עלהפיגומים 32 | רוצה לתת לי את 'יובל-גד'. הכול יעבור אלי, אני אעבוד בהתחלה עם הגיבוי הפיננסי של כור ואנהל אותה. גם ועדי העובדים עמדו על כך שאם החברה תימכר, אז רק לי. ידעו שאיתי הם רוצים להמשיך לעבוד. אלא שחברת שיכון עובדים דרשה שהחברה תועבר תחתיה, וכך היה. בסופו של דבר, פוטרו כל העובדים ומכרו אותה לידיים פרטיות". אפריקה לדרום מישראל הניג הפנה את ניסיונו העשיר לפעילות בעולם הגדול. "הוצע לי לבנות פרויקט של מאות יחידות דיור בדרום אפריקה. פניתי לשייקה גביש שהיה מנכ"ל חטיבת המתכת והפלדה בקונצרן 'כור' והצגתי לו את התוכנית הכספית". גביש אישר את ההשקעה, אבל מזכ"ל ההסתדרות דאז, ישראל קיסר, התנגד בתוקף לבנייה בדרום אפריקה, מחשש שבעיתונות יתפרסם שההסתדרות נותנת יד לאפרטהייד. "הסברתי לו שבלחץ העולם האפרטהייד הופסק. ממשלת דרום אפריקה נתנה לעובדי מדינה שחורים משכנתאות בסבסוד מלא לרכישת דירה. אלו היו דירות לשוטרים, לפקידים. כל הבנקים וחברות הביטוח עשו אותו הדבר כדי להעלות את הביקוש ולמשוך יזמים להיכנס למדינה. היזמים המקומיים היו אפריקנרים, והם לא נכנסו לאזורים של השחורים. אני נכנסתי לאזורים האלה. "האפריקנרים הם לא כמו הישראלים שחושבים קדימה ויודעים איך לכוון. אם לא אומרים להם, הם לא יגדילו ראש בשום אופן. הייתי צריך לתת להם אישור על כל דבר. מכיוון שלא קיבלתי את ההשקעה מ'כור', פניתי לקבלן אחר שהסכים לקנות את הפרויקט בתנאי שאני אנהל אותו. כך עבדתי שנתיים בדרום אפריקה. "במשך כמה שנים הייתי על ציר ישראל-דרום אפריקה. בנינו מאות יחידות, אבל הקבלן שעבדתי איתו לא עמד בהסכם שחתמנו, לאחר שראה כמה שהפרויקט רווחי. החלטתי לשנות כיוון וגייסתי במקומו את פפושדו, שהסכים להשקיע את הכסף ולחלוק ברווחים חצי-חצי, כי ידע שאני מנהל את העסק. כך נולדה אפגד. "השם יובל-גד בא מהמטרה הראשונית של החברה: בניית המוביל הארצי, מהכינרת עד הנגב", מסביר הניג את המעבר מחברת המקור לעידן החדש. "אני אימצתי את 'גד' והוספתי את האותיות הראשונות של שמי". כשהתחילה העלייה הגדולה, , חיפש משרד 90 בתחילת שנות ההשיכון קבלנים לתת להם פרויקטים. "אריאל שרון היה שר השיכון, הזמין את הקבלנים ונתן בונוסים על בנייה, רק יחידות דיור 1,000 שיבנו. הוא נתן לי לבנות איפה שארצה". עבודה יחסי על איך שומרים כך כל שעוברת בחברה ואמון טובים ?תהפוכות הרבה 3 "מתחילת הדרך היו בחברה ועדים: ועד העובדים החודשיים, שזה כל המהנדסים והפקידים, ועד פועלי המפעל וועד פועלי האתרים. עבדתי איתם בקשר הדוק. הם הכירו אותי וידעו שאני כל הזמן בשטח. זכיתי לאמונם ולשיתוף הפעולה שלהם". לאורך כל שנותיו בענף, הקפיד הניג להכיר את העבודה בשטח. "היה לי חשוב להסתובב במפעל עם יו"ר הוועד הראשי, שבו היו חברים מנהלי העבודה, המהנדסים ומטה החברה. כל דבר שרציתי לעשות הייתי משתף אותו, שומע אותו, והייתה איתו עבודה מצוינת. לפעמים הייתי מכוון אותו למה שאני רציתי. דרכו גם קיבלתי את שיתוף הפעולה של הוועדים האחרים. לכל מנהל עבודה היה טנדר והוא היה מסיע את העובדים לאתר שלו. חינכתי את עצמי לקדם את העבודה ולתת לעובדים לדעת שאני שם. "בשנים הראשונות היה לנו במפעל צריף מעץ שהיה חדר האוכל של העובדים. היו לנו במפעל עובדים יהודים וגם ערבים שהגיעו מעזה. יום אחד שמתי לב שהעובדים הערבים מביאים את ארוחת הצהריים שלהם אבל לא נכנסים לחדר האוכל, ואוכלים בחוץ. התפלאתי, ואמרו לי שהרב אמר שאסור להכניס ערבים לחדר האוכל מפני שהכשרות תיפגע. התפלאתי, כי הרי מסעדה לא מאבדת את הכשרות שלה כשאוכל בה ערבי. דרשתי שיביאו את הרב, אבל כמובן לא היה רב שאמר את זה. מאותו יום גם העובדים הערבים אכלו בחדר האוכל. מאז השתנו מאוד היחסים בין העובדים הערבים ליהודים, ונהיו מצוינים". בהמשך, כשגדלה החברה והגיעה עובדים, הוחלט להעביר את 1,000 לכחדר האוכל למבנה גדול יותר ששימש בעבר לייצור. לעובדים שהגיעו מעזה דאג הניג ממש כמו לישראלים. "הם עשו עבודה מצוינת. כשהיו סוגרים את הגבול, הייתי מביא להם את השכר למחסום ארז ומוודא שיקבלו אותו כדי שיוכלו להתקיים". ביניים: תרבות של איכות ובטיחות בתקופת הקורונה פתחה החברה עבור עובדיה קורס סתתים במבנה אתרים באשקלון, ובכולם 4 המטה. "יש העובדים מקבלים תנאים, ארוחת צהריים. העובד מגיע עם ברק בעיניים וזה שווה גם לנו. צריך גם הוגנות. העובדים הם כמו הילדים שלי, ואהיה איתם הוגן כמו עם ילד שלי. כך אני עובד עוד מ'יובל-גד'. אחרי שהעובדים עברו כל כך הרבה פיטורים ותהפוכות, היה חשוב לי שהם יקבלו יחס ותנאים הוגנים. ב'כור' היינו החברה הראשונה בכור שחילקה מרווחיה לעובדים". איך עושים את כל זה עם שמירה מרבית על בטיחות בעבודה ושמירה על החיים? "הייתה לנו תאונה אחת בתקופת 'יובל-גד'. אני זוכר אותה עד היום. "בשנה שעברה היה כנס בטיחות בעבודה לכל העובדים הסינים שעות, בתשלום. 5 עובדים עברו הכשרה של 200 . של החברה כשאתה מחנך את האנשים לעבודה שבה קודם כל הבטיחות והחיים, ונותן להם את התנאים הטובים, זה משתלם"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=