץ. התאגיד יבקש להביא עובדים, יתכבד להתחייב שהעובד מקצועי. ברגע שהוא עובר משדה התעופה לאתר מבחן צמוד לשדה התעופה, עובד לא טוב חוזר על חשבונו או על חשבון התאגיד שהביא אותו מארץ מוצאו. כך הסינון יהיה הרבה יותר גבוה ויהיו הרבה יותר אחוזי ההצלחה". למעלה: רביבו במשרדו. צילום: אור גואטה למטה: נציגי קבלנים בדיון של ועדת העובדים הזרים של הכנסת. צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת "בשום ענף אתה לא רוצה להסתמך רק על כוח עבודה זר, כי גם אין לך גמישות למקרה חירום, אתה תלוי במדינות אחרות. תראה מה קרה עם התאילנדים בחקלאות אחרי באוקטובר. מלך 7 תאילנד הביא לפה כמה מטוסים ושיתק את כל המדינה"
עלהפיגומים 16 | "הבניין הוא הקטר שמוביל את המשק, כי יש בו עשרות ענפי משנה ומאות אלפי עובדים שקשורים בו" אילן גורדו, יו"ר ראש ארגון הקבלנים במחוז ירושלים וגזבר התאחדות בוני הארץ, מספר על האתגרים שהמלחמה הציבה לענף, ועל האטימות של שר האוצר: "הוא אומר לנו שאנחנו מספיק חזקים כדי לשרוד את התקופה הזאת ושנסתדר בעצמנו" דוד טברסקי צילום: ניצן צבי כהן
הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 17 אילן גורדו, יו"ר ראש ארגון הקבלנים במחוז ירושלים, הוא דור שני לקבלנים ירושלמים, ועומד בראש חברת יקיר בנייה, ייזום והשקעות. במקביל הוא גם משמש גזבר התאחדות בוני הארץ – הגוף הייצוגי של ענף ארגונים 13 הבנייה בישראל, שמאגד תחתיו עצמאיים מדן ועד אילת, ותומך בחבריו באלפי סוגיות ביורוקרטיות מול המדינה והרשויות המקומיות. בהתאחדות חברים איש, והיא פועלת במגוון שיתופי 2,800 כיום פעולה עם הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות באמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, שנמצאת בבעלות משותפת של ההסתדרות וההתאחדות. דרך הקרן מועברות ההכשרות המקצועיות ומגוון נושאים הקשורים ברווחה וההכשרה של העובדים. היא המשיכה לעבוד גם בימי המלחמה, חרף קשיים כלכליים רבים שבאו בעקבות המחסור החמור בעובדים הפלסטינים. איך המלחמה השפיעה על הענף? "הקרן נפגעה קשות מהמלחמה בגלל חסימת כניסת העובדים הפלסטינים לישראל, כי החברות מפרישות לקרן עבור כל עובד. הנזק כרגע מוערך 0.8% במיליונים, והוא יחריף עד שיימצא פתרון גדול יותר. יש לנו אתגר מאוד גדול להביא כוח אדם. לפתוח קורסים ולהכשיר עובדים. לאחרונה פתחנו קורסים לחרדים להכשיר אותם לעבודת הבניין. יש היענות ואנחנו בתקווה להתרחב". גורדו מוסיף שבמהלך המלחמה ההתאחדות עבדה קשה כדי לשמור על הישגי העבר. "החשובים שבהם היו אתגר הוועדות הפריטטיות, שאנחנו מקדמים בשילוב עם ההסתדרות. על רקע של סכסוכי עבודה רבים בענף, הוועדות הצליחו לייצר מגמה חשובה של מניעת הגעתם של רוב הסכסוכים לבית המשפט, מה שלוקח הרבה זמן וכסף. במקום זאת, הן מצליחות ליישב סכסוכים בין קבלנים לעובדים מחוץ לאולם המשפט באופן יעיל יותר". בשנים האחרונות היה אמון גורדו על תחום המאבק בתאונות בניין, והוא רואה בהצלחה שלו אחד ההישגים הגדולים של הקרן בשנים האחרונות. "שמנו על זה מיליונים על גבי מליונים של שקלים ואנחנו רואים שיפורים משמעותיים, אבל עבודה עוד רבה לפנינו". כחלק מתוכנית הכוכבים של הקרן, שהובילו יוצאי חיל