20 א ת שיחת הזום הדרמטית שהתקיימה במוצאי השבת השחורה בשבעה באוקטובר, בזמן שברחובות וביישובי העוטף עוד התנהלו קרבות ירי ונשמעו רעשי הפיצוצים, לא ישכחו מנהלי בתי הספר של רשת עמל לעולם – גם לא עו"ד תמר פלד-אמיר, המשנה למנכ"לית הרשת, שהתעשתה מהר כדי להבין את גודל האחריות המונח על כתפיה בתפקידה החשוב ברשת ואת הצורך הדו חוף בהתגייסות הנדרשת של הרשת למען מעגלי הקהילות הקרובים ו � באוקטובר, אחרי שהתע 7 לה בחודשים שיחלפו. "כבר בבוקר הו ררנו לבהלה ולפחד שאחזו בכולם, קארן ואני תקשרנו והודענו לכל מנהלי בתי הספר על פגישת זום שנקיים בתשע בלילה אחרי צאת השבת", מספרת פלד-אמיר, המשנה למנכ"לית רשת עמל. "היינו עדיין בשיא הלחימה, וברחובות הערים שדרות ואופקים, ממש ליד בתי הספר שלנו, עדיין נלחמו. לשיחת הזום עלו מנהלות שמחוץ לבית שלהן עדיין התנהלו קרבות. אחד המנהלים שלנו עלה לזום בזמן שמחבלים יורים ליד הבית והוא מצלם לנו את הכדורים. מנהל אחר עלה לזום אחרי שנלחם עוד באותו הבוקר בשכונת מישור הגפן באופקים. עלו מנהלים מכל רחבי הארץ ומכל הקבוצות בחברה ובהם גם מהחברה הערבית - והיינו צריכים להכיל ולתמוך בכוו לם באירוע מתפתח שקורה, תוך כדי תנועה. המון מנהלים החליטו לשתף את מה שהם עברו באותו היום, ממש בזמן אמת, בקבוצה של המנהלים". פלד-אמיר נכנסה לרשת עמל לפני למעלה משנה, אחרי שעבדה שנים רבות במשרד ראש הממשלה, ובתפקידה האחרון כראש אגף בכיר עתודות לישראל במשרד ראש הממשלה. במסגרת תפקידיה, עמדה בראש היחידה לשיתופי פעולה בין מגזריים, ייסדה את תחום שיתוף הציבור בממשלה וריכזה את השולחן העגול במשרד ראש הממשלה, שעסק בין היתר בנושא ההיערכות לחירום. "חבל שלא יישמו את כל ההמלצות שלנו, אבל הגעתי לעמל כשאני יודעת איך ארגון אמור להתנהל בחירום. בין היתר, שחייבת להיות לו איזושהי ליבה ארגונית שמתכללת את הצרכים שלו – אני קראתי לה "מרכז סיוע". "קארן ואני הבנו שאנחנו חייבות להיות פרו אקטיביות. יצרנו שעון מלחמה, לו"ז של הרשת בשגרת חירום, זום קבוע של מנהלות ומנהלי בתי הספר ברשת שמתקיים לפחות פעם בשבוע, ויצרנו כל מיני שגרות של חירום", היא אומרת. "הבנו שצריך להקים מרכז סיוע, כי כולנו בוגרי הקורונה. אני ספציפית עבדתי גם בתפקיד ניהולי באותה התקופה והבנתי שברגעי משבר כאלה חייבים לייצר שגרת חירום, שמאפשרת גם המשך תפקודי של המערכת וגם התמודדות ספציפית עם מצב החירום". מי היו קהלי היעד לפעולה הזו? "הבנו שאנחנו צריכים לתת מענים מסוגים שונים לכל הקהילה המגוונת שלנו, מהקהילה בדרום שנלחמת, דרך הקהילה שנמצאת תחת טילים, והקהילות שמפונות מהבתים. היה ברור לי שיהיו צרכים פרטניים לצד צרכים כלליים לחברה הישראלית, ושדבר ראשון הרשת צריכה לספק את הצרכים של חברי הקהילה שלה – אני משתמשת במילה "קהילה" כי זה התלמידים, המורים, הצו וות הניהולי, הבתים של התלמידים ובסוף גם היישובים שאנחנו פועלים בהם". איך רשת חינוך, גדולה ומנוסה ככל שתהיה, יכולה להקיף צרכים של כל כך הרבה אנשים? "נעזרתי באנשי מקצוע שאני מכירה, שהיו מעורבים ביציו רת מרכזים מהסוג הזה, והבנתי שכמו ברשת, גם במרכז הסיוע, יצירת שעון מלחמה הוא דבר מאוד חשוב ביצירת שגרה הדוקה שעוזרת לאנשים להתנהל. נפגשנו כל יום, היה לנו זום קבוע, קיו בלנו צרכים, יזמנו פעולות והיינו במין מחזוריות שכבר נהייתה טבעית". צילום: אור גואטה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=