38 2025 מאי | עמיתים פרידה קאלו אמרה 'אני מציירת את המו ציאות שלי'", היא אומרת. "התקווה שלי היא לאפשר לכל אישה ואישה לצייר את המציאות שהיא שואפת לה, ולהגשים את החלומות שלה. אני יודעת שצריך להשקיע הרבה מאמצים, משאבים וכוח, כדי לאפשר לכל אישה ואישה להגשים את עצמה ולצייר את העתיד שלה". אמנה אשקר, אחראית לחינוך הקדם יסודי ויועצת לקידום מעמד האישה בכאו בול, פועלת אף היא במלוא המרץ למען העצמת נשים. "לפני המלחמה היינו נפגשות שלוש פעמים בשבוע במרכז הנשים", היא מספרת. "אבל בתקופת המלחמה היה ממש קשה, אפילו בזום היה ממש קשה לתקשר". למרות הקושי הרב הצליחה אשקר להו ניע את הפעילויות בהדרגה. "התחלנו לעו שות ולחזור לשגרה, בהתחלה קצת בזום, עם מעט נשים, אבל לפני כחודשיים חזרנו לשו גרת הפעילות. יש עדיין מחסומים. למשל, בפעילויות כמו יציאה לטיולים ברחבי הארץ אנו עדיין מוגבלים". עם זאת, על אף החזרה לשגרה, אשקר מציינת שהשפעות מצב החירום עדיין קיימות ודורשות התייחסות, כך שהטיפול במצבן הנפשי והרגשי של הנשים הוא האתו גר המרכזי של שלה. "יש נשים שעד עכשיו לא חזרו", אומרת אשקר, שעורכת אומנם סדנאות עם פסיכולוגים ואנשי מקצוע לנו שים, אבל מודה שהקושי עדיין קיים. "אני לא יודעת איך להחזיר את זה בדיוק למצב שהיה, שכולן יחזרו כמו שהיו. זה לא יקרה בשנה ולא בשנתיים, אבל אנחנו נחזור לשגו רה כמו שהכרנו. אנחנו נתאמץ, נעשה כל מה שאנחנו יכולות, אבל זה לוקח הזמן". בחודש רמדאן שקדה אשקר על עריכת ארוחות משותפות לנשים. "אני מתאמצת לקיים לפחות פעמיים בחודש ארוחה לנו שים. אנו מכינות עוגיות לרמדאן ומחלקות אותן לנשים שיש להן מוגבלות. "יש נשים שמגיעות כמעט באופן קבוע לפעילות, ויש נשים שצריך לשכנע אותן", מספרת אשקר, שמקפידה לפתוח את הפעיו לות לכולן. "אני משתדלת שבסוף יהיה להן 170 חשק לבוא לבד. אני מזמינה לארוחה נשים ובודקת שתהיה לי נציגות מכל המשפו חות בכאבול, לא רק ממשפחה אחת". לפני המלחמה פעלה אשקר רבות על מנת להפגיש נשים ערביות ויהודיות יחד, אך המלחמה הקשתה על פעילותה. "הנשים בפרט והקהילה בכלל הגיבו בצורה שמרנית ומסתגרת. כאב לנו מאוד על המלחמה וכאו בנו במיוחד את נושא החטופים, ולבנו עם משפחות החטופים. המלחמה קשרה אותנו בגורל משותף ואף חיזקה את הקשר. רק ביחד נוכל להתמודד ונעבור את המצוקה והכאב". גם כיום אשקר מתרכזת בפעילות מקו נשים מכאבול, לבקר בבית 22 רבת. "יצאנו החולים רמב"ם בחיפה. ביקרנו את החולים והבאנו להם מתנות – לא רק למוסלמים, אלא לכל מי שיכול היה לקבל אותנו". כעת, עם ההפוגה במלחמה בצפון, חשה אשקר תחושת הקלה. "נשמנו לרווחה לאחר הפסקת האש ושחרור החטופים בפעימה א', בתקווה שהיתר ישוחררו בהקדם". כעת היא מתכננת לחדש את המפגשים. "הדבר החשוב הוא לקיים מפגשים עם מועצות הנשים לפו עילויות קהילתיות משני המגזרים, ובמיוחד עם שכנינו היהודים ביישובי משגב, במטרה לקרב לבבות ולשבור מחסומים". "תכננתי סדנאות על פי קהל היעד. נשים בסיכון הן נשים שבאמת צריכות את הפעילות הזאת. הייתי מזמינה אותן באופן אישי. הן פונות אליי ומשתפות אותי בסוגיות מהחיים שלהן. יש לנו כלל – כל מה שנאמר בסדנה נשאר בסדנה. יש לכל אחת את המרחב שלה, לשחרר את הרגשות, את החרדות, את הכל"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=