האוויר ובראשה אלוף במיל' איל בן ראובן, הועברו הכשרות קבוצתיות לעובדים ולמנהלים רבים בחום עולם הבטיחות. התוכנית המשיכה לפעול גם בתקופת המלחמה. "כל חברה שסיימה קורס קיבלה כוכב ותמריץ לעבור עוד קורסים ולקבל עוד כוכבים בהמשך. אין , אבל נושא הבטיחות בענף השתפר 100% משמעותית מאז. צורת התנהגות העובדים והמנהלים באתרים השתנתה". איך התמודדתם עם המחסור בעובדים פלסטינים? "זה קושי גדול מאוד עם כמה אחראים. מדינת ישראל הייתה צריכה להיות הרבה פחות ביורוקרטית עם סוגיית העובדים הזרים. זה מאבק שנמשך הרבה שנים אבל הניב מעט פירות. בישראל יש כמה אלפים בודדים של עובדים זרים כיום, והמחסור אלף. 100- עומד על כ "אבל יש פה אחריות גם לקבלנים שעובדים עם פלסטינים. הם צריכים להבין שמה שהיה כבר לא יהיה, ולהסתגל לחיים עם עובדים זרים ויותר מזה – להתרגל להכשיר עובדים זרים. לדעתי, לפחות שליש מכוח האדם כיום בחברה עם יותר עובדים צריך להסתמך על עובדים 50- מ זרים. אלו עובדים שיהיו בתוך המערכת לעניינים הכי יומיומיים ולא כפרויקט זמני. אין מה לעשות. אם פתאום יהיה סגר או מצב ביטחוני מיוחד כמו היום, והעובדים הפלסטינים לא יוכלו לחזור לעבוד, אז המערכת שוב תמצא את עצמה מושבתת. צריך להפסיק את זה". יש חשיבות מיוחדת לענף הבנייה בימי המלחמה? "הבניין הוא הקטר שמוביל את המשק, כי יש בו עשרות ענפי משנה ומאות אלפי עובדים שקשורים בו – נגרות, ברזל, חרושת, אלומיניום ואפילו הייטק. לא בכדי מדינת ישראל וראש הממשלה השכילו בקורונה להחריג אותנו מההסגרים. גם במלחמה החשש היה שאם ענף הבניין יקרוס, אחריו יקרסו עוד אלפים. אנחנו מדברים על ענף שממונף ביותר מטריליון וחצי שקל, ובתוכו הבנייה היא התמנון של הכול. בשוק זה דבר ברור, אבל באוצר לא מבינים את זה". מדוע? "דווקא הפקידות באוצר מבינה אותנו, את הצרכים שלנו ואת המצוקות, ומנסים לעזור איפה שיכולים. אבל יש כאן תמונה גדולה יותר, ושר האוצר מסרב להבין אותנו, ובגלל זה המצב נראה כך. איך שאני רואה את זה, השר בכלל לא נמצא באירוע הכללי שעובר על מדינת ישראל. בכל הפרמטרים, לא רק הבניין". מה המשמעות של חוסר התמיכה מצד המדינה? "מאז שפרצה המלחמה, לנו בסקטור של היזמים אין הערכת ביצוע. אנחנו צריכים כקבלנים לפצות עובדים ולשלם שכירויות בגלל היעדר העובדים, והכול בגלל המלחמה. זה מצב חמור מאוד ואין מישהו שמבין את העלויות המטורפות של זה. במקום להסתכל על הבעיה הזו, השר רואה את הדברים רק דרך החור של התקציב, ואומר לנו שאנחנו מספיק חזקים כדי לשרוד את התקופה הזאת ושנסתדר בעצמנו. שר אוצר שאומר דברים כאלו עיניו אינן בראשו. יש פה קריסה ענפית, והקבלנים הקטנים על סף פשיטת רגל". מה צריך לקרות כדי שהמצב ישתנה? "שר האוצר חייב להתפכח קצת. צריך לפתוח שולחן עגול עם התעשיינים, היזמים, הקבלנים, ההסתדרות וכל מי שנוגע בדבר בשביל למצוא פתרון אמיתי לכלכלת המדינה במלחמה. האטימות הטוטלית הזו חייבת להיפסק". "מדינת ישראל הייתה צריכה להיות הרבה פחות ביורוקרטית עם סוגיית העובדים הזרים. זה מאבק שנמשך הרבה שנים אבל הניב מעט פירות. בישראל יש כמה אלפים בודדים של עובדים זרים כיום, והמחסור עומד על אלף" 100- כ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=