22 "הדבר הראשון הוא להבין את הצרכים" "דבר ראשון ראינו שצריך להבין את הצרכים מבית, כלומר מה האנשים שלנו בשטח צריו כים – קודם כול הדברים הפיזיים, כמו מטרנה, צעצועים, אוכל, דגלי ישראל; ודבר שני, צרכים בעולמות החוסן, אם זה סיוע למילואימניקים, למשפחות שלהם, למנהלים ולמורים שנמצאים במילואים או למי שנמצאים בעומס נפשי מאוד מאוד גדול. דבר ראשון זה להגיד להם 'אנחו נו אתכם. אנחנו רואים ומעריכים את העבודה שלכם, אנחנו מוקירים אותה ושולחים תשורות קטנות למילואימניקים ולמשפחות, כדי שידעו שיש להם למי לפנות. לא המצאנו שום דבר, אבל חשוב לנו להיות שם בשביל הקהילה שלנו". "דבר שני", מוסיפה פלד-אמיר. "זה להו בין את הצרכים. חברנו לפרופ' רמי בנבנישתי, והסיוע הזה של גורם מקצועי תרם לנו והעניק לנו יתרון מאוד גדול. יצרנו שאלונים, שנקראים 'לשמוע את קולם', שהופנו למורים, לתלמידים ק � איש. בי 10,000 ולהורים, עליו ענו קרוב לו שנו להבין מה הצרכים שלהם, אם זה הצרכים הפיזיים, הרגשיים, ההסעות, כל שאלון והרלו וונטיות שלו לקהל היעד, כי הרבה מקומות רצו לסייע, אבל לא ידעו בדיוק מה צריך". "הבנו את הצרכים" ממשיכה פלד-אמיר "יש לנו תלמידים בלמידה מרחוק בלי מחשבים, יש לנו מורים עם אתגרים, יש את מי שכורעים תחת הנטל הכלכלי ולא יכולים לצאת לעבוד, ישנן משפחות שחסר להן אפילו מזון, צעצועים, וכך ידענו במה למקד כל מאמץ. היו המון התאו רגנויות בחברה הישראלית, והבנו שהסיפור הוא לחבור, וזה יותר לחבר את היישוב או את בית הספר לצורך, ולפעמים עשינו את זה בעצמנו". "שלושה שבועות אחרי תחילת המלחמה כבר הייתי עם הנתונים וחיברתי את המורים למרכז הסיוע, שפשוט היו צריכים לעלות את הצורך ואנחנו נדרשנו לעשות את החיבור כדי לפתור אותו. נכנסנו לנושא החטופים כי יש לנו בוגרים שנחטפו, ושבוע לאחר מכן כבר עשינו תלמידים מכיתה י' ומעלה, 15,000־ וובינר ל ששמעו שלוש אחיות של חטופים הציגו יוזמות בית ספריות, שאלו שאלות והתרגשו מאוד". "פעולה של חיזוק אחרים היא מחז־ קת בפני עצמה" יומיים אחרי תחילת המלחמה, מנהלן בית הספר אמירים באופקים ביקש מהרשת דגלי ישראל כדי להעלות את המורל. עוד לפני הישיו בה הראשונה של המרכז לסיוע, מטה הרשת ח � דגלי ישראל, שנתלו בר 200 דאג לתרומה של בי אופקים כדי להעלות את המורל". "הדברים עברו מפה לאוזן, והבנו שפעולה לחיזוק אחרים, מחזקת בפני עצמה – אז עשינו סלוגן של 'ביחד מחזקים ומתחזקים'", אומרת פלד-אמיר. "הבנו שיש כל מיני עקרונות שלו פיהם צריך להפעיל את מרכז הסיוע. שהסיוע הנפשי-רגשי נועד לחזק את הקהילה והלכידות החברתית ולהעניק תחושת חוזק; שהסיוע תורם כמובן גם לקהילה של תלמידי עמל, ליצירת שגרה, לאפשר יוזמות, כי לא כל הידע נמצא רק אצלנו, לענות לכל פנייה, להיות מקום שמרכז אצלו ידע ויוזמות; שהסיוע נועד לכך שכל מי שפונה אלינו יוכל לקבל את כל המידע שהוא צריך, והכל כמובן ניעשה באמצעות שיתוף פעולה עם גורמים נוספים, ובהם קודם כול עם ההסתדרות". למה דווקא ההסתדרות? "זה ארגון גדול שאנחנו חלק ממנו, אז ברור שמתחילים בבית. למשל, ההסתדרות עלתה עם קמפיין של המרכז לסיוע ומספר טלפון שכל אחד יכול לפנות אליו. בדקנו עם ההסתדרות את היכוו לת שלהם לעמוד בעומס והפצנו את המספר הזה דרך הקהילות שלנו. כשהתחיל הנושא של ההתו נדבויות בחקלאות עשינו את החיבורים גם דרך ההסתדרות והוצאנו בתי ספר לסיוע בחקלאות, וגם אנחנו כמטה יצאנו פעמיים לעבוד בחקלאות, זה ענה לכולנו על הרבה מאוד ערכים". "אחת הפעולות הראשונות שהרשת ומרכז הסיוע בתוכה נקטו, היה להבין איך בתי הספר עצמם יכולים לעזור, זאת לאחר שעלו בקשות רבות מצד בתי הספר להירתם לפעולות ההתנדו בות והסיוע. כך בתי הספר המקצועיים, שמלמדים נגרות, יצרו מעצורי נעילה לדלתות הממ"דים; מגו מות קולינריה אפו מאפים ושלחו לחיילים; ומספר בתי ספר אחרים אספו צעצועים". "זו היתה הזדמנות מיוחדת וחשובה של בתי הספר המקצועיים שלנו לתרום", נזכרת עו"ד פלד-אמיר. "הם אירחו את המפונים, ביניהם גם את המפונים מערב אל עראמשה, עשו להם תספורות ובישלו להם. בשבוע הראשון שלחנו מתנות למילואימניקים שלנו, אבל בנוסף, כל בית ספר עשה כפי יכולתו לארגן ולסייע, ונתנו לפו עילות הזו תהודה, כי היה חשוב לנו שזה ייראה ויישמע כדי להעניק השראה לבתי ספר נוספים". אופקים לתקווה במרחק הזמן, עם שוך הקרבות וכשישקע ריח אבק השריפה מעל הדרום ויישובי העוו טף, גם בעיר אופקים, המצולקת והכואבת ממאורעות המלחמה, יזכרו ודאי במשך שנים רבות קדימה גם את הפעילות של רשת עמל בעיר, שהלכה למעשה אימצה וחיבקה את העיר בשעתה הקשה. "באופקים הבנו מהר מאוד שהו לשיחת הזום עלו מנהלות שמחוץ לבית שלהן עדיין התנהלו קרבות. אחד המנהלים שלנו עלה לזום בזמן שמחבלים יורים ליד הבית והוא מצלם לנו את הכדורים. מנהל אחר עלה לזום אחרי שנלחם עוד באותו הבוקר בשכונת מישור הגפן באופקים. עלו גם המנהלים הערבים ושיתפו, היינו צריכות להכיל אירוע מתפתח שקורה תוך כדי תנועה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=