23 עיר ספגה מכה קשה מאוד, וזו עיר שבה אנו חנו מאוד קשורים לקהילה, כי כל בתי הספר התיכוניים בעיר הם שלנו והבוגרים שלנו עברו שם דברים קשים", אומרת פלד-אמיר. "אחד הבוגרים שלנו, מתן צנגאוקר, עדיין חטוף בעזה. "החלטנו שאנחנו מאמצים את העיר והיא בקו דימות גבוהה אצלנו". איך זה בא לידי ביטוי? "קודם כול, יומיים אחרי שפרצה המלחמה דיברנו עם ראש העיר ועם רחל אוחנה, מנהלת מחלקת החינוך, והודענו להם שאנחנו עומדים לרשותם בכל דבר שהם צריכים. בכל צורך שעלה ויכולנו לעזור, התגייסנו למשימה". מה הצרכים שעלו? "צריך להבין שאנשי הצוותים אצלנו היו מבועתים – הם עברו תופת ולא יצאו מהבית כמה ימים. המנהלות שלנו התקשרו אלינו מהממ"ד ואמרו 'אנחנו לא יוצאות מפה'. רחל אוחנה רצתה שאנשים לא ייכנסו לטראומה ושיהיה להם את האומץ והיכולת לצאת מהבית, לכן גייסנו את המנהלות להתחיל לפתוח את בתי הספר במטרה להתחיל לתפעל שגרת חירום ולא להישאר בתוך התופת יותר מדי זמן". איך נראה האיסוף דרך מרכז הסיוע? "קיבלנו דרך העירייה והמנהלות רשימה של כל מה צריך, ודיברנו עם מרכזי הסיוע שקמו בדרום ובמרכז ועסקו בשינוע ובאספקת מזון. חבילות 50 אמרנו להם, 'פה אנחנו צריכים מטרנה, ופה כך וכך אריזות מזון', ואת האיסוף עשינו בעצמנו דרך כל הרשת ברמה המקומית והקהילתית. הקמנו פה קבלת קהל והודענו באלו ימים ושעות אפשר להגיע. הפצנו את המידע הזה גם דרך המורים ובתי הספר וגם פה 250 בשכונות באזור משרדי המטה. הבאנו בערך ארגזים, ואנחנו כמובן לא חברת שינוע, אז גם העברנו את זה בכל מיני אופנים". כשהתלמידים המפונים והמאוימים עברו ללמידה מרחוק, מרכז הסיוע פתח במבצע גדול להתרמת מחשבים ניידים, שהיו מצויים במחסור מאחר שהמון מחשבים עברו לצה"ל. במסגרת המבצע המוצלח נתרם מספר גדול של מחשבים, מרביתם מחברות הייטק ומחברות אחרות, שתוו קנו ושודרגו עם התוכנות המתאימות ללמידה על ידי מינהל מערכות מידע ברשת. "פנו אלינו גם מבתי הספר בתל אביב שרצו לסייע", אומרת פלד-אמיר. "המנהלן של בית ספר הולץ נסע בעו צמו לאופקים עם המחשבים וחילק אותם שם". בנוסף, כבר בשבוע הראשון של המלחמה משרתי המילואים המועסקים ברשת ובני משו פחותיהם קיבלו מארזי שוקולד, והמורים בדרום קיבלו ספלים מלאים בממתקים עם ברכה מרגו שת לחיזוק המורל. בערב? 6 מתי כבר "בבתי ספר רבים לא למדו בכלל. מדי יום בערב כדי לדעת אם 6 היינו מחכים לשעה יש למחרת למידה או לא", אומרת פלד-אמיר. "חלקם למדו מרחוק, חלקם למדו רק בכיתות ממוגנות וחלק הועברו מבתי הספר, כך שהיינו "דבר ראשון ראינו שצריך להבין את הצרכים מבית, כלומר מה האנשים שלנו בשטח צריכים – קודם כול הדברים הפיזיים, כמו מטרנה, צעצועים, אוכל, דגלי ישראל.״ צילום: באדיבות המצולמים "באופקים הבנו מהר מאוד שהעיר ספגה מכה קשה מאוד, וזו עיר שבה אנחנו מאוד קשורים לקהילה, כי כל בתי הספר הלאחרדיים בעיר הם שלנו והבוגרים שלנו עברו שם דברים קשים", אומרת פלד-אמיר. "אחד הבוגרים שלנו, מתן צנגאוקר, עדיין חטוף בעזה. "החלטנו שאנחנו מאמצים את העיר והיא בקדימות גבוהה אצלנו"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=